לפני תביעה כספית בסכום כולל של 300,000 ₪ . אף כי התביעה הוגדרה בראשיתה כתביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתקנה לא ראויה של מערכת חימום תת רצפתי, הרי שבין הסעדים דורש התובע גם פיצוי בשל הפרת ההסכם על ידי הנתבעת. מכאן שבמסגרת הליך זה אדון הן בשאלת הרשלנות והן בשאלה החוזית העולות מההתקשרות בין הצדדים.
עיקרי העובדות וטענות הצדדים בתמצית:
1.התובע בנה את ביתו בצור הדסה, והתקשר עם הנתבעת לצורך אספקה והתקנה של מערכת לחימום תת רצפתי.
2.התובע טוען שהמערכת לא מחממת כראוי ולכן הוא נאלץ להתקין אמצעי חימום נוספים, כגון יונקרס ומזגנים. לטענת התובע המערכת שהנתבעת מכרה והתקינה לו סובלת ממספר ליקויים. ראשית המערכת שסופקה לו אינה תואמת את ההסכם שנכרת בין הצדדים: בעוד שהנתבעת התחייבה לספק לו משאבה בעלת הספק של 18 קוט"ש הרי שהיא סיפקה לו משאבה קטנה יותר בעלת 17 קוט"ש בלבד. עוד טוען התובע כי הנתבעת לא הניחה צינורות חימום בכל המקומות הנדרשים מתחת לריצוף, וגם שבחלק מהמקומות לא הונח בידוד מתאים, שלם ורציף.
3.הנתבעת בתחילה הכחישה את טענות התובע, אך בחקירה הנגדית של ספק המשאבות חום התברר כי אין משאבה של 18 קוט"ש והמשאבה שרכשה הנתבעת, ומכרה לתובע היא של 17.5 קוט"ש. לטענת הנתבעת הבדל זה בהספק של המשאבה הוא הבדל זניח. כמו כן התברר כי הנתבעת אכן לא הניחה צינורות חימום מתחת לכל הריצוף, ואף היו מקומות שבהם לא דאגה להתקנת בידווד, וזאת בניגוד לטענתה הראשונית.
4.הנתבעת טוענת מנגד שלא הוכח כשל בתוצאה הסופית, כלומר שהמערכת מחממת כנדרש. לכן אין שום משמעות לעובדה שבמקומות נקודתיים מסוימים לא הונח בידוד וגם לא הונחו צינורות חימום. זאת משום שבסופו של דבר החלל מחומם היטב. בכל זאת מספקת הנתבעת הסבר וטוענת שאמנם לא הונחו צינורות ובידוד במקומות מסוימים אבל היה זה משום שבתכניות שהציג התובע בפניה במהלך ההתקנה, תוכננו באותם מקומות ארונות מטבח ומדרגות כך שלא היה עניין לחמם את אותם אזורים ובכל מקרה התובע הוא שהורה לא להניח שם צינורות ובידוד.
5.בהקשר זה טוענת הנתבעת שהתכניות שהציג התובע לבית המשפט תומכות בטענותיה העובדתיות ומוכיחות שאמנם תוכננו באותם אזורים ארון מטבח ועמוד לתמיכת המדרגות. בהקשר זה מציינת הנתבעת שהתובע אמנם טוען שהציג בזמן אמת תכניות אחרות אך הוא נמנע מלהציג תכניות אלו לבית המשפט ולכן פועלת לחובתו החזקה בדבר הימנעות מהבאת ראיות.
6.עוד טוענת הנתבעת שהתובע בנה קומת מרתף מתחת לחלל המחומם. לטענת הנתבעת, קומת המרתף נבנתה ללא היתר, ומבלי שהופיעה בתכניות שהוצגו לנתבעת. על כן טוענת הנתבעת כי היא לא ידעה שיהיה צורך בבידוד משמעותי, והנחת העבודה שלה היתה שהחלל אותו צריך לחמם הוא חלל שאין תחתיו כלום מלבד אדמה. לטענת הנתבעת, העובדה שנבנתה קומת מרתף משפיעה על יכולת החימום של המערכת ועל צריכת האנרגיה הנדרשת כדי להגיע לתוצאת החימום הרצויה.
7.בכל מקרה, טוענת הנתבעת, המערכת שסופקה לתובע מספיקה ומחממת היטב גם בנסיבות הקיימות ולדבריה על יסוד חוות דעת המומחים מטעמה הוכח שאין כל כשל בחימום דירתו של התובע.
חוות דעת המומחים
מומחים מטעם התובע:
8.התובע צירף לכתב התביעה שתי חוות דעת: חוות דעת של המהנדס דוד נווה, יועץ למערכות אקלים וחוות דעת של המהנדס יאיר אברהמי, מהנדס אזרחי, שחיווה דעתו בנוגע לעלויות תיקון והחלפת מערכת החימום הביתי של התובע.
חוות דעתו של המהנדס דוד נווה – יועץ מערכות אקלים:
9.מר נווה ביקר בביתו של התובע ביום 20.1.16 בשעה 21:00. כלומר בשעת ערב של יום חורף. נווה ערך חישובים שונים והגיע למסקנה שכדי לחמם את הבית לטמפרטורה של 23 מעלות ידרשו כ-80,000 BTU בעוד שהמערכת עצמה מספקת 60,000 BTU בלבד, כך שאינה יעילה או שאינה מתאימה ולא מסוגלת לספק את התוצאה הרצויה.
10.מר נווה מדד את הטמפרטורה ברצפת הדירה של התובע והשווה אותה לטמפרטורה בתקרת קומת המרתף (אלו למעשה "שני צדדים של אותו המטבע": התקרה של קומת המרתף היא גם הרצפה של קומת הכניסה בדירת התובע). ממדידת הטמפרטורה הגיע מר נווה למסקנה שישנה בריחת חום מדירת התובע אל קומת המרתף (בדירת התובע נמדדו 23 מעלות ואילו בקומת המרתף נמדדו 26 מעלות). מדידה זו נעשתה מבלי להפעיל את מערכת החימום כלל וזאת כדי לבדוק את מעבר החום בין הקומות ולבחון את יעילות הבידוד.
11.עוד מסקנה שהגיע אליה מר נווה היא שישנם מקומות בדירת התובע שאינם מחוממים כלל. על-פי הסימון שסימן מר נווה בתכניות הדירה נראה שבאזור המטבח וכן באזור המדרגות אין חימום כלל. יוזכר כי בסופו של ההליך המשפטי אישר נציג הנתבעת כי אכן לא התקין צינורות לחימום באזור המטבח או המדרגות.
12.מר נווה ציין שמערכת חימום המבוססת על משאבת חום – כדוגמת זו שהותקנה אצל התובע – איננה יעילה באזור המגורים של התובע ומשרד האנרגיה ממליץ שלא להשתמש במערכת מסוג זה באזורים אלו.
חוות דעתו של המהנדס יאיר אברהמי:
13.מר אברהמי איתר שלושה כשלים: כשל ראשון בכך שהבידוד אינו רצוף; כשל שני בכך שישנם חלקים שאינם מחוממים כלל, כלומר אין בהם צינורות חימום; כשל שלישי של חוסר התאמה בין הברזים לתרמוסטטים כך שאין התאמה בין אזורי החימום השונים וקשה לשלוט ולכוון את הטמפרטורה בכל אחד מחלקי הבית בנפרד. כדי להתגבר על הבעיה יש צורך בהתקנת "מעקפים" שלטענתו של מר אברהמי מקשים על אחזקת המערכת ומהווים מוקד כשל אפשרי נוסף.
14.אברהמי העריך את עלות תיקון והתקנה מחדש של מערכת החימום בכ-231,000 ₪. עלות זו כוללת בין היתר עלויות פירוק והרכבה של ארונות מטבח; פירוק והרכבה של מערכות ותשתיות תת ריצפתיות שונות הקיימות בדירה (כמו למשל שואב אבק ביתי); פירוק והחלפה של כל הריצוף בדירה; צביעה וסיוד של הדירה בתום העבודה ועוד.
