שקם אלומיניום וברזל בע"מ נ' א. אדלר נכסים בע"מ ואח'

בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט.

המבקשת הינה חב' בע"מ בבעלותו של מר ויצמן יוסף.

לטענת המבקשת אין ביכולתה לשלם אגרה מאחר ואינה בעלת משאבים, כספים או נכסים ואינה יכולה לעמוד בתשלום האגרה, בין היתר, הואיל והחברה נמצאת בהקפאה כללית ואינה יכולה ליצר הכנסה החל מחודש ינואר 2016.

הבקשה הועברה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה אשר השאיר את הבקשה לשיקול בית המשפט ואף ביקש שלא להתייצב לדיון בבקשה.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים אשר מתנגדים לבקשה מהטעמים המפורטים בתגובותיהם.

ההלכה שעוברת כחוט השני בפסיקה בסוגיה זו קובעת:

"נקודת המוצא היא כי "לא ייזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה" (סעיף 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007). זה מכבר עמד בית משפט זה על הטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום האגרה. ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט (ראו: בש"א 4248/08 מקמלאן נ' מקמילן ([פורסם בנבו], 7.10.2008); ע"א 155/75 פקיד שומה נ' להד פ"ד כט(2) 505, 506 (1975)). כמו כן, עם תשלום האגרה  מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים (ראו: בג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית פ"ד נט(3) 742 (2005)). נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק (ע"א 8743/04 בר-נר נ' רוט ([פורסם בנבו], 20.12.2004)) ולהגשתן של  תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך (ראו: רע"א  2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ פ"ד נ"ז(1) 717 (2002); ע"א 10537/03 מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ פ"ד נט(1) 642 (2004); מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ -פירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 31.7.2006)).