ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2279-07
25/01/2016
|
בפני השופט:
חיים טובי
|
- נגד - |
התובע::
יתום אליהו עו"ד ז. קורוליק
|
הנתבעים::
1. נחמה רלא הלר
2. מרים סנדלר
3. דבורה רבין
4. אברהם רופמן
5. תחיה רוזנשטוק
6 .נצחיה גבאי
7. עמירם רופמן
8. רינה דר
9. אפרים ציזיק
10. אברהם רופמן
11. משה רופמן
12. דוד רופמן
13. פרחיה שוקרון מרמרוס
14. דוד כחלון - נמחק
15. רחל לחובר - נמחקה עו"ד א. מילשטיין
|
פסק - דין |
זוהי תביעה לתשלום שכר מוסכם או לחילופין שכר ראוי, בגין שירותי תכנון והשבחת נכס מקרקעין.
מבוא ורקע עובדתי
1.התובע, מר אליהו יתום (להלן: "התובע" או "יתום"), הינו הנדסאי אדריכלות, הפועל תחת שם פירמה "רתם אדריכלות והנדסה", ובזמנים הרלבנטיים לתביעה העסיקה, בין היתר, אדריכלים מורשים.
2.הנתבעים 1-13 הינם הבעלים הרשומים, בחלקים שונים, של חלקת קרקע ששטחה הרשום 1,861 מ"ר, הידועה כחלקה 134 בגוש 3703 והמצוייה ברח' ויצמן 5, רחובות, עליה בנוי בניין בן 2 קומות ובו 4 יחידות דיור (להלן, בהתאמה: "הבעלים" ו-"החלקה").
3.יצויין, כי עובר לאירועים מושאי התביעה דנא, חלה על החלקה תוכנית מתאר רח/550ב', אשר אושרה למתן תוקף ביום 25/12/1987 (להלן: "התב"ע הקיימת"), במסגרתה ניתן להקים על החלקה 11 יחידות דיור.
4.בשנת 1994 פנו לתובע חלק מהבעלים וביקשו הימנו לבצע פעולות תכנון שתכליתן השבחת החלקה באופן הבא: הכנת תב"ע נקודתית להגדלת מספר יחידות הדיור המותרות על פי התב"ע הקיימת; איתור קבלן מתאים לשם חתימה על הסכם קומבינציה.
5.על בסיס הזמנת שירותי התכנון פעל התובע להכנת תב"ע נקודתית רח/550/ב/12 אשר הופקדה ביום 8/6/1995 ואושרה למתן תוקף ביום 31/12/1995 (להלן: "התב"ע הנקודתית"), במסגרתה ניתן היה לבנות על החלקה בניין בן 5 קומות (מעל קומת מרתף) הכולל 18 יחידות דיור.
6.לאחר אישורה של התב"ע הנקודתית ובשל דרישת הבעלים כי לכל בית אב (7 במספר) תינתן דירת מגורים אחת במסגרת עסקת קומבינציה, ביקשו חלק מהבעלים מיתום לפעול להכנת תוכנית לקבלת היתר, לבניית 21 יחידות דיור.
7.תוכנית כאמור, הוגשה על ידי התובע, ביום 30/8/1998, לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רחובות (להלן: "הועדה המקומית"), וזו אושרה, בתנאים, ביום 28/9/1998 (להלן: "תוכנית ההיתר"). יצויין, כי הגדלת יחידות הדיור מ-18 ל-21, הייתה במסגרת חוק שבס, קרי: מתן היתר לבניית 3 יחידות דיור נוספות, ללא הגדלת שטח.
8.אחר הדברים האלה, ומשאושרה (עקרונית) תוכנית ההיתר, החל התובע לתור אחר קבלן מתאים לשם עריכת הסכם קומבינציה עם הבעלים. כך, על דרך משל, הפגיש התובע בין חלק מהבעלים וקבלנים שונים, בינותם אהרון קאשי ונידם שמעון (להלן: "קאשי" ו-"נידם" – בהתאמה). בחלק מן המקרים ערך יתום טיוטות חוזה עם הקבלנים השונים, אך לא אחת מהן השתכללה לכדי הסכם מחייב.