ת"א 25126-06-14 לב ואח' נ' גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב התבור 28, ביקנעם עילית (להלן "הדירה"). הדירה נרכשה על ידי התובעים, בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעות ביום 1.9.2010. אין חולק, כי החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים ביום 12.3.2012.

2.במסגרת כתב התביעה טענו התובעים, כי קיימים בדירה ליקויי בניה, לרבות ליקויי ניקוז, ליקויי ביוב, ליקויי איטום חמורים בכל הבית הגורמים לרטיבות, סדקים וכתמים, ליקויי גימור וציפוי חוץ, קילופי סיד וטיח, כתמי רטיבות, עובש במחסן ובאזורים נוספים, ליקויים בכלים סניטריי, ליקויי אוורור ושטחי גישה מצומצמים, שעלות תיקונם הינה בסך של 86,130 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), כאשר לסכום זה יש להוסיף 5% בגין בצ"מ, בהתאם לחוות דעתו של המהנדס י. בן עזרא. בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ₪ והוצאות דיור חלופי, בעת ביצוע התיקונים הנדרשים, בסך 15,000 ₪ נוספים. התובעים טענו כי נזקיהם עומדים על סך של 139,945 ₪, כולל הוצאות בגין חוות דעת המומחה מטעמם והם העמידו את תביעתם על סך של 110,000 ₪ (ולא 139,945 ₪, כפי שנרשם בסעיף 25 סיפא לכתב התביעה), לצורכי אגרה.

התובעים טענו, כי כבר לאחר הגשם הראשון התגלו לא מעט סימני רטיבות בדירתם בקירות הסלון, החדר בקומה התחתונה, הממ"ד ומשני צידי דלת הכניסה והיציאה למרפסת. עוד נטען, כי מדרגות הבית לא תואמות אחת לשניה ונוצרו חורים באבן השיש, למרות שהנתבעת ניסתה מספר פעמים למלא את החורים. בנוסף נטען, כי כשנה לאחר מסירת הדירה הם נאלצו להחליף את הקולט לדוד השמש.

התובעים טענו, כי ההסכם שנכרת בין הצדדים מהווה חוזה אחיד וכי קיימים בו תנאים מקפחים שמן הדין לשנותם והפנו בעניין זה, כדוגמא, לסעיף 7.6.2 לפיו אחריות הנתבעת מוגדרת אך ורק לביצוע ליקויים גלויים בנכס, שנמסרה לגביהם הודעה לחברה בפרוטוקול המסירה.

התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים וכי היא התרשלה בבניית הדירה והפרה חובות חקוקות. עוד נטען, כי התובעים פנו לנתבעות מספר רב של פעמים, בדרישה שיתקנו את הליקויים, אולם הם זכו ליחס מזלזל והעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת לא צלחו.

3.הנתבעת כפרה בכתב הגנתה בטענה לפיה ההסכם בין הצדדים מהווה חוזה אחיד. בנוסף, היא כפרה בטענותיהם של התובעים בעניין הליקויים, כמו גם בחוות דעת המומחה מטעמם.

הנתבעת טענה, כי מעולם לא התעלמה מבקשות ודרישות של התובעים לבצע תיקונים ועשתה ככל שביכולתה על מנת לטפל בכל עניין שהעלו, לשביעות רצונם.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את חוות דעתו של המהנדס ארז אריה מיום 12.8.2014, לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה עומדת על סך של 1,200 ₪ ומע"מ. הנתבעת הבהירה כי היא מוכנה לתקן את הדרוש תיקון לפי חוות הדעת מטעמה והיתה מוכנה לעשות כן לאורך כל הדרך, אולם משקיבלה את חוות הדעת המוגזמת מטעם התובעים, לא ניתן לבוא בטרוניה כלפיה על כך שלא אצה לה הדרך לבצע את התיקונים הנטענים, קל וחומר שעה שהמומחה מטעמה מצא כי רוב הליקויים הנטענים לא קיימים. הנתבעת טענה, כי במידה ויקבע שקיימים ליקויים הדורשים תיקון, כי אז יש לאפשר לה לתקן את הליקויים, מכח זכותה החוזית והחוקית לעשות כן.

הנתבעת טענה, כי רוב הליקויים המופיעים בחוות דעת התובעים הינם ליקויים גלויים לעין, אשר לא הופיעו בפרוטוקול מסירת הדירה וכי יש לדחות את התביעה מכח הוראות סעיף 4א לחוק המכר. עוד נטען, כי ביחס לליקויים הנטענים בחוות דעת התובעים, הרי שחלפה תקופת הבדק הקבועה בחוק המכר ולכן, מוטל על התובעים להוכיח כי מקור הליקויים הנטענים היא בתכנון, עבודה, או חומרים.