1.בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף. הנתבעת טוענת בבקשה, כי לבית-משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה, והסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. הנתבעת מנהלת קופות גמל שונות, ביניהן קרן הפנסיה "מגדל מקפת אישית", ובתביעתו עותר התובע לממש זכות לקבלת פנסיית נכות מכוח היותו מבוטח בקרן הפנסיה "מגדל מקפת אישית". לאור סיווגה של עילת התביעה כנובעת מזכויות של עמית בקופת גמל, הרי הסמכות העניינית קנויה כנטען לבית הדין האזורי לעבודה לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק").
2.הנתבעת טוענת, כי יש לסלק את התביעה על הסף גם מהטעם הנוסף, לפיו היה על התובע לפעול בהתאם לתקנון קרן הפנסיה ולא באמצעות הגשת תביעה משפטית כפי שנהג. היה עליו למצות קודם כל את ההליכים הפנימיים של הקרן עצמה, למקרה וקיימת מחלוקת באשר לנכות. על-פי תקנון קרן הפנסיה החל על התובע, קבוע בפרק ח' לתקנון הקרן (מהדורת מרץ 2010), מנגנון לערעור על החלטת רופא הקרן/ועדה רפואית/ועדה רפואית לערעורים של הקרן, והתובע בחר שלא להפנות את עניינו לוועדה רפואית, ובבחירתו זו לא מיצה את זכויותיו בקרן הפנסיה, ואף החמיץ את המועדים לכך.
3.בתגובתו לבקשה, טען התובע כי כעולה מנספח 1 לכתב התביעה, המדובר בפוליסת ביטוח מנהלים, והתביעה הינה בשל אי תשלום חודשי בגין אי כושר עבודה. זוהי תביעה מובהקת לתשלום על-פי חוזה ביטוח, בפן המסחרי שלו, ואיננה קשורה ליחסי עובד מעביד. התובע אף פוטר מעבודתו והפוליסה עברה לבעלותו, והתביעה מתייחסת לתקופה שמתחילה הרבה לאחר מחלתו שבעקבותיה פוטר. אין לתביעה כל זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, שבגינם קיימת סמכות עניינית לבית הדין לעבודה.
4.באשר לטענה בדבר מיצוי הליכים, הרי יש בטענה זו כדי לשלול מהתובע את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות בסיסית, ואין לתת לכך יד, מה גם שהנתבעת כבר טוענת כי התובע כבר החמיץ את האפשרות של מיצוי זכויותיו בהליכים הפנימיים בקרן, קרי שמבקשת היא לדחות את התביעה בפני התובע לגמרי, ללא כל הליך נוסף וללא בירור משפטי. בכל אופן, טענותיה לגבי הליכים פנימיים כאלו או אחרים, לא הוכחו, ולא צורף התקנון. מכתב הנתבעת, נספח 5 לכתב התביעה, מתייחס לזכות לחלוק ו"רשאי לערער", דהיינו המדובר ברשות ולא חובה, ואין יסוד לטענת הנתבעת כאילו מדובר בהליכים שחובה לנקוט בהם.
5. התובע טען מטעמי זהירות, כי היה ולא תידחה בקשה דנא, הרי שהוא עומד על חקירת המצהירה מטעם הנתבעת. לחילופין, ככל שתתקבל הבקשה, מבוקש שבמקום סילוק על הסף, תועבר התביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.
6. בתשובה לתגובה טענה המבקשת כי התובע הינו עמית בקרן הפנסיה "מגדל מקפת אישית", ולא מבוטח במסגרת פוליסת ביטוח מנהלים, כנטען על ידו. התובע מבקש לקבל פנסיית נכות מכוח חברותו בקרן הפנסיה שהיא קופת גמל לקצבה, הואיל וכך ולאור סיווג עילת התביעה כנובעת מזכויות של עמית בקופת גמל, הרי שלבית-המשפט לא קנויה סמכות עניינית לדון בתביעה, אלא לבית-הדין לעבודה, זאת לנוכח סעיף 24(א)(3) לחוק.
7.עוד טוענת המבקשת, כי גם לשיטת היועמ"ש, תביעה מסוג דא הינה בסמכותו הייחודית של בית-הדין לעבודה, וזאת למדים מתגובתו אשר הוגשה בתיק בג"צ 10015/09 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מירב תותי אשבל ואח'. עוד מבקשת, כי בית-המשפט ייתן חשיבות למכתבים מטעם מקפת אשר נשלחו לתובע (נספחים 6 ו-9 לכתב ההגנה), בהם נרשם מפורשות, כי הערכאה המשפטית המוסמכת לדון בסוגיות שאינן רפואיות הינה בית הדין לעבודה.
8. המבקשת טוענת בנוסף, כי תכלית קרן הפנסיה והזכויות הנובעות ממנה היא תכלית סוציאלית המושתת על שיוויון, הדדיות ושיתופיות, זאת בשונה מביטוח על בסיס חוזה ביטוח מסחרי, לפיו פרמטרים אלה אינם נלקחים כלל בחשבון. הזכות לקבלת קצבת נכות, הינה חלק מזכויות להן זכאי עמית בקרן הפנסיה, ואין מדובר לזכות לקבלת "אובדן כושר עבודה", השגור בפי פוליסות ביטוח מסחריות כפי שמנסה התובע לתאר. הזכות לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה נובעת מתחום הביטחון הסוציאלי-חברתי.
דיון:
9. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי, כי לבית-משפט דנא קנויה הסמכות העניינית לדון בתובענה, הואיל והמדובר במחלוקת כספית-חוזית-ביטוחית מובהקת, אשר אינה קשורה ליחסי העבודה והביטחון הסוציאלי.