ת"א 29721-02-16 גורבץ נ' די.בי.אם ביטריידר בע"מ

1.המחלוקת בין הצדדים המונחת לפתחי נוגעת לבקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים. לאחר סבב תגובות ותשובות (שהמועד להגשתן הוארך), צמצם התובע בקשתו והמחלוקת מתמקדת כעת בשלושה מסמכים: מסמך א' לבקשה (רשימת לקוחות של הנתבעת); מסמך ה' לבקשה (דו"ח תנועות של הנתבעת לפי תאריך ערך לשנים 2005 עד 2016 לגבי כל תיקי התובע); מסמך ז' לבקשה (המחאות תשלום של הנתבעת לתובע,כאשר למיטב הבנתי התקופה המתבקשת לגביהם היא שנים 2005 עד 2009 (כולל)).

2.לגבי מסמכים א' ו- ה' לבקשה – בשלב זה, דין הבקשה להידחות. תביעתו של התובע מיועדת בין היתר לסעד של מתן חשבונות. הלכה פסוקה היא כי תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: "תחילה על התובע להוכיח כי בינו לבין הנתבע מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, וכן כי קמה לו זכות תביעה ביחס לכספים בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות. בשלב השני, ולאחר שנמצא כי קמה חובה להגשת חשבונות, מתקיים בירור החשבונות אשר בסיומו אפשר ויחויב הנתבע בסכום בו הוא חייב לפי החשבונות...ודוק, במסגרת תביעה למתן חשבונות, יש להורות אך על גילויים של מסמכים הנדרשים לבירור השאלה האם יש מקום להורות על מתן חשבונות, להבדיל ממסמכים המתבקשים לצורך הוכחת התביעה עצמה. יתר על כן, אין ליתן צו גילוי מסמכים שיש בו משום הגשמה של הסעד הנדרש בתביעה העיקרית" (רע"א 1296/14 צוקר נ' צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ, פסקה 12 (7.5.2014), מפי כב' השופט דנציגר).

ההליך שבכותרת מצוי בשלב מקדמי, והתובע טרם צלח את השלב הראשון. לא שוכנעתי כי רשימת הלקוחות ודו"ח התנועות מתחייבים כדי להוכיח את טיב יחסיו של התובע עם הנתבעת ואת עצם זכות תביעתו, ונראה כי מסמכים אלה קשורים לפי מהותם לשלב השני של הוכחת התביעה הכספית לגופה. אעיר כי בפסקה 175 (א) ו- (ב) לכתב התביעה המתוקן, מתבקש סעד עיקרי של "גילוי חשבונות מלא" לרבות "פרטי ורשימות הלקוחות", כך שישנה למעשה חפיפה בין המסמכים המבוקשים לבין הסעד הסופי במסגרת התביעה למתן חשבונות. אוסיף כי מעבר לתניות חוזיות כאלה ואחרות בין הצדדים האוסרות על התובע עיון בספרי הנתבעת ו/או בחשבונותיה (אשר תוקפן מצוי במחלוקת לפניי), הרי רשימת הלקוחות של הנתבעת וכן דו"ח התנועות, הם בגדר מסמכים העשויים לחסות תחת זכות הפרטיות והגנת סוד מסחרי של הנתבעת. אשר על כן, ובמסגרת התביעה למתן חשבונות, התובע יהיה רשאי לעתור לקבלת מסמכים אלה רק בסיום השלב הראשון, לאחר שיוכיח כי בינו לבין הנתבעת התקיימה מערכת יחסים המקימה זכות לקבלת סעד זה.

3.לגבי מסמך ז' לבקשה –בניגוד למסמכים א' ו- ה', אני סבורה כי מסמך ז' עשוי להיות רלוונטי לשלב הראשון הנוגע להוכחת טיב היחסים בין הצדדים. זאת ועוד; מדובר בהמחאות שנמסרו בעבר לידי התובע, ולכן ברור כי הן אינן חוסות תחת זכות לפרטיות או להגנת סוד מסחרי של הנתבעת. התובע הגיש תצהיר מפורט ממנו עולה כי חרף מאמציו, לא הצליח לאתר בעצמו המחאות תשלום של הנתבעת לידיו לגבי שנים 2005 עד 2009 (כולל), וזאת מטעמים שפורטו בתצהיר התובע. מתגובת הנתבעת עולה כי יתכן שמסמכים אלה מצויים בשליטתה, אולם הדבר מצריך בדיקה וחיפוש בארכיב ו/או אצל רואה-החשבון של הנתבעת ו/או באמצעות פנייה של הנתבעת לבנק כדי לשחזר את המסמכים. לפיכך, אני רואה לקבוע כי הנתבעת תעשה מאמץ לאתר מסמכים אלה אם הם ברשותה ו/או בשליטתה, ותודיע על כך עד יום 12.3.2017. ככל שהמסמכים לא אותרו יש לתמוך טענה זו בתצהיר שיפרט מה הבדיקות שנערכו בעניין. ככל שהבדיקה תוביל למסקנה כי האיתור כרוך בהוצאה כספית ראלית (כדוגמת עמלה לבנק), יודיע על כך ב"כ הנתבעת על-מנת שהתובע ישקול האם הוא עומד על בקשתו תוך נשיאה בהוצאות הכרוכות בכך.

4.עד אותו מועד (12.3.2017) תמציא הנתבעת לתובע את העתקיהם של מסמכים ו' ו- ט' לבקשה, בשים לב לטעמי הארכה שהתבקשה ביחס למסמכים אלה בפסקה 35 לתשובת הנתבעת מיום 22.2.2017.

עיון פנימי - 13.3.2017.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ז, 28 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.