מומחה מטעם הנתבעת
חוות דעתו של המהנדס מיכאל ברגמן:
15.ברגמן חולק על חוות הדעת של המומחים מטעם התובע, וטוען שהמערכת מחממת בצורה יעילה ואפקטיבית. לטענת ברגמן דווקא הממצאים שמצאו נווה ואברהמי מעידים על כך שהמערכת מחממת כראוי. נווה ביקר בדירה ביום חורפי כאשר בחוץ שררו כ-8 מעלות צלסיוס ואילו בתוך הדירה היו 21 מעלות. לטענתו של ברגמן הדבר מוביל למסקנה שהמערכת מחממת היטב.
16.לגבי בריחת החום לקומת המרתף – ברגמן טוען שכאשר יש שני חללים אחד מעל השני יש צורך בחימום של שני החללים כדי למנוע בריחת חום. זאת מכיוון שבאופן טבעי ישנה "השוואת חום" בין חללים סמוכים. לכן ככל שיש איבוד חום כלפי מטה הרי שהדבר נמצא באחריות התובע שצריך לדאוג לחימום של קומת המרתף.
17.לגבי הכשל בבידוד והיעדר צנרת באזורים מסוימים – ברגמן טוען שרק כ-5% משטח הרצפה אינו מחופה בבידוד ואין בו צנרת כך שהדבר זניח ביותר ולא משפיע על הבידוד בצורה ממשית וגם לא על החימום.
18.לגבי הכשל בהתאמה בין הברזים לתרמוסטטים – ברגמן טוען שהעניין תוקן וטופל. אכן מבירור התביעה עולה כי לאחר הגשתה הנתבע טיפל בעניין זה, ולתובע לא נותרו טענות בנושא.
19.מסקנתו הסופית של ברגמן היא שלא הוכח כשל במערכת החימום והמערכת מחממת היטב. גם אם ישנו איבוד חום מסוים הוא לא משמעותי ובכל מקרה נמצא באחריותו של התובע שצריך לדאוג לחמם את קומת המרתף כדי למנוע איבוד חום שכזה.
מומחה מטעם בית המשפט
חוות דעתו של המהנדס אברהם בן עזרא:
20.המהנדס אברהם בן עזרא מונה מטעם בית המשפט. בן עזרא ביקר בדירת התובע פעמיים והשיב לשאלות הבהרה.
21.הביקור הראשון התקיים ביום 5.4.17 ולאחריו מסר בן עזרא את חוות דעתו בנוגע לחימום התת רצפתי בדירת התובע.
בסיכום חוות דעתו אמר בן עזרא כך:
"לאור כל האמור לעיל, ובעיקר – הליקוי בביצוע הבידוד החלקי תחת הצנרת התת רצפתית, אספקת משאבה בניגוד למוסכם (17 קוו"ט במקום 18 קוו"ט), הימנעות מתכנון המערכת, והתעלמות ההצעה מלכתחילה מהמבנה האדריכלי של הבית שחציו בקומת הכניסה הוא בגובה כפול – אני סבור שהתקנת מערכת החימום התת רצפתית פגומה ואין אפשרות לתקנה מבלי לפרק את הריצוף ולבצע הכל מחדש."
בהמשך למסקנתו האמורה הציע המומחה לערוך תכנון הנדסי חדש למערכת החימום, לפרק את הריצוף, להוציא את המערכת הקיימת ולהתקין מערכת חימום תת רצפתית חדשה בהתאם לתכנון שיעשה בהתאם למבנה ולצרכים הייחודיים שלו.
בחוות דעתו העריך המומחה את עלות התיקון בכ- 158,000 ₪.
