בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על פי חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות").
-
המבקש, איתן אלחדז, יחד עם בא כוחו עו"ד איל גולדנברג, הגישו ביום 26.11.06 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך של 183,106,000 (להלן "בקשת האישור") נגד המשיבה.
המשיבה, בזק החברה הישראלית לתקשורת (להלן "בזק") הינה חברה ציבורית, המספקת בין היתר שרותי טלפון, בעלת רישיון לאספקת שרותי בזק לפי הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן "חוק הבזק").
עניינה של התובענה בטענה כי המשיבה גובה תשלום קבוע, ממנויים אשר קו הטלפון שלהם נותק לאחר שלא פרעו את חובם בגין חשבונות טלפון, גם לאחר הפסקת השירות שניתן להם; המשיבה מנתקת קווי טלפון נוספים הרשומים על שם המנויים, גם אם לא קיימים בגינם חובות וגובה תשלום קבוע ודמי חידוש קשר בגין החשבונות שנותקו. כל זאת, לטענת המבקש, בניגוד לדין.
-
אלחדז ועו"ד איל גולדנברג הם מנויים של בזק. קווי הטלפון שלהם נותקו עקב איחור בתשלום החשבונות. עם הסדרת החוב לבזק חויבו בתשלום קבוע עבור התקופה בה היה הקו מנותק, זאת גם לאחר הפסקת השירות. בנוסף חויבו בדמי חידוש קשר.
קו הטלפון של אלחדז נותק לאחר שלא שילם מספר חשבונות ולאחר שפרע את חובו נדרש לשלם עבור דמי השימוש הקבועים גם עבור התקופה בה היה הקו מנותק.
בבעלות עו"ד גולדנברג שלושה קווי טלפון, לאחר ניתוק הקו הראשון, בגינו נצבר חוב, נותקו גם שני הקווים הנוספים. עם הסדרת החוב וחיבור הקווים חויב עו"ד גולדנברג בתשלום קבוע עבור כל תקופת הניתוק ובדמי חידוש קשר גם בגין שני הקווים הנוספים.
-
לאחר דיון שהתקיים בבקשת האישור בפני כב' הש' ע. ברון, ניתנה על ידה החלטה המקבלת את הבקשה בחלקה תוך שנקבע כי אלחדז ישמש כתובע מייצג ואילו עו"ד גולדנברג יחד עם עו"ד קסטנבאום ישמשו כבאי כוח אלחדז והקבוצה (החלטה מיום 15/5/14 להלן: "החלטת האישור")
לגופו של עניין נקבע, כי עילות התביעה הן: הפרת תקנה 7(ד) ותקנה 10 לתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ"ה – 1985 (להלן "תקנות ההפסקה") וכן התעשרות שלא כדין מכח סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט – 1979 (להלן "חוק עשיית עושר").
עוד נקבע כי הגדרת הקבוצה התובעת היא "כל מי שהינו או שהיה בעל קו טלפון של המשיבה ונגבו ממנו דמי שימוש חודשיים קבועים ביחס לקו הטלפון האמור גם לאחר הפסקת השירות ביוזמת המשיבה עקב אי פרעון חוב בקו הטלפון האמור או בקו טלפון אחר שבבעלותו".
-
לאחר מינויה של כב' הש' ע. ברון לביהמ"ש העליון, הועבר התיק לדיון בפני. בכתב ההגנה שהוגש לאחר החלטת האישור, טענה המשיבה כי מערכת החיוב הישנה שלה הוחלפה לפני מספר שנים, עוד טרם מתן החלטת האישור, וכיום לא ניתן לבצע חיתוך והצלבת נתונים בחשבונות העבר של המשיבה בכדי לאתר את חברי הקבוצה ולקבוע את גובה סכום ההשבה הפרטנית לה זכאים לכאורה חברי הקבוצה.
התקיימו שני קדמי משפט ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.
בין לבין, פנו הצדדים, להליך גישור בפני עו"ד גד טיכו ובסיועו גיבשו הסדר פשרה אשר הוגש לאישור ביום 10.11.16.
הצדדים פעלו בהתאם להוראות סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ופרסמו הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. לא התקבלו התנגדויות או בקשות להחרגה מטעם חברי הקבוצה.
-
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן "היועמ"ש") הגישה עמדתו ביחס להסדר הפשרה והודיעה כי אינה מתנגדת להסדר, אך ביקשה להעיר מספר הערות.
עיקרי הסדר הפשרה
-
להלן עיקרי הסדר הפשרה:
-
הגדרת הקבוצה היא בהתאם להחלטת האישור מיום 15.5.14 "כל מי שהינו או שהיה בעל קו טלפון של המשיבה ונגבו ממנו דמי שימוש חודשיים קבועים ביחס לקו הטלפון האמור גם לאחר הפסקת השירות ביוזמת המשיבה עקב אי פרעון חוב בקו הטלפון האמור או בקו טלפון אחר שבבעלותו".
