הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגת רכב במצב של שכרות (543 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף במקום רף מכסימאלי מותר של 240 מ"ג).
לאחר שהודה הנאשם במיוחס לו, הוא נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו ונשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים.
תסקיר מפורט ורלוונטי התקבל ביום 4.1.22 וביום 6.1.22 טענו הצדדים בפני לעונש.
ב"כ המדינה הפנתה בטיעוניה לעברו התעבורתי של הנאשם הכולל 5 הרשעות קודמות משנת 2013, כאשר שתיים מהן עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.
כתוצאה מהרשעתו האחרונה (משנת 2019) לחובת הנאשם מאסר מונה בר הפעלה, ובנסיבות אלה, מבקשת המדינה להורות על הפעלת המאסר המותנה תוך גזירת עונש של מאסר בפועל.
בנוסף, מבקשת המדינה כי רישיון הנהיגה של הנאשם ייפסל לתקופה שלא תפחת מ- 40 חודשים זאת כדי לתת ביטוי לעובדה כי המדובר בעבריין תנועה רצדיוויסט ככל שהדבר קשור לנהיגה תחת השפעת אלכוהול.
ב"כ הנאשם סקר בפני בית המשפט את משפחתו הנורמטיבית לחלוטין של נאשם זה, ואת השינוי המהותי שעבר בחייו בשנה האחרונה.
הוסבר לבית המשפט כי נאשם זה עבר מסלול שיקומי ממשי עם שירות המבחן כתוצאה מתיק אחר עליו נשפט, הוא התחתן, שינה לחלוטין את החברה השלילית איתה נוהג היה להיפגש, נמנע לחלוטין מצריכה של סמים או אלכוהול, מכבד את החלטת בית המשפט שלא לנהוג כל זמן שהוא פסול, ולמעשה עבר ועובר תהליך שיקומי ממשי.
כתמיכה לטיעוניו, הפנה ב"כ הנאשם את בית המשפט להמלצות ולתוכן תסקיר שירות המבחן למבוגרים שמדבר בעד עצמו (אתייחס לנושא זה בהרחבה בהמשך גזר הדין).
לשיטת ב"כ הנאשם יש הצדקה מלאה משיקולי שיקום להורות על הארכת המאסר המותנה, ולהסתפק בתקופת פסילה מתונה בפועל של רישיון הנהיגה.
דיון –
בפרשה שבפני נסיבות האירוע המתואר בכתב האישום כוללות נהיגה של אדם המורשה לנהיגת ברכב בעודו שיכור כהגדרת שיכרות בחוק.
רף האלכוהול שנמדד צריך להיבחן מול רף תחילת האכיפה של משטרת ישראל כפי שקבע בפרשת עוזרי, כלומר 290 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.
המשמעות הפרקטית היא כי רף האלכוהול שצרך הנאשם בפרשה זו הוא בינוני ביחס לרף האכיפה.
לאור מדיניות הענישה הנוהגת בתחום כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון בפסקי רבים, למשל רע"פ 5094/12 חטיב נ' מ"י, רע"פ 9272/12 טנצפף נ' מ"י ועוד, הרי שמתחם הענישה בעבירת השכרות כולל פסילה בפועל לתקופה שבין 24 חודשים, כקבוע בחוק, ל-48 חודשים ובין אי הטלת מאסר בפועל ועד הטלת מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים
ברע"פ 3638/12 ווקנין נ' מ"י, קבע כבוד הש' רובינשטיין:
"המדובר על פי חוק בעונש המינימום. ... נזכור כי הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת "מכונת מוות נעה". ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד".
ברע"פ 2829/13 מור מוריאל נ' מ"י, אמר כבוד הש' שהם:
"לגופו של עניין, מן הראוי לחזור על דברים שנאמרו על-ידי לא אחת, כי נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו. אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם, אשר תהא (ראו, לעניין זה, רע"פ861/13 פנאדקה נ' מדינת ישראל (6.2.2013); רע"פ3343/04 נפתז'י נ' מדינת ישראל (16.5.2004)). אשר על כן, לא בכדי בחר המחוקק להגביל את שיקול דעתו של בית-המשפט, בקובעו בסעיף 39א לפקודת התעבורה עונש פסילה מינימלי, בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות".