22.לאחר שהתובע שלח למומחה שאלות הבהרה העריך המומחה עלויות אפשריות נוספות בסך של כ-31,000 ₪. סכום זה כולל 26,000 ₪ עלות נוספת עבור ריצוף פרקט לעומת ריצוף קרמיקה. המומחה לא בדק את הנתונים והעלויות בעניין זה וציין רק שזו תהיה ההתייקרות אם אמנם טענותיו של התובע לגבי עלויות ריצוף בפרקט נכונות. 5,000 ₪ נוספים הם הערכת נזק אפשרית – אך לא הכרחית – לשיש במטבח שעלול להישבר או להינזק כתוצאה מהפירוק וההתקנה מחדש הנדרשים לצורך פירוק הריצוף וביצוע מחדש של מערכת החימום התת רצפתי.
23.גם הנתבעת שלחה למומחה שאלות הבהרה ובהן התמקדה בעיקר בטענות לבידוד לא רציף ולאזורים מסוימים בבית שלגביהם הניח המומחה שאין בהם בידוד ואין בהם חימום תת רצפתי. הנתבעת חלקה על הנחות המומחה בנקודה זו וחתרה לכך שיש להוכיח את ההנחה הזו ע"י עקירת מרצפות ובדיקה פיזית האם יש או אין תחתן בידוד וצינורות חימום. המומחה השיב לשאלות ההבהרה של הנתבעת והבהיר שלטעמו הבדיקה הפיזית לא נחוצה מכיוון שאין מחלוקת שבחלק מהמקומות אין בידוד, וכן מהתמונות שהציג לו התובע הוא התרשם שבאופן כללי הבידוד הונח בצורה רשלנית ולא מקצועית. הלוחות הונחו המרווחים גדולים מדי אחד מהשני ולא הוצמדו זה לזה בצורה הרמטית, מה שגורם ליעילות הבידוד לפחות.
24.בכל זאת ולאור התעקשותה של הנתבעת בעניין, הוסכם שיתקיים ביקור נוסף במהלכו יוסרו אריחי ריצוף בשני מוקדים לגביהם הייתה טענה של התובע שהוכחשה על ידי הנתבעת, כי אין בהם בידוד ואין בהם צינורות חימום, והעניין ייבדק.
25.ביקור נוסף בדירת התובע התקיים ביום 25.7.18. באותו מעמד נכחו ובדקו את הדירה גם המומחה מטעם בית המשפט בן עזרא וגם המהנדס יוסף רזניקוב שהוזמן ע"י הנתבעת כדי לחוות את דעתו בנוגע לטמפרטורה בדירה.
חוות דעת משלימה של בן עזרא - נערכה לאחר הביקור הנוסף
26.בן עזרא הורה על פירוק האריחים מהאזור שמתחת למדרגות הפתוחות וכן מהאזור שבין ה"אי" במטבח לבין הקיר, וזאת כזכור לבקשת הנתבעת, שטענה בשלב זה כי יש צינורות חימום ויש בידוד במקום.
לאחר פירוק האריחים התברר שאמנם מתחת למדרגות אין בידוד ואין חימום.
במטבח פורקו שני אריחים, מתחת לאחד מהם לא היה בידוד ולא היו צינורות חימום ומתחת לאריח השני היו צינורות חימום והיה בידוד, אך הבידוד יושם בצורה לקויה והתגלה מרווח של 5 ס"מ בין לוחות הבידוד.
גם המרווחים שנמדדו בין צינורות החימום לא היו אחידים ובוצעו בהפרש רב מהנדרש.
27.לאור הממצאים שנמצאו בביקור הנוסף ציין בן עזרא שהאמור בחוות דעתו הראשונה נותר על כנו שכן הוכח בידוד לקוי ובלתי רציף, מה שפוגע באיכות הבידוד ומאפשר מעבר חום לחללים או לאזורים שונים מעבר לשטח אותו מבקשים לחמם.
