ורד ואח' נ' זכריה ואח'

לפניי תביעת התובעים נגד הנתבעים, לתשלום פיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה על סך 300,000 ₪, ולחילופין סך של 278,290 ₪ פיצוי ממוני בשל נזקים.

רקע

ביום 10.07.19 נחתם בין הצדדים הסכם מכר (להלן: "ההסכם"), במסגרתו רכשו התובעים מהנתבעים דירת קרקע ביישוב באר גנים (להלן: "הדירה"), תמורת סך של 3,100,000 ₪.

עובר לכריתת הסכם המכר, ביום 20.02.19, נכרת בין הצדדים הסכם שכירות, במסגרתו שכרו התובעים מהנתבעים את הדירה, כאשר מועד תחילת השכירות הוא 01.04.19.

טענות התובעים

מספר חודשים לאחר קבלת החזקה בדירה, ולאחר שהתובעים עברו להתגורר בדירה, עם הגעת עונת הגשמים, החלו לחדור מי גשמים לתוך מעטפת הבית, לרבות במרתף. עם הגשם הראשון, הוצף המרתף המצוי בדירה ממי גשמים.

במסגרת שיח שהתנהל בין הצדדים, נלמד מדברי איש האיטום כי הנתבעים לא ביצעו איטום במעטפת הבית, ולכן החלו לחדור מי גשמים לתוך מעטפת הבית, לרבות למרתף הבית.

ביום 25.02.20, נקראה חברת "איטום פז" לבצע בדיקה בדירה, ומומחה מטעמה קבע כי חדירת מי הגשמים היא ממעבר מים בתפר קיר רצפה לאורך כל היקף המרתף, וכי קיים כשל באיטום הקירות החיצוניים באזור המרתף.

על פי חוות דעת המומחה, עלות התיקון עומדת על סך של 253,890 ₪.

ביום 08.03.20, נשלח מכתב התראה לפיו התובעים מעמידים את הדירה לבדיקת איש מקצוע מטעם הנתבעים, אך הנתבעים התעלמו ממכתב ההתראה. בטרם הגשת התביעה, פנו התובעים לנתבעים במספר הזדמנויות כדי לאפשר לנתבעים לתקן את הליקויים שהתגלו בדירה, אך כל זאת לשווא וללא מענה ענייני מצד הנתבעים.

במסגרת הסכם המכר, הנתבעים הצהירו בסעיף 5ב כי "אין בבית כל מום הידוע למוכרים, הוא במצב טוב וראוי לשימוש וישאר כך עד למועד מסירת הבית לקונים". למעשה, הוצהר כי אין בדירה כל פגם או מום, לרבות פגם נסתר ו/או מום נסתר.

הסתרת המומים ו/או הפגמים מהווה ניהול משא ומתן בחוסר תום לב. כמו כן, הסתרת מומים ו/או ליקויים לרבות חדירת מי גשמים, מהווה הצהרת מוכרים שקרית וכוזבת, אשר מהווה הפרה יסודית של הסכם המכר. הפרות אלה מזכות את התובעים בתשלום הפיצוי המוסכם והמוערך מראש שנקבע בהסכם בסך של 300,000 ₪.

לחילופין, הנתבעים גרמו לתובעים נזקים כבדים כדלקמן: עלות התיקונים בסך 253,890 ₪ על פי חוות הדעת; תשלום עבור חוות הדעת בסך 2,400 ₪; עוגמת נפש, התרוצצויות והפסד ימי עבודה בסך 20,000 ₪ - המסתכמים לסך של 278,290 ₪.

מטעם התובעים העידו התובע 2 וכן הוזמנו לעדות מר חכמון – עורך חוות הדעת מטעם איטום פז ומר יועז ברגר – עורך חוות דעת מטעם פלס איטום, שיקום מבנים ובניה בע"מ.

יוער כי על אף שגם התובעת 1 מסרה תצהיר עדות ראשית, הסכימו הצדדים להסתפק בעדות התובע 2 (כמו גם בעדות הנתבע 1) תחת חקירת שני התובעים (עמ' 7 ש' 12 – 15 לפרוטוקול).

