ת"א 23457-12-20 פלוני נ' פ' ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת עבודה מיום 20.12.2016.

רקע עובדתי :

1. התובע, יליד 4.12.1977, עבד אצל אחיו, נתבע 1 בעסק של התקנת חלונות אלומיניום.

    

2. על פי הנטען בכתב התביעה ביום 20.12.2016 הגיע התובע יחד עם הנתבע 1 ואח נוסף שלהם [להלן:"ע'"] לצורך התקנה של חלונות אלומיניום ותריסים בבית לקוח של הנתבע בבית שאן. התובע עלה על סולם עץ ישן ורעוע אותו הביא הנתבע עמו, ובעת שהתובע עמד על שלב בסולם בגובה של למעלה משני מטר, התערער לפתע הסולם והתובע נפל יחד עם הסולם ונפגע ברגלו השמאלית.

    

3. על פי הנטען בכתב התביעה, ממקום התאונה הובהל התובע לחדר מיון במרכז הרפואי העמק, שם אושפז כאשר אובחן כסובל משבר בטיביה העליונה הדורש טיפול ניתוחי. למחרת הועבר התובע להמשך אשפוז בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים. ביום 25.12.2016 במהלך האשפוז עבר התובע ניתוח לשחזור פתוח של השבר בטיבה וקיבוע פנימי על ידי מסמר, בנוסף אובחן שבר תוך פרקי בברך שטופל באמצעות פלטה קדמית עליונה.

4. התובע שוחרר מאשפוז ביום 29.12.2016 עם תמיכה של הברך ע"י מגן עם צירים והמלצה להליכה ללא דריכה למשך מספר חודשים וטיפולי פיזיותרפיה.

   עיקרי המחלוקות בין הצדדים:

    

5. נסיבות אירוע התאונה והאחריות לה: התובע נכח במקום האירוע יחד עם נתבע 1 וע', לטענתו עלה על סולם לצורך התקנת חלק לחלון אלומיניום או אז הסולם התערער והוא נפל, התובע סבור כי התאונה אירעה משום שהמעסיק לא סיפק סולם ראוי, לא הנהיג נהלי עבודה בטוחים ולא סיפק אמצעים לעבודה בגובה. הנתבעים חלקו על גרסת התובע וטענו בסיכומיהם כי התאונה לא אירעה כפי הנטען, בין היתר טענו, כי מנגנון הפגיעה אינו מתיישב עם נסיבות האירוע אלא מתאים יותר לנפילה קדימה תוך כדי הליכה וכי לא הוכח כי דווקא כשל בסולם הוא שגרם לנפילה ולא תנועות התובע ו / או כל סיבה אחרת שאינה נעוצה בסולם ובאיכותו.

    

6. אשם תורם – התובע טוען כי אין הצדקה בנסיבותיו של התיק דנן להטיל עליו אשם תורם. הנתבעים טוענים כי ככל וגרסת התובע תתקבל יש להטיל עליו אשם תורם מכריע לקרות התאונה, מאחר ולטענתם הוא הגורם הבלעדי והיחידי לנפילתו.

    

7. נזק: התובע טען כי התאונה גרמה לפגיעה ממשית בכושר עבודתו כפי שהדבר משתקף לדידו בהשתכרותו לאחר התאונה. הנתבעים טענו כי החל מיום 1.7.2017 חזר התובע לעבודתו באותה מתכונת עבודה, כי מדובר בהשפעה קלה ולהיעדר הפחתה ביכולת ההשתכרות של התובע.

   נסיבות אירוע התאונה

    

   דיון והכרעה 

    

8. על פי הנטען בכתב התביעה, עלה התובע על סולם רעוע אותו סיפק הנתבע, ובהיותו בגובה של למעלה משני מטר, התערער לפתע הסולם והתובע נפל יחד עם הסולם ונפגע ברגלו השמאלית.

