ת"א 4014-05-13 פ' נ' דקלה חברת ביטוח בע"מ

לפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי תקופת הפיצוי המקסימלית, על פי הפוליסה, הינה 12 חודשים, וכי סכום הביטוח הינו 2,000 ₪ נכון למועד 9/2003.

הצדדים הסמיכוני לפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984. עוד הסכימו הצדדים, כי לא תעמוד למחלוקת העובדה כי הפוליסה מבוטלת (לאחר מתן פסק הדין), וכי זכאות התובעת לאור הגדרת "אובדן כושר עבודה" בפוליסה הינה במחלוקת.

לטענת הנתבעת, התובעת אינה סובלת מאובדן כושר עבודה מלא, כהגדרתו בפוליסה. כן טוענת הנתבעת, כי התובעת הפרה את חובת הגילוי, עת השיבה בשלילה על כל השאלות הנוגעות למצבה הרפואי. לטענת הנתבעת, השאלות שהוצגו היו בעניינים מהותיים, וקיים קשר סיבתי בין העובדות שלא גולו לבין קרות מקרה הביטוח. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת רפואית לפיה מצבה הבריאותי הנוכחי של התובעת נטוע כולו בבעיות כרוניות שתועדו, שהחלו שנים רבות טרם חיתומה, והלכו והחמירו, כצפוי. כן הוגשה חוות דעת חיתומית לפיה, לו היתה התובעת מגלה את מצבה הרפואי לאשורו, לא היתה הנתבעת, או מבטחת סבירה אחרת, מבטחת אותה בגין אובדן כושר עבודה.

מטעם התובעת הוגשה חוות דעת רפואית בתחום האורתופדי, בה צוין כי התובעת אינה מסוגלת לעבוד. לטענת התובעת, השיבה בתום לב לשאלות בדבר מצבה הבריאותי, ולא ציינה כי היא סובלת ממחלקת פרקים, שכו מחלתה אובחנה רק לאחר עריכת הביטוח, בשנת 2006.

אין בטענות אותן סקרתי לעיל, כדי למצות את טענות הצדדים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחוות הדעת, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני מורה כדלקמן:

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 18,000 ₪ בצירוף הוצאות האגרה ששולמה, והוצאות חוות הדעת מטעמה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 2,700 ₪.