חוות דעת המהנדס רזניקוב:
28.ראשית אציין שחוות דעתו של רזניקוב ניתנה לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בעניין זה בתום דיון שהתקיים ביום 11.7.18. הוסכם שבמועד הביקור הנוסף של המומחה מטעם בית המשפט יבקר גם מומחה מטעם הנתבעת וימדוד את הטמפרטורה בדירת התובע וכן בקומת המרתף ויעריך את השפעת מערכת החימום על שתי הקומות.
29.רזניקוב הורה לתובע להפעיל את מערכת החימום למשך 16 לפחות לפני הגעתו, תוך נטרול התרמוסטטים (כדי שהמערכת תעבוד ברציפות ולא תהיה מושפעת ממידות החום הגבוהות של חודש יולי).
30.רזניקוב מדד את הטמפרטורה בדירה של התובע ובקומת המרתף והגיע למסקנה שהבידוד מעכב את החום כראוי ומונע בריחת חום כלפי קומת המרתף. למסקנה זו הגיע רזניקוב לאחר שמצא הפרש של 10 מעלות בין דירת התובע לקומת המרתף, כך שדירת התובע שהופעלה בה מערכת החימום התת רצפתי הייתה חמה יותר מקומת המרתף בצורה משמעותית.
רזניקוב ציין שלמרות שמערכת החימום בדירה של התובע פעלה באופן רצוך למשך 16 שעות, בכל זאת לא נמצא שתקרת קומת המרתף מתחממת. הדבר מחזק את המסקנה שהבידוד נותן מענה מספיק ומונע בריחת חום כלפי מטה.
31.מסקנתו הסופית של רזניקוב היא שמערכת החימום התת רצפתי עובדת כראוי.
טענות הצדדים בסיכומים:
32.התובע טוען שחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט תומכת בטענותיו ולכן יש לקבל את התביעה. מבחינה משפטית טוען התובע שרק לעיתים נדירות סוטה בית המשפט מקביעותיו של המומחה שמינה, והמקרה שלפנינו אינו המקרה המתאים לסטייה כזו.
33.הנתבעת טוענת מנגד שאין לקבל את ממצאי חוות דעתו של בן עזרא. בן עזרא בחר לבדוק את הריצוף דווקא בשני מקומות שלגביהם לא הייתה מחלוקת שאין בהם בידוד ואין בהם צינורות חימום. הנתבעת מתלוננת על אופן ביצוע הבדיקה על-ידי המומחה וטוענת שהיה על המומחה לבחור שתי נקודות אקראיות לבדיקת הבידוד והנחת הצינורות ולא את המיקומים לגביהם אין מחלוקת כאמור. עוד טוענת הנתבעת שהמומחה נעדר השכלה ומומחיות רלוונטיים לצורך בדיקת ומדידת טמפרטורה.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית
34.כאמור התובע הגדיר את תביעתו בכותרתה כתביעה נזיקית, אך בסיכום כתב התביעה דרש גם פיצויי בגין הפרת ההסכם. אקדים את המאוחר ואציין כי בין אם אבחן את התביעה באספקלריה של דיני הנזיקין ובין אם באספקלריה של דיני החוזים הרי שדינה להתקבל.
מצגי שווא והפרת ההסכם:
35.הנתבעת טענה כי אין הבדל בין משאבת חום של 17.5 קוט"ש למשאבת חום של 18 קוט"ש. אין חולק כי יש הבדל פיזיקלי בין ההספקים ואין חולק כי הנתבעת הטעתה את התובע שעה שאמרה לו שתתקין משאבה בעלת הספק יותר גבוה מהמשאבה שהתקינה בפועל. אדגיש כי הטעיה זו גם מנעה מהתובע להשוות את ההצעה של הנתבעת להתקנת חימום תת רצפתי להצעות מקבילות, ואף מנעה מהתובע לשקול אמצעי חימום חלופיים שהיו יכולים להתגלות כיעלים יותר.