    

9. בתצהיר העדות הראשית, מצהיר התובע כי נפגע בתאונת עבודה מיום 20.12.2016 עת הגיע עם הנתבע 1 וע' לבית לקוח בבית שאן להתקנת חלונות ותריסים, בהמשך מתאר התובע כי עלה על סולם כשבידו חלק של החלון אותו היה צריך להרכיב והתחיל בהרכבה, בהמשך כאשר עמד על שלב בסולם כשהמרחק מחלק גופו העליון לרצפת החדר היה למעלה מ 2 מטר, לפתע, במהלך חיבור החלק לחלון, התמוטט הסולם והתובע נפל יחד עמו ונפגע ברגלו השמאלית.

    

10. בחקירתו הנגדית בבית המשפט חזר התובע על גרסתו לפיה עלה על סולם לצורך התקנת חלק השייך לחלון ובאופן פתאומי הסולם התמוטט והוא נפל בכל כובד משקלו על רגלו השמאלית (עמ' 12 לפרוטוקול מיום 20 יוני 2022 שורות 1-7) :

     

    " ש. כשאתה אומר שעלית על סולם והתחלת לעבוד ואז הסולם התערער ובמקום אחר התמוטט, אני מבינה שהסולם נפל ואחר כך אתה? ספר לי איך קרתה התאונה?

    ת. אני עליתי על הסולם רציתי להתקין משהו חלק ששייך לחלון פתאום הסולם איך שהיא אמרה. כשאני נזכר נהיה לי מאוד קשה. הסולם התמוטט ונפלתי.

    ש. כשאתה אומר שהסולם התמוטט אני רוצה לדייק, הוא נפל הצידה, הרגליים נסגרו או נפתחו?

    ת. לא זוכר. אני זוכר שהסולם התמוטט וכל המשקל שלי נפל על רגל שמאל. הרגל התרסקה לגמרי, שזה מה שאני זוכר."

     

11. מטעם התובע העיד בדיון שהתקיים ביום 20 יוני 2022, ע' ,אשר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

     

12. בתצהיר מציין ע' את הדברים הבאים : " פלוני השתמש בסולם הישן שלא היו לו גומיות ברגליו, ואני הייתי עם סולם נוסף, ישן גם הוא אבל לא ישן כמו הסולם בו השתמש פלוני......

    פלוני עלה על הסולם עם חלק של החלון שהיה צריך להרכיב והתחיל בעבודה.

    הייתי באותו חדר אתו (למיטב זכרוני זה היה בסלון הבית).

    אני עמדתי על הריצפה ולפתע שמעתי צעקה וראיתי שפלוני נפל על הרצפה והסולם מתמוטט. פ' לא היה בחדר בזמן שזה קרה".

     

13. בחקירתו הנגדית בבית המשפט השיב ע' לשאלות ב"כ הנתבעים כדלקמן :

    "ש. מפנה לסעיף 12 לתצהיר, אתה אומר "עמדתי על הרצפה", מה זה אומר? היית בהפסקה?

    ת. הייתי בשטח. עבדתי על משהו אחר.

    ש. אז שמעת צעקה והסתובבת לראות מה קרה?

    ת. הסתובבתי וראיתי אותו על הרצפה צועק, זה היה קשה.

    ש. הסולם שעבד עליו איפה היה?

    ת . הוא היה על סולם.

    ש. כשראית אותו על הרצפה איפה היה הסולם?

    ת. הוא נפל יחד אתו.

    ש. מפנה לסעיף 9, ראיתי שלא היו לו גומיות?

    ת. הסולם היותר גרוע.".

     

    הנתבעים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, אולם במהלך דיון ההוכחות שהתנהל בפניי, ביקשה ב"כ הנתבעים להעיד את הנתבע 1 שנכח אותה עת בבית המשפט.

