החלטה
בעניין: התנגדות לביצוע תביעה
1.לפניי התנגדות לביצוע תביעה.
2.בשנת 2009 הגישה המשיבה נגד המבקשים תביעה על סכום קצוב בסך של 20,409 ₪ לתשלום חוב המורכב מיתרת חוב בסך של 4,090 ₪ בגין חשבונית מיום 31.12.06 על סך 4,838 ₪ ומלוא החוב בגין החשבונית מיום 15.6.07 על סך 17,904 ₪. לתביעה צורפו כתב ערבות וכרטיס לקוח מיום 3.1.01 שנחזה להיות חתום על ידי המבקש 2 (להלן: "יגאל") והמבקשת 3 (להלן: "ז'קלין"), העתק משתי החשבוניות נשוא כתב התביעה, עמוד אחרון של כרטסת הנהלת חשבונות המפרטת סכום התביעה, והעתק של 4 שיקים על סך 4,100 ₪ ו-4,000 ₪ שנמשכו מחשבונה של ז'קלין לפקודת המשיבה ואחד מהם הוחזר בשל העדר כיסוי מספיק. כמו כן, צורף העתק מתעודות הזהות של יגאל וז'קלין.
3.המבקשים הגישו התנגדות במסגרתה העלו את הטענות הבאות:
א.ז'קלין ויגאל לא חתמו על כתב הערבות. לחילופין, יגאל וז'קלין הם במעמד של ערב יחיד, ולכן אין מקום להגשת תביעה נגדם טרם קבלת אישור.
ב.לז'קלין אין כל קשר לעסקים בין המבקשת 1 (להלן: "החברה") לבין המשיבה.
ג.השיקים הדחויים שצורפו לתביעה ניתנו עבור סחורה שהייתה אמורה להישלח בעתיד, אך לא סופקה בפועל.
ד.לפי הכרטסת של המשיבה, רואים שהמשיבה רשמה בכרטסת קיומו של חוב ישן, כאשר אין ולא היה כל חוב.
4.היום התקיים דיון להתנגדות למסגרתו נחקרו יגאל וז'קלין על האמור בתצהיריהם.
5.ז'קלין הסבירה שהיא רשומה כבעלת מניה אחת של החברה, אך מעולם לא הייתה לה כל מעורבות בניהול העסק. ז'קלין אישרה כי השיקים שהעתקם צורף לכתב התביעה נלקחו מתוך פנקס השיקים שהוזמן על ידה מחשבונה הפרטי. ז'קלין טענה כי אינה מזהה את כתב היד על גבי השיקים ושללה את האפשרות כי מסרה את השיקים לבעלה כדי שייעשה בהם שימוש לאחר שחשבונו הוגבל. ז'קלין אישרה למעשה כי לבעלה יגאל הייתה רשות להשתמש בשיקים שלה וייתכן שהיו מקרים שהוא ביקש לעשות כן. ז'קלין העידה כי יגאל היה מורשה חתימה בחשבון שלה. ז'קלין זכרה שני מספרי פקס של החברה, אולם לא זכרה את מספר הפקס שמוטבע על גבי כרטיס הלקוח וכתב הערבות משנת 2001. ז'קלין הסבירה כי רק אתמול היא ידעה על המשפט בתיק זה וחתמה על תצהירה לבקשת ב"כ המבקשים כדי להראות שאין לה כל קשר לחברה .
6.יגאל סיפר כי חתם על השיקים שהעתקם צורף לכתב התביעה, לאחר שקיבל הרשאה מאישתו ז'קלין. יגאל טען כי כתב הערבות מזויף כולו והוא לא יצא מהחברה. לאחר שהוצג לו אישור הפקס, הסביר יגאל כי ייתכן שהמסמך ייצא מהחברה, אולם הוא לא נחתם על ידו או בהרשאתו. יגאל לא שלל את האפשרות כי בשנת 2008 הייתה לו הגבלה חמורה בכל הנוגע למערכת הבנקאית.
יגאל סיפר כי שיקים שהעתקם צורף לתביעה, נמסרו שלא תמורת סחורה ספציפית, אלא בהתאם לנהוג בין הצדדים , לפיו קודם מוסרים שיקים דחויים ולאחר מכן מזמינים סחורה. יגאל טען כי לאחר שהשיק הראשון חזר, לא נשלחה סחורה והסוכן של המשיבה בשם מיכאל , אמור היה להחזיר את כל השיקים.
כאשר הוצגו לעיונו החשבונית על סך 17,904 ₪ ותעודות המשלוח הרלוונטיות וכן חשבוניות ותעודות משלוח נוספות מאותה תקופה, טען יגאל כי הדבר אינו מוכיח שהסחורה סופקה בפועל, שכן אותו אלי, החתום על תעודות המשלוח, אינו מורשה לקבל סחורה וממילא לא הוכח שהחתימה היא אכן חתימתו.
7.לאחר גמר חקירת המצהירים סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקשים טען כי גירסת המבקשים לא נסתרה ויש בה כדי להוות הגנה אפשרית מפני התביעה. ב"כ המבקשים הדגיש את אי ההתאמה בין סכומי החשבוניות המוזכרים בתביעה לבין סכום התביעה ואת מחיקת הכיתוב ליד המילים "חוב ישן" בכרטסת של המשיבה.
ב"כ המשיבה טען כי אין ממש בטענות המבקשים ויש לדחותן כבר בשלב זה. ב"כ המשיבה מתח ביקורת על התנהלותה של ז'קלין, שאינה מתעניינת בנעשה בחברה בה היא רשומה כבעלת מניות ובחשבון הבנק המתנהל על שמה. לגבי גרסתו של יגאל, טען ב"כ המשיבה כי מדובר בגרסה סתמית ולא מפורטת שחלקים חשובים ממנה לא פורטו בתצהיר מבלי שניתן לכך הסבר המניח את הדעת.
8.הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).
עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721 וע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבית).
9.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה שהעלו המבקשים לוקות בסתירות פנימיות ובהעדר פירוט במידה המצדיקה התניית מתן רשות להתגונן בהפקדה משמעותית. להלן יפורטו נימוקי החלטתי.