עוד יוער כי התובעים הזמינו לעדות את מר אורי שושן, קבלן הביצוע של עבודות התיקונים בדירה, אשר סירב ליתן תצהיר, אולם לאחר שלא התייצב לדיון, ויתרו על עדותו.

טענות הנתבעים

אין ולא היה כל מום בדירה שהיה ידוע לנתבעים עד למועד מסירת החזקה בדירה. כל מידע חיוני ומשמעותי בעניין הדירה נמסר לתובעים על ידי הנתבעים בטרם נחתם הסכם המכר, והנתבעים לא הפרו את חובת הגילוי ולא הסתירו דבר מהתובעים. כל נזק שנגרם, ככל שנגרם, הוא באחריותם הבלעדית של התובעים ולא בעקבות בעיות איטום כלשהן.

בשנת 2016 רכשו הנתבעים מגרש ועליו בנו בית מגורים, בהתאם לתוכנית אדריכלית קפדנית ובהתאם לתקנים מחמירים. בין היתר, ביום 27.02.17, הזמינו הנתבעים עבודות איטום ממומחה לעבודות איטום, מיכאל גואטה, הכוללת איטום מרתף, רצפת קומה ראשית, קירות, שתי מקלחות, קירות יסוד, גגות ומחסן.

בחודש ינואר 2018, לאחר שקיבלו את האישורים הנדרשים, עברו הנתבעים להתגורר בבית.

ביום 29.11.18, הנתבעים חתמו על הסכם שכירות לשנה עם מר אלירן לוי, למגורים בקומת המרתף. אלירן לוי התגורר בקומת המרתף במהלך חורף 2019-2018, ולא הייתה כל בעיה של הצפה ו/או נזילות.

התובעים הביעו התעניינות ברכישת הבית, והחליטו לעבור להתגורר בבית בשכירות עד אשר יבשיל הסכם המכר. ביום 20.02.19 חתמו הצדדים על הסכם שכירות, וביום 01.04.19 עברו התובעים להתגורר בבית בשכירות. לבקשת התובעים פונה השוכר אלירן לוי מקומת המרתף.

לאחר חתימת הסכם השכירות ובטרם עריכת הסכם המכר, בידיעת ובהסכמת הנתבעים, ביצעו התובעים שינויים בבית הכוללים שיפוץ מאסיבי, לרבות שינויים באינסטלציה, שינויים בחדר הורים ובמקלחת הורים, החלפת אריחים, טיח וצבע, ושבירת קיר חיצוני של הבית שהפך מחלון לוויטרינה לכניסה ויציאה מהסלון לאזור הגינה החיצונית של הבית.

הליקויים בבית, ככל שקיימים, נבעו מהתנהגות רשלנית של התובעים ואי ביצוע איטום כחלק מהשיפוץ שביצעו בבית.

בחודש 03/2019, כשבועיים לפני כניסת התובעים למגורים בשכירות בבית, עדכנו הנתבעים את התובעים כי יש לשים לב לשני עניינים הקשורים לקומת המרתף, אשר נמצאת מתחת לקו האדמה. הראשון, אסור לזרוק מגבונים לאסלה, שכן הדבר עלול להביא לסתימה במשאבה ולגרום לחדירת מים לקומת המרתף. השני, יש להחליף את מיקום השקע של המשאבה הנמצאת בבור השאיבה כי מיקומה גורם, מעת לעת, להפסקות חשמל. בעת שמתרחשת הפסקת חשמל, המשאבה אינה עובדת, דבר אשר עלול להביא לחדירת מים לקומת המרתף בעת גשמים. למיטב ידיעת הנתבעים, התובעים עשו כן.

ביום 10.07.19 נערך הסכם מכר בין הצדדים, לפיו התובעים רכשו את הבית מאת הנתבעים. על פי ההסכם, החזקה בבית עברה לתובעים ביום 20.08.19, אבל בפועל הבית היה בחזקת הנתבעים החל מיום 01.04.19.