    בחקירתו הראשית העיד הנתבע 1 את הדברים הבאים לגבי נסיבות התרחשות האירוע ( עמ' 14 לפרוטוקול הדיון 27-30) :

     

    "ת....הוא עלה על סולם כדי להתקין תריס גבוה, לא זכור לי, חלון, פתאום שמעתי חבטה וראיתי שנפל מסולם ונפל על מדרגה שהייתה למטה לכיוון הרצפה. הוא לא יכול לקום וניסיתי לעזור לו והיה גם אחי השני ניסינו לעזור לו ולא יכל לקום. הזמנו אמבולנס ולקחנו אותו לבית חולים עפולה".

    עמ' 15 שורות 7-8 :

    "ש. אתה זוכר איך היה הסולם אחרי שהתובע נפל ממנו?

    ת. לא זכור לי. סולם בגובה 2 או 2.5 מ', משהו כזה, לא זוכר בדיוק. סולם מעץ והוא נפל ביחד עם הסולם".

     

14. הנתבעים טענו בסיכומיהם כי נמסרו מספר גרסאות לגבי נסיבות האירוע, וזאת מבלי להפנות למיקום תיאור הגרסה ומבלי לעמת את העדים בחקירתם הנגדית בעניין זה עם ראיות באשר לגרסאות סותרות, כך למשל בסעיף ג בעמ' 2 לסיכומיהם טוענים הנתבעים :

    "התובע מסר מספר גרסאות ביחס לנסיבות האירוע- הסולם התמוטט, הסולם התנדנד, הסולם נשאר עומד על רגליו." כאשר לא ברור מקור הגרסאות הנטענות.

     

15. לגבי הגובה ממנו נפל התובע, העדים לא נחקרו בחקירתם בבית המשפט בעניין זה, המקום היחיד בו מוזכר הדבר בראיות שהוגשו מטעם הנתבעים הינו תמליל החקירה בין הנתבע 1 לחוקר, מפנה לעמ' 9 לשיחה בין החוקר לנתבע 1 מיום 15.15.18 החל משורה 159:

    "פ': עכשיו הוא עלה על סולם, יענו עלה, עלה על הסולם עד הסוף, עד הסוף, עד השלב האחרון, הסולם יענו....

    החוקר:[קטוע] 4-5 שלבים, יותר, בערך?

    פ':אולי, אולי יענו 5-6 שלבים יענו"

     

16. כן טענו הנתבעים כי התובע ועדיו לא ידעו להגיד באיזה מצב היה הסולם לאחר הנפילה, בסיכומיהם נכתבו הדברים הבאים : "מן המפורסמות, שלאחר אירוע טראומטי, זוכר אדם היטב את הסביבה בה אירע האירוע, את נסיבותיו, מה בדיוק קרה לאחר מכן וכיו"ב", גם בעניין זה לא מצאו הנתבעים מקום להפנות לאסמכתאות כלשהן, מכאן לא ברור מה המקור עליו מסתמכים בטיעוניהם כאשר ידוע כי אנשים מגיבים באופן שונה לאירועים טראומטיים מכאן שאיני רואה לקבל טיעון זה.

     

17. הנתבעים הפנו לתמלול השיחה בין החוקר הפרטי לנתבע, בו מסר בהתחלה כי ככל הנראה התובע העמיד את הסולם בצורה לא בטיחותית, כאשר בהמשך ביקש למסור שאינו יודע כיצד בדיוק אירעה התאונה וכיצד היה הסולם מונח.

     

18. בעדותו בבית המשפט מסר הנתבע כי נכח בבית בו בוצעו העבודות בזמן התאונה ( פרוטוקול הדיון מיום 20.6.2022, עמ' 15שורות 26-28:

    "ש. את רגע התאונה ראית?

    ת. אני הייתי באותו בית, אני לא זוכר, לא זוכר אם הייתי באותו חדר או חדר ליד. זה בית מורכב מכמה חדרים. הייתי בבית. אני הזמנתי אמבולנס".

