כספי ואח' נ' ט.א. תמ"א יזמות השקעות ובניה בע"מ ואח'

לפניי בקשת נתבעים 2 ו-3 לתיקון כתב התביעה.

1. ראשיתם של ההליכים בתביעה כספית שהוגשה על ידי התובעים – מבלי שיהיו מיוצגים על ידי עו"ד – נגד הנתבעת (ונתבע נוסף שלימים נמחק). ההליך נסב על מערכת יחסית שבמוקדה קבוצת רכישה שארגנה הנתבעת, ואשר התובעים נמנו עליה, לבניית פרויקט למגורים באזור הקריות. לטענת התובעים בתביעה המקורית הנתבעת הפרה את ההסכמים עם התובעים, ואף ביצעה עוולות שונות ופעולות מרמה ובגין כך הם זכאים לפיצוי בסך של 300,000 ₪. הנתבעת מצדה הגישה נגד הנתבעים תביעה שכנגד, בה תבעה מן התובעים סך של 382,206 ₪. התביעה מצויה בראשיתה, הוגשו כתבי טענות, קדם משפט ראשון התקיים ביום 15.11.2016 וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית.

    

2. בשלב מסוים יוצגו תובעים 2 ו- 3 על ידי עו"ד וביום 5.3.2017 הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן כללי התיקון הוא להוספת עילות (וסכומים בהתאם) לכתב התביעה וכן להוספת נתבע נוסף. יצוין כי בהחלטתי מיום 5.3.2017 הערתי כי לבקשה לא צורף נוסח של כתב התביעה המתוקן, אך מעיון נוסף בתיק מתברר כי נוסח של כתב הטענות צורף. עיקר טענתם של התובעים כי בעקבות פסק דין שניתן ביום 13.7.2016 בהליך טען ביניים שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתיק 28619-02-16 התגלו מספר נתונים שמצדיקים הוספת עילות תביעות והגדלת סכום התביעה בהתאם.

    

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת בין היתר כי העילות שהתובעים 2 ו- 3 מבקשים להוסיף לתביעתם, היו ידועות להם לפני מתן פסק הדין בהליך טען הביניים. הנתבעת מפנה להליכים הרבים שהתנהלו בתיק וכן לכך שהבקשה לא נתמכה בתצהיר. על כן מבקשת הנתבעת לדחות את הבקשה ולחייב את התובעים בהוצאות.

    

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את הבקשה ולהורות על תיקון כתב התביעה. אפרט להלן את נימוקיי.

    

5. סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: תקנות סד"א). גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליבראלית, זאת משום שהתיקון נועד, בדרך כלל, להגיע לגיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת (וכלשון תקנה 92 לתקנות סד"א – "כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלקת בין בעלי הדין"), ובכך גם לייעל את ההליך המשפטי (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 323-321 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). ואולם במסגרת הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה יש לשקול את השפעת התיקון על זכויות הצדדים. יפים לעניין זה גם הדברים שנאמרו בפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ נ' נטפים בע"מ (פורסם בנבו, 7.8.2012):

    

   "בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית. אולם, לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים. על אלה נִמנִים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי; השלב שבו מוגשת הבקשה; האפשרות פן ישלול התיקון מן הצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה במועדהּ ולא במסגרת תיקון, כגון התיישנות. כך גם לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב טענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה. כל אלה מהווים שיקולים מנחים ככל שמדובר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכמובן יחבור אליהם תמיד השכל הישר."