מויאל נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובע. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא אם בקרות מקרה הביטוח היה לתובע כיסוי ביטוחי או לא, לאור טענת הנתבעת כי פוליסת ביטוח המבנה אצל הנתבעת בוטלה לבקשת התובע לפני קרות מקרה הביטוח, וחודשה עם קרות מקרה הביטוח.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובע הינו הבעלים של דירה המצויה בקומה --- ברחוב ---- באילת. דירת התובע הייתה מבוטחת בפוליסת ביטוח מבנה וצד שלישי שמספרה ---- (להלן- "הפוליסה").

    

2. הנתבעת הינה חברת ביטוח הרשומה כדין בישראל, אשר ביטחה את דירת התובע בהתאם לפוליסה ולתנאיה.

    

   העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

3. אין מחלוקת כי דירת התובע הייתה מבוטחת בפוליסה הכוללת כיסוי נזקי מים וכן ביטוח אחריות כלפי צד שלישי לאורך שנים וכן מיום 10.1.17.

    

4. אין מחלוקת כי בדירה נתגלו על ידי התובע ושכנתו שדירתה מצויה תחת דירתו נזקי רטיבות, אשר דווחו לנתבעת בחודש ינואר 2017.

    

5. אין מחלוקת כי בדירה קיימים נזקי רטיבות ובעיות איטום המצריכות תיקון ושיקום.

    

6. בסמוך ליום 10.1.17 התלוננה שכנתו של התובע בפניו, כי קיימת רטיבות בתקרת דירתה. תלונה דומה עלתה כשנה עד שנתיים עובר לכך. מאחר ובעבר היה מדובר בנזקים קלים בתקרה של דירת השכנה ביצע התובע על חשבונו תיקונים בדירתה.

    

7. אין מחלוקת כי התובע הזמין שרברב באופן פרטי ואז התברר לו שהיקף התיקון הנדרש והיקף העבודה הנדרשת גדול ועלותם מסתכמת בעשרות אלפי שקלים.

    

8. ביום 10.1.17 הונפקה פוליסת הביטוח לתקופה מיום 10.1.17 ועד ליום 31.12.17.

    

9. בסמוך לכך וככל הנראה ביום 15.1.17 התובע פנה לנתבעת, הודיע על הנזק וזו הפנתה אותו לחברת פמי פרמיום.

    

10. חברת פמי פרמיום ביצעה ביום 18.1.17 תיקון צינור ביוב 4 צול שמחבר את האסלה, לרבות פירוק והרכבת אסלה. היא ביקשה להמשיך ולעקוב אחר התקדמות הרטיבות ולפנות אליה מיידית במידה ותתגלה החרפה, וזאת מאחר ובדירה נמצא חשש לבעיות איטום. כן צויין כי בוצעה פתיחה וסגירה של קיר בטון ו-2 אריחי קרמיקה במידות 60/30 ס"מ. התובע שילם במזומן סך של 528 ₪, שזהו סכום ההשתתפות העצמית על פי פוליסת הנתבעת במקרה של נזקי צנרת ומים באמצעות חב' פמי, והכל כפי שעולה ממפרט פוליסת ביטוח הדירות מיום 10.1.17 ומדו"ח הביצוע והזמנת השירות מספר 3169 של חברת פמי מיום 18.1.17. מדו"ח זה עולה עוד כי לדירת התובע קיימת אצלה פוליסה שמספרה 1012287371. יש לשים לב לכך שהפוליסה שצרפו התובע והנתבעת לתיק הינה פוליסה שמספרה -----.

     

11. בעקבות נזקי רטיבות נלווים פנה התובע לנתבעת וביקש לבצע בדיקת לחות וכן לתקן או לשאת בעלות תיקון הליקויים הנלווים, אך הוא לא נענה. בעקבות כך ביצע על חשבונו בדיקת רטיבות ובדיקת מהנדס בניין, אותן שלח לנתבעת, ורק אז היא שלחה מומחים מטעמה לדירה. למרות שהמומחים מטעמה מצאו ליקויים הנתבעת לא פיצתה התובע ולא שלחה לו מכתב דחיה ועל כן תביעה זו.

     

    חוות הדעת מטעם הצדדים:

    חוות הדעת מטעם התובע:

12. חברת "אינפראטק" ביצעה בדיקה ומצאה כי הלחות של מצע החול מתחת לריצוף חדר הינה 9.6% לחות ובמסדרון 11% לחות.

     

13. מהנדס הבניין משה סיגורה איתר רטיבות קפילרית ברחבי הדירה, חול רטוב בנקודות קידוח, רטיבות קשה וחריגה בתחתית קירות הממ"ד ורטיבות במצע החול בכל רחבי הדירה, המלווים בעובש על גבי פרטי תכולה. המהנדס קבע שיש לעקור את הריצוף, להחליף את מצע החול ולבצע עבודות שונות הכרוכות בכך. סך העבודות הוערכו על ידו בעלות כוללת של 123,172 ₪.

     

14. התובע העביר את ממצאי חברת אינפרטק ומהנדס הבניין משה סיגורה לנתבעת וזו שלחה לדירתו מומחה מטעמה שערך ביקור בדירה בחודש אפריל.