     

19. גם אם אצא מנקודת הנחה כי יתכן שהתובע הניח את הסולם באופן לא בטיחותי, הרי מה שמבקשת הנתבעת לטעון הוא כי נתבע 1 , המעביד, ידע, ראה ולא עשה כלום כדי למנוע את הסכנה.

     

20. לעניין תיאור הסולם, מצאתי כי יש לקבל את גרסת התובע והעד מטעמו המתיישבות גם עם גרסת הנתבע 1 שמדבור בסולם ישן יחסית, רעוע וחסר גומיות ברגליות הסולם.

     

21. עדויותיהם של התובע והעד מטעמו, אחיו ע', לגבי נסיבות התרחשות התאונה היו עקביות ומהימנות בעיניי, לא נתגלו בהן סתירות, ובוודאי שלא סתירות שיש בהן כדי לפגום בתיאור ההתרחשות של התאונה כפי שנטענה על ידי התובע, ולא נסתרו על ידי הנתבעים. עדותו של הנתבע 1, אף היא מתארת התרחשות דומה, לפיה עלה התובע על סולם כדי להתקין תריס גבוה/ חלון ונפל יחד עם הסולם. הגרסה שמסרו העדים מתיישבת גם עם התיעוד הרפואי הראשוני של מגן דוד אדום מיום 20.12.2016 לפיו האירוע התקבל בשעה 18:38 וההגעה למקום האירוע, שדרות יצחק רבין- בית שאן כמצוין בדו"ח אשר הוגש על ידי הנתבעים וסומן נ/2 הייתה בשעה 18:57 לפיו :

    " בן 38 בריא בדרך כלל, היום במהלך עבודה נפל ונחבל ברגל שמאל, חשד לשבר, בהגיענו הפצוע ישב על הרצפה". וכן עם התיעוד הרפואי לאחר מכן.

22. לאור האמור לעיל אני קובעת כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ואני מקבלת את גרסתו לעניין נסיבות התרחשות התאונה .

    אחריות המעביד :

     

23. חובת הזהירות המושגית של מעביד כלפי עובדו, שנדונה בפסיקה ענפה של בתי המשפט מחייבת אותו לנקוט באמצעים סבירים ולדאוג לסביבת עבודה בטוחה שיש בה כדי להגן על העובד מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתו, על המעביד להדריך את עובדיו בנוגע לסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם ואופן ההימנעות מהם ולפקח על כך שהם מקיימים את הנחיותיו, (ע"א 707/79 וינר נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209, עמ' 222, ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415) "חובה זו אינה מצטמצמת לנקיטת אמצעים למניעת סכנות בלתי רגילות ויוצאות דופן במקום עבודתם". [ ע"א 88\663 שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פד"י מז(3) 225,229].

     

24. אומנם התובע עובד ותיק ומנוסה, אולם אין בדבר זה כדי לפטור את המעסיק מחובתו כלפיו, כן עובדת היותו בן משפחה אין בה כדי להשליך על חובתו הנ"ל.

     

25. הנתבעים טענו בסיכומיהם, סעיף 5 עמ' 5, כי מדובר בעובד מנוסה, שעובד מזה שנים רבות עם אחיו בעסק משפחתי, נוהג בעסק מנהג בעלים ואף משמש כמנהל עבודה. בסעיף 8 לסיכומיהם חוזרים הנתבעים על כך כי התובע היה בעל העסק ומנהל העבודה במקום. הנתבעים טוענים טענות אלה מבלי להפנות לראיות התומכות בכך ומבלי שהתובע או מי מהעדים עומת בחקירתו הנגדית עם טענה זו, מכאן הטענה נדחית.

     

26. בחקירתו הנגדית של העד ע' על ידי ב"כ הנתבעים ( עמוד 4 לפרוקטוקול הדיון מיום 20 יוני 2022 שורות 16-33) :

    "ש. פ' הוא הבעלים של החברה שבה אתם עובדים?

    ת. כן.