התובענה מתייחסת לתקופה מחודש נובמבר 1999 (7 שנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור) ועד חודש יוני 2008, אז חדלה המשיבה מגביית התשלום הקבוע לאחר הפסקת השירות.
-
עילות התביעה: כפי שנקבעו בהחלטת האישור - הפרת תקנה 7(ד) ותקנה 10 לתקנות ההפסקה והתעשרות שלא כדין מכח סעיף 1 לחוק עשיית עושר.
-
התחייבות המשיבה: בהתאם להוראות סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, המשיבה תתרום סכום של 1.5 מיליון ש"ח לקרן שהוקמה מכח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. התרומה תתבצע תוך 45 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
הצדדים פירטו את אופן חישוב סכום הפשרה:
ג.1מספר המקרים בשנה בהם הופסק השירות למנויים אשר ביקשו להתחבר אליו מחדש חושב בהתבסס על הנתונים המפורטים בתצהירה של גב' מטי לקר, מנהלת מדור מערכות גביה במשיבה. על פי נתונים אלה, המתייחסים לשלוש השנים 2004, 2005 ו-2006 הממוצע השנתי עומד על 750 מינויים בשנה.
ג.2התקופה הרלוונטית לתובענה היא החל משנת 1999 ועד לחודש יוני 2008. דהיינו, תקופה של שבע שנים שקדמו להגשת התובענה ועד למועד בו הפסיקה המשיבה לגבות את התשלום הקבוע לאחר הפסקת השרות.
ג.3תעריף דמי ההתקנה הממוצע בתקופה הרלוונטית לתובענה עמד על סך של 276 ₪.
ג.4מכפלת ממוצע המקרים בשנה בתעריפי ההתקנה הממוצע ובתקופת הרלוונטית לתובענה היא 1,759,000 ₪. בתוספת הפרשי הצמדה וריבית הסכום עומד על 2,474,858 ₪.
הצדדים נימקו את החלטתם להעמיד את סכום התרומה על סך של 1.5 מיליון ₪ בכך שבפועל חויבו המנויים בדמי התקנה בסכומים משתנים שנעו בין 1 ₪ ועד 276 ₪, שכן החיוב בתשלום הקבוע נעשה כהנחה לחיוב בדמי ההתקנה. בנוסף, המשיבה טענה כי התשלום הקבוע היה חלף דמי ההתקנה וכי היתה רשאית לחייב את הלקוחות בדמי התקנה.
לאור שיקולים אלה הסכימו הצדדים להפחית 40% מהסכום של כ-2.5 מיליון ₪, כך שהסכם הפשרה יעמוד על סך של 1.5 מיליון ₪.
-
תרומה חלף השבה: הצדדים מבקשים מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות ולהורות על מתן "כל סעד אחר לטובת הקבוצה" במידה ונמצא כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי. נטען, כי לאור חלוף הזמן קיים קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה, זאת בעיקר בשל החלפת מערכת החיוב של המשיבה בתקופה הרלוונטית לתובענה, ולא ניתן להגיע גם למסד הנתונים שלה.
-
גמול ושכר טרחה: הצדדים הסכימו כי המשיבה תישא בתשלום גמול לתובע הייצוגי בסך של 50,000 ₪ ובתשלום שכר טרחת בא כוחו בסך 200,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלו יתווספו לתרומה ולא יהיו חלק ממנה וישולמו תוך 30 יום מיום אישור הסדר הפשרה.
-
ויתור ומעשה בית דין: פסק הדין יהווה מעשה בית דין בקשר לכל עילות התובענה וכלפי כל חברי הקבוצה. זאת לאחר שלא הוגשו התנגדויות לפי סעיף 18()9 לחוק תובענות ייצוגיות ולא הוגשו הודעות הימנעות לפי סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות.
-
הערות היועמ"ש:
ב"כ היועמ"ש, עו"ד גילברג-יודשקין, הציעה למנות בודק במטרה לאתר את חברי הקבוצה או חלקם, שכן בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות יש להעדיף פיצוי ישיר לחברי הקבוצה על פיצוי לטובת הציבור. עוד הוצע להתנות את תשלום הגמול ושכה"ט בביצוע הסדר הפשרה.
-
תגובת הצדדים להערות היועמ"ש:
הצדדים פרטו נימוקיהם לאישור הסדר הפשרה הן בבקשה לאישור הסדר הפשרה והן בתגובה לעמדת היועמ"ש.
הצדדים שמו את הדגש על העובדה כי מערכת החיוב של המשיבה הוחלפה "זמן רב" טרם אושרה התובענה הייצוגית וכי לא ניתן להגיע אל מסד הנתונים. בשל כך לא יתאפשר איתור פרטני של חברי הקבוצה. המשיבה מציינת כי אין לה כל העדפה לביצוע תרומה על פני השבה פרטנית וכי אך בשל הקשיים האובייקטיביים הוסכם בין הצדדים על ביצוע תרומה.
