ת"א 20635-10-15 זכותי - מומחים לזכויות רפואיות בע"מ נ' ס'

        1. לפני תביעה כספית על סך 163,797 ₪ שהגישה התובעת, זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ (להלן "זכותי"), נגד הנתבע מר ש.ס. (להלן "ס'"). 

2. ביום 17.2.13 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו זכותי תסייע לס' בקבלת הטבות מס עקב לקויות רפואיות שמהן הוא סובל, ובתמורה ישלם ס' לזכותי 15% + מע"מ מתוך ההטבות שיקבל (להלן "ההסכם"). זכותי טוענת כי נתנה לס' שירותים שתוצאתם הייתה זכאותו של ס' להחזרי מס ולחיסכון בתשלומי מס עתידיים, ומשכך היא זכאית למלוא התמורה שנקבעה בהסכם. מנגד, ס' טוען כי זכותי אינה זכאית לקבל תשלום כלשהו משום שלא קיימה את התחייבותה בהסכם לספק לו שירותים וסיוע, ולכן הוא נאלץ לפעול בעצמו לקבלת ההטבות.

3. בכתב התביעה הועלו, בין היתר, הטענות הבאות:
   
   
   • ס' הוא איש עסקים מבוסס שהתקשר עם זכותי בהסכם מחייב. ס' עצמו ניסח את ההסכם וכתב אותו בכתב ידו.

• הצדדים התקשרו בהסכם לאחר מו"מ עיקש של ס' אשר סירב לחתום על החוזה הנהוג אצל זכותי שלפיו התשלום עומד על 20% + מע"מ מכל החזר וכן מכל הטבת מס עתידית לתקופה של שלוש שנים. לבסוף הסכימה זכותי לבקשתו של ס' לשפר את תנאי ההתקשרות הללו, והתמורה שנקבעה בהסכם הועמדה על 15% + מע"מ מכל החזר ומכל הטבת מס עתידית לתקופה של שנתיים. זכותי אף ויתרה על קבלת שיק ביטחון כבטוחה לקיום התחייבויותיו של ס' על פי ההסכם, כפי שנהגה לקבל מלקוחות אחרים.

• על רקע המו"מ החריג ותנאי ההתקשרות מרחיקי הלכת שהשיג ס', מנכ"ל זכותי, מר אילן אהרונוב (להלן "אהרונוב"), היה מעורב אישית במו"מ. אהרונוב מסר לס' את מספר הטלפון הסלולארי הפרטי שלו, ודאג לעדכן את ס' כל העת במצב הדברים בענייניו.
• הצוות הרפואי של זכותי בחן את גיליונו הרפואי של ס', ובהתאם לכך הונחה ס' להמציא לזכותי מסמכים רפואיים רלוונטיים לצורך בניית התיק הרפואי לפי הקריטריונים הנדרשים במס הכנסה. זכותי שלחה נציגה מטעמה למשרדו של ס' כדי שתעבור עמו על המסמכים הרפואיים שבידיו ותיטול ממנו את המסמכים הרלוונטיים, ובסמוך לאחר מכן נערכה ישיבה נוספת של הצוות הרפואי של זכותי, במטרה להשלים את בניית התיק הרפואי.

• זכותי סיפקה לס' את שירותיה עד תום. לאורך כל מתן השירותים לא העלה ס' כל תלונה כלפי זכותי, ואף שיבח אותה ואת נציגיה על טיב השירותים ואיכותם. לבסוף, כתוצאה ממתן השירותים של זכותי, קיבל ס' פטור ממס הכנסה לצמיתות והחזר מס רטרואקטיבי בסך של 525,409 ₪. בנוסף לסכום זה, ס' זכאי גם לחיסכון בתשלומי מס הכנסה עתידיים, ולצורך תחשיב סכום התמורה, זכותי מעריכה את החיסכון במס הצפוי לס' בגין השנים 2014 ו- 2015 בסך של 200,000 ₪.

• ס' הודה בחובתו לשלם לזכותי, אך ביקש לעצמו הנחה נוספת. בעניין זה מפנה זכותי לתיקונים שערך ס' בכתב ידו בתחשיב המופיע במכתבה של זכותי מיום 10.5.15. לפי התחשיב המתוקן של ס' שנשלח לזכותי באותו יום, התשלום שנקבע בהסכם עומד על 128,000 ₪ ולא על 163,797 ₪ כפי שדרשה זכותי. לאחר מכן נעשו ניסיונות להסדיר את החוב בפגישות של אהרונוב וס', לרבות פגישה שהתקיימה בביתו של ס' וכן באמצעות נציג נוסף של זכותי, מר אריאל לנדה, אולם זכותי נוכחה לדעת כי ס' מסרב לשלם לה את התמורה שהיא זכאית לקבל.

• עילות התביעה הן הפרת ההסכם, קיומו בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט.