    ש. חוץ מכם מי עוד עובד בחברה?

    ת. רק אנחנו, אנחנו שכירים. אני והתובע שכירים. פ' הוא בכל הבית.

    ש. אתה מקבל משכורת חודשית מפ'?

    ת. נכון.

    ש. אין לך מניות אן בעלות או שום דבר?

    ת.שום דבר.

    ש.אתה עובד שם משנת 94?

    ת.כן.

    ש.זו גם השנה שהעסק נפתח?

    ת. כן.

    מההתחלה שלושתכם עובדים ביחד?

    ת.כן.

    ש.יש עוד בעלים אחר או מישהו?

    ת. לא, רק פ'".

    בהמשך בעמ' 6 בחקירתו של העד ע' ( פרוטוקול הדיון מיום 20 יוני 2022 שורות 7-8 ) :

    "ש. אם צריך לתת עוד יד אז פ' הוא איש מקצוע יש לו ידע?

    ת. לא הרבה, הוא בעל הבית".

27. בחקירתו הנגדית של התובע (עמ' 9 שורות 17-22) :

    "ש.אתה עובד בעסק המשפחתי מ 94, נכון?

    ת.כן.

    ש.משנת 94 זה אתה ע' ופ' ביחד?

    ת.אני עובד שכיר.

    ש. שכיר אצל פ'?

    ת.כן".

    ובעמ' 11 שורות 28-29 לפרוטקול:

    "ש. המעביד זה אחיך ולא הערת על הסולם?

    ת. הוא אחראי ולא אני. הוא אחראי על העסק ולא אני".

    בחקירתו הראשית של הנתבע 1 ולשאלת ב"כ הנתבעים (עמ' 14 החל משורה 31)

    "ש. מאיזה שנה הוא עובד אצלך?

    ת. מה שזכור לי משנת 94"

    ובהמשך חקירתו הראשית, עמ' 15 שורות 29-30:

    "ש.האם התובע עדיין עובד אצל?

    ת. כן, אבל פחות שעות. קשה לו לתפקד עם הרגל"

28. בחקירתו הנגדית של הנתבע 1, עמ' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 20 יוני 2022 שורות 16-19 :

    "ש.זה נכון שאתה מעולם לא קיימת הדרכה מסודרת לשני העובדים שלך איך צריך לעבוד עם סולמות, לא חילקת הסברים על דפים איך לעבוד בצורה בטוחה על סולם?

    ת. אדם עולה על סולם, אין מנהג כזה להדריך. הם עובדים עם ניסיון וקורה שאדם נופל או מחליק. קרתה תאונת עבודה כמו שיכולה להיות תאונת דרכים. החוק לא מחייב הדרכות עובדים על סולם".

29. מן הראיות שהובאו בפניי עולה כי נתבע 1 לא סיפק ציוד עבודה ראוי, לא נקט באמצעי זהירות נדרשים, לא קבע נהלי עבודה ולא הנהיג שיטת עבודה בטוחה , לא פיקח על עובדיו, ולא בחן דרכים שיש בהן כדי להבטיח את ביטחונם.[ ע"א 79\707 וינר את טיקו נ' אמסלם, פד"י לה (2) 209, 211, 212].

     

30. היה על המעביד לצפות כי ללא ציוד עבודה ראוי וללא אמצעי בטיחות ופיקוח, עובדיו עלולים להיפגע, עליו היה לצפות באופן קונקרטי במקרה דנן, בנסיבות שתוארו על ידי התובע והעד מטעמו ועל ידי הנתבע עצמו בעדותו בבית המשפט ובפני החוקר מטעם הנתבעים, כי המקרה דנן יכול להתרחש בסבירות מאד גבוהה. [ע"א 63\211 יחזקיאל נ' קלפר, פד"י י"ח(1) 563, 585]. בנוסף, אילו הנתבע היה מקיים את חובתו הבסיסית ומספק ציוד עבודה ראוי, נותן לתובע הדרכה בשים לב לכך שמדובר בעבודה המתבצעת על סולם תוך נשיאת משא ו/או היה מפקח ודואג כי עבודת התובע תתבצע באופן בטיחותי, כי אז יש להניח כי התאונה הייתה נמנעת.

