החלטה
ביום 28.9.2009 ניתן על ידי פסק דין (עת"מ 2827/08), (להלן: "פסק הדין") שקבע כי העותרת, תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ רשאית לעשות שימוש במבנה שבבעלותה המצוי במקרקעין בפתח תקווה, בגוש 6346 חלקות 32 ו-33 (להלן: "המקרקעין"), לעסק של ריכוז, מיון ואחסנת ביצים במסגרת בית אריזה לביצים. פסק הדין ניתן על סמך הידיעה שהמקרקעין חלה תכנית פת/2000 ועל כן הקביעה לפיה השימוש שביקשה העותרת לעשות במקרקעין הינו חוקי, הסתמך על השימושים המותרים שנקבעו בפת/2000.
הצדדים לעתירה היו הרשומים בכותרת החלטה זו, מלבד הועדה המחוזית לתכנון ולבניה.
בערעור שהוגש על פסק הדין לבית המשפט העליון החליט היועץ המשפטי לממשלה להתייצב, בשם הועדה המחוזית והעלה טענה לפיה הנחת המוצא שעליה התבסס פסק הדין בדבר תחולת תכנית פת/2000 היא שגויה וכי לאשורו של דבר חלה על המקרקעין תכנית פת 3/1002/ב, שאושרה בשנת 1971, על כל המשמעויות הנובעות מכך לעניין השימושים המותרים.
לנוכח עמדת היועמ"ש, ניתנה החלטת בית המשפט העליון ביום 17.5.2010, לפיה בהסכמת הצדדים יוחזר הדיון לבית משפט זה, כדי שיכריע מהי התוכנית הרלבנטית החלה על המקרקעין. ככל שיסבור בית משפט זה כי תכנית פת/2000 אינה חלה, יוחלט בהתאם מהן ההשלכות והמסקנות הנובעות מכך לעניין השימושים המותרים במקרקעין. עוד נקבע, כי הועדה המחוזית תצורף כצד להליך, במובן זה שצירופה ייחשב כצירוף מלכתחילה ותישמר לה הזכות לערער על מכלול קביעותיו של בית המשפט במסגרת פסק הדין.
לפיכך, ביום 26.3.2012 החלטתי כי התיק ידון בפני. נקבע, כי בשלב ראשון יגישו הצדדים את טענותיהם לעניין תחולת התכנית פת/2000 על המקרקעין בלבד.
הועדה המחוזית טענה כי המקרקעין לא מצויים בתחומי הקו הכחול של פת/2000 ומכאן שהתכנית איננה חלה. המקרקעין אמנם נכללו בתחומי הקו הכחול במסגרת התכנית המופקדת ואף בנוסח המאושר על ידי הועדה המחוזית, אך משום שעסקינן בתכנית הדרושה את אישור שר הפנים, נדרשה גם חתימתו, או של גורם שהואצלה לו הסמכות. בין אישור התכנית על ידי הועדה המחוזית לבין אישורו של שר הפנים חל שינוי, שהוציא את המקרקעין מחוץ לתחומי התכנית. הועדה המחוזית הציגה את מכתבה מיום 19.12.1991 של האדריכלית דינה רצ'בסקי ממשרד הפנים לפיו מבדיקת התכנית עולה שהחלק בו מצויים המקרקעין איננו תואם את הוראות תמ"א 3 (תכנית המתאר הארצית לדרכים) ולכן בשלב זה אין ליתן לו תוקף. בעקבות מכתב זה, החליטה הועדה המחוזית ביום 1.1.1992 ליתן תוקף לתכנית פת/2000, בכפוף לתיקונים, שבין היתר גרעו את המקרקעין מתחומה. בהמשך, נחתם התסריט המעודכן על ידי יו"ר הועדה המחוזית ועל ידי סמנכ"ל תכנון במינהל התכנון, לו הואצלה סמכותו של שר הפנים.
ביום 19.2.1992 שלחה הועדה המחוזית מכתב לועדה המקומית בו נאמר כי "הועדה המחוזית...החליטה בישיבתה מיום 1.1.1992 לתת תוקף לתכנית פת/2000 בכפוף לתיקונים שהוסברו...ובכפוף לכל ההחלטות הקודמות שהתקבלו."
עוד הוסיפה הועדה המחוזית בטיעוניה, כי בין אם חלה על המקרקעין תכנית פת/2000 ובין אם חלה תכנית פת/3/1002/ב הרי שלעמדתה לא ניתן לעשות את השימוש המבוקש על ידי העותרת והיא שומרת על מלוא טענותיה בעניין.
מנגד, טענו העותרים, כי תכנית פת/2000 חלה על המקרקעין. הם מבססים את עמדתם על האמור בסעיף 1.1 לתקנון התכנית ובפרסום דבר אישורה ברשומות, מהם עולה כי התכנית תחול על העיר פתח תקווה. בנוסף, משך שנים נהגה הועדה המקומית על בסיס ההנחה כי פת/2000 חלה על כל תחום העיר פתח תקווה, לרבות על המקרקעין. העותרים מפנים גם לנוסח של תכנית פת/2000 כפי שמופיע באתר מינהל מקרקעי ישראל, ממנו עולה לטענתם כי המקרקעין מצויים בתחומה.