4. להלן טענות ס' בכתב ההגנה:
   
   
   • תביעה זו היא דוגמה מובהקת לניצול ציני וכוחני של חברה המתיימרת לסייע לאנשים חולים המבקשים לקבל את זכויותיהם מהמדינה. במעשיה, זכותי בוחרת לראות בלקוחותיה החולים הזקוקים לסיוע "פרה חולבת" לעשיית כסף מהיר. קיימות נגד זכותי תלונות רבות, העמלות שהיא גובה גבוהות והיא מחתימה לקוחות על חוזים דרקוניים.

• בניגוד לטענות של זכותי, היא לא סיפקה לס' את "שירותיה עד תום" ולא סיפקה לס' אפילו חלק מהשירותים שהובטחו לו במעמד חתימת ההסכם. בכך הפרה זכותי את ההסכם שלה עם ס' באופן מהותי וברגל גסה, אך למרות זאת היא מנסה לגבות מס' סכומים גבוהים. העובדה שס' הוא איש עסקים מבוסס אינה רלוונטית, שכן מדובר בחולה בן 71, בעל נכות רפואית בשיעור של 93% שביקש לקבל את זכויותיו על פי דין.  
• במעמד חתימת ההסכם הציג טל, נציג זכותי, מצג שווא שלפיו זכותי תלווה את ס' לכל ועדה, תמלא את כל המסמכים ותייעץ לס' בעניין עילות התביעה נגד פקידות הממשל, לרבות מס הכנסה והמל"ל. כמו-כן הובטח לס' שזכותי תטפל לא רק בהגשת הניירת, אלא גם בסיוע בקשרים עם הגורמים הרלוונטיים, שכן בזכותי עובדים בכירים לשעבר במס הכנסה ובמל"ל ש"פותחים דלתות". כל הבטחותיה אלה של זכותי התגלו בדיעבד כעורבה פרח וכתרגיל שיווקי גרידה.

• כשראה ס' את הוראות החוזה הדרקוני של זכותי, הוא סירב לחתום עליו. בעקבות זאת הזעיק נציג זכותי הנ"ל את המנכ"ל, אהרונוב, לשם שיחת שכנוע. אהרונוב העביר לס' נייר והחל להכתיב לו נוסח של הסכם המקובל על שני הצדדים.

• ס' מכחיש מכל וכל את טענת זכותי בכתב התביעה כי "בעטיים של השירותים כאמור, קיבל הנתבע החזר ממס הכנסה". לאחר החתימה על ההסכם התנערה זכותי מכל הבטחותיה לתת לס' שירות מלא עד לקבלת הפטור, וס' נאלץ לבצע לבדו את כל המטלות לקבלת הפטור. ס' קיבל את החזרי המס אך ורק בזכות העבודה שביצע בעצמו. זכותי לא ביצעה את עבודתה לשביעות רצונו של ס' והוא הביע זאת בשיחות טלפוניות שהתנהלו בין הצדדים. זכותי מאשרת בכתב התביעה כי כל מה שעשתה היה הכנת תיק רפואי, וס' היה זה שהשיג את התוצאות בפעולות שביצע בעצמו.

• במכתב מיום 5.7.15 הציע ס' לשלם לזכותי 3,000 ₪ בגין הטיפול הראשוני בבניית התיק הרפואי בלבד, אך היא לא הסכימה לכך. אשר לתיקון התחשיב במכתב מיום 10.5.15 לסך של 128,000 ₪ - ס' לא הסכים לשלם סכום זה, אלא רצה להעמיד את זכותי על טעותה, וזאת מבלי לוותר על טענותיו כי זכותי לא קיימה את התחייבויותיה לפי ההסכם.

• הפגישה שהתקיימה בביתו של ס' לא הייתה על בסיס חברי. אהרונוב אשר שימש גם כגובה של זכותי התקשר לס' וביקש להיפגש עמו בדחיפות. במהלך הביקור נשאל אהרונוב מדוע הוא לא נעזר בעורכי דין לשם גבייה, והשיב כי אין צורך בעורכי דין משום שהוא יודע לגבות את המגיע לו ללא עורכי דין. אהרונוב כעס על ס' שהרגיש מאוים ולכן ביקש מאהרונוב לעזוב את ביתו. מר לנדה, סמנכ"ל זכותי, אישר בשיחה טלפונית עם ס' כי אהרונוב התנהג בצורה מחפירה בעת שאיים על ס' בסיפורי גבייה כאלה ואחרים. בניגוד לטענת אהרונוב, בפגישה זו ס' לא הציע לשלם לזכותי 128,000 ₪, והיה זה אהרונוב שהציע להסתפק בתשלום בסכום זה.

• משלא עמדה זכותי בהתחייבויותיה על פי ההסכם, ס' היה זכאי לבטל את ההסכם עמה כפי שעשה. חוסר תום הלב במקרה דנן הוא של זכותי כלפי ס', ובוודאי שאין כאן התעשרות שלא כדין, משום שס' קיבל את הפטור ממס הכנסה כתוצאה מפרי עמלו בלבד ולא בגין עבודה כלשהי של זכותי.