     

15. התובע צירף לכתב תביעתו דו"ח של שמאי הנתבעת מר שבתאי בלילי שנערך על סמך בדיקה מיום 28.3.17. על גבי המסמך נכתב כי תאריך המסמך האחרון הינו מיום 7.5.17, נכתב כי מועד האירוע הינו ביום 10.1.17, כי תקופת הביטוח הינה מיום 10.1.17-31.12.17 וכי מספר הפוליסה הינו 1016963200. נכתב כי ההודעה הינה מתאריך 14.3.17 ונמסרה על ידי הגב' אסתר מלקמו. השמאי מציין כי ערך בדיקה מול חברת פמי ומצא כי בהתאם לקריאת שירות מס' 1-1012287371 מיום 15.1.17 המבוטח התלונן על רטיבות בדירת צד ג' ולמקום נשלח שרברב שאיתר ותיקן נזילה מצינור 4 צול בקיר שמחבר את האסלה בחדר אמבטיה ביחידת הורים. הוא מציין כי בעת ביקורו הבחין ברטיבות מעל הפנלים בשטחים שונים. הוא ראה את חוות הדעת מטעם התובע ואף לבקשתם ביצעו בדיקת לחות נוספת ביום 24.4.17 על ידי מר שי הרוש. השמאי מאשר כי שי הרוש ביצע בדיקה מקיפה בדירה וקבע שאין נזילה פעילה. גורם הנזק הינו צינור 4 צול המתחבר לאסלה בחדר הורים של הדירה. בתיאום עם המבוטחים ביקר בדירה המהנדס אילן אליהו ועל סמך כתב הכמויות שלו קבע השמאי כי סך הנזק לרבות דמי שכירות עבור דיור חלופי ל-30 יום הינו 35,273 ₪. הוא מציין שהתבסס על כתב הכמויות של המהנדס מטעם חברת הביטוח, כי יש לשלם את דמי השכירות עם הצגת חוזה שכירות חתום ל-30 יום וכי חוות דעת המהנדס מטעם התובע כוללת עבודות רבות שאין צורך לבצעם. בזמן ביקורם לא היה ניתן להכנס לדירת צד ג'. השמאי מציין כי מדובר בבניין ישן של מעל 20 שנה וכי יש לנכות השתתפות עצמית בהתאם.

     

    חוות הדעת מטעם הנתבעת:

16. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת מטעם ההנדסאי הבניין ושמאי הרכוש, שהינו בנוסף מומחה לאיתור תרמי ופיענוח- מר שי הרוש. מר הרוש ציין בחוות דעתו, כי שם הבודק שערך מטעמו סקר טרמוגרפי איכותי לברור הגורם לרטיבות הינו מר 'שי גלילי' וזאת ביום 24.4.17. בחוות הדעת לא מפורטים פרטי השכלתו ונסיונו של מר שי גלילי, אלא של מר הרוש וזה לא נכח בדירה ולא ביצע את הבדיקה. חוות הדעת הינה מיום 30.4.17 ובה נכתב כי התובע מסר שהרטיבות בקירות הדירה החלה לפני הרבה זמן וכי הוא אינו זוכר מתי במדויק, שהתיקון של חב' פמי בוצע כשלושה חודשים עובר לביקורו. הוא מצא כי נכון למועד בדיקתו לא קיימת המלטות מים מצנרת, לא התגלו ממצאים המלמדים על המלטות מים מצנרת דלוחין הוא קבע כי לא קיים כשל בצנרת הדירה. הממצאים לימדוהו, כי סימני הרטיבות הינם כתוצאה מאירוע קודם. ראוי לציין כי גם בחוות דעת מומחה הנתבעת מצויין כי מדובר בקריאה שמספרה 1-1012287371- זהו מספר התיק שהופיעה על גבי דו"ח הביצוע והזמנת השירות של חברת פמ"י ולא כמספר הפוליסה שצורפה לתיק אשר פעלה מיום 10.1.17.

     

    מר הרוש גם חתום על תוצאת בדיקת הלחות מיום 24.4.17 אשר מצאה תכולת רטיבות של 9.76% במצע החול שבחדר שינה הורים וכן של 7.34% במצע החול שתחת המסדרון.

    בממצאי בדיקה זו מפורטים נהלים שונים של התקן הישראלי ובו נכתב שתחולת הרטיבות במצע חול לא תעבור את ה6%.

