ציגלר ואח' נ' שלום ואח'

לפני בית המשפט תביעה ע"ס 256,980 ₪.

התובעים הינם הבעלים של בית פרטי ברחוב רמז 8/2, זכרון יעקב.

הנתבעים 1 ו-2 הנם בני זוג הרשומים כבעלים של הבית מס 8/1 ברח' רמז זכרון יעקב אשר נמצא בשכנות לביתם של התובעים.

בחודש יוני 2013 החלו הנתבעים לבנות בצמוד לביתו של מר אליעזר בזק ז"ל, אביהם של התובעים, שהיה שכנם של הנתבעים 1 ו-2 (אליעזר בזק ז"ל להלן: "המנוח").

טענות התביעה

קודם לבניה וקבלת ההיתר, קיבל הנתבע 1 מכתב מהמהנדס אברהם שבתאי ובו דרישות בסיסיות לבניה תקינה.

על סמך התחייבויותיו של הנתבע 1 לעמוד בדרישות המהנדס, חתם המנוח על הסכמתו לבקשה להיתר הבניה שהגיש הנתבע 1.

בקיץ 2013 נהרס המבנה הישן בצורה רשלנית וברוטלית והחלה בניה מסיבית, אשר ממנה ניכר היה שהמבנה החדש עומד להיות תלוי וקשור במבנה הקיים, בניגוד לתקן ולדרישתו המפורשת של המהנדס אברהם שבתאי הדורש תפר הפרדה.

באותו הזמן התגלה כי המנוח, חולה בסרטן. התובעים נאלצו לרכז את תשומת ליבם בהתמודדות עם מחלתו, ולכן למרות שחששו כי הבניה אינה נעשית כראוי, ואולי אף מסכנת את ביתו של המנוח, לא היו בידיהם הכלים או היכולת לפקח על הנעשה בכוחות עצמם. כאשר פנו אל הנתבע 1 והביעו את חששותיהם, הוא הבטיח להם כי "הוא מטפל בהכל כאילו זה הבית שלו".

אך בין ההבטחות לבין העובדות שקבע הנתבע 1 בשטח לא היה ולא כלום. כשהתגלו נזקים בבית המנוח כתוצאה מהשיפוצים, פנו שוב אל הנתבע, אך בקשותיהם לתיקון הנזקים שגרמו השיפוצים לא נענו, או נענו בצורה חלקית וחובבנית, תוך גרימת מתח וסבל רב לתובעים ולאביהם.

הנתבע 1 חתך ללא רחם בארגז הרוח של הבית הקיים, תוך הותרתו פתוח ואת הבית חשוף לכל פגיעה, בין היתר לחדירת מים ובעלי חיים. התובעים נזעקו בשל החשש לנזקים צפויים, ופנו למהנדס הבניה הראל בן עזרא שנתן חוות דעתו.

כן התריעו התובעים בפני הנתבע 1 כי הבית יוצף עם בוא הגשמים, בשל היות הגג חשוף ופרוץ.

ארגז הרוח שנחתך הזמין אליו חיות, ובנסיונה להוציא חתול רחוב שנקלע אל תוך הארגז, ננשכה התובעת 2 ונזקקה לזריקת כלבת וטטנוס, וכן אושפזה במשך שלושה ימים בבית החולים.

בנוסף, בראשית חודש דצמבר 2013, עם בוא הגשמים, נכנסה כמות גדולה של מים אל תוך הבית תוך יצירת הרס רב ביותר למבנה הבית, לרכוש, לצנרת החשמל וכיו"ב.

התובעים פנו אל הנתבע 1 בדרישה כי יטפל בדחיפות בנזקים, ביניהם גג הבית. הנתבע 1 השיב כי תיקן וביצע תיקוני איטום, אך עם בוא סבב נוסף של גשמים, ניכר היה כי שום דבר לא טופל כהלכה, והמים המשיכו לחדור פנימה ולגרום נזק רב.

בנוסף לכל אלו, בקיץ 2013 ניתק הנתבע 1 את ביתם של התובעים ממערכת הביוב, ובמשך מעל לשנה הביוב נשפך ללא כל בקורת והיווה מפגע תברואתי לכל הסביבה. הדבר אף גרם לכך שהבית הפך לא ראוי למגורים.

המנוח סבל רעשים חזקים מקידוחים מיותרים ולא תקניים בקיר המשותף, חריקות צורמות מיציקות הבטון כנגד קיר החדר (בהיעדר תפר הפרדה בין המבנים כדרוש בחוק) וחרדה שמא הגג יקרוס או הקיר יתמוטט עליו ו/או על התובעים.

זמן קצר לאחר מות המנוח החלו הצפות קשות בבית – נזילות מאסיביות מהתקרה, קירות רטובים, ירידת מים משקעים חשמליים ובסוף גם קצר חשמלי. כל אלה הוסיפו לתובעים סבל רב ומתח.

התובעים נאלצו לשאת בעלויות שיפוץ הכרחי בסך 117,200 ₪.