5. זכותי לא הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה.
6. לאחר דיון קדם המשפט הראשון בתיק, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. אהרונוב ערך תצהיר מטעם זכותי וס' ערך תצהיר מטעמו. המסמכים היחידים שצירף אהרונוב לתצהירו הם העתק של ההסכם והתכתבות בין הצדדים ובאי כוחם בעניין התשלום לזכותי ובעניין גילוי מסמכים לאחר הגשת התביעה. התקיים דיון קדם משפט מסכם וכן דיון הוכחות שבמהלכו נחקרו המצהירים והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. ב"כ זכותי ביקש לאפשר לאהרונוב עצמו לסכם את טענותיה של זכותי ובית המשפט נעתר לבקשה, תוך מתן אפשרות לב"כ זכותי להשלים טענות כרצונו. לאחר מכן סיכם ב"כ ס' את טענותיו, ס' הוסיף טענות משלו והדיון הסתיים בסיכומי תשובה של ב"כ זכותי.

דיון            

7. דינה של התביעה להידחות.
8. זכותי מסתמכת על הסכם שערכו הצדדים בכתב וטוענת כי די באמור בהסכם ובעובדה שס' קיבל פטור ממס והחזרי מס כדי לחייב אותו במלוא סכום השכר שנתבע. לעומת זאת, ס' טוען כי זכותי הציגה בפניו מצג שווא, הפרה את התחייבותה בהסכם, לא קיימה את הבטחותיה, לרבות ליווי של ס' לכל הוועדות הרפואיות, ולא הייתה גורם יעיל להשגת התוצאות אשר הושגו בעקבות מאמציו של ס' בלבד, ועל כן זכותי אינה זכאית לקבל מס' תמורה כלשהי.

9. זכותי לא הוכיחה כי עשתה פעולה כלשהי כדי לקדם את הטיפול בעניינו של ס' מול הרשויות השונות, לרבות רשות המיסים.
10. בהסכם שנחתם ביום 17.2.13 צוין כי ס' מבקש מזכותי "לסייע לו בקבלת פטור ממס הכנסה". כמו-כן הוסכם כי ס' ישלם לזכותי 15% + מע"מ מסך ההחזרים שיקבל ממס הכנסה רטרואקטיבית (ללא הגבלת שנים) ועד שנת 2015 (כולל). עוד צוין בהסכם כי "מסכומים שאקבל רטרואקטיבית אשלם כאמור לעיל 15% + מע"מ תוך שבוע ימים מקבלת הכסף ממס הכנסה (לפני כל קיזוז או עיקול). לגבי התשלומים עבור השנים קדימה, מדי חודש אעביר בפקס את תלוש המשכורת שלי וייערך חישוב מידי חודש".
11. במכתב ב"כ ס' מיום 5.7.15 שנשלח לב"כ זכותי נכתב בין היתר כי "חברת זכותי פעלה בחלק ניכר מפעולותיה בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, תוך הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, והכל תוך בחינת הדברים לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מרשתך, ע"א 4223/14 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל ("נבו", פורסם ביום 25.6.14)". על רקע זאת נטען במכתב כי הבטחות זכותי ללוות את ס' לוועדות הרפואיות, למלא את כל המסמכים והטפסים ולתת לו ייעוץ לגבי עילות התביעה השונות כלפי הרשויות היו הבטחות שווא.  
12. אהרונוב הצהיר בסעיף 7 כי ס' קיבל הסבר מפורט על אופי השירותים שמספקת זכותי, טיבם ואיכותם, וזאת מבלי לפרט מהם השירותים שהתחייבה זכותי לספק לס'. בסעיף 13 לתצהיר אהרונוב יש התייחסות לפעולות שזכותי טוענת שעשתה עבור ס' וצוין כי "במסגרת שירותי התובעת בחן הצוות הרפואי של התובעת את גיליונו הרפואי של הנתבע ובהתאם לממצאיו הנחתה התובעת את הנתבע להמציא לידה מסמכים רפואיים רלוונטיים לצורך בניית תיקו הרפואי על פי קריטריונים הנדרשים במס הכנסה". כמו-כן הוצהר כי נשלחה לס' נציגה של זכותי כדי שתעבור עמו על המסמכים הרפואיים שבידו, ובסמוך לאחר ריכוז המסמכים נערכה ישיבה נוספת של הצוות הרפואי של זכותי במטרה להשלים את בניית התיק הרפואי של ס'. עוד צוין כי זכותי פנתה לס' "מעת לעת" כדי לקבל לידיה מסמכים רפואיים נוספים. בתחילת סעיף 14 לתצהירו של אהרונוב הוצהר כי "בסמוך לאחר התקשרות הצדדים כאמור, החלה התובעת ליתן את שירותיה" מבלי לפרט מה כללו שירותים אלה.
13. למעט התיאור הכללי הנ"ל, אין בתצהירו של אהרונוב התייחסות כלשהי למהותם ולטיבם של השירותים שניתנו לס'. לכל היותר אפשר להבין מתצהירו של אהרונוב כי זכותי הכינה לס' תיק רפואי, אך תיק זה לא צורף לתצהיר ואף לא צוין מה היה בו. עיקר התצהיר מתייחס לאופן החתמתו של ס' על ההסכם ולמאמצי זכותי לגבות מס' שכר, בשיחות ופגישות בין הצדדים ובמכתבי התראה של עורכי דין מטעם זכותי. אהרונוב לא צירף לתצהירו אסמכתה כלשהי לכך שזכותי עשתה ולו פעולה אחת כדי לסייע לס' מול הרשויות השונות לצורך קבלת החזרי מס או פטור ממס.

