המוסד לביטוח לאומי נ' חברת אורתם מליבו בניה מתועשת בע"מ ואח'

בפני בקשת התובע לזימון הנפגע בתאונת עבודה, לדיון בתביעת השיבוב שהגיש התובע כנגד הנתבעות על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי") וזאת לצורך חיובו לחתום על וס"ר, על מנת להעבירו לנתבעות.

לאחר עיון החלטתי כי דין הבקשה להידחות. להלן נימוקי.

בשאלה האם ניתן לחייב את הנפגע בתביעת שיבוב להמציא וס"ר, על אף שאינו צד להליך, אין פסיקה של בית משפט העליון או של בתי המשפט המחוזיים, ככל שהצלחתי לאתר. בעניין זה ניתנו שתי החלטות סותרות של בתי משפט השלום. בת.א. (שלום תל אביב) 31432/08 המוסד לביטוח לאומי נ' יכין חקל חברה לתעשיות שימורים בע"מ [ניתן ביום 24.3.2010], סבר בית המשפט כי ניתן לחייב את הנפגע לחתום על וס"ר. לעומת זאת בת.א. (שלום ראשל"צ) 4173/08 ביטוח לאומי סניף ת"א נ' עירית חולון ואח' [ניתן ביום 21.3.2010], הוחלט כי לא ניתן לחייב את הנפגע לחתום על וס"ר כשאינו צד להליך. אצרף דעתי לגישה האחרונה.

על פי ההלכה הפסוקה, למעט מקרים בהם מוכחת שליטה של בעל הדין, על הצד השלישי, לא ניתן לחייב צד שלישי שאינו צד להליך לגלות מסמכים בשליטתו (ראה: ע"א 307/66 שניאורסון נ' בית חולים שערי צדק, פ"ד כ (4) 167; ע"א (ת"א) 630/96 חורי נ' דוד לובינסקי בע"מ [ניתן ביום 20.11.1997]). באותה מידה גם לא ניתן להורות לו להשיב על שאלון (ראה: ע"א 218/63 מדינת ישראל נ' ריבק ואח', פ"ד יז 1984; ת.א. (חי') 984/04 המוסד לביטוח לאומי נ' כפר ויתקין מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית [ניתן ביום 5.2.2006]. זו גם היתה הגישה המסורתית במשפט האנגלי (Elder v. Carter [1890] 25 Q.B.D. 194; O'shea v. Wood [1891] P. 286; Williams v. Ingram [1900] 16 T.L.R. 434; Arab Monetary Fund v. Hashim (No. 5) [1992] 2 All. E.R. 911). גישה זו שונתה כיום באנגליה עם התקנתו של כלל דיוני מפורש ב- 1998 שמתיר במקרים מסויימים דרישת מסמכים מצד ג' (CPR 31.17). בהתאם לשינוי חקיקתי זה מתאפשר כיום באנגליה לדרוש הצגת מסמכים מצד שלישי ככל שהינם רלבנטיים להליך, אם כי יש לשקול מול דרישה זו את זכותו של הצד השלישי לפרטיות ולחסיון (Flood v. Times Newspapers Ltd. [2009] EWHC 411 (Q.B.)). גישה זו דומה לגישה במשפט האמריקאי שאף הוא איפשר דרישת מסמכים מצדדים שלישיים באמצעות כללים שהותקנו (ראה למשל: Monica W. v. Milevoi, 685 N.Y.S. 2d. 231 (App. Div. 1999)).

במשפט הישראלי לא הותקן כלל המאפשר דרישת גילוי מסמכים מאדם שאינו צד להליך. אמנם, ניתן לזמן צד שלישי להציג מסמך כעד וזאת על פי הסמכות הקיימת בתקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראה: רע"א 4256/98 ה.ל.ס. בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג (1) 621), אך לא ניתן לחייבו לערוך מסמך לצורך העדות (ראה: רע"א 4028/97 הלסקו ישראל בע"מ נ' גלאון [ניתן ביום 29.9.1997]). ממילא איפוא לא ניתן לחייב את הנפגע בענייננו לחתום על וס"ר מאחר ואין עסקינן במסמך קיים.

האם ניתן להגיע לתוצאה אחרת, מאחר ועסקינן בתביעת שיבוב, בה נכנס התובע בנעליו של הנפגע. התשובה הינה שלילית. אמנם התובע נכנס בנעליו של הנפגע, אך בכך אין התביעה הופכת לתביעתו של הנפגע, שאינו צד להליך. סעיף 328(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע:

"הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה".

הסעיף לא נותן לתובע להכנס בנעליו של הנפגע כשלוחו, אלא מקנה לתובע סנקציה המאפשרת לתובע לשלול מהנפגע את הגימלה ככל שלא ישתף פעולה עמו. לאור האמור גם נפסק כי המוסד לביטוח לאומי גם אינו יכול לחייב את הנפגע להיבדק בדיקה רפואית בתביעתו של צד שלישי (רע"א 5123/10 זטולובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי [ניתן ביום 21.8.2012]).

המסקנה הינה איפוא כי אין כל סמכות חוקית לחייב את הנפגע לחתום על וס"ר כאשר אינו צד להליך, וממילא דין בקשת התובע בהקשר זה להידחות.

יחד עם זאת אציין כי אין כל הצדקה ממילא בנסיבות ענייננו להעביר לנתבעות וס"ר. הנתבעות או חלקן היו צד להליך התביעה הקודם שבו תבע הנפגע את הנתבעות (ת.א. 25858-06-14), במסגרתו הגיעו לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ביום 3.9.14. ממילא, באותו הליך בו היה הנפגע צד, חתם הנפגע על וס"ר, ועל כן היתה בידי הנתבעות אפשרות מלאה לאסוף את כל תיקו הרפואי של הנפגע. בנסיבות אלה אין כל הצדקה כי הנתבעות ידרשו מהתובע להחתים את הנפגע שוב על וס"ר (ראה: ת.א. (חי') 881/05‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' רמפלט ציפוי מתכת בע"מ [ניתן ביום 8.8.2007]).

על כן, גם לא ברור לי מדוע, על אף החלטותי מיום 11.8.16, 19.9.16, ו- 14.10.16 לא טרחו הצדדים לעדכן בדבר חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט שמונה עוד ביום 16.2.16.

מן הדין, ולאור החלטתי מיום 14.10.16 היה עלי למחוק היום את התובענה מחוסר מעש. יחד עם זאת, ולפנים משורת הדין, מתוך הנחה כי העיכוב נבע מהנסיון להשגת וס"ר חדש מהנפגע – נסיון שהינו מיותר לדעתי, אמתין עד ליום 15.1.17 להגשת חוות דעת המומחה או עדכון מטעם הצדדים. ככל ועדכון כזה לא יתקבל עד המועד האמור, תימחק התביעה מחוסר מעש בלא התראה נוספת.

המזכירות תביא את התיק לעיוני ביום 16.1.17.