רשלנות הנתבעים גרם לנזקי התובעים. הנתבעים התרשלו ו/או הפרו את חובת הזהירות שחבים כלפי התובעים באופן שבו שיפצו את ביתם. רשלנות זו היתה תוך התעלמות מכל האזהרות והבקשות הברורות של התובעים.

לתובעים נגרמו הנזקים הבאים:

• עליות תיקון הליקויים עפ"י חוו"ד מומחה96,377 ₪;

• ההפרש בין חוות הדעת לבין העלות בפועל 21,623 ₪;

• דמי שכירות ראויים ע"ס 5,500 ₪ לחודש מיום 1.1.14 ועד ליום

  1.2.15 עפ"י חוו"ד שמאי 71,500 ₪;

  ד. הוצאות שלשה ימי אשפוז תובעת 2 בבי"ח הלל יפה 9,093 ₪;

  • תשלום ארנונה חודשית ע"ס כ-1,100 ₪ 7,700 ₪;

  • נזקים שנגרמו לריהוט 7,030 ₪;

  • נסיעה הכרחית של התובעת 2 לארץ לטיפול בתביעה ופגישות עם

    הגורמים הרלוונטים6,187 ₪;

  • שכר טרחת מהנדסים לבחינת הליקויים: מהנדס אברהם שבתאי – 

    580 ₪, מהנדס הראל בן עזרא – 2,000 ₪, מהנדס אברהם בן עזרא –

    3,540 ₪.6,120 ₪;

  • הפסד 3 ימי עבודה של התובעת 11,350 ₪;

    י. עגמת נפש ונזקים נלווים 30,000 ש"ח

     

     

    סה"כ256,980 ₪

     

     

     

     

     

    טענות ההגנה

     

בוצעה הפרדה מלאה בין שני חלקי המבנה, מה גם שתוכניות הבניה שנערכו על ידי מהנדס מטעמם הוצגו בפני המהנדס מטעמו של המנוח ובפני המנוח עצמו, וקיבלו את אישורם ואת ברכתם. מדובר בבית דו משפחתי ישן שהוקם בשנות ה-50. נוכח גילם של הבתים נערכה הפרדה מוחלטת בין שניהם על חשבונם של הנתבעים.

ארגז הרוח, כמו גם חלק מגג ביתו של המנוח, פלש אל חלל הרום בחלק המגרש השייך לנתבעים.

חיתוך ארגז הרוח וחיתוך חלק הגג הישן היוו חלק בלתי נפרד מהעבודה לה נתן המנוח את הסכמתו, באשר המנוח הנו הפולש אל עבר חלל הרום שמעל לביתם הקיים של הנתבעים (טרם שיפוצו). לאחר ניסור חלק מהגג והורדת ארגז הרוח, הקימו קיר לבנים המפריד בין ביתם לבין חלק הגג של המנוח, כך שלא היתה כל חדירת מים לתוך הגג.

היה זה באחריות המנוח לדאוג להסרת המפגע באשר הן חלק הגג והן ארגז הרוח, היו בתוך חלק המקרקעין השייך לנתבעים, כך שאף אם נגרם נזק, עליהם לשאת בעלויות העתקת ארגז הרוח וניסורו של חלק הגג הפולש.

האחריות להשלמת גג הרעפים הישן הנה של המנוח ו/או התובעים והללו לא עשו מאומה לבדיקת תקינות הגג.

נזקי המים שנגרמו לדירת התובעים מוכחשים.

שיפוץ ביתם כללו החלפת צנרת הביוב הישנה העוברת בשטחם וחיבורה של הצנרת החדשה בקוטר 6 צול למערכת הביוב העירונית. הם דאגו לטפל בהצפת הביוב עד לחיבורה של צנרת הביוב החדשה. צנרת הביוב נפגעה בהיותה ישנה, ולא הייתה מסומנת בתוכניות. בתחילת 2014 חוברה מערכת הביוב בכללותה, לרבות צנרת הביוב של התובעים, למערכת הביוב העירונית, כאשר מי שנשאו בכל העלויות הכרוכות בכך הינם הנתבעים.

העבודות שביצעו הנתבעים שידרגו את ביתם של התובעים, בזכות הפרדת הבתים והקמת צנרת ביוב חדשה שחוברה על ידי הנתבעים לרשת העירונית.

התובעים ביצעו שיפוץ נרחב בדירת המנוח שעלה בהיקפו של הנזק המזערי שנגרם, אם בכלל, כתוצאה מעבודות השיפוץ, ועתה מנסים התובעים להגיש לנתבעים את החשבון בגין כל עבודות השיפוץ שבוצעו על ידם.

הנתבעים יטענו כי התובעים לא היו מעוניינים להשכיר את הנכס במהלך שנת האבל, כך הם הודיעו לשוכרים פוטנציאליים.

דיון

בית המשפט מינה מומחה מטעמו, מהנדס הבנין ושמאי מקרקעין מר יעקב מרזוק אשר נתן חוו"ד מיום 8.12.16, וכן מענה לשאלות הבהרה במכתב מיום 13.3.17. המומחה חיווה דעתו שעלות התיקונים באחריות הנתבעים הינה 22,230 ₪. כן המומחה חיווה דעתו שישנן ליקויים נוספים בעלות 18,755 ₪, כאשר הוא סבר שעל בית המשפט לקבוע באחריות מי לשאת בעלות זו.

לענין הגג, בעקבות בניית הנתבעים, היה צורך לתקן את גג הרעפים של התובעים. בהקשר זה יש לציין שהיתה פלישה מסויימת של גג התובעים למגרש הנתבעים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות וחוו"ד המומחה, הגעתי למסקנות כפי שיפורט להלן.

אני מקבל את חוו"ד של המומחה, כי על הנתבעים לשאת בעלות תיקונים של ליקויים בדירת התובעים בגובה 22,230 ש"ח, שנוצרו כתוצאה מהבניה שנעשתה על ידם. הנתבעים אחראים לליקויים אלה.

לענין הנזק לגג התובעים ונזקים נלווים כתוצאה מכך. אני סבור שהנזק בעיקרו הוא באחריות הנתבעים. הגם שהיתה פלישה מסויימת של גג התובעים למגרש הנתבעים, מדובר במצב שהיה קיים הרבה מאוד שנים. היה באחריות הנתבעים לבחון את מצב הבניה הקיים עוד לפני ביצוע שיפוץ ביתם, ולנקוט בפעולות שיימנעו, או לפחות יצמצמו במידה רבה, את הנזק לדירת התובעים. הנתבעים היו צריכים לפנות לתובעים בענין זה ולנקוט בפעולות מתאימות עוד לפני הבניה. אני לוקח בחשבון שאכן גג התובעים פלש למגרש הנתבעים. גם התובעים יכלו לבדוק ענין זה ולהתריע בפני הנתבעים, על מנת לצמצם את הנזק. בנסיבות הענין אני מוצא מקום לייחס לתובעים אשם תורם בגובה 30% מהנזקים. לפיכך הפיצוי שעל הנתבעים לשאת בו עומד על 13,126 ₪.

אני מקבל את טענת התובעים כי מגיע להם פיצוי בגין נזילות מים ונזק לריהוט שנוצרו עקב עבודות הנתבעים. בענין זה אני מקבל את חוו"ד של המומחה שהנזק עומד על 7,030 ₪.

אני מקבל את טענת התובעים ביחס לנזק של אובדן שכ"ד ונשיאה בתשלומי ארנונה. עקב עבודות הנתבעים היו, הן נזילות מים לדירת התובעים והן בעיות ביוב. שני דברים אלה גרמו להפרעה ממשית לשימוש בדירת התובעים, דבר שמנע מהם להשכירה. טענת הנתבעים, שהתובעים לא היו מעוניינים להשכיר את דירתם הועלתה בעלמא והיא נדחית. לקח לנתבעים ו/או לביטוח מטעמם זמן רב לבדוק נושאים אלה ולהסדיר את הביוב. בנסיבות הענין אני סבור שתקופה של 6 חודשים הוא פרק הזמן הסביר בו התובעים לא יכלו להשכיר את הדירה. אני מקבל את טענת התובעים ששכ"ד שהם הפסידו עומד על 5,500 ₪ לחודש, בצירוף הפסד תשלום ארנונה על ידי השוכר בגובה 1,100 ₪ לחודש, ובסה"כ 6,600 ₪. הפיצוי לתקופה של 6 חודשים עומד על 39,600 ₪.

אני מקבל את טענת התובעים שיש לפסוק לזכותם שכר מהנדסים שנאלצו לשלם. זאת מאחר והוצאה זו היתה הכרחית עבורם על מנת לעמוד על זכויותיהם ולהוכיח את נזקיהם. שכר זה עומד על סך 6,120 ₪.

אני מקבל את טענת התובעים שיש לפסוק לזכותם פיצוי בגין נזק לא ממוני והוצאות כלליות שנגרמו להם. התובעים נאלצו להתמודד זמן רב עם הליקויים שנוצרו על ידי הנתבעים ונגרמה להם טרדה רבה. בנסיבות הענין הפיצוי יעמוד על סכום גלובלי של 6,000 ₪.

ביתר טענות התובעים ביחס לנזקים, לא מצאתי בסיס מספיק לפסוק לזכותם פיצוי והן נדחות.

סה"כ נזקי התובעים עומדים על הסכומים הבאים:

• נזק לדירתם 22,230 ₪;

• נזק לדירתם לאחר ניכוי אשם תורם13,126 ₪;

• נזק לריהוט7,030 ₪;

• אובדן שכ"ד וארנונה39,600 ₪;

• עלות מהנדסים6,120 ₪;

• נזק לא ממוני והוצאות כלליות6,000 ₪.

   

  סה"כ94,196 ₪

   

   

   

  תוצאה

אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים 94,196 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.12.16 (יום מתן חוו"ד המומחה) ועד היום. כמו כן הנתבעים ישלמו לתובעים שיפוי בגין אגרת בית המשפט בה נשאו (משוערך להיום), שיפוי בגין חלקם בעלות חוו"ד המומחה מטעם בית המשפט (לא כולל עלות בגין שאלות הבהרה), וכן שכ"ט עו"ד בסך 22,400 ₪ בלבד.

התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ט, 20 אוגוסט 2019