14. אהרונוב נשאל בחקירתו הנגדית האם בחן את גיליונו הרפואי של ס' בעצמו או שהצוות הרפואי עשה זאת, והשיב - "אני לא רופא". אהרונוב חזר על תשובתו זו כמה פעמים תוך התחמקות מלהשיב ישירות על השאלה שנשאל, ורק לאחר התערבות בית המשפט העיד כי "התיק שלו והחומר הרפואי נבחן על ידי הצוות המקצועי והרפואי". בעקבות זאת נשאל שוב האם נכון שהוא לא בחן אותו אישית, ולאחר קושי להשיב לשאלה העיד "אני אישית לא בחנתי אותו". אהרונוב נשאל מדוע אם כך לא הביאו מישהו מהצוות הרפואי של זכותי להעיד בתיק, ולאחר מתן תשובות לא ענייניות שונות, השיב "כי אני זה שהייתי בקשר ישיר עם הנתבע. נתתי לנתבע את הטל' האישי שלי" ובהמשך העיד "כי אני ישבתי אתו וביחד הכנו... אני ישבתי אתו במו"מ".

15. בתשובה לשאלה מדוע לא צירף לתביעה ולתצהיר את התיק הרפואי שבנה הצוות, השיב אהרונוב כי הוא לא עורך דין ולא יודע מה צריך לצרף, והוסיף כי הממצאים של הצוות המקצועי והרפואי נרשמו בכתב התביעה לביטוח לאומי. כשנשאל מדוע לא הציג זאת לתיק דנן, העיד "כמובן שכל החומר נמצא בתיקו אצלנו במשרד ולא פה בתיק", ולאחר מכן חזר והעיד כי "כל התיק הרפואי אצלנו במשרד. כשאני מדבר על בניית תיק רפואי, זה מסמכים רפואיים שהלקוח ממציא".

16. בהמשך העיד אהרונוב כי היה חלק בלתי נפרד מבניית התיק הרפואי ומיצירת הקשר עם ס' "יחד עם כל הצוות המקצועי שטיפל" והוסיף כי יש לו "ידע רפואי רב לא לרפא לקוחות אבל לדעת איזה מסמכים חייבים שיהיו ואיזה לא חייבים שיהיו, איזה בדיקות כדאי לעשות".
17. אהרונוב אישר בעדותו כי "אף אחד לא בדק אותו [את ס'] רפואית מהצוות שלנו. אף פעם רופא לא בודק לקוח. אנו בונים תיק רפואי". לאחר מכן העיד כי בדק את הגיליון הרפואי של ס' יחד עם הצוות אבל לא כרופא.

18. אשר לאמור בסעיף 14 לתצהירו, נשאל אהרונוב "למה לא צירפת מסמך לבית המשפט שיראה את השרות שנתת, לא את התוצאה" והשיב כי יש לו כאן חומר להציג. לאחר מכן נשאל פעם נוספת מדוע החומר לא צורף לתצהירו והשיב "את זה אתה צריך לשאול את העו"ד".
19. בסוף החקירה נשאל אהרונוב האם יש סיבה לכך שלמרות ההבטחות של זכותי, אף אחד לא ליווה את ס' למל"ל, והשיב - "לא הבטחנו שהולכים אתו למל"ל, לא הבטחנו לשי ולא לאף לקוח שנלך לוועדות מל"ל. הועדות במל"ל הם טריבונל משפטי ורק עו"ד רשאים ללכת עם לקוחות. אסור לנו ללכת לוועדות רפואיות. הערך המוסף שלנו זה בניית תיק רפואי, התמקדות". לאחר מכן העיד אהרונוב "אוי ואבוי אם מישהו מאתנו היה הולך אתו למל"ל. היו סוגרים לנו את המקום מלשכת עורכי הדין".

20. מעדותו של אהרונוב ניכר כי ניסה להתחמק מלהשיב עניינית לשאלות שנשאל, הן בקשר למעורבותו האישית בהכנת התיק הרפואי הנטען שלא הוצג לבית המשפט, והן בקשר למהותו ולטיבו של השירות שנתנה זכותי לס'.