ביום 09.01.20, התובע 2 פנה טלפונית לנתבע 1, והודיע לו שקומת המרתף מוצפת מים. הנתבע 1 אמר לתובע 2 כי בעת שהשוכר אלירן לוי התגורר בקומת המרתף, לא היו בעיות של נזילות או הצפה. מתוך רצון לעזור לתובעים למצוא את מקור הבעיה, הגיע הנתבע 1 למחרת, ביום 10.01.20, יחד עם מומחה לאיטום בשם אלכס, כדי לאתר את הבעיה. אלכס קבע שהמים בניקוז "עומדים", כלומר קיימת סתימה בניקוז שהביאה, ככל הנראה, להצפת קומת המרתף וכי יש להביא מומחה לאינסטלציה לטפל בבעיה. התובע 2 הזמין אינסטלטור מומחה בשם תומר קהתי, אשר הגיע בו ביום, ומצא כי הסתימה בניקוז שהביאה להצפה בקומת המרתף, נוצרה כתוצאה מזריקת מגבונים מרובה באסלה. הנתבע 1 ותומר עבדו יחד במשך כ-4 שעות, והצליחו לשחרר את הסתימה שנוצרה בתעלת הניקוז ולרוקן אותה מכמות המגבונים האדירה שהייתה שם.

כשבועיים לאחר מכן, שוב קרתה הצפה בקומת המרתף, והתובע 2 קרא שוב לתומר קהתי האינסטלטור לטפל בבעיה. תומר הגיע לשחרר את הסתימה שהביאה להצפה, וקבע כי הניקוז היה מלא במוצרי היגיינה אשר הביאו לסתימה, בעקבותיה המשאבה הפסיקה לעבוד.

התובעים החליטו שהבעיה היא באיטום ודרשו מהנתבעים להביא מומחה לבדיקת האיטום בבית. הנתבעים אמרו לתובעים כי הבית חדש, ויש אחריות על האיטום שנעשה על ידי מומחה איטום, מיכאל גואטה, והציעו לקרוא למיכאל גואטה שיבדוק את האיטום ויתקן ליקויים ככל שיש כאלו. הנתבעים סירבו בתוקף ודרשו לערוך חוות דעת הנדסית שתבדוק את האיטום בבית.

ביום 31.01.20, הזמין התובע 2 חוות דעת מאת חברת "פלס איטום, שיקום מבנים ובנייה בע"מ" (להלן: "חוות דעת פלס"), לבדיקה הנדסית של הבית, תוך שדרש כי התשלום בגינה ישולם על ידי הנתבע 1. הנתבע 1, אשר חשש מאיומי התובע 2 והיה נחוש להבין את שורש הבעיה והסיבה להצפה, נענה לדרישת התובע 2 ושילם סך של 2,340 ₪ בגין חוות דעת זו. לעניין זה נטען כי התובעים שהזמינו את חוות הדעת, סירבו לשלם בגינה מכיוון שלא תאמה את ציפיותיהם, וביקשו מהמומחה שערך אותה לשנות אותה או לערוך חוות דעת חדשה, ומשהמומחה סירב, הציעו לשלם לו סך של 800 ₪ בלבד. כאשר הבינו כי הם חייבים לשלם, הם דרשו זאת מהנתבעים. המומחה טען שהתובעים לא סיפרו לו אודות ההצפה שנגרמה מסתימה בניקוזים כתוצאה מזריקת מוצרי היגיינה לאסלה.