     

31. לאור האמור לעיל אני מוצאת את הנתבע 1 כמי שהפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וכמי שאחראי לתאונה שארעה ולתוצאותיה.

    אשם תורם :

     

    המגמה בפסיקה היא כי אין להחמיר עם העובד בקביעת רשלנות שגרמה או תרמה להתרחשות התאונה. אולם כל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו, כאשר במקרים המתאימים ניתן להביא בחשבון את התנהגותו הרשלנית של עובד שיש בה כדי להטיל את האחריות כולה או מקצתה גם עליו.

     

    במקרה דנן, התובע הינו עובד מנוסה, כפי שהעיד על עצמו וכפי ששאר העדים העידו עליו בבית המשפט, שעובד עם אחיו בעסק משנת 94, התובע מעיד כי היה ער לעובדה שהציוד שסיפק המעביד שלו-נתבע 1- הוא סולם ישן, רעוע וחסר גומיות, ובכל זאת הוא לא התריע על כך בפני המעסיק, עלה על הסולם כשהוא מחזיק חלק להתקנה בידו, כאשר יכל להשתמש בסולם הטוב יותר, שכפי הנטען היה במקום העבודה, או לבקש שמישהו מאחיו יסייע לו, יחזיק את הסולם ו/ או את החלק שביקש להתקין, ובשל כך אני מטילה עליו אשם תורם בשיעור 15%.

     

    נזקי התובע:

     

    הפגיעה והנכות הרפואית

32. בעקבות התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לבית חולים העמק בעפולה, שם עבר בירור שהדגים שבר בטיביה פרוקסימלית משמאל שהצריך התערבות ניתוחית. בהמשך אושפז התובע במחלקה האורתופדית בבית החולים הדסה עין כרם, וביום 25.12.2016 עבר תחת הרדמה כללית החזרה פתוחה וקיבוע עם מסמר תוך לשדי ופלטה קדמית לרדוקציה. לאחר הניתוח בוצע CT של הברך בו נמצא כי קוי השבר במשטח המפרקי הטיביאלי עם אלמנטים של שבר מרוסק בחלקו האחרוי של המשטח המפרקי עם הכלה של המרפק.

     

33. התובע שוחרר לביתו ביום 29.12.2016.

     

34. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. כאשר אושרו לתובע דרגות נכות באופן הבא:

    • 100% מיום 22.3.2017 ועד ליום 30.6.2017.

    • 50% מיום 1.7.2017 ועד ליום 31.12.2017.

    • 30% מיום 1.1.2018 ועד ליום 31.7.2018.

    • נכות צמיתה בשיעור 10% מיום 1.8.2018 בהתאם לסעיף 35(1)(ב) לתקנות המל"ל.

       

35. התובע הגיש חוות דעת רפואית מטעמו של ד"ר מאוריציו פינקלשטיין אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20 % לפי סעיף 35(1)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 .

     

36. הנתבעים הגישו מטעמם חוות דעת של ד"ר מרדכי קליגמן, אשר קבע כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא 10% לפי סעיף 35(1)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

     

37. לנוכח הפערים בין חוות הדעת מינה בית המשפט את ד"ר איציק מלכה כמומחה מטעמו, בחוות דעתו קבע ד"ר מלכה את הדברים הבאים :" להערכתי סובל מר ע. ז. (ר.ב )משינויים ניווניים בברכו השמאלית אשר התפתחו בעקבות השבר מיום 20.12.2016. להערכתי סובל מ 15% נכות לפי סעיף 35(1)(ב-ג) ("ארתריטיס ניוונית כאשר קיימת השפעה קלה עד בינונית על כושר הפעולה").

