ת"א 2706-07-11 מועצה מקומית כפר-ברא נ' אבו עיד ואח'

בפני תביעה לתשלום חוב ארנונה, מים וביוב ותשלומי חובה אחרים, שחבים הנתבעים כבעלי נכס מקרקעין בתחום סמכותה של התובעת.

התביעה מתייחסת לשנים 2004-2011 (להלן: תקופת התביעה).

הנתבעים הינם בני זוג שבבעלותם בית מגורים בכפר ברא, בו הם מתגוררים עם תשעת ילדיהם.

אין מחלוקת, כי הנתבע הינו נפגע פעולות איבה וכי נכותו הועמדה במל"ל על 42%. הנתבע מתקיים מקצבה חודשית של המל"ל, לדבריו אינו עובד, ובני הזוג מתקיימים מקצבת הנכות.

לדבריו, קיים איחוד תיקי הוצל"פ בעניינו, כשגובה החוב הכולל הינו כ-250,000 ש"ח, וסכום התשלום החודשי שנקבע לו הינו 250 ש"ח.

הוכח בעדות גזבר התובעת, מר פייסל ריאן (להלן: הגזבר) ובספרי התובעת, המהווים ראיה לכאורה לאמיתות תוכנם ואשר לא נסתרו ע"י הנתבעים, כי הנתבעים לא שילמו לתובעת סכום כלשהו על חשבון חוב הארנונה, המים והביוב בתקופת התביעה. טענתו של הנתבע, כי שילם סך של 10,000 ש"ח על חשבון חוב הארנונה אך לא קיבל קבלה, היא טענה כבושה, נעדרת תימוכין כלשהם, שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית, ואין לה זכר בתצהירו. נראה כי הנתבע התכוון לאותם שיקים מעותדים שמסר לתובעת לתשלום אגרת בניה, ואשר חוללו ונמצאים בגביה בהוצל"פ. אני דוחה גרסתו על תשלום סכום כלשהו מעבר לשיקים אלה, שכלל לא נועדו לתשלום הארנונה, כבלתי מהימנה.

הוכח כי התובעת נקטה הליכי גביה מנהליים (עיקולים) כלפי הנתבעים אך לא הצליחה לגבות מהם בדרך זו סכום כלשהו.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא לגבי סכומי החוב כל אחד מתשלומי החובה.

לעניין ארנונה - מוסכם בין הצדדים, כי לנתבעים מגיעה הנחה בארנונה בשיעור של 80%, בשל עמידתם בקריטריונים המקנים זכאות להנחה מצטברת כזו. ברם, הנתבעים לא שילמו במשך תקופת התביעה כל סכום על חשבון חוב הארנונה, כאשר על פי ההוראות המחייבות את ועדת ההנחות של התובעת, מתן ההנחה מותנה בתנאי כפול של מילוי טופס ותשלום יתרת החוב, לאחר ההנחה, בתוך שנת הארנונה. הגזבר העיד, כי משלא עמדו הנתבעים בתנאים אלה, לא היתה התובעת יכולה לרשום בספריה את ההנחה לה זכאים הנתבעים, אלא לחייב את הנתבעים בספריה במלוא סכום הארנונה השנתי, וזאת בהתאם להנחיות משרד הפנים ולסעיף 16 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) תשנ"ג-1993.