יוצא כי ביחס לרף אלכוהול בינוני (כאשר הנהג מורשה לנהיגה ולא ביצע עבירות נלוות) נכון יהיה מתחם עונש פסילה שיחל ב- 30 חודשי פסילה ויגיע עד ל- 40 חודשי פסילה בפועל.
ביחס לרכיב המאסר, נכון יהיה מתחם שינוע בין מאסר מותנה ועד מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים.
נתונים שלא קשורים בביצוע העבירה עצמה –
הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו ללא כל תיקון של כתב האישום וללא כל הסדר טיעון עם המדינה.
בהתאם לחוק יש לקחת לזכות הנאשם את לקיחת האחריות המלאה מצידו.
לחובת הנאשם 3 הרשעות פליליות שכולן קשורות לשימוש ואחזקת סם שלא לצריכה עצמית, אך ב- 3 השנים האחרונות אין לחובת הנאשם כל הסתבכות פלילית דומה (עבירה אחרונה מ-2/2919).
מבחינה תעבורתית הנאשם נוהג משנת 2013 וב-9 שנות נהיגה צבר לחובתו 5 הרשעות תעבורה קודמות.
3 הרשעות הן עבירות מסמכים ושימוש בטלפון ללא דיבורית, אחת היא אי ציות לאות שוטר במדים, אך שתי הרשעות שאוחדו לתיק אחד בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה, הן שתי עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול (להבדיל מעבירה של נהיגה במצב שכרות), ושתי עבירות אלה בוצעו על ידי הנאשם בשנת 2017 (הראשונה באפריל והשנייה ביוני).
כתוצאה מגזר הדין שניתן כנגד הנאשם בגין שתי עבירות מאוחדות אלה (גז"ד מיום 14.2.19) תלוי כנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 6 חודשים.
את העבירה נשוא פרשה זו ביצע הנאשם כ-5 חודשים לאחר שנגזר דינו בפרשה לעיל.
כתוצאה משתי עבירות של שימוש בסמים אותן ביצע הנאשם בסמוך לתקופה בה נהג תחת השפעת אלכוהול, נגזר דינו ביום 10.6.21 בבית משפט השלום בחדרה לענישה בעלת אופי שיקומי, בהמשך לה ריצה 250 שעות לתועלת הציבור ולא נגזר עליו עונש מאסר בפועל.
תסקיר שירות המבחן למבוגרים –
המדובר בתסקיר עומק אשר מספק לבית המשפט מבט ממשי לתוך חיי הנאשם.
מפאת סודיות התסקיר לא אצטט ולא אפרט את תוכני ברזולוציה שתפגע בפרטיות הנאשם, אך ניתן לקבוע כי תסקיר זה ממליץ על ענישה בעלת אופי שיקומי מובהק.
לשיטת שירות המבחן עבר נאשם זה תהליך שיקומי ממשי אשר בא לידי ביטוי בהתנהגותו היום יומית, בשינוי מהותי של הרגלי צריכת חומרים ממכרים, בחברה אתה נהג להיפגש, ובאינטראקציה בינו ובין משפחתו שהיא נורמטיבית לחלוטין.
בהתאם לעמדת שירות המבחן למבוגרים, פחת משמעותית פוטנציאל ביצוע עבירות דומות מצד נאשם זה בעתיד, וגזירת ענישה הכוללת ריצוי מאסר (ולו בדרך של עבודות שירות) תפגע משמעותית בתהליך שיקומו המוצלח.
אני וצא את המלצות שירות המבחן בעלות משקל רב מאד בפרשה זו, במיוחד גם לאחר ששמעתי את דברי ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, עת הסביר כיצד עבר נאשם זה שינוי ממשי בדרך בה הוא מנהל את חייו (ב"כ הנאשם הוא דודו של הנאשם ומלווה אישית את שיקומו).
גורם מכביד הוא אכן עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם בפרשה זו, שכן מעבר זה ניתן לראות כי נאשם זה נהג פעם אחר פעם כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול, וגם מאסר מותנה שהיה תלוי כנגדו לא הרתיע אותו מביצוע העבירה הנוכחית.
