ת"א 17041-01-16

1. לפני כתב תביעה שהוגש על ידי פלונית, ילידת שנת 1984, עקב עיכוב באבחון היותה לוקה בסיסטיק פיברוזיס במשך 11 שנים, דבר שהחמיר מאד את מצבה, וגרם לקיצור תוחלת חיים מואץ.

2. מכתב התביעה עולה, כי בשנת 1998, בהיות התובעת בת 14 שנים, אובחנה אחותה כחולת סיסטיק פיברוזיס, מחלה שהינה גנטית רצציבית.

בעקבות הגילוי נשלחו כל בני המשפחה לבדיקות גנטיות על מנת לאבחן חולים נוספים מביניהם, והאבחון לגבי התובעת העלה שהיא נשאית של המחלה, אולם איננה חולה.

כעבור מספר שנים החלה התובעת לחוש ברע, והחלה לסבול ממחלת ריאות, אולם חרף מאמצים גדולים להביא לריפוייה, הלך מצבה והחמיר. כעבור 11 שנים של מאמצי טיפול עקרים, החליט הצוות המטפל לשלוח את התובעת לבדיקה גנטית נוספת, או אז הוברר, כי אבחון הבדיקה הגנטית הראשונה היה שגוי, וכי התובעת איננה נשאית, כי אם חולה בסיסטיק פיברוזיס.

בשל היעדר טיפול מתאים במשך שנים ארוכות, החמיר מאד מצבה של התובעת, אשר איבדה 13 ק"ג ממשקלה, ו – 18% מנפח ריאותיה. בנוסף התנחל בריאותיה חיידק מסוג פסאודומונס, אשר בעת הזאת כבר לא ניתן להכחידו.

התובעת צירפה את חוות דעתה של המומחית בתחום מחלות ילדים וריאות – פרופ' לאה בנטור – המסבירה במסגרת חוות דעתה את מנגנון הפעולה של המחלה, ואת הנזק הכבד והבלתי הפיך שנגרם לתובעת כתוצאה מהאיחור הרשלני באבחון מחלתה, לרבות האצת קיצור תוחלת חייה.

עוד טוענת התובעת לנזקים כספיים שנגרמו לה עקב הצורך בטיפולים רפואיים ואחרים כתוצאה מהחמרת מצבה בשל אי קבלת טיפול רפואי הולם.

3. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. הנתבעת תגיש כתב הגנה בצירוף חוות דעת נגדית בתוך 90 ימים מתאריך היום.