21. ס' העיד, בין היתר, כי לאחר שסירב לחתום על ההסכם הסטנדרטי של זכותי ועמד לצאת מהמשרד, "הלקוח שלך חסם אותי בגופו וזה הפעם הראשונה שראיתי אותו. הוא לא נתן לי לצאת... הוא מנע ממני לצאת מהמשרד. הוא אמר לי בוא שב, נגיע לסיכום". מעדותו זו של ס' עולה כי אהרונוב עצמו חסם את יציאתו מהמשרד ועמד על כך שיגיעו להסכמות. ס' העיד גם לגבי האופן שבו נוסח ההסכם, ועדותו בעניין זה הייתה שונה מגרסתו של אהרונוב. לפי עדותו של ס', אהרונוב "הושיט לי עט ונייר ואמר לי תכתוב מילה במילה ואני כתבתי את מה שהוא דקלם והכין את עצמו מראש כי הוא המומחה, הוא הידען, כתבתי מילה במילה", ולאחר מכן שניהם חתמו על ההסכם.          

22. כמו-כן העיד ס' כי חלפו שנתיים ושלושה חודשים מיום חתימת ההסכם ועד לקבלת הפטור ממס, ובתקופה זו "טלפנתי הרבה אליהם [לזכותי], איפה אתם. זומנתי לוועדה, הבטחתם שיביאו מישהו איתי. טלפנתי שוב ושוב". בהמשך תיאר ס' כיצד פנה בעצמו לרופאים ולבתי חולים שונים, המציא את המסמכים ועשה את כל מה שזכותי התחייבה לעשות והייתה צריכה לעשות. ס' הדגיש בעדותו כי "הם לא עשו כלום" וכי זכותי השקיעה לכל היותר חמש שעות עבודה. לשאלה מדוע לא ביטל את ההסכם, השיב ס' כי הוא אינו משפטן, אבל הבין שגם זכותי הבינה שההסכם אינו אלא פיסת נייר. בהמשך העיד כי לפי ההסכם היה עליו להמציא תלושי משכורת מדי חודש, ואף שחלפה שנה או יותר, לא ביקשו ממנו להמציא תלושים כלשהם כי ידעו שלא מגיע לזכותי שום דבר ממנו.     
23. לשאלה מדוע לא שילם לזכותי 15% + מע"מ, על אף שהתחייבותו הייתה לפי התוצאה, השיב ס' - "אבל כתוב בתמורה למה, צריך היה לסייע לי".
24. כאמור לעיל, ב"כ זכותי ביקש לאפשר לאהרונוב עצמו לסכם את טענותיה של זכותי, ובית המשפט נעתר לבקשה. אהרונוב טען בסיכומיו, בין היתר, כי זכותי פעלה רבות למען ס' וכי בדק את תוכנת המחשב של זכותי ומצא "שהיו 51 אינטראקציות טלפוניות". בעניין זה טען ב"כ ס' בסיכומיו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, וכי יש להתעלם מניסיונו של אהרונוב לתת בסיכומים עדות נוספת שלא הוזכרה כלל בתצהירו או בחקירתו בבית המשפט. סיכומיו של אהרונוב התמקדו בהכנת ההסכם, בחתימתו של ס' על ההסכם ובהגעה לתוצאה שבגינה טוענת זכותי כי היא זכאית לקבל את התמורה הנקובה בהסכם. אין בסיכומים התייחסות לפעולה כלשהי שעשתה זכותי למען ס', פרט לטענה כללית וסתמית שלפיה "עמדנו בהתחייבויותינו, סייענו בקבלת הפטור ממס". טענה נוספת בסיכומי זכותי היא כי ס' הסכים לשלם לזכותי סך של 128,000 ₪ במקום מלוא סכום התביעה - 163,797 ₪.

25. בסיכומי ס' נטען כי יש להתעלם מכל אותן טענות של אהרונוב בסיכומיו שהן בגדר הרחבת חזית אסורה. כמו-כן נטען כי יש למחוק את כל האמור בסעיף 13 לתצהירו של אהרונוב שהוא בגדר עדות מפי השמועה ועדות סברה. בהקשר זה טען ב"כ ס' כי היות שאהרונוב אישר שהוא לא רופא ושלא בחן את ס' יחד עם הצוות הרפואי, היה על זכותי להזמין לעדות את אותם חברי צוות רפואי מטעמה שנטען כי טיפלו בענייננו של ס'.

כמו-כן נטען כי בסופו של דבר, ס' היה זה שמילא את כל הטפסים בעצמו וזכותי לא עשתה דבר. ב"כ ס' הוסיף וטען כי מטרת ההסכם הייתה לקבל סיוע מזכותי ולחסוך מס' את ההליך הפרוצדוראלי שלא היה בקי בו, את זמן חיפוש החומר ממקומות אחרים ואת הפחד והלחץ שבעמידה מול וועדות רפואיות לבדו, אך כעת אין חולק כי ס' עשה זאת לבד.