בחוות דעת פלס, הייתה התייחסות לרטיבות בקומת המרתף ונקבע כי ככל הנראה, "מקור הנזילה וכניסת מים דרך מערכת הביוב וניקוז מי הגשמים המחוברות ביחד אל בור ניקוז משותף. הימצאות סימני הרטיבות בין הפוגות באריחים בחדר הרחצה בסמוך לקיר בו מצויה האסלה, וכן הימצאות של ריכוז מים רב יותר מתחת לריצוף באזור הכניסה לחדר הרחצה, תומכים בהשערה הנ"ל". כן צוין, בהתייחס לסלון הבית שנמצא מעל קומת המרתף, כי "בקיר הסלון הגובל בוויטרינת היציאה אל החצר, נראתה ונמדדה עלייה קפילרית בסמוך לפתח היציאה. בשיחה עם מזמין העבודה, נמסר לי כי לא בוצעה חגורת הפרדה ואיטום מתחת לוויטרינה". התובעים שביצעו את השיפוץ בבית, לא דאגו לאיטום בוויטרינה שהייתה חלק מהשיפוץ שביצעו.

ככל שהתעוררו בעיות חדשות בבית לאחר כניסת התובעים להתגורר בו, הם קרו בעקבות עבודות שביצעו התובעים בבית או כתוצאה מהתנהגות רשלנית שהביאה לסתימה במשאבה ככל הנראה בעקבות השלכת מוצרי היגיינה ומגבונים לאסלה.

לא היה כל מום בבית שהיה ידוע לנתבעים עד למועד מסירת החזקה. לחילופין, בהתאם לסעיף 22 להסכם, סעיף 5 אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם.

עוד בטרם נערך ההסכם, ובטרם קיבלו התובעים את החזקה הרשמית בו, הם הכירו כל פינה בבית וערכו בו שיפוץ מאסיבי. בהתאם לסעיף 18 להסכם, התובעים הצהירו כי בדקו את מצבו הפיזי, התכנוני והמשפטי של הבית, ורכשו את הבית במצבו. לתובעים הייתה הזכות ואף החובה לבדוק את הבית בטרם רכישתו.

ככל שהיה נזק חמור בבית, הנתבעים לא היו יכולים להסתיר אותו עד כניסתם של התובעים להתגורר בבית, שכן מדובר היה בחורף קשה במיוחד שנמשך מספר חודשים, עד לפחות אפריל 2019. היום בו עברו התובעים להתגורר בבית, 01.04.19, היה יום גשום במיוחד. התובע בדק היטב את הבית חודשים רבים בטרם כניסתו.

הנתבעים לא התעלמו ממכתב ההתראה וענו במכתב תשובה מיום 18.03.20. הנתבעים סרבו לשלם עבור מומחה נוסף, וטענו כי הבעיות הקיימות בבית אינן באחריות הנתבעים, וכל בעיה שנוצרה בבית נוצרה כתוצאה מהשיפוץ.

התובע 2 טען בפני הנתבעים כי התובעים הגישו תביעה לחברת הביטוח המבטחת את הבית, וקיבלו כפיצוי סך של כ-50,000 ₪ עבור הנזק שאירע כתוצאה מהצפה.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1, מר מיכאל גואטה, מר אלירן לוי ומר תומר קהתי.

יוער כי על אף שגם הנתבעת 2 מסרה תצהיר עדות ראשית, הסכימו הצדדים להסתפק בעדות הנתבע 1 (כמו גם בעדות התובע 2) תחת חקירת שני הנתבעים (עמ' 7 ש' 12 – 15 לפרוטוקול).

חוות הדעת בתיק

התובעים בכתב תביעתם, הסתמכו על חוות דעת מומחה של "איטום פז", מיום 25.02.20.

על פי האמור בחוות הדעת, ערך אותה המומחה ברק חכמון, אולם בדיון מיום 18.04.23, התברר כי נפלה טעות בחוות הדעת ומי שערך אותה הוא מר בני מבורך חכמון.

מהאמור בכתב ההגנה, התברר כי הייתה חוות דעת נוספת קודמת של "פלס איטום, שיקום מבנים ובנייה בע"מ", מיום 31.01.20, שנערכה על ידי המומחה יועז ברגר.

יצוין כי הדבר לא נזכר בכתב התביעה.

