תנ"ג
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
26462-08-14
31/03/2015
|
בפני השופטת:
רות רונן
|
| - נגד - |
תובעים:
שחר עקה
|
נתבעים:
1. פרותאל תיירות בע"מ
2. מלונות צרפת ירושלים בע"מ
3. אהרון אבוחצירא
4. פרוספר אמויאל
5. מ.פ.א. תיירות בע"מ
6. חוף האלמוג אילת בע'מ
|
| החלטה |
1.לפני בקשה ל"איחוד דיון" בבקשה לאישור תביעה נגזרת ובתביעה נגזרת (להלן: "בקשת האישור"), במובן זה שבקשת האישור והתביעה הנגזרת גופה יידונו במסגרת הליך אחד, ללא הפרדה ביניהן.
הרקע לבקשת האישור פורט בהחלטתו של כב' סגן הנשיאה י' ענבר בבקשה למתן צווים זמניים מיום 24.8.2014.
2.בבקשה הנוכחית טען המבקש כי איחוד הדיון בבקשת האישור ובתביעה עצמה הוא אפשרי על-פי ההלכה הפסוקה (המבקש הפנה לע"א 324/88 ברבלק נ' שביט, פ"ד מה(3), 562 (1991) (להלן: "עניין ברבלק")); וכי הוא אף רצוי מבחינת שיקולי יעילות, ובפרט משניתן בתיק צו מניעה זמני. עוד נטען כי אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים בנוגע להתקיימות התנאים לאישור התביעה כתביעה נגזרת, למעט סוגיית קיומה של עילת תביעה. לטענת המבקש, בנסיבות אלה פיצול הדיון יהיה מלאכותי ומיותר.
3.המשיבים 5-3 (להלן: "המשיבים") טענו בתגובה לבקשה כי יעילות הדיון מחייבת להכריע תחילה בבקשה לאישור התביעה כתביעה נגזרת, וזאת - בהליך מקדמי ונפרד, ובטרם ייכנס בית המשפט לעובי הקורה בדיון בתביעה לגופה. המשיבים הדגישו כי לשיטתם יש לדחות את בקשת האישור, לא רק משום שהיא נעדרת עילה, אלא גם משני טעמים נוספים – האחד, כי התביעה הוגשה מטעם בעל שליטה בחברת מעטים; והשני, מאחר שהמבקש אינו פועל בתום לב ולטובת החברה. יחד עם זאת, הביעו המשיבים את רצונם לקדם את ההליך באופן יעיל, והותירו לשיקול בית המשפט את הקביעה מהי הדרך היעילה לעשות כן.
המשיבה 6 הביעה את רצונה לסיים את התיק מוקדם ככל האפשר, וסברה על-כן שיש לאחד את הדיון בבקשת האישור ובתביעה. המשיבה 6 הוסיפה כי בקשת האישור והתביעה הנגזרת אינן מגלות כל עילה כלפיה, וכי היא אינה צד למחלוקות בין הצדדים.
4.בתשובת המבקש לתגובות המשיבים, טען המבקש כי אף צד אינו מתנגד לבקשה. המבקש חזר על עמדתו לפיה הסוגיה העיקרית היא קיומה של עילת תביעה, לכן פיצול הדיון יהיה מלאכותי ומיותר.
דיון
5.סעיף 198(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כי – "תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב." סעיפים 197-194 לחוק החברות קובעים תנאי נוסף לאישור הבקשה כנגזרת, שעיקרו בצורך בפניה מוקדמת לחברה, בכפוף לחריגים מסוימים.
על הרציונל שביסוד תנאים מקדמיים אלה, ועל הצורך בהליך מקדמי של אישור התביעה כתביעה נגזרת, ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת חוק החברות (הצעת חוק החברות, התשנ"ט-1999, ה"ח 2, 76):
"הקניית מעמד מהותי של אורגן ומעמד דיוני של תובע לבעל מניה או לדירקטור בודד בהליכי התביעה הנגזרת, מעוררת כמה סכנות. אותו פרט לא נבחר על ידי החברה ומוסדותיה, והריהו פועל על דעת עצמו. הגשת התביעה עלולה להיות קנטרנית או סחטנית, היא עלולה לפגוע בטובת החברה, והיא עלולה להיות משוללת יסוד. סכנות אלה מחייבות הקפדה יתירה על סף ההליך. רק אדם שעומד בשורה של מבחנים יורשה ליטול על עצמו את סמכויות האורגן והתובע".