     

38. בנוסף קבע ד"ר מלכה נכויות זמניות כדלקמן:

    • מיום 20.12.2016 ועד ליום 20.3.2017 , נכות בשיעור 100%.

    • מיום 21.3.2017 ועד ליום 21.6.2017, נכות בשיעור 20%.

39. המומחה מטעם בית המשפט לא זומן לעדות ולא נחקר על ידי הצדדים וכן קביעותיו לא נסתרו מכאן שאיני רואה סיבה שלא לאמצן במלואן או לחרוג מהן.

     

    הנכות התפקודית

     

40. התובע, יליד 4.12.1977, בן 45 היום והיה בן 39 ביום התאונה. לתובע אין השכלה פורמאלית ועבודתו הינה עבודה פיזית.

     

41. ככלל משקפת הנכות הרפואית את הנכות התפקודית ומהווה נקודת מוצא להערכת הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע יחד עם זאת התאמת הפיצוי לנפגע נעשית תוך כדי בחינת נסיבותיו המיוחדות של התובע הספציפי וההשפעה על יכולת התובע לשוב ולהשתלב בשוק העבודה ועל רמת השתכרותו הצפויה.

     

42. לאחר שבחנתי את נתוניו ונסיבותיו של התובע, ובהתחשב במכלול הנתונים שהונחו בפניי לא ראיתי כי יש מקום לסטות מהנכות שנקבעה על כן אני מעמידה את נכותו התפקודית של התובע על שיעור 15%.

    הנתונים לחישוב הנזק:

    התובע יליד: 4.12.1977.

    מועד התאונה: 20.12.2016

    גיל התובע במועד התאונה: 39

    גיל התובע היום: 45.

    שיעור הנכות הרפואית: 15%.

     

    בסיס שכרו של התובע:

     

43. התובע עבד עובר לתאונה ( החל משנת 1994) אצל הנתבע 1. התובע ביקש להעמיד את בסיס השכר על סך של 4,925 בהתאם לתלושי השכר שצורפו לתצהירו מהחודשים יולי 2016 ועד נובמבר 2016, הנתבעים לא חלקו על בסיס השכר והפנו אף הם לשכר רבע שנתי לפי חישובי המל"ל, לפיו שכרו החודשי של התובע הינו 4,952 ₪.

     

44. לאור האמור לעיל אני מעמידה את בסיס השכר החודשי על סך של 4,952 ₪ ברוטו.

     

     

    הפסדי שכר לעבר:

45. בגין חצי השנה הראשונה לאחר התאונה, אשר כוללת תקופת אי כושר מלא שהוכרה על ידי המל"ל מיום 20.12.2016 ועד ליום 30.6.2017 כאשר נקבעו בגינה הנכויות הזמניות הבאות על ידי ד"ר מלכה (100 % למשך 3 חודשים ו – 20 % נכות למשך 3 חודשים נוספים) יחושב הפסד השכר באופן מלא , כאשר אני לוקחת בחשבון את מהות הפגיעה ואת סוג העבודה שביצע התובע טרם פגיעתו: 6 חד' *4952 ₪ =29,712 ₪ .

     

46. החל מיום 30.6.2017 ועד היום יחושב הפסד השכר לפי נכותו התפקודית : 64*4952*15% = 47,539 ₪.

     

47. לאור האמור סה"כ הפסדי השכר לעבר יעמדו על סך של 77,215 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה עד היום : 84,900 ₪ (במעוגל).

     

    הפסד שכר לעתיד:

48. התובע ביקש לטעון כי תלושי השכר שהונפקו עם חזרתו לעבודה היו תלושים פיקטיביים כאשר בפועל הסכום שקיבל עמד על סך של כ 1570 ₪ , דבר הנסתר על ידי תלושי השכר ודו"ח הרציפות בעבודה של המל"ל, בעניין זה אינני מקבלת את טענת התובע לגבי הפסדי השכר לעתיד.

