ת"א 22410-11-14 וקנין ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

1. בפני בקשה מטעם המבקשת להורות למשיבים להשלים את האגרה ששולמה בחסר או להורות על מחיקת כתב התביעה על הסף מאחר ושולמה אגרה בלתי מספקת בהתאם לתקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ועל פי תקנה 2 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: תקנות האגרות) ו/או על פי כל דין.

2. המבקשת טוענת כי, התובענה דנן הוגדרה כתובענה לסעד הצהרתי אך מבוקש בה סעד כספי ועל כן, על המשיבים לשלם אגרה כנדרש בתובענה לסעד כספי ולא כנדרש בתובענה לסעד הצהרתי בהתאם לתקנה 3 לתקנות האגרות. המבקשת טוענת, כי מעיון בכתב התביעה ניתן ללמוד על מהותה של התובענה. המשיבים כללו בתביעתם סעדים הנתבעים בתובענות כספיות, ולפיכך, יש לחייבם בשומת נזקיהם ובתשלום האגרה בגין סעדים אלה כדין, שכן, כפי שנפסק בהלכה, בעל דין חייב לשום את נזקיו ולשלם את האגרה בגינם בהתאם לתקנה 6 לתקנות האגרות.

3. המשיבים הבהירו בתגובתם, כי התביעה הינה תביעה לסעד הצהרתי טהור לפיו יש לבטל את הודעות החיוב שהוצאו ע"י המבקשת לידי המשיבים, שכן, המדובר במקרה בו קיים אינטרס לגיטימי המצדיק את התביעה לסעד הצהרתי. המשיבים טוענים כי בהלכה הפסוקה נקבע כי לעניין תביעות לסעד הצהרתי לביטול חיוב או לקביעת גובהו של החיוב, הרי שתביעות מעין אלה הינן תביעות הצהרתיות ולא תביעות כספיות ואף אם גלום בסעד ההצהרתי ענין כספי, אין הדבר מצביע על היות התביעה "תביעה כספית" ותביעה שכזו תסווג כתביעה לסעד הצהרתי.

4. לאחר עיון בטענות הצדדים , מצאתי, כי אכן כטענת המבקשת התובעים כללו בתביעתם סעדים כספיים כעולה מן האמור בסעיפים 35, 36 ו-42 לכתב התביעה, וכי סיווגה של התביעה כתביעה לסעד הצהרתי אינה נכונה בהיותה כוללת סעדים כספיים חלופיים.

5. לפיכך, וככל שהמשיבים עומדים על תביעתם לסעדים הכספיים החלופיים, הרי שעליהם לשום את תביעתם ולשלם את האגרה בהתאם לנדרש בתקנות ובהתאם לסכום האגרה הגבוה מבין הסעדים החלופיים הנדרשים בתביעה. לחילופין, על המשיבים לתקן את כתב התביעה ולמחוק את הסעדים הכספיים אשר אינם בגדר סעד הצהרתי גרידא.

6. על המשיבים לפעול בהתאם לאחת מהאפשרויות המצוינות לעיל ולהגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 10 ימים ולשלם את האגרה הנדרשת בהתאם.

7. המבקשת תגיש כתב הגנה לתיק בתוך 30 ימים מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ותשלום האגרה המתאימה.