יחד עם זאת, שתי הנהיגות הקודמות של הנאשם היו בשנת 2017, בקרבת זמנים לביצוע עבירות אחרות של שימוש בסמים, ומאז ועד היום עבר נאשם זה דרך שיקומית ממשית שאינה רק תיאורטית אלא מעשית.
הנאשם לקח חלק בקבוצות לפעילות התמכרותית במסגרת שירות המבחן למבוגרים, ביצע במקביל בהצלחה עונש של"צ, לא נתפס נוהג בזמן פסילה שהוטלה עליו ולא נמצאו בדגימות שתן שנלקחו ממנו כל אינדיקציות לשימוש בסמים.
בנסיבות אלה, אני מוצא כי המלצות שירות המבחן ככל שיתקבלו על ידי, יעלו בקנה אחד עם האינטרס הציבורי שבשיקום נאשם זה.
אני מחליט לקבל את המלצת שירות המבחן לענישה בעלת אופי שיקומי, שכן אני מוצא כי לנאשם זה פוטנציאל ממשי להשלים בהצלחה את המסלול השיקומי בו החל.
כפועל יוצא מהחלטה זו שלי, אני מחליט לקבל את המלצות שירות המבחן הן ביחס להארכת המאסר המותנה והן ביחס לביצוע ענישה נוספת של שרות למען הציבור במקרה זה.
מנגד, וכדי שהענישה הכוללת בפרשה זו תהיה מאוזנת בצורה נכונה ותענה על עקרון ההלימה הקבוע בחוק, אני אקבל את עמדתה העונשית של המדינה ביחס למשך הפסילה של רישיון הנהיגה בפועל.
מאחר ורכיב המאסר הראוי נסוג משיקולי שיקום עד להארכת המאסר המותנה והמרת רכיב של מאסר ברכיב של של"ץ, יגיע רכיב הפסילה לחלקו העליון של המתחם אותו קבעתי באופן בו ירצה הנאשם בפרשה שלישית זו 40 חודשי פסילה בפועל של רישיון נהיגה.
לפיכך, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:
א. קנס בסך 1500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם תוך 120 יום מהיום.
ב. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון הנהיגה לתקופה של 40 חודשים.
פסילתו של הנאשם תימנה מיום 6.6.21 ללא צורך בהפקדת רישיון נוספת.
ג. הנני פוסל הנאשם מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
ד.מורה על הפעלת 6 חודשי פסילה מותנית כפי שנגזרו על הנאשם בתיק 12095-06-17 ביום 14.2.19 לריצוי באופן בו 3 חודשים יהיו חופפים ושלושה חודשים מצטברים לפסילה שנגזרה בסעיף ב' לעיל, כך שבסה"כ ירצה הנאשם 43 חודשי פסילה שיימנו מיום 6.6.21.
ה.מורה על הארכת 6 חודשי מאסר מותנה כפי שנגזרו על הנאשם בתיק 12095-06-17 ביום 14.2.19 וזאת למשך שנתיים נוספות.
ו.קובע כי הנאשם יבצע 200 שעות לתועלת הציבור וזאת בהתאם לתוכנית של"ץ בהיקף זה שיגיש שירות המבחן למבוגרים לבית המשפט תוך 45 יום מהיום.
עותק מפרוטוקול זה יועבר לשירות המבחן למבוגרים (מחוז חיפה והצפון נפת חדרה). עבודות השל"ץ יבוצעו על ידי הנאשם תוך שנה מהיום בו בית המשפט יאשר את התוכנית שתוגש.
ז.בית המשפט רושם לפניו את הסכמת הנאשם בקולו לביצוע תוכנית של"ץ בהיקף של 200 שעות ומבהיר לנאשם כי ככל שלא יבצע את רכיב השל"צ כנדרש, יהיה רשאי בית המשפט להפקיע רכיב ענישה זה ולגזור במקומו עונש אחר. בית המשפט רושם לפניו כי הנאשם מבין ומאשר את ההסבר שניתן לו.
ניתנה היום, ה' אדר א' תשפ"ב, 06 פברואר 2022, בנוכחות הצדדים.