     

17. בנוסף הוגשה חוות דעתו של המהנדס אילן אליהו מיום 7.5.17, אשר התבססה בין היתר על חוות הדעת והבדיקות של חברת אינפרטק ומר הרוש. מבדיקתו עלה כי הרטיבות בחדר ההורים נמוכה מהרטיבות בקיר הגובל עם הממ"ד. המומחה מציין כי בדיקות הלחות שבוצעה מטעם הנתבעת ואותה צירף לחוות דעתו- לא בוצעה במקומות הנדרשים, כפי שהעביר בדוח הראשוני (אציין כי דוח ראשוני זה לא הומצא לבית המשפט), הוא מציין כי נצפתה רטיבות שחדרה מדירת המבוטח לדירת השכן מלמטה באזור צנרת הביוב האנכית 4 צול בחדר הורים וכי שם תיקנו הדליפה. הוא מציין כי נצפתה רטיבות מאזור הכיור במטבח כלפי מטה בשל ליקויי איטום אך בארון המטבח נערכה בדיקת לחות ולא נמצאו ממצאים חריגים (8.6% וכן 10.6%) יחד עם זאת מצא רטיבות יחסית גבוהה בקירות בחדר הילדים, חדר ההורים, ממ"ד, מסדרון, פינת האוכל ומאחורי הספה. הוא מציין כי נצפתה עליה קפילארית במסדרון, ממ"ד וחדר ההורים וקבע כי יש לייבש באופן תת רצפתי את מצע החול, לתקן ולצבוע את הקירות וכן לבצע עבודות נוספות בהתאם לכתב הכמויות בו העריך עלות ביצוע עבודות השיקום והתיקון בסך 30,273 ₪ .

     

18. הנתבעת צרפה דו"ח חקירה של הגב' לי אוזן ממנה עלה כי הנזקים הופיעו אצל שכנתו של התובע כשנה וחצי עד שנתיים עובר לתאריך הבדיקה בחודש אוגוסט 2017, קרי בעת שהדירה הייתה מבוטחת, ואין מחלוקת באשר לביטוחה בתקופה זו. עוד סיפר לחוקרת כי השרברב שהזמין באופן פרטי מסר לו שהנזקים בדירת התובע אינם נזקים שמתרחשים ביום אחד ומדובר בנזקים שהתפתחו משך כמה שנים וכי בעבר ביצע תיקונים מס' פעמים. החוקרת מציינת כי התובע סירב לשתף פעולה אומנם ניכר כי שיתף פעולה וסרב למסור פרטים אותם כבר מסר לחברת הביטוח ואודות בעלי מקצוע שהגיעו ותיקנו בעבר את דירתו וכי הוא מסר שיש עורך דין שמייצג אותו ויש לפנות רק אליו ביחס לתביעה.

     

    טענות הצדדים:

    טענות התובע:

19. לטענת התובע דירתו הייתה מבוטחת בתקופה הרלוונטית. ככל שהנתבעת לא חידשה את פוליסת הביטוח היא פעלה בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח והחוק שכן לא סיפקה לתובע הסבר נדרש, לא יידעה בכתב את המשעבד ולא מילאה אחר דרישת החוק להודיע לו על כך בכתב. יתר על כן התובע הפעיל את הפוליסה והנתבעת הפנתה אותו לחב' פמי, אשר תיקנה את הנזילה בצינור הביוב. עצם הפעלת פמי מהווה הודאה באחריות הנתבעת ובחבותה, שכן פמי היא שלוחתה ונותנת השירות מטעם הנתבעת בהתאם לפוליסה. לטענתו הנתבעת לא ביצעה לבקשתו בדיקת רטיבות ונזקים וביקשה ממנו להמתין שהמצע יתייבש עובר לשליחת המומחים. הוא הזמין מומחים מטעמו ואת ממצאיהם העביר לנתבעת. רק אז הנתבעת שלחה מומחים ושמאי מטעמה. ביום 6.7.17 שלח לנתבעת מכתב מפורט ובו הציע לנתבעת למנות שמאי מכריע אך למרות חובתה להסכים למינוי שהציע כל פניותיו לנתבעת השיבו ריקם והוא ניסה לפנות אליה ללא הועיל תוך שהיא הותירה אותו לחיות בדירה מלאת רטיבות, ומסריחה מצואה וביוב, טחב ומלאת פטריות. יש להתיר לו לתבוע נזקים נוספים ככל שיתגבשו וכן לקבל את חוות דעת המומחה מטעמו הכוללת החלפת ריצוף, ניקוי וחיטוי מטעמו ולפסוק לו מלוא הנזק:

    • הערכת מהנדס בדבר עלות התיקונים- 123,171 ₪

    • חוו"ד מהנדס-5,500 ₪

    • עלות איתור הנזילה- 1,500 ₪

    • דיור חלופי למשך חודש וחצי 10,000 ₪

    • עגמת נפש 20,000 ₪

      -----------------------------------

      סה"כ 160,171 ₪

       

      טענות הנתבעת:

20. לטענת הנתבעת ביום 13.9.16 ביקש התובע שלא לחדש את פוליסת ביטוח המבנה הקיימת, אשר הייתה אמורה להתחדש ביום 30.9.16 וזו בוטלה החל מיום 1.10.16. לאחר ששכנתו פנתה אליו והתלוננה על רטיבות בדירתה ביום 10.1.17, פנה לבעל מקצוע פרטי שאמר לו שמדובר בנזק גדול ושכל הדירה מוצפת. בעקבות כך התקשר לתובעת ותהה מדוע אין לו פוליסת ביטוח, כעולה ממכתב שקיבל מהבנק הממשכן את הדירה, לטענתה הוסבר לו שהפוליסה לא חודשה לבקשתו והוא רכש פוליסת ביטוח חדשה. מספר ימים לאחר מכן ביקש להפעילה. לטענתה התובע סירב לשתף עימה פעולה ולשלוח לה מסמכים נדרשים וטען כי הינו מיוצג. הנתבע הפר סעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח ורכש את הפוליסה לאחר שנאמר לו שמדובר בנזק גדול והכל בכוונה להוציא תגמולי ביטוח במרמה באמצעות תביעת מרמה. באשר לנזק טענה כי בעלי מקצוע מטעמה מצאו שמדובר בנזק של כ- 35,000 ₪ בערכי כינון של 13,190 ₪. התובע לא עשה די להקטנת הנזק לטענתה יש לדחות התביעה תוך חיוב התובע בהוצאותיה לרבות הוצאות המומחים מטעמה ואף לפסוק לחובתו הוצאות לדוגמה.

