מדינת ישראל נ' אסנטה

הנאשם זכאי מחמת הספק.

כנגד הנאשם נרשמה ביום 09.11.17 הודעת תשלום קנס בגין עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 02.10.18 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העידה עדת התביעה, שוטרת מתנדבת איריס רביד, עורכת הדו"ח, והוגש הדו"ח שערכה (ת/1).הכולל את הנסיבות ביצוע העבירה כפי שרשמה ביום המקרה ותרשים ששרטטה בגב הדו"ח.

לטענת השוטרת, ביום 09.11.17 סמוך לשעה 18:20 נהג הנאשם קטנוע, בגבעתיים ברחוב כצנלסון ממזרח למערב, ופנה שמאלה לרחוב סירקין. לגרסת השוטרת, הנאשם הגיע לצומת האמור, פנה שמאלה בנסיעה רצופה ונכנס לצומת, בניגוד לאור אדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. בכך טוענת המאשימה כי הנאשם עבר עבירה של אי ציות לאור אדום, כמיוחס לו בכתב האישום.

הנאשם כפר במיוחס לו. לטענתו נכנס לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק. כך אמר גם לשוטרת בתגובתו כפי שנרשמה בדו"ח במילים: "נסעתי בירוק".

טענתו המרכזית של הנאשם כלפי השוטרת היא כי ממקום עמידתה, במקום שבו הבחין בה סמוך לעצירתו על ידה וכפי שהיא עצמה מציינת בדו"ח שערכה, לא יכולה השוטרת להבחין בקו העצירה המסומן בנתיב בכיוון נסיעתו או בסימון מעבר החצייה על הכביש.

טענה נוספת של הנאשם היא כי השוטרת לא יכולה הייתה בו זמנית ובמקביל להסתכל על הרמזור המרוחק מהצומת (אליו התבוננה לשיטתה) ובמקביל להבחין במיקומו המדויק ביחס לקו העצירה בעת הפנייה שמאלה לצומת .

מטעם הנאשם העיד מר אורי רייזניק, חברו של הנאשם אשר לא נכח במקום בעת ביצוע העבירה (לכאורה) והנאשם ביקש להעידו כעד הגנה - עד "מומחה" – בהתאם להשכלתו המדעית, וכדי לחזק את טענותיו לגבי הטופוגרפיה של הצומת וטענות נוספות.

מטעם הנאשם הוגשו תרשים ו-4 תמונות שצילם במקום (סומנו נ/1 ו- נ/2 בהתאמה).

עוד הנאשם הציג במסגרת חקירה נגדית של השוטרת, סרטון שצילם לדבריו בעצמו, בשעת ערב מקבילה לשעה בה נרשם הדו"ח, מספר ימים אחר כך.

לטענת הנאשם, מהסרטון ומהתמונות כאמור עולה, כי עדת התביעה לא יכולה הייתה לראות ממקום עמידתה על הכביש או על המדרכה ברחוב סירקין סמוך לבית מס' 7-5, את פני הכביש בכיוון נסיעת הנאשם ובמיוחד לא יכלה להבחין בקו העצירה המסומן לפני הצומת, גם כאשר היא מביטה ממקום עמידתה לכיוון הצומת.

העידה בפני השוטרת, עורכת הדו"ח, שנחקרה ע"י הנאשם בחקירה נגדית, בה עומתה עם טענות הנאשם כאמור.

העיד בפני הנאשם ופרס בהרחבה את גרסתו. הנאשם עמד אף הוא בחקירה נגדית ע"י התובעת. שמעתי בקצרה גם את עד ההגנה כאמור.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות שהגישו, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי כי הנאשם עברה את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, וזאת מהנימוקים הבאים:

1. על פי הרשום בנסיבות המיוחדות של המקרה ציינה עדת התביעה בדו"ח שרשמה כי: "עמדתי ברחוב סירקין 7 מחוץ לניידת כשאני צופה על הצומת המואר היטב". בביהמ"ש משנשאלה על ידי הנאשם לגבי מקום עמידתה המדויק בעת שהבחינה בעבירה (לכאורה), לא יכלה לומר אם עמדה על הכביש או על המדרכה או באיזה חלק של בית מס 7 עמדה (בפינה הדרומית או הצפונית של הבניין). השוטרת בהגינותה אישרה כי "לא כתבתי אז אני לא זוכרת. כתבתי שעמדתי מחוץ לניידת". [עמ' 3 לפרוטוקול ש' 9].

2. השוטרת בנסיבות שרשמה בדו"ח מתארת כי: "הבטתי על הרמזור הרחוק בצומת וכשהוא היה אדום הסטטי את ראשי ימינה והבחנתי באופנוע שהנהג היה לפני מעבר החצייה המסומן על פני הכביש ונראה היטב". על גרסה זו חזרה גם בביהמ"ש.