36.אם לא די בכך שהנתבעת הטעתה את התובע בעת ההתקשרות, הרי שהיא גם ביצעה את העבודה באופן שאינו מקצועי ואינו עונה על הדרישות של התובע. בניגוד לנטען על ידי הנתבעת הרי שהיא ידעה מהו שטח הבית שעליה לחמם, ידעה כיצד הוא מחולק, וכפי שיפורט בפרק הנוגע להתרשלות לא מילאה אחר חלקה המקצועי בהסכם. הנתבעת לא דאגה לבידוד רציף בכל המקומות, לא דאגה לצינורות בכל המקומות, ובוודאי לא לצינורות בצפיפות הנדרשת והיו אף כשלים בהתקנת המפצלים אשר תוקנו בהמשך.
שאלת ההתרשלות:
37.אבהיר שלטעמי אין מחלוקת של ממש בשאלת ההתרשלות. הנתבעת מיקדה את מירב מאמציה בהוכחת הטענה שבסופו של דבר ביתו של התובע מחומם היטב. לכן עמדה הנתבעת על דרישתה לבצע בדיקת טמפרטורה בבית. בדיקה זו נועדה להראות שגם אם היו כשלים בהתקנת מערכת החימום התת רצפתי – הרי שבמבחן התוצאה המערכת עובדת היטב והתוצאה הרצויה מושגת ולכן אין מקום לפצות את התובע.
טענה נוספת בפי הנתבעת והיא שגם אם אמנם נגרם לתובע נזק כתוצאה מבידוד לקוי וצינורות לא רצופים – הרי שהאחריות לכך רובצת (גם) לפתחו של התובע שהנחה את הנתבעת שלא להניח צינורות ובידוד במקומות מסוימים, וכן שבנה קומת מרתף ללא היתר.
38.כל אלו הן טענות העוסקות באשם תורם ובהיקף הנזק. הן אינן מכחישות את עצם הרשלנות. אדרבא, נראה שהן מניחות רשלנות כהנחת יסוד, שאלמלא כן לא היה צורך להתאמץ כל כך להראות שלמרות הכל המערכת עובדת היטב, או שהתובע אחראי אף הוא לתוצאה שאינה רצויה מבחינתו.
39.בסופו של דבר אין מחלוקת שהיו כשלים בביצוע ובהתקנת מערכת החימום התת רצפתי בביתו של התובע. הוכח שישנם לפחות שני מוקדים בבית בהם הבידוד לקוי, או לא קיים, וכן חסרים בהם צינורות חימום או שהצינורות לא הונחו בצפיפות הראויה. להבנתי די בכך כדי להוכיח את עצם הרשלנות של הנתבעת.
40.לכן אני קובעת שהנתבעת התרשלה בביצוע ובהתקנת מערכת החימום התת רצפתי בביתו של התובע.
41.בשולי הדברים אתייחס למחלוקת שעוררה הנתבעת בסיכומים ולתלונות שהלינה הנתבעת על בדיקת המומחה בן עזרא בביקור הנוסף. הנתבעת טוענת שהמומחה פירק אריחים מאזורים ומקומות שלגביהם לא הייתה מחלוקת שאין בהם בידוד וחימום. לשיטת הנתבעת היה על המומחה לפרק את האריחים במקומות אקראיים ולבדוק מה המצב שם ולא לבדוק את מהצב במקומות בהם ידוע מראש מה יש מתחת לאריחים.
טענות אלה של הנתבעת הן טענות מקוממות. והרי כל הצורך בבדיקה נוספת ובפירוק אריחים נולד כשהנתבעת שלחה למומחה שאלות הבהרה ובהן כתבה כך:
"בסעיף 7 לחוות דעתך ציינת: 'אין חילוקי דעות בין הצדדים בקשר לכך שבשטח האי במטבח, במעברים, בשטח הכניסה לממ"ד ובשטח תחת המדרגות הפנימיות (שהן מדרגות פתוחות) – אין בידוד'
הנתבעת סבורה שקביעה זו מוטעית וישנם חילוקי דעות ביחס למעברים ולשטח מתחת למדרגות וקיימים בהם מערכת חימום"
כלומר, הנתבעת חלקה על הנחת העבודה של המומחה שהניח שאין בידוד ואין חימום באזור המטבח ומתחת למדרגות. בגלל המחלוקת שעוררה הנתבעת בעניין זה התעורר הצורך לבדוק את הדבר באופן פיזי ממש.