     

    העדויות:

    עדויות התובע:

21. מטעם התובע העידו הוא עצמו והמומחה מטעמו מר משה סיגורה, מעדותם עלה כדלקמן;

    1. מעדות התובע עלה כי אינו מבין בפוליסות ביטוח ואינו יודע אם הפוליסה שהגיש החלה ביום 10.1.17, הוא לא יודע אם הנזק ארע ב10.1.17 הוא פנה לשרברב פרטי כדי שיבחן מה הנזק. הוא לא פנה לחברת הביטוח כי שנה עובר לכך הייתה אותה בעיה אצל השכנה וגם אז הוא סידר את הבעיה על חשבונו בעזרת שרברב וצבעי שתיקן לה את תקרת הגבס על חשבונו כפי שהצהיר.

        

    2. מעדותו של מהנדס הבניין סיגורה עלה כי הבחין בדירת התובע ברטיבות ובנזק תוצאתי של המלטות מים. ייתכן שהיו בעיות איטום אך הן לא הגורם לנזק בו הוא הבחין. המים התפשטו תחת כל הדירה. במקרה זה הוא לא בדק אם הנזק אכן ארע מצינור הביוב, אך זה דווח לו כפי שהוא כתב ובמקרה זה לא המליץ על בדיקת מזהמים שהינה בדיקה מדגמית, אלא על החלפת הריצוף, ניקוי וחיטוי מאחר וישנו חשש לזיהום חיידקי קולי שאסור שיהיה בנוכחות בני אדם ואין להסתפק בניסיון ייבוש.

        

       עדויות הנתבעת:

22. מטעם הנתבעת העידו המהנדס אילן אליהו, הגב' אילנה ספקטור והגב' לי אוזן אשר העידו כדלקמן;

    1. מר אליהו מומחה הנתבעת העיד שביקר בבית התובע ביום 2.4.17, שם צילם תמונות של הנזק. להערכתו לא מדובר בהצפת מי ביוב, כי הסימנים בבית לא הוכיחו הנדסית את ההצפה הזו. מקום האירוע עליו דיברו חדר הרחצה בחדר ההורים מצויים בקצה הדירה והרטיבויות העיקריות נצפו בקירות אחרים, הממ"ד היה מרוחק יותר מהקיר הגובל עם החדר ובו היה רטוב יותר. ישנו דיווח שהמבוטח תיקן על ידי בעל מקצוע את הצינור שמתחבר לנקז האנכי של הבית המשותף- זו דליפה נקודתית שיורדת לשכנה ומודיע שיש פטריה, לא מדובר בצינור מים שפתוח 24 שעות. זה שירותים לעיתים יש מים ומידי פעם אין. הוא לא ראה את התיקון שבוצע בצינור 4 צול, אבל הראו לו שיש תיקון והוא צילם את המקום. הוא לא בדק או ידוע לו מי תיקן זאת. אם הייתה הצפת ביוב תת ריצפתית אז ייבוש אינו פתרון אלא פירוק ריצוף והחלפת חול, אך זה לא היה המקרה הנוכחי. מניסיונו לא ניתן לפרק אריחים בכל הבית ולהשיבם, אולי בודדים ואם אין אריחים תואמים יש להחליף ריצוף בכל הבית. הוא ראה שהרטיבות עוברת בקפילריה בגב הארון וזו סיבה להחליף את גב הארון גם אם אין רטיבות כי נוצרות שם פטריות עובש בצבע ירוק או שחור. כאשר נשאל לגבי הדו"ח של פמי פרימיום שם נכתב כי בוצע תיקון בצינור ביוב 4 צול, אמר שלא פקפק בכך שאמרו לו שהייתה נזילה במקום וכי הוא ראה אותה מלמטה, אך לדעתו הסימנים והרטיבות ברחבי הבית לא מתאימים למקום הזה, לאור מיקום החדרים בדירה. הרטיבות המקסימלית בממ"ד. באילת יש השפעה למועד הבדיקה ואחוזי הרטיבות. האירוע ארע בינואר והוא הגיע באפריל ולמרות זאת הייתה רטיבות.

