תת"ע
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
2830-01-16
25/05/2016
|
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם
|
| - נגד - |
מאשימה (משיבה):
מדינת ישראל
|
נאשמת (מבקשת):
אילון אורון-חברת עורכי דין
|
| החלטה |
בפני בקשה לביטול כתב אישום, בשל טענה מקדמית של "הגנה מן הצדק".
עובדות המקרה
ביום 21.4.15, צולם רכבה של המבקשת, כאשר הוא נוסע במהירות של 65 קמ"ש, ברחוב קיבוץ גלויות, בסמוך לצומת עם רחוב חיל השריון וזאת אף שהמהירות המותרת במקום, הנה 50 קמ"ש בלבד. המבקשת בחרה שלא לשלם את הקנס הקבוע בחוק בצד העבירה והגישה בקשה להישפט בבית המשפט.
תמצית טענות הצדדים
ב"כ המבקשת עותר לביטול כתב האישום, מן הטעם של "הגנה מן הצדק" וזאת נוכח אכיפה בררנית, המבוצעת על ידי המשיבה, בכל הנוגע לקביעת סף מהירות במצלמות המהירות השונות המותקנות ברחבי הארץ.
לשיטתו, המצלמה בה צולם רכבה של המבקשת, כוונה לסף אכיפה נמוך, האוכף גם בחריגות מינוריות מן המהירות המותרת וזאת בניגוד למצלמות אחרות, שכוונו לסף אכיפה גבוה, במטרה לצמצם את כמות כתבי האישום שהמשיבה מגישה לבתי המשפט לתעבורה.
בנסיבות אלה, טוען ב"כ המבקשת, מדובר באכיפה סלקטיבית ופסולה ולחילופין, המהירות שנאכפה, הנה בבחינת "זוטי דברים".
ב"כ המבקשת הפנה לבג"ץ 6396/96 זקין נגד ראש עיריית באר שבע (להלן – עניין זקין), שהנו פסק הדין המנחה בסוגיה של אכיפה בררנית.
לחילופין, מבקש הסנגור לקבל עותק מסמך המגדיר את מדיניותה של המשיבה בכל הנוגע לקביעת סף אכיפה במצלמות המהירות ברחבי הארץ וכן, לדעת מי וכיצד נקבע סף האכיפה, כאמור לעיל.
המשיבה מצידה, מפנה אף היא לעניין זקין לעיל וטוענת כי אין מדובר באכיפה בררנית ודו"חות דומים נשלחו לאלפי נהגים שצולמו במקום. עוד נטען, כי הסנגור מצטט חלקים מדו"ח מבקר המדינה, תוך הצגת תשתית עובדתית חסרה ולקויה וכן, לא הוצגו כל תימוכין לכך שבפעולת המשיבה היו טעמים פסולים כלשהם, כנדרש להוכחת "הגנה מן הצדק", כפי שנקבע בפסיקה.
עוד נאמר, כי מדיניות האכיפה של המשיבה נקבעת על פי מספר רב של פרמטרים, ביניהם, תוואי הדרך וסימון הכביש שבנדון, כ"כביש אדום", בו מספר רב של נפגעים.
באשר לעתירת המבקשת לקבלת מסמך מדיניות האכיפה של המשיבה, טוענת המשיבה כי עליה להגיש בקשה נפרדת, בהליך מתאים.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והפסיקה הרלוונטית, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות.
בעניין זקין לעיל, נאמר:
"אכיפה בררנית (באנגלית: selective enforcement) אינה היפוך של אכיפה מלאה. לעתים קרובות אין אכיפה מלאה, ומבחינה מעשית אף לא יכולה להיות אכיפה מלאה, של חוק או תקנות. אכיפה חלקית אינה בהכרח אכיפה פסולה. כך גם אכיפה מדגמית, שהרי המדינה אינה יכולה להקצות אלא משאבים מוגבלים לאכיפת החוק. כך גם רשויות מינהליות שונות, כמו רשויות מקומיות. לכן רק טבעי וראוי הדבר שהמדינה ורשויות אחרות יקבעו לעצמן מדיניות, ובמידת הצורך והאפשר גם הנחיות כתובות, שיקבעו סדר עדיפות לאכיפת החוק. אכן, מדיניות או הנחיות כאלה צריכות לעמוד במבחנים המקובלים לגבי כל החלטה מינהלית, כגון מבחנים של מטרה כשרה, שיקולים ענייניים, סבירות ועוד. אולם, אם הן עומדות במבחנים אלה, אכיפת החוק על-פי מדיניות או הנחיות כאלה אינה אכיפה פסולה. אכיפה כזאת, אף שהיא אכיפה חלקית, אינה אכיפה בררנית...
ההחלטה להעמיד לדין היא החלטה מינהלית, בין שהיא החלטה של המשטרה ובין שהיא החלטה של הפרקליטות. החלטה כזאת צריכה לעמוד במבחן ההלכה החלה על כל ההחלטות המינהליות, כגון להיות מכוונת לתכלית החוק ולהתבסס על שיקולים ענייניים בלבד, והיא נתונה לביקורת שיפוטית בהתאם להלכה זאת".