עוד נטען בסיכומי ס' כי אהרונוב אישר שאסור למי מטעם זכותי ללוות את הלקוח לוועדות רפואיות, ומשלא ביססה זכותי שנתנה סיוע אחר כלשהו לס', אין לקבל את התביעה. בהקשר זה נטען כי המקרה שלפנינו דומה למקרה שבו מתווך מחתים לקוח על הסכם שכר טרחה אך לא עושה דבר, ולאחר מכן מבקש את שכרו, על אף שלא היה הגורם היעיל בעסקה. לבסוף נטען כי גם אם בית המשפט יהיה סבור שזכותי זכאית לתשלום מינימאלי וזעום כלשהו בגין כמה שעות עבודה בודדות, אין מקום לחייב את ס' בסכום כלשהו, וזאת בין היתר בשל דחיית מרבית תביעתה של זכותי שהוגשה על סך של כ- 168,000 ₪.

26. בסיכומי התשובה טען ב"כ זכותי כי התיק לא עוסק באיכות הסיוע או בכמות הסיוע, על אף שלגישתו אין חולק כי ניתן סיוע ולא קטן, שכן מדובר בתיק שכר טרחה וס' שחתם על ההסכם לא הלין על הסיוע של זכותי עד שקיבל את חשבון שכר הטרחה. עוד נטען כי טענת ב"כ ס' לגבי איכות הסיוע היא בגדר הרחבת חזית אסורה. בהקשר זה יצוין כי בכתב ההגנה הועלו במפורש טענות בעניין אי קבלת סיוע ולגבי אי שביעות רצון מאיכות הסיוע. כמו-כן הועלתה טענה לחוסר תום לב ולהפרת ההסכם מצידה של זכותי, בין היתר משלא סיפקה לס' את השירותים שהתחייבה לספק לו והציגה בפניו מצג שווא לגבי השירותים שיינתנו.

27. בהסכם בין הצדדים שאורכו כחצי עמוד בלבד, נכתב כי הח"מ (ס') מבקש מחברת זכותי "לסייע לי בקבלת פטור ממס הכנסה" ובהמשך נקבעה התמורה המוסכמת. על כן, אין אלא לפרש את ההסכם כך שהתמורה המוסכמת תשולם בגין סיוע של זכותי לס' בקבלת פטור ממס הכנסה, ומכאן שמתן הסיוע הוא תנאי מרכזי בהסכם. לפיכך, כדי לקבוע האם זכותי זכאית לתמורה שנקבעה בהסכם, יש לבחון האם סייעה לס' בקבלת ההחזרים והפטור ממס.

28. זכותי לא הגישה תצהירים של נציגיה המוזכרים בכתב התביעה - נציג בשם טל שעמו נפגש ס' לפני חתימת ההסכם, הנציגה שהגיעה למשרדו של ס' ולקחה ממנו מסמכים ומר אריאל לנדה ששוחח עם ס' לגבי התשלום. זכותי אף לא ביקשה להזמין לעדות מי מהצוות הרפואי והמקצועי שלטענת אהרונוב טיפל בתיק של ס'. אהרונוב היה יכול להצהיר ולהעיד מידיעתו האישית רק לגבי המפגש בינו לבין ס' בעת חתימת ההסכם, לגבי השיחות שלו עם ס' בעניין התשלום לזכותי, כמתואר לעיל ולכל היותר כי עיין בתיק רפואי עלום אשר לא צורף לתצהירו.
29. מכלל הראיות עולה כי ס' פנה לזכותי כדי שתסייע לו להתמודד מול הרשויות, כדי שלא יצטרך לטרוח ולבצע את כל הפעולות לבדו, אך למרות זאת, הוא זה שמילא את הטפסים, אסף את כל המסמכים והגיש את הטפסים בעצמו לרשויות השונות. אין להידרש לטענת אהרונוב שהועלתה לראשונה בסיכומיו כי זכותי ביצעה כ- 51 פעולות. טענה זו היא בגדר הרחבת חזית אסורה, שכן היא לא הוזכרה בכתב התביעה וגם לא בתצהירו של אהרונוב, וב"כ ס' התנגד בסיכומיו להרחבת החזית. אהרונוב אישר בעדותו כי ס', כמו כל לקוח אחר של זכותי, לא נבדק על-ידי הצוות הרפואי של זכותי, אלא רק נבנה לו תיק רפואי. זכותי לא מצאה לנכון לצרף ראיות כלשהן המבססות מתן שירות כלשהו לס', לרבות העתק של התיק הרפואי שהוכן לכאורה. למרות זאת, זכותי עומדת על קבלת שכר טרחתה בשיעור של 15% + מע"מ מסך החזרי המס ששולמו לס' רטרואקטיבית (ללא הגבלת שנים) ועד שנת 2015 (כולל).                     

30. לאור האמור לעיל, אני קובע כי זכותי לא הרימה את הנטל להוכיח כי ביצעה פעולות כלשהן כדי לסייע לס' לקבל החזרים או פטורים ממס הכנסה. היות שקבלת הסיוע הייתה תנאי מרכזי בהסכם בין הצדדים, ומשלא הוכיחה זכותי כי סייעה לס' בדרך כלשהי, אין אלא לקבוע כי זכותי אינה זכאית לקבל את התמורה שנקבעה בהסכם.