        

    2. הגב' ספקטור העידה שאינה זוכרת ממתי התובע מבוטח אצלם, אך מדובר בפוליסה המשועבדת לטובת בנק טפחות. היא מכירה את חוזר חידוש הביטוח של המפקח על הביטוח שמספרו 6-1-2014 והיא מכירה בכך שהיה בתוקף במועד האירוע, אך הם לא היו צריכים לנהוג לפי הכתוב בו מאחר שהפעולות שנדרש מחברת הביטוח לבצע על פי החוזר הם במקרה בו ישנו ביטוח לתקופה רצה והאדם לא יוצר עם חברת הביטוח קשר והם שולחים מכתב שאומר שאם לא יחודש הפוליסה תפוג, ואם לא תרכוש ביטוח תהיה חשוף. במקרה הנוכחי התובע עצמו ביקש שלא לחדש את הפוליסה, מספר ימים לפני סיומה, לשאלה האם אמרו לתובע שהוא חשוף לא השיבה. היא לא מי שקיבלה את שיחת הטלפון אך היא קראה תצהירים ותמלולים ונכתב בהם שנאמר לתובע שהפוליסה תבוטל תוך 30 יום. הם לא מחוייבים להסביר ללקוח שהוא יהיה חשוף ללא ביטוח ושיש חשיבות לרצף ביטוחי. הם מחוייבים לעשות זאת רק במקרה בו הפוליסה היא לקראת חידוש והלקוח לא יוצר קשר, אז הם מחוייבים לשלוח מכתב. הם לא צריכים גם לבקש אישור מהבנק לגבי ביטול פוליסה והם נדרשים לשלוח לבנק הודעה לפיה הלקוח הביע רצון לבטל את הפוליסה וכן מתי הפוליסה תבוטל. היא לא ידעה שעליה לצרף אסמכתא של שליחת ההודעה לבנק. לטענתה הם הודיעו לתובע במכתב מיד אחרי שביקש לבטל, מתי הפוליסה שלו תבוטל ולאחר מכן בוטלה הפוליסה, אך דברים אלו לא נכנסו לתצהירה. המכתב נשלח בדואר רשום אך היא לא ידעה שעליה לצרף את המכתב לחומר הראיות. חלק מהאמור בתצהירה נכתב מדברים שבדקה והופיעו ביומן האירועים של המערכת. תיעוד השיחות צורף לחבילת התצהירים וכן תמלול השיחות. הנזילה דווחה ביום 15.1.17 ותאריך האירוע שנמסר להם הינו 10.1.17. היא מניחה שהוא טעה, היא לא קראה את כתב ההגנה אלא רק את התצהיר ואינה בקיאה בקו ההגנה של עורך הדין מטעמם. הם לא הספיקו לשלוח לתובע מכתב דחייה כי הוא הגיש את התביעה. מרגע קבלת כל המסמכים עליהם לתת תשובה תוך 30 יום. היא יודעת שפמי פרימיום היו בדירה אך אינה יודעת מה תיקנו והיא לא ראתה אם התקבל מכתב מעורך דינו של התובע.

        

    3. הגב' לי אוזן העידה כי ביצעה את החקירה בעצמה. ברגע שאדם מוסר להם שהוא מיוצג עליהם לקבל את אישור בא כוחו. החקירה התבססה על סיכומי שיחות ושיחות שהפנו אותה אליהם וכן שיחות שהיא נכנסה בעצמה למאגרי השיחות והן היו יכולות להיות רלוונטיות.

        

       הסיכומים:

       סיכומי התובע:

23. התובע טען בסיכומיו כי הוכח שמדובר בנזילה בצינור ביוב וזאת מד"וח נציגת הנתבעת חברת פמי פרימיום אשר ביצעה התיקון בצינור הביוב. עצם התיקון על ידי נותנת השירות ושלוחת הנתבעת מהווה הודאה באחריות או בחבות ובכיסוי הנתבעת. הנתבעת לא דחתה התביעה ולא שלחה נימוקי דחיה כלשהם ומכתב דחיה. למרות שהגב' ספקטור טענה שלא הספיקו לשלוח את מכתב הדחיה כי הוגשה התביעה הוכח כי כל המסמכי הוגשו לנתבעת ואף דוח החוקר מטעמה נערך באוגוסט 2017, ולמרות שמדובר באירוע מחודש ינואר ועל אף שהתביעה הוגשה בחודש אוקטובר 17 לא מצאה לנכון הנתבעת לשלוח מכתב דחיה לתובע. עדותו של התובע לא נסתרה והוכח מקרה הביטוח ונטל הראיה מועבר אל הנתבעת. נציגת הנתבעת נסמכה על תיעוד המערכת, התמלולים הוגשו ללא תצהיר כדין הם אינם מהווים ראיה קבילה והתנגדות ב"כ התובע התקבלה. התובעת לא הוכיחה כי פוליסת התובע לא חודשה והוכח כי היא פעלה בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח ובניגוד לדין שכן היה עליה לשלוח למבוטח 30 יום לפני מועד תום תקופת הביטוח הודעה שתכלול את מועד תום הביטוח, פרמיית הביטוח וגובה ההשתתפות העצמית בפוליסה שהסתיימה, הצורך בהסכמת בעל הפוליסה כתנאי לחידוש הביטוח, אחריות בעל הפוליסה לדאוג לכיסוי ביטוחי תוך ציון כי קיימת חשיבות לרצף ביטוחי וכי העדר כיסוי מתאים עלול לחשוף את בעל הפוליסה לנזק או חבות כלפי צד שלישי. גב' ספקטור טענה שלא הייתה צריכה לפעול לפי נוהל זה, אולם ההבחנה שביצעה כלל לא מצוינת בחוזר, והנתבעת פועלת על דעת עצמה. עדויות הנתבעת התבססו על עדות שמועה, בנוסף עלה כי הפוליסה בוטלה פחות מ-30 יום ממועד השיחה עם הלקוח וגם זה הינו בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח. בהתאם לעדות לא הוסבר לתובע מה המשמעות של אי חידוש הפוליסה ואת העובדה שיהא חשוף לנזקים, ולא צורפה ההודעה לבנק המשעבד. טענת התובע כי לא קיבל מכתב המתריע על סיום הפוליסה או ביטולה לא נסתרה, והנתבעת לא טרחה לצרף את המכתב שלטענת גב' ספקטור נשלח לתובע או לבנק המשעבד.