בכל מקרה כעת כבר אין כל מחלוקת והוכח מעל לכל ספק שישנם לפחות שני מוקדים בהם היה כשל בביצוע ובהתקנה של הבידוד ושל הצינורות. העובדה שהנתבעת התעקשה על פירוק ריצוף בבית מגורים, תוך גרימה לנזק לריצוף, ולהתמשכות מיותרת של ההליך תבוא לידי ביטוי בעת פסיקת הפיצויי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע והוצאותיו.
42.מעיון בתמונות שהציגו הצדדים, אשר צולמו גם במהלך העבודה, ולאחר ששמעתי את עדות מנהל הנתבעת עולה כי אכן הצינורות (לפחות בשטח הסלון שצולם) לא הונחו בצפיפות הנדרשת ולא הונחו בצפיפות לה טען מנהל הנתבעת. בעוד שניתן היה על פי שטח אריחי הבידוד לחשב את הצפיפות של הצינורות כך שיונחו חמישה צינורות בכל מרצפת מאוחדת, הרי שהנתבעת הניחה בין שלושה לארבעה צינורות בלבד. כלומר הנתבעת התרשלה בעבודת הנחת הצינורות כולה ולא רק במקומות שבהם פתח המומחה את הריצוף.
היקף הנזק והפיצוי:
43.לעניין היקף הנזק הרי שאני מאמצת את חוות הדעת של מומחה בית המשפט ושל המומחים מטעם התובע וקובעת כי ההספק של המערכת אינו מגיע להספק הנדרש, וכי הבית בשל מיקומו וחלוקת הקומות שלו אינו מחומם כראוי.
44.יש לציין כי גם בעניין זה הנתבעת הכבידה על התובע תוך שגרמה להתמשכות ההליכים. הנתבעת טענה כי יש לבצע מדידה של הטמפרטורה על יד מעבדה מתאימה על אף שמומחה מטעם בית המשפט הבהיר כי בדיקת הטמפרטורה עצמה אינה רלבנטית.. בן עזרא חזר על כך שוב ושוב והסביר זאת, בין היתר, בתשובות לשאלות ההבהרה ששלחה לו הנתבעת (מסמך מיום 2.10.18):
"לא מצאתי לנכון להתייחס למדידת הטמפרטורות מפני שהמדידות לא מלמדות על קיומם של כשלים בביצוע מערכת החימום התת רצפתי או על תקינות המערכת ויישומה באתר...
מדידת טמפרטורה אינה מעידה על היעדר זליגת חום לקומת המרתף (לא ברור בכלל מה היה מצב החימום בקומת המרתף ובנוסף אין רלוונטיות למדידת טמפ' ומגבלותיה וההשפעות הסביבתיות עליה – כאשר רואים כשלים בפועל, באמצעות בדיקות כפי שנעשו בדירה)..."
45.במשך שבועות גררה הנתבעת את התובע ואת בית המשפט בחיפושיה אחר מעבדה ודרישות שהופנו כלפי מומחה בית המשפט וטענות כנגדו. במקביל הנתבעת גם טענה, טענה שהינה עובדתית טענה עובדתית חלופית, שהחום אינו מספק בדירה שכן הוא בורח לקומת המרתף. טענה זו נטענה ללא כל בסיס שכן בסופו של יום כל המומחים לרבות המומחה האחרון של הנתבעת הסכימו כי אין בריחת חום למרתף, אשר שוכן מתחת לדירה. הדבר אינו אפשרי פיזיקלית, ואף המומחה מטעם הנתבעת טען כי העובדה שהמרתף אינו מתחמם מעידה על איכות הבידוד.
