ת"א 1657-01-11 איטונג בע"מ נ' גלנור בע"מ+שוהם בע"מ ואח'

מבוא 

1. תביעה כספית בסכום של 537,429 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מקוצר.

2. התובעת הינה חברה העוסקת בסחר ובשיווק חומרי בניין (להלן- "איטונג"). על פי המפורט בכתב התביעה קיימו הנתבעות, חברות העוסקות בתחום הבנייה (כולן להלן- "גלנור"), קשרי מסחר עם איטונג, שבמסגרתן סיפקה להן איטונג סחורה ושירותים. חרף העובדה שאיטונג סיפקה לגלנור את הסחורה והשירותים, נמנעו גלנור מלשלם לאיטונג את חובן. עוד פורט בכתב התביעה שסך חובן של גלנור, על פי כרטיס הלקוח, מסתכם לסכום של 537,429 ₪.

3. מר דן אשנר מנהל הכספים של איטונג הצהיר בתצהיר עדות ראשית שבמהלך השנים 2009-2010 ביצעו גלנור הזמנות של סחורה ושירותים מאיטונג, מכוחו של הסכם מסגרת שנחתם בין הצדדים ביום 8.9.09. מר אשנר הצהיר שככל הידוע לו בוצעה הזמנת המוצרים בהתאם לדרישות של עיריית ערד ושל המכרז שבו זכו הנתבעות לבצוע עבודות ריצוף בפרויקט במרכז המסחרי בערד. אריחי הריצוף שהוזמנו על ידי גלנור מאיטונג היו על פי עיצוב מיוחד, בהתאם לדרישותיה של אדריכלית הפרויקט בערד, ולא נרכשו מ"מוצרי המדף" של איטונג.

4. ביחס לטענותיהן של גלנור, טענה איטונג כי אריחי הריצוף נבחרו על ידי אדריכלית הפרויקט לאחר בדיקה שערכה, בין היתר, עם חברות נוספות, בהתאם לצרכי הפרויקט ולשיקוליה המקצועיים. איטונג אמנם הציעה לאדריכלית אריחים שתאמו את דרישותיה, ואולם היא לא הייתה שותפה לתכנון או לבחירה באריח.

5. גלנור לא כפרו בחוב הנטען, ואולם לטענתן זכאיות הן לקיזוז החוב, במלואו או בחלקו, בשל נזקים שנגרמו להן בעטייה של איטונג. בסיכומיהן טענו גלנור כי איטונג סיפקה למכרז אריחי ריצוף ייחודים, מיוחדים ובלתי מתאימים, אריחים יקרים שתכונותיהן אינן מתאימות ואינן תקניות על פי תקן ריצוף חוץ. גלנור הוסיפו וטענו כי איטונג נטלה חלק בתכנון ובקביעת תכונותיה של אבן הריצוף כך שלא ניתן יהיה לקבל אריח דומה אצל אף יצרן אחר, תכונות שאינן מתאימות לריצוף חוץ. גלנור הוסיפו וטענו כי אין שום מכרז שבו היצרן שותף למזמין בקביעת מונופול לשימוש במוצר שאינו ראוי ואינ מתאים לפונקציה. כתוצאה משיתוף הפעולה בין איטונג למזמין סבל הקבלן נזקים כבדים וקשים, העבודה התארכה, גלנור התעמתה והסתכסכה עם המזמין, המזמין גיבה את היצרן וסירב לכל שינוי. עוד בטרם אדון בטענותיהן של גלנור, אחת לאחת, אציין במאמר מוסגר שלצד הטענות בדבר אי התאמתם של האריחים לריצוף חוץ, טענו גלנור במקביל בסעיף 8 לסיכומיהן, כי הן ביצעו לבסוף את ריצוף של אותם אריחים על גבי טיט, ואותו ריצוף עומד על תילו עד היום, הוא לא פורק ולא הוחלף רק בזכות העובדה היוזמה שנטלו גלנור ברצפן את האריחים על גבי טיט.

6. על פי האמור בתצהירו של דוד גולדשמידט, מנכ"ל גלנור בתקופה הרלוונטית, מסתכמים נזקי הנתבעות בגין הריצוף כאמור בסעיף 52 לתצהירו, לסכום של 680,852 ₪, סכום העולה על סכום התביעה, ובשל כך קיזזו גלנור את הסכום מסכום החוב שהן חייבות לאיטונג.

7. טענותיהן של גלנור נגד איטונג הן למעשה כדלקמן:

   1. עצם חיובן של גלנור להשתמש באריחי הריצוף שסיפקה איטונג, אשר לטענתן כלל אינם מתאימים לייעודם, ואשר עלותם הייתה כפולה מאריחי ריצוף שווי ערך שהציעו גלנור לעיריית ערד, גרמה להן לעלות בלתי סבירה;

   2. הוראות הביצוע שניתנו על ידי איטונג לריצוף אריחי הריצוף, על גבי חול במקום על גבי טיט, היו הוראות ביצוע שגויות, והן גרמו לקבלת משטח ריצוף פגום, שלא אושר על ידי המזמין. כתוצאה מכך נאלצו גלנור לפרק משטח ריצוף בשטח של כ- 800 מ"ר ולרצף את הרחבה במלואה על גבי טיט, עבודה שעלותה הייתה גבוהה ב- 70 ₪ למ"ר מהריצוף על גבי החול;