    בניגוד לעדות החוקרת בה אמרה שעליה לבקש אישור מבא כוח של אדם מיוצג לערוך חקירה ולשוחח עמו בענייננו המשיכה בתחקורה למרות שהתובע מסר לה שהינו מיוצג והפנה אותה לבא כוחו ומדובר בהתנהלות נפסדת. הקלטת החקירה לא צורפה והנתבעת לא הוכיחה כי לא הייתה פוליסה תקפה במעמד האירוע או מרמה או הכשלה או אי שיתוף פעולה מצד התובע. הוכח שמדובר בהצפה כתוצאה ממי ביוב ואפילו מומחה הנתבעת הודה כי במקרה הצפה ממי ביוב יש להחליף את המרצפות לנקות ולחטא, בחוות דעתו הוא לא שלל ולא ציין כי מדובר בהצפת מי ביוב והדבר עלה לראשונה בחקירתו, אך עיון בדוח פמי נציגת הנתבעת מעיד על כך מפורשות ונציג הנתבעת העיד כי הוא לא פקפק בכך, אך טען שמיקומה לא מתאים למיקום נזקי הרטיבות. מומחה התובעת הסביר היטב את התפשטות הרטיבות ועדות זו לא נסתרה. לאחר שהוכח כי מדובר היה בנזילת ביוב יש לאשר את מלוא העלויות המפורטות בחוות דעת מומחה התובע ולחייב הנתבעת בהוצאות התובע לרבות שכר טרחת עו"ד.

     

    סיכומי הנתבעת:

24. בסיכומיה טענה הנתבעת שהנטל להוכיח קיומה של פוליסה וקיומו של מקרה ביטוח מוטל על התובע. התובע לא הגיש פוליסה קודמת למועד האירוע ולאור הכחשתה קיומה של פוליסה דין התביעה להידחות תוך חיוב התובע בהוצאותיה. הפוליסה שצורפה נרכשה ביום קרות מקרה הביטוח והתובע לא סיפק הסבר לרכישת הפוליסה ביום זה. גרסתו של התובע הייתה מתגלגלת והוא טען שיכול להיות שביקש שלא לחדש את הפוליסה, אך מנגד שלא הבין כי הפוליסה לא תחודש אלא טעם שהייתה התחייבות מצד הנציג לחזור אליו פעם נוספת והוא לא זוכר הרבה פרטים. התובע התנגד להגשת תימלולי השיחות עם נציגי השירות מאחר והוא שיקר. פירוט השיחות ניתן לתובע בגילוי המסמכים והימנעות מהבאת ראיה פועל לרעת בעל הדין שהיה באפשרותו להביאה. גרסת התובע לקיומה של פוליסה לא הוכחה והוא לא הגיש חצי ראיה להוכחת טענותיו. כמו כן הפריז התובע באשר להיקף הנזק והמומחה מטעמו אישר בחקירתו הנגדית שלא יכול לקבוע אם מדובר שנזילה ממי ביוב ולא ממים נקיים. על התובע היה להציג דו"ח מזהמים והוא לא עשה כן. טענת התובע בדבר אי קבלת מכתב דחיה מהווה הרחבת חזית אסורה. מטרת חוזר המפקח להודיע על תום תקופת הביטוח נועדה למקרים בהם הפוליסה מסתיימת שלא בידיעת המבוטח. כמו שהעיד בתצהירו התובע ביקש שלא לחדש את פוליסת הביטוח לכן מטרת החוק קוימה. דירתו לא נמכרה לבסוף ורק כאשר שכנתו התלוננה לגבי בעיית הרטיבות הוא פנה לרכוש ביטוח. לבסוף ביקשה לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

     

    דיון ומסקנות

    קיומה של פוליסת ביטוח:

25. התובע צירף את פוליסת הביטוח אותה רכש ביום 10.1.17, השאלה האם הפוליסה שהייתה בתוקף ברצף שנים, גם בתקופות בהן החלה בעיית הרטיבות (שכן התובע העיד באופן עקבי שזו החלה כשנה עד שנתיים עובר למקרה) אכן בוטלה או לא חודשה כדין.

