ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
25661-04-14
22/11/2016
|
בפני השופטת:
ר. למלשטריך- לטר
|
| - נגד - |
תובעים:
1. יוסף אפשטיין ואח'
2. מנהל העזבון חיה רותם
3. אסתר פרידברג
4. אריאלה בר אדון
5. ישראל יהודה
6. מיכאל מכלוף
7. שולמית גרינברג
8. ישראלה דגן
9. עמוס הראל מכלוף
10. עמליה זאבי
11. גליה וייס
|
נתבעים:
1. עיריית חיפה
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה
|
| החלטה |
1. במהלך הדיון ביום 28.9.16 בקש ב"כ התובע להחליף את תובע 2, מנהל העזבון של גב' חיה רותם ז"ל (להלן "המנוחה") בשלושת ילדי אחותה, גב' פרידברג, וזאת מהטעם שמנהל העזבון סיים את תפקידו ואילו שלושת ילדי גב' פרידברג הם יורשיה של המנוחה.
2. לטענת הנתבעות בין המנוחה לבין ילדי אחותה, הגב' פרידברג, לא מתקיים כל קשר של מוריש-יורש או מצווה- נהנה. עוד נטען כי המנוחה לא ירשה מלכתחילה מאום מאביה ,מר בורשטין ז"ל, שהוא היה הבעלים של חלק מהמקרקעין נשוא התביעה. לכן גם לא היתה לה כל אפשרות להוריש זכויות במקרקעין לילדי אחותה. עוד נטען כי ילדי גב' פרידברג הינם חלק יורשי בורשטין ז"ל(סבם) עוד מיום 6.5.12 ולכן לכאורה עומדת להם זכות תביעה עצמאית, אך משבחרו לא להצטרף לתביעה יש לראותם כמי שויתרו על זכות התביעה, וזכות תביעתם התיישנה. עוד נטען כי הבקשה הוגשה באיחור, באמצע הליך הוכחות לאחר הגשת כל תצהירי הצדדים , וכמעט בתום חקירות נגדיות של התובעים. בנוסף מוסיפה הנתבעת, כי כל זכות תביעה של מר בורשטין ז"ל מוכחשת שכן הוא מכר את זכויותיו במקרקעין 10 שנים לפני אישור תוכנית חפ/1332 או ביצוע הפקעות מכוחה ושולמו פיצויי הפקעה למי שרכש ממנו את המקרקעין, מר דרייסנסטוק.
3. על כך משיב ב"כ התובעת 2 כי במועד פטירתו של המנוח בורשטין (ביום 19.10.83) היו לו שתי יורשות חוקיות, המנוחה וגב' פרידברג שכל אחת מהן היתה זכאית ל-50% מעזבונו. בטרם הוצא צו הירושה, נפטרה גם המנוחה (ביום 13.5.10 )אשר השאירה צוואה ששלושת ילדי אחותה, גב' פרידברג, הם יורשיה. צו קיום צוואתה הוא מיום 7.11.10. נטען כי צו הירושה של בורשטין ז"ל צורף לתצהירים. ( צו מיום 6.5.12, נספח לתצהיר פרידברג ) . מאחר וצו הירושה של בורשטין ז"ל הוצא לאחר פטירת המנוחה, שילב בתוכו את הוראת צוואתה, דהיינו 50% מרכוש מר בורשטין ז"ל הינו של ילדי גב' פרידברג, כדי חלקו של עזבונה של המנוחה רותם.
4. דיון והכרעה
4.1 לפי המסמכים שהפנה אליהם ב"כ המבקשת עולה כי ילדי גב' פרידברג הם אכן יורשי מחצית עזבונו של מר בורשטין ז"ל.
המנוחה רותם השאירה צוואה שילדי אחותה הם יורשיה לגבי רכושה (למעט סכומים כספיים מפורטים שאינם שייכים לענייננו). מאחר ועזבון המנוחה רותם הגיש את תביעתו באמצעות מנהל העיזבון, וזה סיים את תפקידו, כך הצהיר בא כוח התובעת 2, זכאים יורשי העיזבון להיכנס בנעליו.
4.2 בעל דין שנפטר, זכאי לתבוע באמצעות מנהל עזבונו, או באמצעות יורשיו. (תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"1984). כל עוד מונה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים לעשות בעיזבון, אלא ברשות בית המשפט או ברשות מנהל העיזבון. (ס' 121 (א) לחוק הירושה תשכ"ה 1965 ). משסיים מנהל העיזבון את תפקידו, ומשנתן בית המשפט אישור על סיום תפקיד מנהל העיזבון (ס' 45א (א) לתקנות הירושה תשנ"ח 1998 ) יש לאפשר ליורשיו לייצג את העיזבון כחליפיו.
4.3 אין מדובר בתביעה חדשה של יורשים, אלא בהמשך תביעת העזבון, שתביעתו כבעל דין כבר הוגשה במעמד פתיחת התיק.
4.4 לפיכך, אני מתירה כי תביעת העיזבון של המנוחה תהיה באמצעות 3 יורשי חלקה במקרקעין, שהם שלושת ילדיה של הגב' פרידברג. מדובר בשינוי כותרת התביעה בפסקת בעלי הדין בלבד. החלטה זו מותנית בכך שב"כ התובעת 2 ימציא בתוך 7 ימים מהיום אישור בית משפט על סיום תפקיד מנהל העזבון, כפי שניתן לפי תקנה 45 א (א)לתקנות הירושה.
4.5 אין בהחלטה זו כדי למנוע טענה כלשהי מצד הנתבעות, ואין בהיתר שניתן כדי מתן התייחסות כלשהי לעילת תביעתם, אם קיימת.