לחילופין, טענו העותרים כי השינוי בפת/2000, אשר לכאורה הוציא את המקרקעין מתחומי הקו הכחול, התקבל שלא כדין ותוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, הואיל ולא ניתנה זכות טיעון כנדרש.
עמדת הועדה המקומית היא שמקרקעין אינם מצויים בתחומי פת/2000, לאור המידע שמסרה הועדה המחוזית.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לאמץ את עמדת הועדה המחוזית, בדבר אי תחולתה של פת/2000 על המקרקעין.
אין חולק, כי תכנית פת/2000 הייתה טעונה אישורו של שר הפנים. מעולם לא ניתן אישורו, או של גורם שהואצלה לו הסמכות מטעמו, לנוסח שכולל את המקרקעין בתחומה. רק לאחר שאושרו השינויים שנעשו ביוזמת משרד הפנים, אשר בין היתר גרעו את המקרקעין מתחומי התכנית, ניתן האישור הנדרש. לכן, התסריט היחיד של התכנית החתום הן בידי יו"ר הועדה המחוזית והן בידי סמנכ"ל התכנון במשרד הפנים, איננו כולל בתחומה את המקרקעין – והוא התסריט המחייב. בנוסף, הועדה המחוזית החליטה לאשר את התכנית בכפוף לשינוי האמור והודעה על כך נמסרה לועדה המקומית.
טענות העותרים אינן סותרות את העובדה כי המקרקעין שברשותם אינן מצויים בתחומי הקו הכחול ודי בכך כדי לאמץ את עמדת הועדה המחוזית. מכל מקום, אף אם במשך שנים נהגה הועדה המקומית על בסיס הנוסח של פת/2000 כפי שהיה טרם השינויים שנעשו ביוזמת משרד הפנים, אין הדבר מצדיק לתת "הכשר" לטעות. בנוסף, האמור באתר האינטרנט של המינהל איננו מחייב ולא יכול לבסס קביעה בעניין התכנית החלה.
הקטעים שצוטטו על ידי העותרים מתקנון התכנית ומדבר הפרסום ברשומות אף הם אינם מבססים את טענתם. צוין בהם כי פת/2000 חלה על העיר פתח תקווה אולם מכאן לא מתבקשת מסקנה כי היא חלה על כל תחומי העיר.
לבסוף, טענות העותרים כי בהליך האישור של השינוי בפת/2000, שהוציא את המקרקעין מתחומה, נפלו פגמים מהותיים אינן רלבנטיות. עסקינן בטענות שהועלו בשיהוי ניכר מאוד, של כ-20 שנים בערך, ובכל מקרה מקומן להתברר במסגרת עתירה נפרדת כנגד עצם חוקיותה של התכנית. יחד עם זאת ראוי לציין כי ככל שנעשים שינויים מהותיים בתכנית המשנים את גבולות הקו הכחול , בין אם עסקינן בשינוי שנעשה בעקבות התנגדות בהתאם לסעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה, ובין אם מדובר בשנוי ביוזמת הרשות, כמו בענייננו, ראוי להביאם לידיעת הציבור בכל הדרכים החוקיות. שכן, שינויים מעין אלו משליכים באופן ישיר על זכויות בעלים במקרקעין, ומתבקש שלאותם בעלי ענין העלולים להיפגע מהם, תהיה הזדמנות נאותה לטעון כנגדם ולכל הפחות מודעות באשר לעצם קיומם.
אשר על כן, הריני קובעת כי תכנית פת/2000 איננה חלה על המקרקעין. לאור האמור בהחלטת בית המשפט העליון ובהחלטתי מיום 26.3.2012, יגישו הצדדים את טיעוניהם באשר לאפשרות לעשות במקרקעין שימוש מהסוג שמבוקש על ידי העותרים, על בסיס הקביעה האמורה.
העותרים יגישו את טיעוניהם עד ליום 1.5.2013. הועדה המקומית והועדה המחוזית יגישו את טיעוניהם תוך 30 ימים מקבלת עמדת העותרים.
טרם סיום אציין, כי התנהלות הועדה המקומית בפרשה זו איננה עושה עמה חסד, בלשון המעטה. אמנם, מתעוררת שאלה באשר לידיעת העותרים לגבי אי תחולתה של פת/2000 על המקרקעין, זאת לאור חוות דעת שמאית מטעם העותרים 4-2 שהוגשה בשנת 2006, במסגרת הליך אחר, זאת טרם הגשת העתירה. מחוות דעת זו עולה כי פת/2000 איננה חלה על המקרקעין. אך בכך אין להפחית כהוא זה מחומרת מחדליה של הועדה המקומית. השינויים שנעשו בין אישור הועדה המחוזית לאישור שר הפנים הובאו לידיעת הועדה המקומית בסמוך למועד שבו נעשו, בראשית שנת 1992, ולמרות זאת – בהליך שהתנהל בפני כ-16 שנים לאחר מכן – עדיין התנהלה הועדה המקומית על פי נוסח קודם, שמעולם לא קיבל את האישורים הנדרשים. אין לקבל בשוויון נפש חוסר מקצועיות כאמור אשר עלולה לגרום לתוצאות קשות ולהסתמכות צדדים שלישיים על תכנית שאינה חלה, זאת משך שנים ארוכות.