     

26. מהוראות חוק חוזה הביטוח תשמ"א- 1981 עולה כי כאשר לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד לבטלו בכל עת בהודעה בכתב לצד השני, בענייננו הגב' ספקטור נציגת הנתבעת העידה כי מדובר היה בביטוח לתקופה רצה, והגיוני הדבר שכן שימש כבטוחה לבנק המשעבד. גם מטענות הנתבעת עלה כי בקשת התובע לאי חידוש הפוליסה הייתה טלפונית, וכי לא הוסברו לו משמעויות הביטול והעובדה שיהיה חשוף לתביעות כפי שדורש חוזר המפקח על הביטוח. טיעוניה של הנתבעת כי החובה ליידע הינה רק במקרה של אי חודש מצד חברת הביטוח ולא מצד הלקוח אינה הגיונית שכן מדובר בביטוח לתקופה רצה, המתחדש בכל שנה ועל כן עם בוא הלקוח לבקש את אי החידוש חלה חובה על חברת הביטוח להסביר ללקוח את המשמעויות, לדרוש את בקשת הביטול בכתב, לשלוח התראה, מכתב לבנק המשעבד ואף מכתב עם סיום הפוליסה. בענייננו לא צורפו ראיות אלו ולא בכדי. מדו"ח התיקון של חב' פמי ושמאי הנתבעת עולה כי מדובר בפניה ראשונה בפוליסה שמספרה 1012287371 אשר ככל הנראה ובהתאם לאי התקיימות התנאים הנדרשים בחוק הייתה עודנה פעילה. עובדה היא שפנייתו של הנתבע נרשמה על מספר פוליסה זו וגם התיקון ודוח השמאי התייחסו אליה. הנתבעת לא צרפה את הפוליסה הקודמת אשר אין מחלוקת כי יכלה לעשות כן. בהמשך חוות דעת המומחים התייחסו לפוליסה מיום 10.1.17 שמספרה --------.

     

27. צודק התובע כי טענות המרמה ודחיית התביעה הביטוחית בשל אי קיומה של פוליסה בעת מועד קרות האירוע, הינה טענה שנולדה בכתב ההגנה. לנתבעת היה די והותר זמן לנסח מכתב דחייה, אך היא לא עשתה כן. הנתבעת התנהלה ובצדק כמי שמעוניינת לטפל בנזק, שלחה מומחים מטעמה, גם אם רק לאחר קבלת חוות הדעת מטעם מומחי התובע ועל כן אינה מורשית להעלות היום טענה זו.

     

28. יתר על כן גם מדו"ח החקירה וגם מעדותו העקבית של התובע עולה כי השכנה התלוננה כשנה עד שנתיים עובר לפתיחת התביעה אצל הנתבעת על נזקי רטיבות בדירתה אותם תיקן על חשבונו. אופי נזקי הרטיבות בביתו כעולה מדוחות המומחים, התמונות, בדיקות הלחות ואופן התפשטותה מחזקים טענת התובע כי הנזקים אכן החלו כשנה עד שנתיים עובר לפנייתו ואין מחלוקת כי היה מבוטח בתקופה זו.

     

    יש לציין שהמומחה מטעם התובע כתב בסעיף 1 לפרק המסקנות לחוות דעתו כי הטיפול על ידי חברת הביטוח בלתי אחראי, שכן נגרם נזק ברור ולא טופל.

     

    יתר על כן אני סבור כי לאור נימוקי לעיל, לא רק שהתובע היה מבוטח אלא הוא היה מבוטח בשתי פוליסות ביטוח שמספריהן ------- ו- ------- כאשר הפוליסה מיום 10.1.17 הייתה מיותרת, שכן הפוליסה שהייתה נהוגה ו"רצה" שנים קודם לכן מעולם לא בוטלה, ולא בכדי הנתבעת לא הציגה ראיה מספקת לביטולה.

     

    קיומו של מקרה הביטוח:

29. אין מחלוקת בדבר קיומו של מקרה הביטוח, עובדה היא שהנתבעת שלחה את חב' פמ"י שביצעה תיקון בצינור הביוב הראשי המתחבר לאסלה, וכי שלחה שמאי ומומחים נוספים מטעמה עובר להגשת התביעה, שגם הם העידו על מקרה הביטוח. בנוסף, אי שליחת מכתב הדחיה מעיד אף הוא על קיומו של מקרה הביטוח.

     

    הנטל על הנתבעת להוכיח כי הייתה כוונת מרמה/ הכשלה או חוסר שיתוף פעולה מצד הלקוח:

30. משהוכח כי הייתה קיימת פוליסת ביטוח "רצה" שלא בוטלה כדין, ושהתקיים מקרה הביטוח, על הנתבעת להוכיח כי כטענותיה בכתב ההגנה הנתבע פעל בכוונת מרמה, הכשיל את הבירור ולא שיתף עימה פעולה. מתיאור ופירוט השתלשלות העניינים אני סבור כי הנתבעת לא עמדה בחובה זו. ניכר כי התובע לא פעל מכוונת מרמה, אלא שהנתבעת לא מילאה אחר החובות המוטלות עליה בדין עת ביקש או בירר לטענתו אודות אפשרות אי חידוש הפוליסה. מחומר הראיות עולה כי הפוליסה הייתה עודנה קיימת וכי הקריאות נפתחו עליה בתחילה. מחומר הראיות עולה שיתוף פעולה מלא מצד התובע, ואפילו עם החוקרת מטעם הנתבעת, ולא ניתן לומר כי ניסה להכשיל את בירור התובענה. טוב עשתה הנתבעת כאשר זנחה טיעונים אלו בסיכומיה.