בתצהיר העדות הראשית של התובע, הצהיר התובע בעניין זה כדלקמן:

"בסמוך ליום 31/01/19, הוזמן יועץ איטום לחוות דעתו וליתן הנחיות להמשך ביצוע בדיקות ובחינת מקור חדירת המים למרתף, בין היתר המליץ המומחה על פירוק שורה שלימה של אריחים במעטפת הפנימית של המרתף, ואם כל אלו הפעולות לא יספקו את התשובה למקור המים, נדרש לפרק את הריצוף כולו". (סעיף 10 לתצהיר).

בחוות דעת פלס (יועז ברגר) מיום 31.01.20, נקבע כדלקמן:

בחלק הדן בממצאים – "במרתף קיימת רטיבות רבה, המופיעה כעלייה קפילארית, בהיקף הקירות. לדברי מזמיני העבודה, הייתה "נביעת מים" מתוך הרצפה, לפחות בשתי נקודות, דבר שהצריך שאיבת מים אינטנסיבית במשאבת וואקום מתוך המרתף".

כן צוין כי בבדיקה שנערכה במכשור אלקטרוני, נמדדו ערכים המצביעים על הימצאות רטיבות מתחת לריצוף בכל חלל המרתף, כאשר נמדדה היצטברות של רטיבות בערכים גבוהים יותר מתחת לריצוף באזור היציאה מחדר הרחצה במרתף וכן בחדר המגורים הסמוך לחצר האנגלית בו מצוי בור הניקוז.

בחלק הדן במסקנות והמלצות - "כמות המים הרבה שחדרה למרתף מעוררת חשד, שמקור הנזילה וכניסת מים דרך מערכת הביוב וניקוז מי הגשמים, המחוברות ביחד אל בור ניקוז משותף. הימצאות סימני הרטיבות בין הפוגות באריחים בחדר הרחצה בסמוך לקיר בו מצויה האסלה, וכן הימצאות של ריכוז מים רב יותר מתחת לריצוף באזור הכניסה לחדר הרחצה, תומכים בהשערה הנ"ל".

כן נקבע כי "במצב הנוכחי, בו ישנה חדירת מים רבה והתפשטות מים בכל המרתף, לא ניתן לקבוע בוודאות מלאה מהיכן נובעת חדירת המים וייתכן ומדובר בצירוף של יותר מגורם אחד. רוב הכשלים המופיעים באיטום של מרתף, נעוצים בנקודות החיבור בין רצפת המרתף לקירות".

המומחה המליץ על ביצוע מספר שלבים, ובהם בדיקת מערכת הניקוז ושל בורות הניקוז בחצרות האנגליים ובסמוך לדלת הכניסה למרתף, הפרדה בין מערכת ניקוז הביוב לבין מערכת ניקוז מי הגשמים או בדיקת אפשרות של התקנת שסתום חד כיווני שימנע את חזרת המים מבור הביוב אל תוך המרתף ופתיחה של הריצוף מתחת לדלת הכניסה למרתף, לוודא הימצאות חגורת איטום תקינה מתחת לריצוף. המומחה המליץ על ביצוע בדיקת הצפה לחצרות האנגליות למשך 7 ימים וציין כי במידה שהבדיקות לא יעלו מענה למקור הבעיה, ו/או על מנת לקבל אינדיקציה ברורה למצב איטום קירות ורצפת המרתף, יש לפתוח נקודתית מספר אריחים, במיוחד בנקודות החיבור בין הרצפה לבין הקירות, להוציא את השומשומית ולבחון כניסת מים בזמן אמת. המומחה ציין כי הדבר יסייע בייבוש מהיר של הרטיבות וציין מקומות מומלצים לביצוע פתיחת המרצפות הנקודתית.