     

49. במכלול הנסיבות לא מצאתי כי יש מקום במקרה דנן לפסוק לתובע פיצויים בגין אובדן שכר על בסיס חישוב אקטוארי מלא. בהתחשב בנתונים הרלוונטיים , אני רואה לנכון לפסוק סכום גלובלי, המהווה 70% מחישוב אקטוארי מלא, אותו אני מעמידה על סך של 100,400 (במעוגל).

    הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים :

     

50. 12.5% מסה"כ הפסדי השכר לעבר ולעתיד: סך הפיצוי בגין אובדן פנסיה לעבר ולעתיד עומד על סך של 23,200 ₪ (במעוגל).

    כאב וסבל :

51. בהתחשב בגילו של התובע , נכותו התפקודית , מהות הפגיעה והכאבים האופייניים לה, אשפוזו, הניתוח שעבר וההליך השיקומי הנלווה לו אני מעמידה את הפיצוי על סך של 70,000 ₪.

     

    עזרת צד שלישי :

52. התובע טען בתצהירו כי בתקופת האשפוז בבית החולים וכן לאחר שהשתחרר נזקק לעזרה שניתנה לו על ידי אחייניו ואחיותיו ובהמשך לאחר שהתחתן על ידי אשתו.

     

53. התובע לא פירט בתצהירו את מהות העזרה לה נזקק ולא העיד מי מבני המשפחה אודות הסיוע שניתן לו.

     

54. חרף האמור לעיל, אני רואה לנכון לקבל את הטענה בדבר הצורך במתן עזרה מוגברת לתובע שהינה מעבר לעזרה הרגילה והמקובלת בין בני משפחה וזאת בהתחשב בפגיעה, מיקומה ונוכח הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע בגינה.

     

55. בהתחשב באמור לעיל, בפגיעתו של התובע, גילו, מהות הפגיעה שיעור ותקופת הנכויות שנקבעו , מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד בסך של 10,000 ₪.

    הוצאות:

56. התובע טען כי יש לפצותו בגין הוצאות נסיעות לטיפולים רפואיים , השתתפות עצמית ברכישת תרופות וכיוצ"ב בסכום של 12,000 ₪ .

     

57. פגיעתו של התובע הוכרה על ידי המל"ל כפגיעה בעבודה, התובע לא הציג קבלות על הוצאות בתמיכה לטענותיו דלעיל, מה עוד שהוצאותיו הרפואיות לרבות הנסיעות לצורך קבלת טיפולים רפואיים מכוסות על פי חוק. אי לכך אינני פוסקת פיצוי תחת ראש נזק זה.

     

    תקבולי מל"ל :

58. על פי פירוט התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, וכנטען בסיכומי שני הצדדים, שולמו לתובע תקבולי מל"ל בסך כולל של 53,457 ₪.

    סכום הנזק הוא כדלקמן:

     

    אובדן שכר לעבר: 84,900 ₪ (מעוגל).

    אובדן שכר לעתיד : 100,400 ₪ (מעוגל).

    אובדן פנסיה : 23,200 ₪ (מעוגל).

    כאב וסבל: 70,000 ₪.

    עזרת צד ג': 10,000 ₪.

    -------------------

    ס"כ 288,500 ש"ח

     

59. סה"כ פיצוי לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור 15% = 245,230.(מעוגל)

    בניכוי תגמולי הביטוח הלאומי: 53,457 ₪ - 242900 ₪ = 191,800 ₪ (מעוגל).

     

    סוף דבר,

60. התביעה מתקבלת.

     

61. אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 191,800 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 23.4% והחזר אגרת בית משפט ששולמה, ושכר המומחים שבו נשא, כשהם משוערכים מאותו מועד ועד לתשלום בפועל. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

    המזכירות תמציא לצדדים העתק מפסק הדין .

     

    ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ג, 09 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.