עוד מוסיפים הצדדים כי בנסיבות העניין, בהן אבד מסד הנתונים, מינוי בודק לא יתרום להסדר הפשרה.
לפיכך עותרים הצדדים לאישור הסדר הפשרה בהתאם לבקשתם.
אישור הסדר הפשרה
-
לאחר עיון בהסדר הפשרה מצאתי כי ההסדר "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" כהוראת סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות.
במקרה הנדון הסדר הפשרה ממש את מטרות התובענה הייצוגית, כפי שהוגדרו בסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות:
"1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
2)אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
3)מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
4)ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות"
הגשת התובענה הייצוגית הביאה להפסקת גביית התשלום הקבוע לאחר הפסקת השירות. בנוסף, הסדר הפשרה מממש את מטרות התובענה הייצוגית בעצם אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו וכן במתן סעד בדמות תרומה לקרן.
מינוי בודק
-
בנסיבות המקרה שבפני, שהובהר כי מערכת החיוב של המשיבה הוחלפה וכיום לא ניתן להגיע למסד הנתונים ביחס ללקוחות המשיבה בתקופה הרלוונטית לתובענה. ודוק! עסקינן בנתונים לשנים 1999-2008; כך שלא ניתן לבצע חיפוש ממוחשב בכדי לאתר את חברי הקבוצה. גם אם ניתן למנות בודק אשר יפעל לאתר ידנית את חשבונות לקוחות המשיבה בתקופה הרלוונטית לתובענה ומתוכם את חשבונות חברי הקבוצה, איני רואה מקום למינוי שכזה אשר בהכרח יכביר בהוצאות ופעולתו תימשך זמן רב.
בנוסף, בהתחשב בנתונים החשבונאיים שהוצגו על ידי הצדדים לא ראיתי כי קיימת מחלוקת או קושי חשבונאי הדורשים הכרעת בודק. לפיכך לא ימונה בודק.
תרומה לטובת הציבור
-
לאור הקושי הממשי באיתור חברי הקבוצה, הנובע מהחלפת מערכת החיוב אצל המשיבה, ובהתחשב בכך שהפיצוי לכל אחד מחברי הקבוצה אינו גבוה (הערכת הצדדים היתה כי החיוב בגין בדמי השימוש הקבועים נע בין שקל אחד ל-276 ₪) אני רואה לנכון לאשר את העברת הפיצוי הכספי לקרן שהוקמה מכח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.
בהתאם להוראות סעיף 20(ג)(2) אני מורה כי הפיצוי הכספי ייועד לסיוע לנזקקים בתחום התקשורת והטלפוניה.
גמול למבקש ושכר טרחה
-
הסכומים שהוצעו כגמול למבקש (50,000 ₪) ושכר טרחה לבאי כוחו (200,000 ₪ בתוספת מע"מ) הינם הולמים בנסיבות העניין. סעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות קובעים כי בקביעת תשלום הגמול לתובע הייצוגי ולבא כוחו יתחשב בית המשפט בטרחה שטרחו ובסיכון שנטלו על עצמם בניהול התובענה הייצוגית; במידת התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; במידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; האופן בו ניהל בא כח המייצג את ההליך והפער בין הסעד הנתבע לסעד שאושר על ידי בית המשפט.
הבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה ביום 26.11.06, לאורך התקופה מאז פעלו המבקש ובאי כוחו והשקיעו רבות בניהול ההליך לתועלת הקבוצה, לרבות ניהול דיון בבקשת האישור גופה.
המשיבה הצהירה כי החל מחודש יוני 2008 הפסיקה לחייב בתשלום קבוע בגין התקופה שלאחר הפסקת השירות ובכך נתרם כלל ציבור לקוחות המשיבה.
סיכום
-
לאור האמור לעיל, הסדר הפשרה מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין.
-
הצדדים יפרסמו, תוך 14 יום, על חשבון המשיבה, הודעה לציבור בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים הנפוצים במדינה.
נוסח המודעה (נספח 3 לבקשת לאישור הסדר פשרה) מאושר.
-
התרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות תועבר תוך 45 יום ממועד מתן פסק דין זה. המשיבה תגיש לבית המשפט הודעה ערוכה ע"י רו"ח מוסמך מטעם המשיבה, מאומתת בתצהיר, על ביצוע התרומה.
-
הגמול למבקש ושכר הטרחה לבאי כוחו ישולמו לאחר ביצוע התרומה ומסירת הודעה על כך לביהמ"ש כאמור בסע' 15 לעיל.
-
הצדדים ישלחו העתק פסק דין זה והעתק מהסדר הפשרה על נספחיו למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.
ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.