בהתייחס לסלון, ציין המומחה כי "בקיר הסלון הגובל בויטרינת היציאה אל החצר, נראתה ונמדדה עליה קפילארית בסמוך לפתח היציאה. בשיחה עם מזמין העבודה, נמסר לי כי לא בוצעה חגורת הפרדה ואיטום מתחת לויטרינה". המומחה ציין כי יש לפתוח את הריצוף מתחת לוויטרינה, לצקת חגורת הפרדה מתחת לריצוף, לבצע רולקות ומערכת איטום שתמנע את כניסת המים מתחת הריצוף אל חלל הסלון. כן ציין המומחה כי יש לבדוק את נקודת החיבור בין הקיר החיצוני למשטח המרוצף מתחת לריצוף, לוודא שקירות המעטפת מוגנים במערכת איטום.

בחוות הדעת של איטום פז (המומחה בני מבורך חכמון), מיום 25.02.20, נקבע, בתיאור המקרה, כדלקמן:

"מהפרטים שמסר לי המזמין, עולה כי מאז קיבל לידיו את המבנה בחודש 04/2019 כל עת בה יורדים ממטרים במקום, מצטברים מי הגשם בדירה וכך המרתף מוצף. המזמין מסר לי כי מוכר המבנה לא ציין בפניו, קודם המכירה, כי קיימת בעיה של חדירת מי גשם והצפה של המבנה".

בפרק הממצאים, צוין, בהתייחס למרתף, "נבדק ונמצא כי קיים מעבר מים בתפר קיר רצפה לאורך כל היקף המרתף, ניתן לראות את הכשל הנ"ל כיוון שריצוף המרתף כולל הסומסום הוסר, הבדיקה נעשתה מהצד הפנימי, כמו כן ישנם מקומות של חדירת המים המתחילה כ-50 ס"מ מקיר המרתף, ניתן לומר כי קיים כשל באיטום הקירות החיצוניים באזור המרתף".

יצוין כי בהתייחס למעטפת מרוצפת נקבע כי "נבדק ונמצא כי קיימים ליקויים במערכת האיטום של מעטפת הבית, נמצא כי קיימת חדירת מי גשמים לתוך מעטפת הבית, נמצא כי קיימת עלייה קפילרית של מי גשמים ניתן להבחין עליה זו בקיר הסלון, בקירות המטבח במשטח המרוצף של הבית (מטבח, סלון ורחבת כניסה) נצפתה מליחות בין האריחים בפוגות". עוד צוין בממצאים, כי שיפועי הריצוף בחצרות האנגליים אינו מנקז כראוי את המים לפתח הניקוז ולא קיים רובה. עוד צוין, בהתייחס לצנרת מים דלוחין במרתף כי לא קיים כשל בצנרת אלא בור הספיגה אינו תקין, שכן אין הפרדה בין בור ספיגה המיועד למי גשמים ובור ספיגה המיועד למי דלוחין. כן צוין כי הרחבה המרוצפת מעל המרתף שקועה והשיפועים הפוכים.

המומחה קבע כי סיבת חדירת מי הגשם נובעת מליקויים במערכת האיטום של מעטפת הבית, וכי קיימת חדירת מי גשמים לתוך מעטפת הבית. המומחה קבע את התיקונים הדרושים בעלות של 253,890 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעים בחרו שלא להגיש חוות דעת מטעמם, זאת על אף שבמכתב התובעים מיום 08.03.20, נאמר כי התובעים מעמידים את הדירה לבדיקת איש מקצוע מטעם הנתבעים. במכתב תשובה של הנתבעים, מיום 18.03.20, צוין בתגובה לסעיף זה במכתב, כי כל בעיה שקיימת בבית נוצרה כתוצאה מהשיפוץ או מהתנהגות רשלנית של התובעים.

דיון והכרעה

התובעים טוענים, כאמור, לקיום של כשל באיטום המרתף אשר הוביל להצפת המרתף, וכי מדובר בפגם נסתר אשר הנתבעים ידעו עליו והיה עליהם לגלותו לתובעים עובר לחתימה על הסכם המכר.

לטענת התובעים, הצהרת הנתבעים לפיה: "אין בבית כל מום הידוע למוכרים, הוא במצב טוב וראוי לשימוש וישאר כך עד למועד מסירת הבית לקונים" (סעיף 5ב' להסכם), היא הצהרה שקרית וכוזבת, המהווה הפרה יסודית של ההסכם.

