ת"א 11475-07-14

לפניי תביעה כספית בסך 2940 ₪ לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובעת עקב תאונה מיום 25.5.13 שהתרחשה בצומת פרדיס בואכה כביש 4.

נהג התובעת, מר יניב תמרי, נהג ברכב התובעת מסוג סיטרואן מ"ר 44-918-78 במועד התרחשות התאונה. מדובר ברכב של אביו מטעם מקום עבודתו. מר תמרי העיד וסיפר כי עמד בתמרור עצור, בצומת ההשתלבות ביציאה מכפר פרדיס לכיוון כביש 4 דרומה, ואותת לפנייה שמאלה.

לדבריו, הנתבע הגיע מכיוון דרום לצפון על כביש 4 כשהוא נוהג ברכב מסחרי עם נגרר ועליו סירה. הנתבע פנה ימינה בכביש בו עמד מר תמרי, ביצע פניית פרסה כאשר תוך כדי ביצועה פגע עם הנגרר בפינה ימנית אחורית של רכב התובעת ונעמד לשמאלו של מר תמרי בכוונה לפנות שמאלה לכביש 4 דרומה. מר תמרי ציין כי הנתבע הציע לו לתקן את הנזק במוסך אולם מר תמרי הסביר לו כי הדבר אסור מכיוון שמדובר ברכב חברה.

במסגרת החקירה שרטט מר תמרי את מקום התרחשותה תאונה והדגים את אופן התרחשותה באמצעות דגמי רכבים.

לכתב התביעה צורף טופס דיווח אודות התאונה שמולא ביום 3.6.13. כמו כן צורפה חוות דעת שמאי שבדק את הרכב מטעם התובעת ביום 5.6.13, איתר נזק במגן אחורי , המגן וקישוט המגן ניזוקו והיה צורך לתקנם. השמאי מפרט עלויות תיקון בסך 1950 ₪, עלות חלפים בסך 60 ₪ וירידת ערך בשיעור 530 ₪. סך כל הנזק לפי חוות דעת השמאי עומד על סך 2540 ₪. חשבונית התיקון מיום 23.6.13 מצביעה על תיקון התואם את הערכת השמאי. שכר טרחת השמאי עומד על סך 472 ₪.

הנתבע סבור כי דין התביעה להידחות.

הנתבע תושב הכפר פרדיס, מאשר כי ביום התאונה נהג ברכב מסחרי ונשא נגרר. לדבריו, הגיע אמנם מכביש 4 לכיוון הכניסה לפרדיס וביצע אמנם פניית פרסה, אלא שלדבריו קיים שיפוע בין כביש הגישה לכפר לבין כביש 4 ורכב התובעת התדרדר לאחור וכך פגע בנגרר שלו וגרם לו נזק קטן.

הנתבע מאשר כי הציע למר תמרי לתקן את הנזק במוסך סמוך וטוען כי מדובר בנזק מזערי שאינו מתיישב עם חוות דעת השמאי. הנתבע מצרף תמונה שצילם במקום התאונה (נ/1) וכן הצעת מחיר של מוסך אבו רביע בפרדיס המבוססת על התמונה ואומדת את עלות תיקון הנזק בסך 600 ₪.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי עלה בידי התובעת לעמוד בנטל הנדרש להוכחת התביעה וכי דין התביעה להתקבל במלואה.

גרסת נהג התובעת הינה אמינה. גרסתו מפורטת לראשונה בטופס הדיווח שנערך סמוך לאחר התאונה ומתיישבת עם הגרסה שמסר במסגרת חקירתו ולא נסתרה. גרסת הנהג מתיישבת גם עם תמונת הנזק שנגרם לרכב התובעת וחלק ממנה נתמך גם בגרסה שמסר הנתבע במסגרת כתב הגנתו, על אף שבחקירתו שינה גרסה.

כך, בס' 5.3 לכתב ההגנה ציין הנתבע כי הגיע מכביש 4 ופנה ימינה לפרדיס על מנת לעשות סיבוב פרסה וכי במקום עמד רכב התובעת שהמתין להשתלב בכביש 4. לעומת זאת, במסגרת חקירתו, שינה הנהג את גרסתו באשר לכיוון הנסיעה ולמקום ממנו ביצע את הפניה לכביש הגישה לכפר שכן בעדותו סיפר והדגים כי הגיע מכיוון כביש 4 צפון ופנה שמאלה לכביש הגישה.

בנוסף, הנתבע אישר כי הציע לתקן את הנזק שנגרם לרכב התובעת במוסך סמוך. לאור גרסתו לפיה רכב התובעת הוא שהתדרדר וגרם נזק קל לדופן הנגרר שלו, לא הצליח למסור כל הסבר מניח את הדעת להצעתו לבצע את התיקון. כן לא נמסר כל הסבר לסיבה בגינה לא הוגשה כל תביעה בגין נזק שנגרם לנגרר. בנוסף, אין כל דיווח אודות התאונה מטעם הנתבע, טענת הנתבע לפיה נהג התובעת סירב למסור פרטים תמוהה ולא ניתן כל הסבר לכך שלא ניסה לאתר את פרטיו במשטרה, שהרי מספר הרכב נמצא ברשותו. לא ברור מדוע מצא לנכון הנתבע לבצע פניית פרסה מיד לאחר ירידה מכביש ראשי לכביש גישה של כפר וזאת כשהוא נוסע ברכב מסחרי עם נגרר, נתון שבהכרח מקשה על ביצוע הפרסה ויוצר סיכון נוסף ומיותר.

לאור כל האמור, הריני מעדיפה את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנתבע וקובעת כי יש להשית לפתחו של הנתבע את האחריות המלאה להתרחשות התאונה.

באשר לסוגיית הנזק, אף בכך לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענות התובעת.

הנתבע לא עתר לחקירת השמאי המומחה מטעם התובעת כמצוות תקנה 130 א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ולאור סעיף 4 להחלטתי מיום 19.2.15.

הנתבע לא צירף חוות דעתו שמאי מטעמו, אלא צירף הצעת מחיר אשר עורכה לא התייצב לדיון.