תעשיות עץ ויצמן בע"מ נ' לבידי זהב שווק לבידים בע"מ

החלטה

מה דינו של פסק דין שניתן בהעדר הגנה,על פי תביעה בסדר דין מקוצר, כשהבקשה ליתן רשות להגן הוגשה בתוך 45 יום מיום קבלת התביעה, על יסוד הזמנה לדין שנקבה בתקופה זו?

מרבית העובדות הדרושות להכרעה אינן במחלוקת. המבקשת קיבלה את התביעה ביום 7.8.11 בצירוף הזמנה לדין שנקבה בתקופה בת 45 יום להגשת בקשת רשות להגן, הגם שההליך הוגש בסדר דין מקוצר.

הבקשה ליתן רשות להגן הוגשה ביום 11.10.11, בד בבד עם בקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה.

בו ביום, נדחתה הבקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה בשל פגם שנפל בפסיקתא.

ביום 23.10.11 ניתן פסק הדין.

עיון בטענות הצדדים מוביל למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

ראשית, במועד שבו ניתן פסק הדין כבר הוגשה לתיק בקשת רשות להגן. לפיכך, לא היה מקום לתת את פסק הדין. חזקה שאם היה בית המשפט רואה את הבקשה – היה נמנע מליתן פסק דין בהעדר הגנה.

שנית, תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן:

"לא ביקש נתבע או אחד הנתבעים רשות להתגונן תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו ההזמנה או תוך זמן ארוך יותר שקבע בהזמנה בית המשפט או הרשם, ....".

המבקשת, תאגיד, איננה עורכת דין והתקנות הנ"ל אינן מוכרות לה. לטענה כי בסמוך לקבלת התביעה קיבלה ייצוג משפטי ולפיכך ידעה כי עומדים לרשותה 30 יום, אין רגליים בחומר הראיות.

בהזמנה לדין, שצורפה לתביעה אשר נמסרה למבקשת, צוין כי פרק הזמן העומד לרשותה להגשת הגנתה הינו 45 יום. לכן, הסתמכותה של המבקשת על האמור בהזמנה ולאור תקנה 206, היא כדין.

שלישית, בהתחשב בעובדה כי שנת המשפט הנוכחית החלה ביום 5.9.11 ולא כבשנים עברו, הרי המועד האחרון להגשת בקשת רשות להגן (אם נמנים 30 יום) הינו 5.10.11 ולא כפי שציין ב"כ המשיבה בתגובתו.

רביעית, היה מקום – בעת חידוש הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה – לאזכר את פניית ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה לעניין מתן פסק דין בהעדר הגנה.

מכל הטעמים הנ"ל, כל אחד בנפרד, ובוודאי בהצטברם – אני מוצאת שיש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק. המדובר במבקשת שפעלה להגשת הגנתה ואף הגישה אותה בטרם ניתן פסק הדין.

המשיבה תשא בהוצאות בסך 2,200 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים ותקבע מועד לדיון בבקשת רשות להתגונן.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ב, 13 נובמבר 2011, בהעדר.