חובת הגילוי בשלב המשא ומתן נלמדת מהוראות דין שונות. כך למשל סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 קובע כי "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". באי גילוי עובדות מהותיות הנוגעות לדירה יש גם משום הפרת חובת תום הלב בניהול משא ומתן המעוגנת בהוראות סעיף 12 לחוק החוזים.

סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968 קובע כי "היתה אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה ולא גילה אותן לקונה, זכאי הקונה להסתמך עליה על אף האמור בסעיפים 14 ו-15 או בכל הסכם, ובלבד שנתן למוכר הודעה עליה מיד לאחר שגילה אותה".

על כן, יש לבחון האם הוכח קיומו של כשל באיטום הבית שהוביל להצפת המרתף, והאם הנתבעים היו מודעים לכך והסתירו זאת מהתובעים.

יודגש כי אין די בכך שהתובעים יוכיחו קיומו של פגם (כשל באיטום), אלא עליהם להוכיח כי הנתבעים ידעו על הפגם.

התובעים מסתמכים על חוות דעת של איטום פז, אשר קבעה את הליקויים באיטום הבית.

יש לציין כי חוות הדעת של איטום פז, מתייחסת לליקויים במערכת האיטום במעטפת הבית, ולא במרתף בלבד. זאת, למרות שבמהלך הדיונים בתיק טענו התובעים כי טענתם מתמקדת בנזקים שנגרמו במרתף. כך, בדיון מיום 05.03.21, ציין ב"כ התובעים כי: "התביעה הזו מהותה בנזקים שנגרמו במרתף" (עמ' 1 ש' 18 לפרוטוקול).

בנוסף, בדיון מיום 18.12.22, ציין ב"כ התובעים בתגובה לשאלה בחקירה נגדית כי: "אני מתנגד לשאלה וכן לכל השאלות הנוגעות לחלק העליון של הבית. לבקשת ביהמ"ש בדיוני הקדם הקודמים, מוקד הליך דנן לשאלת המרתף בלבד" (עמ' 11, ש' 19 - 20 לפרוטוקול).

חיזוק לאמור, נמצא בכך שהרטיבות באזור הסלון מקורה בוויטרינה, והיא תוצאת השיפוץ שביצעו התובעים עצמם.

גם התובע בעדותו מאשר כי התביעה נוגעת למרתף בלבד כדלקמן:

"ש.למה לא ציינתם בכתב התביעה שעשיתם שיפוץ בבית?

ת.זה לא רלוונטי לתביעה. עבדנו בקומה העליונה ואין לזה שום נגיעה למעטפת של הקומה התחתונה שמתחת. בנוסף, גם כשעשינו את השיפוץ אין שום רטיבות מהקומה העליונה לתקרה של המרתף, וכל התביעה שלנו היא על המים שחודרים בתפר בין קיר המרתף לרצפת המרתף.

ש.התביעה מתייחסת רק למרתף?

ת.התביעה מתייחסת למרתף ולכל העבודות שבוצעו בגין המרתף" (עמ' 12 ש' 21 – 27 לפרוטוקול).

על כן, יש להתייחס לליקויים הנטענים במרתף בלבד.

למרות זאת, וללא כל הצדקה, סכום תיקון הליקויים בחוות הדעת של איטום פז, כמו גם סכום התביעה שנתבע (כסעד חלופי לפיצוי המוסכם), כולל את כל הליקויים, לרבות ליקויים שנמצאו בקומה העליונה ואין להם קשר למרתף.

השתלשלות העניינים כפי שנלמדת מטענות הצדדים והעדויות בתיק, מעוררת מספר שאלות באשר למקור ההצפה במרתף.

ביום 01.04.19 קיבלו התובעים את החזקה בדירה.

אין כל אינדיקציה לקיומם של אירועי הצפה במרתף וזאת עד ליום 09.01.20, המועד בו פנו התובעים לראשונה בתלונה על הצפה במרתף.