    

   בחקירה נגדית אישרה השוטרת כי לא התייחסה בתיאור שרשמה בדו"ח כאמור כלל אל קו העצירה המסומן לפני הצומת, אלא נקודת ההתייחסות שלה הייתה מעבר החצייה.

    

   וכך נרשם מפיה בתשובה לשאלות הנאשם בחקירה נגדית (עמ' 4 ש' 23-26):

   "ש. את טוענת במפורש שאת ראית את הפס הלבן כשאני חציתי אותו?

   ת. ראיתי אותך לפני מעבר החצייה. ממקום שעמדתי ראיתי את מעבר החצייה.

   ש. האם ראית את הפס הלבן גם?

   ת. אם לא כתוב, אז לא ראיתי".

    

   ועוד בהמשך כשהוצגו בפניה על ידי הנאשם תרשים ותמונות שערך הנאשם (נ/1 ו-נ/2) חזרה והבהירה כי: " ... מהמקום שעמדתי כמו שכתבתי, ראיתי את הרמזור הרחוק בכיוון נסיעתו וראיתי את מעבר החצייה מהכיוון שבאת" (בעמ' 5 ש' 16).

    

   3. חובת הנאשם לציית לרמזור, מחייבת אותו בעת שדולק אור אדום ברמזור, לעצור את רכבו לפני קו העצירה המסומן בכיוון נסיעתו לפני הצומת.

    

   יסוד מרכזי ב"יסודות העבירה" של אי ציות לאור אדום ברמזור הוא הוכחת העובדה כי הנהג עבר על פני הקו הלבן המסומן בכניסה לצומת לאחר שהופיע האור האדום ברמזור. במידה והאור התחלף לאדום כאשר הנהג על קו ההפרדה או אחריו לא ניתן לייחס לו עבירה של כניסה לצומת באור אדום, שכן נכנס למעשה לצומת לפני האור האדום.

    

   הגיונם של דברים נעוץ בוודאי במבנה הפיזיולוגי של בני האדם, ובעובדה כי נדרש אותו חלקיק שנייה המכונה בשפה המקצועית "זמן תגובה" מרגע שהעין האנושית קולטת את האור האדום ברמזור ועד הרגע שהתמונה מועברת מהעין דרך המוח ו"מתורגמת" ל"הוראות" לגוף (זרועות ורגליים) לפעול (לעצור / לבלום).

    

   מכל מקום תנאי הכרחי אותו על המאשימה להוכיח במקרה זה הוא כי הנאשם נצפה בברור עובר על קו העצירה המסומן לפני הכניסה לצומת, כשהאור ברמזור אדום.

    

   במקרה דנן, אני מוצא כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר (כנדרש) כי השוטרת הבחינה בנאשם עובר על קו העצירה לפני פנייתו שמאלה לצומת, באור אדום, כאמור.

   בצומת הרחובות כצנלסון וסירקין בפנייה שמאלה, מסומן על הכביש לרוחב הנתיב קו עצירה. אחרי קו העצירה לפני הצומת מסומן על הכביש מעבר החצייה.

    

   השוטרת לא התייחסה כלל בנסיבות שרשמה כאמור אל קו העצירה. השוטרת התבוננה והבחינה אך ורק במעבר החצייה ועל פיו קבעה את מיקומו של הנאשם בצומת.

    

   בכך נפלה שגגה בידה, שכן אם הבחינה לראשונה בנאשם לאחר שהופיע אור אדום ברמזור ולאחר שהסיטה את מבטה לכיוונו כשהוא כבר על מעבר החצייה, הרי שהבחינה בו לראשונה כשהוא כבר בתוך שטח הצומת. לא ניתן לומר שהבחינה בנאשם נכנס לצומת.

    

   סיכומו של דבר, בהעדר התייחסות מפורשת למיקומו של הנאשם ביחס לקו העצירה, בהעדר פרוט של מקום עמידתה המדויק של השוטרת, אני מוצא כי לא הוכחו עובדות מהותיות אלו ולפיכך מקנן בי החשש שמא יתכן ושגתה השוטרת עורכת הדו"ח בהתרשמותה הכללית מנסיבות המקרה.

    

   מנגד, עמדה בפני עדות הנאשם, אשר דבקה בגרסתו, שלא נסתרה גם בחקירה נגדית נמרצת של התובעת. בבואי לשקול את גרסת עדת התביעה וגרסת הנאשם זו מול זו, מצאתי כי בגרסת עדת התביעה סדקים, ומולה הנאשם עמד על גרסתו, עדותו בבית המשפט לא נסתרה בחקירה נגדית. אוסיף כי הנאשם עשה עלי לאורך כל הדרך רושם אמין מאד.

    

   לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק.

    

   ניתנה היום, י"ד בתמוז תשע"ב , 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

    

   מזכירות תעביר העתק מהכרעת הדין לצדדים, תודיע לנאשם טלפונית תוכן הכרעת הדין המזכה ותודיע לו  על ביטול הדיון שנקבע למתן הכרעת דין ליום 16.10.18.

    

   ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ט, 04 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.