46.לטעמי הנתבעת העלתה את הטענות בנוגע למרתף רק כדי להכביד על התובע, שטרחה והגיש תכניות בניה והיתרים, וכדי להלך איימים על התובע שאם בנה שלא כדין הרי שהתביעה שהוא מנהל נגד הנתבעת, תזיק לו בסופו של יום. כך או כך במשתמע הנתבעת הודתה כי יש בעיה בחימום, ניסתה לייחס אותה למרתף, ואז חזרה בה כדי שתוכל לטעון שאין בעיה בבידוד שהיא התקינה.
47.בסופו של דבר, ונוכח הבעיות שהוכחו בהספק של מערכת החימום כולה, ובשים לב לחוות הדעת של המומחה מטעמי הרי שאני קובעת כי המערכת שהתקינה הנתבעת אינה מחממת כמצופה ממנה. כאן המקום להזכיר שהנתבעת התעקשה על חקירה נגדית של מומחה בית המשפט גם בישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה בפני, בא כוח הנתבעת שאל אותו שאלה אחת מתחום הפיזיקה, שנוסחה באופן מטעה, והסתפק בכך שהמומחה הודיע שאינו זוכר את הנוסחה בעל פה, כדי לטעון שחוות דעתו אינה מקצועית. לאחר הדיון הגישו שני המומחים הבהרות והתברר כי כל המחלוקת היתה בשאלה אם יש לחלק את ההספק בזמן העבודה אם לאו, וכי לא נפלה כל טעות בחוות הדעת של המומחה מטעמי.
48.הנתבעת טענה כי בשל העובדה שלא ניתן לקבוע מה מידת הפגיעה בהתחממות של המערכת הרי שהתובע לא הוכיח את נזקיו. די לי בעניין זה להסתפק בעדותו של התובע אשר העיד כי המערכת לא חיממה את הבית כראוי והוא נדרש לגבות אותה במערכות נוספות ודי לי בעניין זה גם בחוות דעתו של המומחה מטעמי, אשר הבהיר כי המערכת אינה מגיעה להספק הנדרש לחימום כל הבית.
סיכום ביניים:
49.הנתבעת הטעתה את התובע בעת כריתת ההסכם, ביצעה את העבודה בניגוד להסכם תוך התרשלות והמומחה מטעם בית המשפט קבע כי המערכת אינה עומדת בנדרש ממנה. מכאן שנותר רק לבחון מהו הפיצוי המגיע לתובע.
גובה הפיצוי:
50.התובע דרש פיצויי הכולל החלפת כל המערכת, הרצפה, פירוק והתקנה של ארונות, החלפת שיש, דיור חלופי ופיצויי בגין עוגמת נפש בסכום כולל שקרוב ל-300,000 ₪. מומחה בית המשפט קבע כי באם התובע יבקש לפרק את כל המערכת, לרבות הרצפה, הזזת ארונות וכדומה הרי שהעלות תהא בסכום של כ-190,000 ₪.
51.בשים לב לכך שחלק מההוצאות שפסק המומחה מבוססות על טענות התובע או על הנחה תיאורטית כי יגרמו נזקים בעת הפירוק, למשל שהשיש במטבח ישבר, הרי שאני קובעת על דרך האומדנה כי ההוצאות הנוספות שהוערכו במסגרת שאלות ההבהרה יפסקו באופן חלקי. מכאן שבסך הכל על הנתבעת לשלם לתובע סך של 180,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.5.17 ועד התשלום בפועל.
52. בנוסף תישא הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ולבני ביתו כתוצאה מכך שביתם לא היה מחומם כראוי במשך שנים, וכתוצאה מהנזקים שנגרמו לבית תוך כדי בדיקתו ופירוק מרצפות בו לדרישת הנתבעת. הפיצוי בגין עוגמת נפש יהיה במלוא הסכום הנתבע ויעמוד על סך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
53.הנתבעת תישא גם בהוצאות התובע בסך 12,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוח התובע בסך 35,000 ₪ כולל מע"מ.
ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.
