|
תאריך פרסום : 17/11/2015
| גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
7266-02-14
03/11/2015
|
בפני השופט:
יהורם שקד
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד איתן כהן
|
הנתבע:
אלמוני עו"ד זיו בייטל ו/או אברהם הופרט
|
פסק דין |
לפניי תביעת אם בה עתרה כי בית המשפט יאשר את הגירת בנם המשותף של הצדדים, יליד 2008, בן שבע שנים כיום, לארצות הברית.
[הערה – השמות בפסק דין זה הינם שמות בדויים למניעת זיהוי]
א' - העובדות הרלבנטיות והשתלשלות ההליך:
- התובעת (להלן גם: "האם" או "*****") והנתבע (להלן גם: "האב" או "****") – שניהם יהודים אשר נולדו בישראל וגדלו בישראל. עת הייתה התובעת בת כ-17 שנים, עברה להתגורר בארצות הברית וכעבור 7 שנים שבה לישראל.
- ביום 5.5.08 נישאו הצדדים זל"ז, וביום 1.10.08 נולד בנם המשותף (להלן: "****"). בחודש דצמבר 2010 עזבה האם את הדירה בה התגוררה עם האב. תחילה, עברה לבית הוריה ולאחר מכן לדירה שכורה בסמוך למקום מגורי האב. לטענת האם, הטעם לעזיבתה היה התנהגותו האלימה של האב כלפיה; האב מכחיש כי נהג באלימות. כך או כך, בתקופה שלאחר הפירוד בין ההורים, חלוקת זמני השהות של הקטין הוסדרה בהסכמה.
- ביום 9.5.10 חתמו ההורים על מסמך, בו הסכים האב כי האם תיקח את הקטין "לחו"ל לתקופה בלתי מוגבלת ובכל זמן נתון", ובלבד ש"האם תיסע תחילה לחו"ל ללא הילד על מנת לדאוג למגורים, עבודה ומסגרת חינוכית לילד. בזמן הזה הילד יישאר במשמורת משותפת של **** ומשפחתה של *****" (נספח ד' לכתב התביעה). בכתב הגנתו לא הכחיש האב כי חתם על מסמך זה, אולם העלה טענות נגד תוקפו.
- בשנת 2012 הכירה האם את מר ****, אזרח ארצות הברית אשר התגורר כל אותה עת בארצות הברית. הקשר בין השניים נוהל תחילה דרך האינטרנט, ובחודש מרץ 2012 עזבה האם את ישראל ועברה להתגורר עם **** בארצות הברית.
- **** נותר להתגורר עם אביו בישראל, כשהוריו של האב והוריה של האם מעורבים ומסייעים בגידולו. האם הגיעה לישראל לביקורים אחת למספר חודשים, לתקופות לא ידועות מראש.
- לאחר עזיבת האם את ישראל, פנה האב לבית הדין הרבני בתביעת גירושין. ביום 10.7.12 חתמו ההורים על הסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני באותו מועד. במסגרת סעיף 3 להסכם הגירושין, נקבע כי המשמורת על הקטין תהא משותפת, נקבעו הסדרי ראייה בין הקטין לבין האב פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, נקבע כי הקטין יתחנך במוסדות הממלכתיים של מדינת ישראל, כי מרכז חייו יהיה בישראל וכי מקום מגוריו יהיה ברדיוס של 20 ק"מ מהעיר.... עוד הסכימו הצדדים, כי יציאתו של הקטין מהארץ תעוכב עד הגיעו לגיל 18 שנים, כי דרכונו של הקטין יועבר למשמורת אצל צד שלישי וכי הוצאת הקטין מישראל לצורך חופשה תהא רק לאחר הגיעו לגיל 10 שנים ורק בהסכמת ההורה השני תוך מתן ערבויות.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|