31. אין לקבל את טענת אהרונוב בסיכומיו כי ס' הסכים לשלם לזכותי 128,000 ₪. בהקשר זה הפנה אהרונוב למכתב דרישה של זכותי מיום 10.5.15 שאותו החזיר ס' לזכותי לאחר שתיקן בכתב ידו סכומים שונים שנכתבו בו, כך שהסכום הכולל לאחר התיקונים עמד על 128,000 ₪. ס' לא נשאל בחקירתו הנגדית בנוגע לתיקונים אלה. אהרונוב טען בסיכומיו כי יש לראות בביצוע התיקונים "ראיה לנכונות החישוב" וכן טען כי יש להסיק מכך שבאותה עת הסך של 128,000 ₪ לא היה שנוי במחלוקת. ס' לא הכחיש שביצע את התיקונים, אך מעדותו ומיתר הראיות בתיק עלה כי הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי הסכום לתשלום, ולכן תואמה פגישה בין אהרונוב לס' שבמהלכה נוצר קרע בין הצדדים. כך עולה למשל ממכתב התראה מאוחר יותר של ב"כ זכותי לס' מיום 15.6.15. במכתב זה תואר כיצד ב- 11.5, יום לאחר קבלת התיקונים של ס' למכתב, הגיע אהרונוב לביתו של ס' לצורך הסדרת התשלום, ובאותה פגישה אמר ס' שאין הצדקה לתשלום התמורה שזכותי דורשת. בסוף המכתב מיום 15.6 הנ"ל נדרש ס' לשלם 163,797 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. מנגד, במכתב תשובה של ב"כ ס' מיום 5.7.15 נכתב כי מרשו הציע לסיים את המחלוקת בין הצדדים בתשלום סך של 3,000 ₪ בלבד לזכותי (600 ₪ X 5 שעות). יום למחרת, ב- 6.7.15, שלח ב"כ זכותי מכתב תגובה לס' שבו דחה מכל וכל את הצעתו של ס' וחזר על הדרישה לשלם את "מלוא החוב".

32. מכאן שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר תשלום סכום כלשהו, ובנסיבות העניין אף אין לקבל את הטענה כי התיקונים שביצע ס' במכתב הדרישה מעידים שהסך של 128,000 ₪ לא היה שנוי במחלוקת. מהראיות בתיק עולה כי ס' ביצע תיקונים במסמך כדי להראות שזכותי שגתה בחישוב הסכום שלטענתה היא זכאית לקבל, דהיינו התמורה שנקבעה בהסכם, אך בפגישותיו ושיחותיו של ס' עם אהרונוב ועם נציגים נוספים של זכותי וכן במכתבים של ב"כ ס' לזכותי חזר וטען ס' כי זכותי אינה זכאית לתמורה שנקבעה בהסכם משלא קיימה את התחייבותה המרכזית על פיו אשר הינה גם בגדר הפרה יסודית של ההסכם.

33. די בכל האמור לעיל כדי לדחות את התביעה, אך מצאתי לנכון להוסיף ולקבוע כי זכותי לא פעלה בתום לב כשדרשה לקבל את מלוא סכום התמורה שנקבעה בהסכם אשר עומדת לטענתה על 163,797 ₪, אף שלשיטתה, שירותיה הסתכמו בריכוז המסמכים הרפואיים של ס'. אין חולק כי אף גורם מקצועי מטעם זכותי לא ערך לס' בדיקה רפואית כלשהי, לא סייע לו במילוי הטפסים ובניסוח הבקשות למל"ל ולרשויות המס ולא ליווה אותו לוועדות הרפואיות. אהרונוב העיד בהקשר זה בחקירתו הנגדית כי זכותי לא הבטיחה לערוך לס' בדיקות רפואיות או ללוות אותו לוועדות במל"ל, וטען כי הערך המוסף של זכותי הוא בבניית התיק הרפואי. אלא שאותו תיק רפואי עלום לא הוצג לבית המשפט, לא הוזמן לעדות גורם מקצועי כלשהו מטעם זכותי שלקח חלק בהכנתו ואף לא הוסבר האם נדרשה לשם כך עבודה מקצועית כלשהי החורגת מאיסוף המסמכים הרלוונטיים מס' עצמו. זאת ועוד, מסע' 13 לכתב התביעה עולה כי הצוות הרפואי פעל "במטרה להשלים" את בניית התיק הרפואי ומכאן שאין טענה לפיה התיק הרפואי הושלם, ובסע' 14 לכתב התביעה נטען כי זכותי החלה "ליתן את שירותיה" (מבלי לפרט הכיצד), וגם מכאן עולה כי זכותי לא טוענת להשלמת הטיפול עבור ס'. כל אלה וכן התחמקותו של אהרונוב ממענה ישיר לשאלות כמתואר לעיל, מעיבים במידה ניכרת על מהימנות עדותו של אהרונוב ומחזקים את הקביעה שלפיה זכותי לא קיימה את ההסכם בתום לב.

