|
תאריך פרסום : 20/02/2017
| גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
|
28438-08-14
16/02/2017
|
בפני סגן הנשיאה:
אור אדם
|
- נגד - |
התובעים:
1. מרדכי בן חיים 2. שולמית אוחנה 3. יורם בן חיים 4. שאול בן חיים 5. בת שבע כהן 6. אהובה בן חיים 7. אשר בן חיים 8. תמר בן חיים 9. דוד בן חיים 10. שושנה בן חיים 11. אבנר בן חיים 12. אמנון בן חיים 13. יונתן בן חיים 14. יעל גרבר 15. בתיה אביטל 16. יוסף בנעים
עו"ד דוד בן חיים
|
הנתבעת:
דקלה - חברה לביטוח בע"מ עו"ד אורון גורן
|
פסק דין |
-
התובעים הם יורשיו של אליהו בן חיים ז"ל (להלן: "המנוח"), שנפטר ביום 16.2.2009.
-
התובעים הגישו תביעה זו, לתשלום בסך 78,747 ₪, תקבולים בגין פוליסת ביטוח חיים ע"ס 50,000 ₪ נכון ליום 1.10.2008, שהוציאה הנתבעת למנוח, בהתאם לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 ( להלן: "חוק הביטוח").
-
הנתבעת טענה, בקליפת אגוז, שתי טענות: ראשית, נטען כי התביעה התיישנה, שכן בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק הביטוח. שנית, נטען כי מדובר רק בהצעה לביטוח שנשלחה לרבים, ומאחר שלא מולאו הטפסים שצורפו להצעה ולא שולמה הפרמיה בגינה, לא נכנסה הפוליסה לתוקף.
טענת ההתיישנות
-
סעיף 31 לחוק הביטוח קובע כדלקמן: "תקופת ההתיישנות לתביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח...".
-
סעיף 18 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958 קובע כדלקמן: "...לעניין חישוב תקופת ההתיישנות, אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על-ידי הזכאי המקורי או על-ידי חליפו, ... ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות...".
-
שילובן של שתי הוראות החיקוק מלמד, כי בתביעת ביטוח נקבעה התיישנות מקוצרת של שלוש שנים בלבד ממקרה הביטוח. בענייננו, מקרה הביטוח הוא מותו המצער של המנוח. סעיף 18 לחוק ההתיישנות, מוסיף וקובע כי ככלל, מעברה של זכות מאדם אחד לחליפו איננה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. עם זאת, במקרה של ירושה, ניתנת ארכה של שנה נוספת מיום שהחליף נכנס לנעליו של הזכאי.
-
ראשית, לעניין פרשנות סעיף 18 לחוק ההתיישנות, בעניין מרווה (ע"א 1945/09 עזבון סמניה מרווה נ' המועצה האזורית מטה אשר (19/01/2012)), נדונה סוגיית ההתיישנות של עילת תביעה השייכת לקטין שנפטר בטרם בגר. נפסק שם, כי בהנחה שתקופת ההתיישנות לא הסתיימה לגבי המוריש הקטין, ההורים יזכו לתקופת התיישנות שתחפוף לתקופה שנותרה לקטין באותו שלב, תוך הפסקת ההשהיה. תקופה זו לא תעלה על תקופת ההתיישנות, אך בכל מקרה לא תהא קצרה משנה אחת (שם, פסקה 6 לפסה"ד של כב' השופט הנדל).
-
ברוח זו, אם כבר חלפה ונסתיימה מלוא תקופת ההתיישנות עד למועד הירושה, אין כל הארכה. אם התקופה לא נסתיימה, עומדת לזכות החליף יתרת התקופה, ולפחות שנה אחת. כך למשל, אם נפטר אדם שש שנים וחצי לאחר עילת התביעה, לכאורה עם העברת הזכויות לחליף, נותרה רק חצי שנה לתום תקופת ההתיישנות, ואולם בא סעיף 18 ומאריך תקופה זו לשנה ממועד החליפות. אם התקופה כבר חלפה במלואה, ממילא אין תחולה לסעיף 18 הנ"ל.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|