     

31. יתר על כן מאחר ולא שלחה במועד מכתב דחיה מושתקת היום הנתבעת מלטעון טענות אלו.

     

    הנזק- הצפת מי דלוחין והיקף התיקון הנדרש:

32. אני סבור כי התובע הרים הנטל המוטל עליו במאזן ההסתברויות וכי הסבירות שנזקי הרטיבות המפושטים בדירה ארעו כתוצאה מהנזילה בצינור הביוב המחובר לאסלה וזאת מהסיבות כדלקמן:

    1. דו"ח התיקון של חב' פמי- נציגת ושלוחת הנתבעת העיד על התיקון בצינור הביוב;

    2. מומחה הנתבעת לא פקפק בעדותו בתיקון שבוצע בצינור הביוב;

    3. בהעדר אינדיקציה לנזילה קיימת אחרת בדו"חות המומחים אזי המשמעות היא שזו הייתה הנזילה היחידה;

    4. עדותו של התובע שכשנה עד שנתיים קודם השכנה התלוננה על נזקי רטיבות אותם תיקן, מתאימים לפרק הזמן הנדרש בכדי שהנזילה תתפשט ברחבי הדירה ותגרום לרטיבות, לעובש, לפטריות באופן בו הם נגרמו.

        

33. מאחר ומומחי הנתבעת לא התייחסו לתיקון מוצע שארע בשל הצפת מי דלוחין, ולאור עדותו של מומחה הנתבע לפיה במקרה של הצפת מי דלוחין יש לבצע ניקוי וחיטוי ואף החלפת אריחי הריצוף בכל הבית במקרה בו אין אריחים חילופיים, אני סבור כי יש לקבל את חוות דעת מומחה התובע במלואה. תשומת לב הנתבעת כי התובע הציע עובר להגשת התביעה כי ימונה שמאי מכריע וזו התעלמה מפניותיו.

    בנוסף, אציין כי חוות דעתו של המהנדס מטעם התובע הייתה מפורטת יותר ורצינית יותר מאשר חוות הדעת של המהנדס מטעם הנתבעת, שהייתה כללית יותר, ולא בדקה את דירת התובע באותה רמת בדיקה כמו המומחה מטעם התובע.

     

34. לאור האמור לעיל אני סבור שיש לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם התובע בכללותה, ובהתאם לכך, על הנתבעת לשלם לתובע את הסך 123,172 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

     

    דיור חילופי:

35. המומחה מטעם התובע קבע בחוות דעתו כי לא ניתן יהיה להתגורר בדירה במשך כל תקופת השיקום, שלהערכתו תהיה במשך כחודש וחצי. גם המומחה מטעם הנתבעת הסכים שלא ניתן יהיה להתגורר בדירה במהלך השיקום, אם כי לדעתו השיקים צריך להימשך כשלושה שבועות.

     

36. התובע תבע את הסך 10,000 ₪ בגין דיור חלוף, אך לא המציא חוות דעת של שמאי מקרקעין אודות גובה דמי השכירות לשכירת דירה כדירתו לתקופת השיקום.

     

37. לאור האמור לעיל, לא הוכיח התובע את גובה דמי השכירות של דירה חילופית לתקופת השיקום של דירתו.

     

    עוגמת נפש:

38. התובע תבע את הסך 20,000 ₪ בגין עגמת נפש.

39. סבור אני שאכן נגרמה לתובע עגמת נפש, שכן היה עליו להתגורר בדירה מלאה רטיבות כתוצאה ממי ביוב שחדרו למילוי מתחת הריצוף בדירתו, ואשר עלו לקירות ברטיבות קפילרית. תקופה זו הינה מאז קרות מקרה ביטוח ואילך. על כן סבור אני שהפיצוי בגין עגמת נפש אותו תבע התובע הינו סכום סביר בנסיבות העניין.

     

40. לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין עגמת נפש את הסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

     

    הוצאות משפט:

41. התובע תבע החזר סך 1,500 ₪ בגין התשלום עבור בדיקת הרטיבות והחזר הסך 5,500 ₪ בגין התשלום עבור חוות הדעת של מר סיגורה.

    התובע לא המציא קבלות על תשלומים אלו, ולכן לא הוכיח תשלום סכומים אלו.

     

42. התובע זכאי להחזר האגרות ששילם לבית המשפט וכי להחזר שכר העדים מטעמו כפי שנפסק.

     

    סוף דבר:

    לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:

    1. את הסך 140,172 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (6.10.17) ועד ליום התשלום בפועל;

    2. את הוצאות המשפט כמפורט בסעיף 42 לעיל, בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

    3. שכר טרחת עו"ד בסך 15,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

        

       ניתן היום, כ"ב אייר תשפ"ב, 23 מאי 2022, בהעדר הצדדים.