34. ראו והשוו לעניין זה פסק דין של הח"מ בת"א 22198/08 כרמי יעל ואח' נ' לוונטהל ידידיה, עו"ד מיום 2.2.11. באותו מקרה הוחתמו התובעות על הסכם שבו נקבע כי עורך הדין זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 22.5% + מע"מ משווי העיזבון שהוריש המנוח לתובעות על פי צוואה. היה על עוה"ד להגיש בקשה לקיום צוואת המנוח ולייצג את התובעות בהליכי התנגדות לצוואה, אם יוגשו התנגדויות לבקשה. הבקשה הוגשה, הצוואה אושרה, לא היו התנגדויות ועוה"ד גבה מהתובעות סך של כ- 531,000 ₪ בגין שכר טרחתו בצירוף מע"מ והוצאות. בפסק הדין הנ"ל נקבע, בין היתר, כי הנתבע שם הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעות, והתנהלותו עולה כדי הטעיה וחוסר תום לב, ובנסיבות אלה היו התובעות רשאיות לבטל את ההסכם ולדרוש מהנתבע להשיב את הכספים שחולטו בקיזוז שכר טרחה ראוי עבור העבודה שביצע הנתבע. לאחר קיזוז בסך של 21,212 ₪ חויב הנתבע להשיב לתובעות סך של 509,529 ₪.

כן ראו דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין שניתן בע"א 4849/06 משה קפלינסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (מיום 25.2.08):

"...אין חולק כי לתוצאות ההתדיינות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג. עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אף מעבר למסגרות מקובלות תקינות וסבירות של פיצוי ועל שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע". 

אמנם פסקי הדין הנ"ל עסקו בתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים של עורך דין, אך סבורני כי הרציונל שבבסיסם נכון גם לתשלום שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים אחרים, כך שככלל, בכל תחום של שירות מקצועי ללקוח, מן הראוי שיהיה יחס סביר בין שכר הטרחה שנגבה לבין השירות שניתן והמאמץ שהושקע. קל וחומר אפוא שכאשר לא הוכח כי ניתן שירות כלשהו למעט איסוף וריכוז מסמכים רפואיים שנמצאים בידי הלקוח (וגם על כך לא הוצגו ראיות בכתב), אין מקום לגביית שכר טרחה של למעלה מ- 163,000 ₪.

35. ודוק, אין לפני תביעה חלופית לקבלת שכר ראוי בגין השירות והסיוע שסיפקה זכותי לס' הלכה למעשה. התביעה אמנם הוגשה גם בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, אולם מעיון בכתב התביעה עולה כי זכותי תבעה בגין עילה זו את מלוא התשלום שנקבע בהסכם ולא שכר ראוי בגין עבודתה. מהראיות בתיק עולה כי במהלך המו"מ בין הצדדים הציע ס' לשלם לזכותי סך של 3,000 ₪ בגין הטיפול הראשוני בעניינו, אולם זכותי לא הסכימה לכך ועמדה על קבלת מלוא התשלום שנקבע בהסכם.

36. זכותי אף לא הוכיחה כי ס' אכן התעשר על חשבונה, משלא ביססה בראיות כי ביצעה פעולות שסייעו לס' בדרך כלשהי לקבל את ההחזרים והפטורים ממס. יתרה מזאת, אין לשלול את האפשרות שזכותי גרמה לס' נזק בכך שמנעה ממנו לקבל סיוע מקצועי הולם. ב"כ ס' טען בהקשר זה בסיכומיו כי ס' סבר שיקבל שירות וליווי מקצועי מזכותי, ולכן לא פנה לאיש מקצוע אחר, כגון רופא שיבדוק אותו או עו"ד שייצג אותו וילווה אותו לוועדות השונות. במצב זה, הנתבע פעל למעשה לבדו ללא סיוע וייעוץ, וגם אם הגיע לתוצאה כלשהי, אזי כפי שטען בא כוחו בסיכומיו, ייתכן שהיה יכול להגיע לתוצאות טובות יותר לו היה מקבל שירות וייעוץ של אנשי מקצוע. ראו והשוו לעניין זה פסק הדין שניתן בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל (מיום 25.6.14).

37. על כל פנים, לו רצתה זכותי לקבל שכר טרחה ראוי בגין עבודתה היה עליה לתבוע זאת במפורש ואף להציג ראיות המבססות מהן הפעולות שביצעה עבור ס' ומהו השכר הראוי בגינן. ראו והשוו לעניין זה פסקי הדין בע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח', פ"ד מג(1) 160, 165 ובע"א 136/92 ביניש עדיאל – עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, מז(5) 114 שבהם נקבע לעניין שכר טרחת עו"ד כי שיעור השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית ובית המשפט אינו מוסמך לקבוע אותו לפי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו יתבססו על ראיות שהובאו. משלא תבעה זכותי שכר ראוי בגין עבודתה ולא הציגה ראיות המבססות ולו לכאורה איזה סיוע נתנה לס' בפועל, אם בכלל, אין לחייב את ס' לשלם לזכותי סכום כלשהו.

38. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה אתה התביעה במלואה, ומחייב את זכותי לשלם לס' סך של 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים. 

ניתן היום,  כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.