ת"א
בית משפט השלום נצרת
|
1249-04-15
01/09/2017
|
בפני השופט:
יוסף סוהיל – סגן נשיא
|
- נגד - |
המשיבה/התובעת:
סימון סגל מבנים וגשרים בע"מ
|
המבקשים/הנתבעים:
1. רגד עבודות בניה הובלות ומסחר כללי בע"מ 2. איאד סוב לבן 3. אדם לעבודות אזרחיות ומסחר בע"מ 4. ראיד לאפי
|
החלטה |
פתח דבר
1.בפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות, כתנאי להמשך ההליכים בתיק שבכותרת.
רקע וטענות הצדדים
2.ביום 1.4.2015 הגישה המשיבה תביעה כספית, נזיקית כנגד המבקשים לתשלום סך של 1,218,749 ₪, בגין נזקים והפסדים שנגרמו לה עקב מעשי ו/או מחדלי המבקשים.
3.לטענת המבקשים, מתקיימות אותן עילות לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם, לנוכח השינוי לרעה במצבה הכלכלי של המשיבה, ובפרט היותה חברה בערבון מוגבל. אשר הכלל על פי הוראת סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות"), הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה.
לטענתם, מצבה הכלכלי הגרוע של המשיבה נגלה מהעובדה שהיא המחתה את זכויותיה העתידיות בתיק שבכותרת לחברת מ.ר.מ אקספרס בע"מ. נטען, כי המשיבה כשלה בהוכחת מצבה הכלכלי האיתן בת"א 7655-11-16, בו חוייבה להפקדת ערובה בסך של 17,000 ₪.
4.לטענת המשיבה, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ובשלב מתקדם, כך שממילא כבר נעשתה מרבית ההשקעה בתיק. לטענתה, סיכויי תביעתה להתקבל הינם גבוהים, ואין להעמיד בפניה מכשול בפניה לערכאות, בשים לב לכך ששתיים מבין המבקשים הינן חברות בעצמן.
הכרעה
5.לא נעלם מעיניי, כי הבקשה להפקדת ערובה הוגשה לאחר שנתיים מיום הגשת התביעה. אולם, המבקשים נימקו זאת בגילוי עובדות חדשות ביחס למצבה הכלכלי של המשיבה.
6.סעיף 353א לחוק החברות מלמד, כי קיימת הבחנה ברורה בין יחיד לחברה תובעת בנושא הפקדת ערובה :
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת , רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדי"..