ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
14614-12-14
26/07/2015
|
בפני השופטת:
עפרה אטיאס
|
| - נגד - |
המבקש:
אריאל אוקסהורן
|
המשיבים:
1. יוסף מסיקה
2. עיריית חדרה
|
| פסק דין חלקי |
המבקש/נתבע 2
בקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת העדר עילה, התיישנות, שיהוי, שימוש לרעה בהליכי בית המשפט והעדר סמכות מקומית.
1.בקליפת אגוז נפרט את העובדות הצריכות לבקשה. בין המבקש לבין עיריית חדרה נחתם מסמך עקרונות מיום 9.12.2002 שעניינו חילופי מקרקעין בין המבקש (להלן: "אוקסהורן" או "המבקש") לעיריית חדרה, במסגרת תוכנית בסמכות ועדה מקומית, לפיו העירייה תקבל את מקרקעי אוקסהורן, שטח של כ-4000 מ"ר הידועים כגוש 10041 חלקות 334,335,336, ו-337 אשר יועדו למגורים בבניה צמודת קרקע (להלן: "מקרקעי אוקסהורן"), כנגד העברת מקרקעי העירייה למבקש, בשטח כ-4000 מ"ר הידועים כגוש 10041 חלקה 17 אשר יועדו לבניין ציבורי (להלן: "מקרקעי הערייה") (להלן: "הסכם העקרונות").
2.במסגרת הסכם העקרונות סוכם כי מקרקעי אוקסהורן ייועדו לצרכי ציבור וירשמו על שם העירייה ואילו מקרקעי העירייה, יהפכו למגרשים אשר ייעודם ישונה למגורים בבניה צמודת קרקע באופן שיאפשר בניית 10 יחידות דיור נפרדות בתחומן אשר ירשמו על שם המבקש.
3.ביום 11.2.2015 נחתם הסכם מכר בין אוסהורן למשיב, יוסף מסיקה (להלן: "מסיקה" או "המשיב") בקשר עם מכירת מקרקעי אוקסהורן למסיקה כאשר במסגרת הסכם המכר המחה אוקסהורן למסיקה את כל חובותיו וזכויותיו עפ"י הסכם העקרונות, דהיינו כי בהתאם למסמך העקרונות מסיקה למעשה רכש את מקרקעי העירייה.
4.בכתב התביעה טוען מסיקה, כי הסכם העקרונות אינו חוקי ולחילופין, הופר באופן יסודי ע"י עיריית חדרה וכי על הנתבעים לשלם לו דמי שימוש ראויים בגין השימוש במקרקעי אוקסהורן שנמכרו לו, בין היתר משום שלא ניתן לבנות כיום במקרקעי העירייה, וזאת בניגוד לקבוע בהסכם העקרונות.
5.מסיקה טוען כי ככל שתצהירו של אוקסהורן שניתן ביום 17.6.07 במסגרת ההליכים שהתנהלו בין עיריית חדרה למבקש ולמשיב הוא נכון הרי שעיריית חדרה הפרה את הסכם העקרונות, הפרה יסודית ואלו ככל שתצהירו של אוקסהורן מוטעה הרי שיש לייחס את ההטעיה, ומצגי השווא לאוקסהורן ולחייבו בנזקיו של המשיב.
6.לאחר שבחנתי את הבקשה התגובה והתשובה, שוכנעתי כי דין התביעה כנגד המבקש להדחות על הסף מחמת קיומו של כתב ויתור וסילוק עליו חתם המשיב שיש בו לשמוט את הקרקע תחת התביעה כנגד המבקש. טענות המבקש בהסתמך על כתב הויתור והסילוק נטענו בטעות תחת הכותרת של העדר עילה, ואולם במהות מדובר בבקשה לדחייה על הסף ולא בבקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת העדר עילה.
7.טענת העדר העילה, שהינה כאמור במהותה, בקשה לדחייה על הסף של התובענה, נסמכת על הוראות סעיף 6 להסכם המכר שבין אוקסהורן למסיקה ובכללן ההואיל השישי להסכם המכר שם הצהיר מסיקה כי הוא רוכש את הזכויות בממכר במצבם (AS IS); וכן על הוראות סעיפים 4.2 ו- 4.3 להסכם המכר שם הצהיר מסיקה כי הביא בחשבון את ההגבלות לגבי הבנייה והשימוש בממכר ואת משמעויות חילופי המקרקעין על כל הנגזר מכך, על פי הקבוע בחוזה, במסמך העקרונות ובתוכנית המתאר ככל ועד כמה שתאושר וכן כי "הצעת הקונה (מסיקה ע"א) לרכוש את הממכר מבוססת על הערכותיו ואומדניו של הקונה בלבד ולא על הבטחות, מצגים, התחייבויות או ערבויות כלשהן שניתנו אם בכלל ע"י המוכר ו/או מי מטעמו, בקשר לכל דבר הנוגע למו"מ שקדם לכריתת החוזה והקונה מוותר על כל תביעות, טענות או דרישות כאמור".
8.כן נסמכת הבקשה לסילוק על הסף, על כתב התחייבות וויתור שנחתם ע"י המשיב ביום 20.6.07 (להלן: "כתב הויתור והסילוק") על רקע תביעת העירייה והבקשה למתן סעד זמני שהוגשה כנגד מסיקה ואוקסהורן בבית המשפט השלום בחדרה (בש"א 2285/07) ומפאת חשיבות המסמך לענייננו יובא מסמך זה להלן במלואו:
לכבוד
ד"ר אריאל אוקסהורן
אצל עו"ד אילן גלזר
רח' ז'בוטינסקי 7
רמת גן
הנדון: ת.א. 3174/07 – עיריית חדרה נ' מסיקה ואח'
בש"א 2285/07 – עיריית חדרה נ' מסיקה ואח'