תביעה לביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק דין

לפניי תביעה למתן סעד הצהרתי כי סעיף 6 להסכם שנחתם בין מר י.ס. ז"ל (להלן – המנוח) לבין הנתבעת הוא בטל ואינו אכיף, וכתוצאה מכך גם פסק הדין שאישר את ההסכם איננו אכיף ביחס לסעיף זה בהסכם.

התובעת היא בתו של המנוח, מנישואיו הראשונים, ואחת מיורשיו על פי צוואה.

הנתבעת הייתה בת-הזוג של המנוח החל משנת 1993 לערך, ועד יום פטירתו (שנת 2011). הנתבעת והמנוח לא נישאו מעולם, אך ניהלו חיים משותפים, וגרו תחת קורת גג אחת במשך שנים רבות כידועים בציבור. הנתבעת אף האריכה בתיאורים על אהבתם הגדולה זה לזה והתמסרותה של הנתבעת לטיפול במנוח במיוחד בשנותיו האחרונות עת היה חולה.

המנוח הותיר אחריו שתי צוואות, אחת נוגעת לחלוקת רכושו בישראל, השנייה - לרכושו מחוץ לישראל. בנוסף, קיים הסכם בין המנוח לבין הנתבעת שנערך ונחתם לאחר הצוואות, ואשר קיבל תוקף של פסק דין בפני מותב זה ביום 7.6.2010 – ההסכם הוא נושא הליך זה (להלן – ההסכם).

ההסכם כותרתו "הסכם יחסי ממון". במבוא להסכם צוין כי הצדדים הם ידועים בציבור וחפצים מתוך חיבה ואהבה להסדיר את יחסי הממון שביניהם בהסכם זה, באופן שיחולו על הצדדים בכל מהלך חייהם המשותפים ו"כן יסדירו את זכויות הצדדים לאחר חו"ח מות אחד מן הצדדים", כלשון המבוא להסכם.

סעיף 6 להסכם, הוא הסעיף שבמחלוקת, קובע כך:

"6. בנוסף לאמור בסעיף 5 לעיל, א.ש. תקבל מאת י', את כל הזכויות והנכסים בהתאם למפורט להלן ובלבד שביום מותו חו"ח של י' הצדדים מנהלים חיים משותפים:

נדל"ן: א. דירה ברח' xxx דירה מס' x ב xxxxxx והרשומה כגוש xxxxx חלקה xx ת"חxx ; ב. דירה ברח'  xxxxxxדירה מס' xx בxxxxxx- והרשומה כגוש xxxxx חלקה x דירה xx במבנה x.

מטלטלין: ג. סך כספי של 16,500,000 A$ (שש עשרה מיליון דולר אוסטרלי) מוסכם בין הצדדים כי מתוך סכום זה, סך של 10,000,000 A$ (עשר מיליון דולר אוסטרלי) ישולם לא.ש. לא לפני 1.7.2011." [שיבושי עברית במקור – א.כ.].

להסכם ניתן, כאמור לעיל, תוקף של פסק דין, על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה. בדיון שנערך בפני מותב זה, וקדם לאישור ההסכם, הבהיר בא כוחם של הנתבעת והמנוח כי האמור בהסכם תואם את מה שנרשם בצוואה של האיש. באותו מעמד הובהר לצדדים, כאמור בפרוטוקול: "בית המשפט מסביר לצדדים כי הסכם זה אינו תחליף לצוואה. מאחר שספק אם הסכם מסוג זה תקף לאחר המוות ו/או יש בו כדי להקנות זכויות לבנים של המבקשת לאחר הפטירה, הצדדים מודיעים כי עשו צוואה מחוץ להסכם זה".

אין חולק שאין סתירה בין הוראת הצוואות של המנוח לבין תוכן סעיף 6 להסכם – ההוראות דומות ותוכנן ביחס לרכוש שתקבל הנתבעת במות המנוח דומה.

לאחר מות המנוח, ועל רקע הליכים משפטיים שנקטה הנתבעת בבית המשפט ובלשכת ההוצאה לפועל (התביעה שהגישה לבית המשפט נמחקה בגין אי-תשלום אגרה), הגישה התובעת את התביעה הזו, ובגדרה ביקשה כי יינתן לה סעד הצהרתי כאמור לעיל.