לוי ואח' נ' אמירי זכרון יעקב בע"מ

לפני ביהמ"ש תביעה של רוכשי דירות לפיצוי בגין טענה לאיחור במסירה

הגשת כתבי טענות ודיונים

1. התובעים הגישו בתאריך 12.1.23 כתב תביעה בו ביקשו לחייב הנתבעת לשלם להם פיצוי בסך של 704,029 ₪. הנתבעת הגישה כתב הגנה, לאחר שביקשה וקיבלה ארכה, בתאריך 2.4.23. התובעים הגישו כתב תשובה בתאריך 24.4.23. ביהמ"ש נתן צו להגשת ראיות בתאריך 14.7.23. התובעים הגישו ראיותיהם, לאחר שביקשו וקיבלו ארכה, בתאריך 7.9.23. ביהמ"ש נתן באותו יום תוקף של פסק דין להסכמת התובעת 7 והנתבעת. עקב פרוץ המלחמה, הנתבעת הגישה ראיותיה בתאריך 13.2.24. הדיון הראשון התקיים בתאריך 20.2.24 ובו ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת ראיות ופתח בהליך למינוי מומחה מטעמו לשמאות. ביהמ"ש מינה בתאריך 21.3.24 מר אהרון בוץ כמומחה מטעמו לשמאות. הדיון השני התקיים בתאריך 26.3.24 ובו נחקרו מתנאל לוי, יקיר רפאלי, איתי רפאל מאושר, דניאל ליבשיץ, ספיר עדן נווה ונתן יחזקאל ברנד (להלן: "מתן, יקיר, איתי, דניאל, ספיר ונתן") ומטעם הנתבעת ליאור טויטו ואלי כהן (להלן: "ליאור ואלי"). המומחה מטעם ביהמ"ש הגיש חוות דעתו בתאריך 5.5.24. הדיון השלישי התקיים בתאריך 20.5.24 ובו ביהמ"ש קבע מועד נוסף לצורך חקירת המומחה מטעמו. הדיון הרביעי התקיים בתאריך 3.7.24 ובו נחקר המומחה מטעמו. תמליל הדיון התקבל בתאריך 19.9.24 וביהמ"ש נתן צו להגשת סיכומים. התובעים הגישו סיכומיהם בתאריך 1.10.24 והנתבעת בתאריך 4.11.24.

   דיון והכרעה

2. על ביהמ"ש לקבוע האם על הנתבעת לפצות התובעים בגין איחור במסירה ואם כן בכמה.

   להלן דיון במחלוקות

    

   האם הנתבעת איחרה במסירת הדירות?

3. התובעים טענו בכתב התביעה כי רכשו מהנתבעת דירות מגורים בבניין בן 22 קומות המכונה "בניין 11" המהווה חלק ממיזם נדל"ן למגורים בשם "אמירי פארק חדרה", המצוי במקרקעין הידועים כגוש 10403 חלקה 119, ברחוב לכיש 2 חדרה (להלן: "הבניין") וכי מועד המסירה שנקבע בהסכמים בין הצדדים חלף, והנתבעת מיאנה למסור את הדירות וסירבה לשלם להם פיצוי בגין האיחור במסירה. עוד טענו, שבתקופת הביניים שלאחר מועד המסירה החוזי, אף יצרה הנתבעת מספר פעמים מצג בפניהם לפיו הם צפויים לקבל את החזקה בדירתם בתוך זמן קצר וכי הם הסתמכו על הודעותיה ושינו מצבם לרעה על סמך הודעות אלה, תוך שנגרמו להם נזקים והוצאות, וכן סבלו מחוסר הוודאות שבהתנהלותה. עוד טענו שהנתבעת מתעלמת מדרישותיהם לפיצוי ולחילופין מציעה "סכומי פשרה" נמוכים ביותר שאינם תואמים להוראות הדין הקוגנטיות.

    

4. עוד טענו, שבפועל הבניין קיבל טופס 4 רק בתאריך 4.10.22, כך לשיטת הנתבעת עצמה, ומכאן, שרק החל מאותו מועד היו הדירות בבניין ראויות למגורים וניתן היה לאכלסן, וזאת חודשים ארוכים אחרי מועדי המסירה בהתאם להתחייבות הנתבעת. עוד טענו, שבמהלך שנת 2022 נשלחו אליהם שתי הודעות רשמיות מטעם הנתבעת ובהן התראה לפני תחילת מסירת הדירות, בהן הם נדרשו לבצע את כל הפעולות הנחוצות (לרבות פירעון יתרת התשלום לקבלן) לצורך מסירת הדירה לידיהם. עוד טענו, שבפעם הראשונה, בחודש אפריל 2022, הודיעה להם הנתבעת על מסירת הדירה ב"סוף מאי, תחילת יוני 2022", ובפעם השנייה, בחודש יוני 2022, הודיעה הנתבעת על מסירה ב"תחילת אוגוסט 2022". עוד טענו, שהם הסתמכו על המצג שיצרה בפניהם הנתבעת, ונערכו בהתאם, לרבות נטילת משכנתאות תוך כדי תשלום שכר דירה לדירת המגורים בשכירות שבה הם התגוררו באותה עת, ואי חידוש הסכמי שכירות לתקופה שלאחר קיץ 2022, ולחלופין התקשרות עם צדדים שלישיים בהסכמי שכירות לדירה שצפויה להימסר להם, רישום ילדים למסגרות בסמוך לבניין, וכיו"ב ואולם, טענו, ברגע האמת, הם לא קיבלו כל מענה מהנתבעת ונאלצו להתמודד עם חוסר הוודאות ועם שינוי מצבם לרעה בכוחות עצמם. להלן חישוב מניין האיחור הנטען: