ת"א 25524-06-15 ברק ואח' נ' חברת המזרח לשיווק מכוניות (1994) בע"מ

בפניי עתירת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח 1968, ולחילופין להורות על העברת הדיון אל בית המשפט השלום בת"א.

התביעה מתייחסת לנזקי התובעים אשר נגרמו, לטענתם, בשל הפרת חוזה חד צדדית מצד הנתבעת. התובעים הלכו שולל, לטענתם, אחרי הנתבעת בסוברם כי המדובר בחברה בעלת שם היכולה למלא את הבטחותיה (הספקת שירותי מוסך לכלי רכב), אך ביום בהיר אחד חזרה בה הנתבעת מהתחייבויותיה, דבר שהוביל לקריסת עסקיהם של התובעים וגרימת נזקים רבים להם.

לאחר הגשת הבקשה, הגשת תגובה לבקשה וכן תשובה לתגובה, הונח התיק בפניי למתן החלטה.

בפתח הדברים אציין כי אין מחלוקת בדבר תוקפו של הסכם ההתקשרות בין הצדדים, לרבות אותם שני סעיפים המתייחסים הן לבוררות והן לסמכות המקומית הייחודית. בנוסף, אוסיף ואציין כי אין מחלוקת כי סעיף הבוררות מחייב את התובעת מס' 3.

עוד הערה נחוצה בפתח הדברים הינה שבאופן כללי בעל דין אשר סבור כי חרף קיום תניית בוררות, הוא אינו מחויב לפעול על פיה, הרי במקרה זה, ראוי כי יפרט את נוסח סעיף הבוררות בכתב תביעתו וגם יקדים ויציין מדוע אין תחולה לסעיף זה במקרה שלו. לא כך נהגו התובעים במקרה שבפניי, שכן לא הזכירו כלל את קיום סעיף הבוררות ורק בעקבות בקשות הנתבעת, העלו את טענותיהם מדוע יש להמשיך ולדון בתביעה בבית המשפט כאן.

לגופם של דברים אציין כי על פי סעיף 20.1 להסכם החתום על ידי התובעת מס' 3 והנתבעת מצוין כי בכל מקרה של חילוקי דעות ו/או סכסוכים בין הצדדים, יועבר הסכסוך לבוררות בפני שופט מחוזי בדימוס המתמחה בדיני חוזים מסחריים. זהות הבורר תיקבע על ידי הצדדים, וככל שלא יגיעו להסכמה בעניין זה, תיקבע זהותו של הבורר על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל.

לעניין הטענה החלופית הנוגעת לסמכות המקומית הייחודית, שוב אין מחלוקת כי על פי סעיף 21 להסכם צוין מפורשות כי בכפוף להוראת הבוררות (שנקבעה בסעיף 20.1), הרי מוסכם על הצדדים כי בית המשפט המוסמך באופן ייחודי ובלעדי לדון בכל הסכסוכים בין הצדדים יהא בית המשפט המוסמך באזור המרכז.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי לקבל את הבקשה ולהורות על עיכוב הליכים בתיק זה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות. להלן אפרט את נימוקי החלטתי זו.

כאמור לעיל אין מחלוקת בין הצדדים בדבר תוקפם של סעיפים 20 ו – 21 שצוטטו לעיל. כמו כן אין מחלוקת כי לסעיף הבוררות יש תחולה על התובעת מס' 3, וזו אכן מסכימה כי בהתאם להסכם בינה לבין הנתבעת יש להעביר את הסכסוך להכרעה בפני בורר יחיד. דא עקא, טוען ב"כ התובעים כי יש לעשות הפרדה בין התובעים 1+2 לבין התובעת מס' 3. לטענתו, אין כל תוקף משפטי לסעיף הבוררות בכל הקשור לתביעתם של התובעים 1+2 אשר ממילא אינם חתומים על הסכם ההתקשרות עם הנתבעת. בסעיף 8 לתגובתו, מציין ב"כ התובעים כי על מנת שלא לפצל את הדיון ולסרבל את ההליכים המשפטיים השונים הוגשה התביעה בשם שלושת התובעים בבית המשפט כאן.

בסעיף 9 לתגובת התובעים צוין כי התביעה אינה מסתמכת על הפרת חוזה ההתקשרות בלבד וכי קיימים בה רבדים רבים ונוספים, וכן הואיל והתובעים 1+2 אינם חתומים על חוזה ההתקשרות, הרי יש להותיר את הדיון בבית המשפט השלום.