ת"א 21593-04-14 כנפי נ' כנפי ואח'

1.המבקשת, שהגישה נגד המשיבים תביעה לפיצוי על נזק גוף שנגרם לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.1.2013, וטענה לעניין נכותה הרפואית, צרפה לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים הנוירולוגי והאורתופדי, תצהיר ובו תשובות לשאלות המפורטות בטופס 2 שבתוספת לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו-1986 (להלן: התקנות), כתב ויתור על סודיות רפואית ומסמכים רפואיים שונים. בהודעה של המבקשת מיום 26.1.2015, לה צורפו מסמכים נוספים, צומצמה הבקשה, בשלב זה, למינוי מומחה בתחום האורתופדי בלבד, אשר יביע עמדתו בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף, בתחום הנוירולוגי. בתגובה למסמכים רפואיים שהגיש בא-כוח המשיבים, ביקש בא-כוח המבקשת ביום 8.2.2015 למנות אורתופד בתחום כף היד.

2.בכתב התביעה צוין כי כתוצאה מהתאונה הועפה המבקשת לפנים ולאחור ("צליפת שוט") ונפגעה ביד ימין, בעורף ובברך ימין. עוד צוין כי נגרמה לה פריצת דיסק בצוואר, וכי היא סובלת מהירדמות יד ימין ומכאבים בצוואר ובברך ימין. בתצהיר שצורף לבקשה ציינה המבקשת כי הייתה בריאה לפני התאונה, כי בתאונה מחודש אוקטובר 1992 היא נפגעה בראשה ולא נותרה לה נכות צמיתה וכי ערב התאונה נשוא התביעה הנוכחית היא לא סבלה ממגבלות בעמוד שדרה צווארי ומהירדמות של יד ימין.

3.המשיבים התנגדו לבקשה, וטענו כי מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה לא עולה כי נגרמה למבקשת נכות בגין התאונה נשוא התביעה. בדיון בבקשה, שהתקיים ביום 4.2.2015, חזרו באי-כוח הצדדים על טיעוניהם, תוך הסתמכות על המסמכים הרפואיים. בא-כוח המשיבים הדגיש כי ממסמכים רפואיים שונים עולים ממצאים העומדים בניגוד מוחלט לאמור בתצהיר המבקשת, ובא-כוח המבקשת הבהיר כי על-פי נוסח תצהיר הבריאות הנדרש על-פי התקנות ניתן להסתפק בתיאור רשימת מחלות שחייבו אשפוז ובציון התאונות שהיו לנפגע.

4.עיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו על-ידי שני הצדדים.

מטופסי הודעה על פגיעה בעבודה שהוגשו למוסד לביטוח לאומי עולה כי ביום 18.1.1988 נפלה המבקשת ונחבלה ביד וברגל שמאל וביום 25.9.1991 היא נפגעה בתאונת דרכים ונפגעה בראשה ובחלקי גוף נוספים, בגינה לא נקבעו לה אחוזי נכות. מרישומי ביקורים בקופת חולים עולה כי בשנים 2004 - 2009 הרבתה המבקשת להתלונן על כאבים בכתף הימנית, במרפק יד ימין, בגב התחתון וברגל הימנית.

בתעודת חדר מיון ממועד התאונה (24.1.2013) צוינו האבחנות של כאבי צוואר, חבלה בברך ימין ובמרפק ימין. במכתב הפניה של רופאת משפחה למכון פיזיותרפיה, מיום 31.1.2013, צוין כי צילומי עמוד שדרה צווארי ומפרק הירך הימנית לא גילו שברים. במכתב נוסף של רופאת משפחה, מיום 27.3.2013, צוין כי קיימת רגישות בעמוד שדרה צווארי, כתף ימין וברך ימין, ללא סימני חבלה חיצוניים, עם הגבלה קלה בתנועות. במכתב הפניה לפיזיותרפיה של רופא אורתופד, מיום 5.5.2013, נרשמה אבחנה משוערת של דלקת מפרקים ניוונית בברך ימין, וצוין כי קיימת בה רגישות ניכרת. בסעיף "תלונות" נרשם כי בדיקת MRI בברך ימין בשנת 2010 העלתה ממצא של סימנים לדלקת זו. בדיקת CT במאי 2013 העלתה ממצא של בלט קטן בחוליות C6-C5 , ובביקור אצל אורתופד בספטמבר 2013, בו התלוננה המבקשת על תופעת ההירדמות של אצבעות יד ימין, הומלץ על ביצוע הזרקה של דיפרוספן בשורש כף יד ימין.

5.ההלכה היא כי על מנת שלא לחסום דרכה של מי שנפגעה בתאונת דרכים להוכיח את נזקיה, ננקטת גישה מקלה באשר לקיום התנאים שיצדיקו מינוי מומחה רפואי. עם זאת, על בית המשפט להשתכנע בקיומה של "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות הקשורה בקשר סיבתי לתאונה. ניתן לקבוע כי נפגעת חצתה רף ראייתי מינימלי גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לנכות מהמסמכים הרפואיים, או כי הוכח ברמת סבירות נמוכה קיומו של קשר סיבתי. ראו, למשל, רע"א 4772/14 יורם נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 31.8.2014); רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' קוואסמה (פורסם בנבו, 5.8.2012).

6.במקרה הנוכחי התיעוד הרפואי אודות הבלט בחוליות C6-C5 ואודות התלונות על הירדמות אצבעות יד ימין עשויים להצביע, ולו ברמת סבירות נמוכה, על אפשרות של נכות שיש לה קשר סיבתי לתאונה נשוא התביעה. על כל פנים, שאלת קיומה של נכות, וככל שהיא קיימת - שאלת הקשר הסיבתי בינה לבין התאונה מיום 24.1.2013, הן עניין למומחה רפואי לענות בו.

7.אשר על כן, אני ממנה בזה את ד"ר מיכה רינות מבית חולים העמק בעפולה (מרחוב העליה 7 בעפולה, טלפון: 03-6974518, פקס 04-6495104; 04-6441189) כמומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורתופדי.