חוראני ואח' נ' חוראני ואח'

הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף בגין קיומו של מעשה בית דין והכל בהמשך לפרוטוקול בית המשפט מיום 24.6.15.

הבקשה היא לדחות על הסף את התביעה שהוגשה על ידי המשיב (התובע) לפרוק שתוף במקרקעין הידועים כחלק 58 בגוש 18819 (להלן:"המקרקעין") וזאת מחמת מעשה בית דין ו/או למחוק את התביעה על הסף מחמת חוסר עילה.

המבקשים בבקשה זו הינם הנתבעים 8-10. שאר המשיבים הינם משיבים פורמליים.

המבקש מפנה לפסק דין סופי וחלוט שניתן בין הצדדים בתמ"ש 5960/03 וכן בתמ"ש 11850/05 בבית המשפט לענייני משפחה בקריות ובהתאם לתוכניות חלוקה שאושרו ביום 28.11.13 וניתן להם תוקף של פסק דין על ידי מותב זה.

המבקשים מבהירים, כי הערת אזהרה אודות פסקי הדין נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 14.1.14 והודעה על כך נשלחה לכל הבעלים של החלקה ובתוכם המשיב.

המבקשים טוענים, כי המשיב היה צד להליכים בתיקי התמ"ש האמורים (שעניינם פרוק השתוף בחלקה 58 ופרוק השתוף בחלקה נוספת הצמודה לה דהיינו חלקה 34 בגוש 18820). מדובר בהליכים שנמשכו שנים רבות והמשיב אף הופיע במספר דיונים.

יתירה מזו, בדיון שהתקיים ביום 3.6.08 הצהיר המשיב שלא היה מיוצג בפני בית המשפט: "אני מודיע לבית המשפט שאני מבין שמדובר בתביעה שעניינה פרוק שיתוף אדמה ואני מוכן להצהיר כאן בבית משפט כי אני אכבד כל החלטה של בית המשפט שתנתן ביחס לפרוק השתוף האמור".

לא יכול להיות איפוא ספק, כי פסק הדין מחייב את המשיב הן לאור זהות העילה (פרוק שתוף במקרקעין בחלקה 38) והן מאחר והיה חלק מבעל הדין הקודם.

זה הוא פסק דין סופי וחלוט שלא הוגש עליו ערעור.

ככל שיש לו טענה כלפי פסק הדין היה עליו להגיש ערעור ו/או בקשה לבטול פסק הדין אך אין מקום להגשת תביעה לפרוק השתוף בחלקה תוך התעלמות מהליכים שנמשכו בין הצדדים כ- 10 שנים.

המשיב בתגובתו טוען כי בתאריך 9.1.11 הודיעו ב"כ הצדדים, ב"כ התובע עו"ד עבדאללה וב"כ הנתבעים עו"ד סאלחה, כי הגיעו להסכמות ביניהם ויגישו תוכניות חלוקה. חרף זאת לא עשו כן והגישו את תוכנית החלוקה רק לאחר 3 שנים בתאריך 25.11.13. הצדדים פתחו תיק חדש בבית המשפט שמספרו היה 46321-11-13 יחד עם אותה תוכנית חלוקה וזו הועברה לבית המשפט (למותב זה) אשר אישר את הסכמות הצדדים, אך הסכמות אלה לא נשאו את חתימות כל הצדדים ולא היו לטענת המשיב על דעתם של הנתבעים.

המשיב טוען איפוא שמעולם לא היתה פשרה ומי שחתום על הניירות הם ב"כ הצדדים. הנתבעים בתמ"ש 11850/05 נוטרלו לחלוטין מההסכמות בין עורכי הדין.

המשיב טוען, כי גם כאשר בעל דין אומר בהיסח דעת (כך הוא כותב בסיכומיו) כי יכבד כל החלטה של בית משפט וכי הוא סומך על בית משפט אין משמעות הצהרה זו שהוא ינוטרל מכל הכרעה ולא יהיה צד וכי הוא יצטרך לקבל כל הסכמה של שאר בעלי הדין שנוסחה מבלי לקבל את עמדתו.

בית המשפט כלל לא בחן את הנסיבות של אותה פשרה.

לטענת המשיב ניתן להבין כי היתה כאן הסכמה לפי 79 א', אך הסכמתו של המשיב לפסק הדין מעולם לא ניתנה והיה כאן נסיון למחטף או מרמה.

לגופו של עניין מסביר המשיב, כי עניינה של תביעה זו היא פרוק שותפות של כל הצדדים בכפר די אל אסעד. אדמה זו עוברת שינוי של ייעוד, אחוד וחלוקה ללא הסכמה בין כל הבעלים והשותפים של הקרקעות.