ת"א 3015-07-16 אמיר חברה להנדסה וסחר בע"מ נ' מרכבים למשאיות חלוה בע"מ ואח'

מונחת לפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבעת 1 על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בבקשה נטען, כי בוצעה המצאה כדין של כתב התביעה לנתבעת 1 באמצעות הבן של מנהל הנתבעת.

הנתבעת הינה תאגיד ובביצוע המצאה של כתבי בי-דין לתאגיד יחולו הוראות תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וזו לשונה:

"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום - תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים". [ההדגשה אינה במקור].

הכלל הוא כי המצאה תבוצע ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו [ראה תקנה 477 לתקנות סד"א]. על השליח המבקש להמציא כתב בי-דין לבעל דין לפעול בשקידה ראויה וסבירה; ושליח לא יצא ידי חובתו אם הלך פעם אחת לבעל דין ולא מצא אותו. בדומה יש להקפיד על ביצוע המצאה לתאגיד.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות, כי  המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק - בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד.

ברם, לצורך הידיעה שאכן בוצעה מסירה לכתובת התאגיד, או למנהל התאגיד, נחוצה תשתית מספקת להוכחת הטענה.  

במקרה דנן, בנוגע להמצאה למען הרשום של התאגיד -  אין בפני תיעוד לכתובת של התאגיד לא באישור המסירה ולא בתצהיר המוסר על מנת לוודא כי ההמצאה בוצעה ב"מענו הרשום של התאגיד".

זאת ועוד, לא מצאתי כי על אישור המסירה לנתבעת 1 מוטבעת חותמת החברה ותאריך המצורף לחותמת.