בדיקה שנערכה ביום 10.01.20 על ידי האינסטלטור תומר קהתי, מצאה סתימה כתוצאה ממגבונים. כשבועיים לאחר מכן, שוב נמצאה סתימה שגרמה להפסקת עבודה של המשאבה.

הדבר נלמד מעדותו של מר תומר קהתי, כדלקמן:

"ש. תספר לנו בבקשה למה אתה פה ?

ת.הוזמנתי ע"י ביהמ"ש כדי להעיד מה עשיתי באותו יום אצל מר משה.

באותו יום היה יום שישי והוזמנתי על ידי מר משה, עקב הצפה שהיתה לו במרתף והוא ביקש שאבוא לבדוק מדוע יש הצפה. הגעתי ביום שישי, כמובן שהגעתי ירדתי למרתף וראיתי שהמרתף מוצף מים והיה שם הבעלים הקודמים מר זכריה. כשהגעתי ראיתי שהמרתף מוצף והתחלתי לבדוק דברים מסוימים שקשורים למערכת אינטלציה. הורדתי את המים באסלה וראיתי שהמים עולים באסלה. גם בכל מערכת הדלוחים באמבטיה ובכיור הכל הוצף מים, כלומר עלו מים מהאבטיה והכיור. וגם בכניסה למרתף מהמדרגות מבחוץ יש כניסה למרתף מהמדרגות, היה שם קולטן שקולט את מי הגשמים וגם הוא היה מוצף, לא זרמו בו מים עקב זה שהצינור היה סתום. יש חצר אנגלית ששם יש בור ששואב את המים יש משאבה בתור הבור ושם מתנקזים המים והיא זורקת לביוב המרכזי. ירדתי לבור, היה לי מכשיר שפותח סתימות בלחץ, ירדתי לבור כמובן מר זכריה הנתבע עזר לי בקטע של לפתוח את הסתימה, ירדתי והזרמנו שם מים בלחץ לתוך הצינור, ופתחתי את הסתימה והתחילו להגיע מגבונים. כמובן שם עבדנו דחפנו את הדיזה שזה צינור שנותן לחץ עם זרימה הפוכה וע"י זה פותח את סתימה. כמובן שהגיעו מגבונים ואז נפתחה הסתימה וכל המים שהיו במרתף ירדו לכיוון בור השאיפה ופתחנו את הסתימה שהיתה. בגלל זה המרתף הוצף כי היתה סתימה ע"י המגבונים.

ש.הגעת שוב ?

ת.הגעתי שוב, ביום שישי היתה הסתימה הראשונה. ושבוע אחרי זה היה יום ראשון או שני אני לא זוכר, הוא פנה אליי עוד פעם משה ואמר לי שהמרתף שוב מוצף. כמובן באתי, פתחתי שוב את בור השאיבה, הזרמתי מים בשירותים ורציתי לראות שהקו לא סתום ממגבונים ואז הבנתי שהמשאבה לא עובדת ובגלל זה שוב הוצף המרתף. הרמתי את המשאבה להוציא אותה החוצה לבדוק שהיא עובדת, וכאשר הרמתי אותה ראיתי שתפוס בה מגבון ובגלל זה היא לא עבדה. ניקיתי את המשאבה מהמגבונים ואמרתי שאני לא אחזיר אותה בצורה הזו לבור השאיבה כדי שלא יתפסו מגבונים. מצאתי במתחם שם איפה שמשה גר רשת ועטפתי את המשאבה עם רשת והורדתי את המשאבה למטה כדי שמגבונים לא יכנסו למשאבה ואז היא עבדה ושאבה את הכל ובזה פתרתי את הבעיה". (עמ' 20 שורה 16 עד עמ' 21 ש' 6 לפרוטוקול).

על פי עדות זו, הגורם להצפות היה בסתימה (בפעם הראשונה) ובהפסקת פעולת המשאבה (בפעם השנייה) כתוצאה מהשלכת מגבונים.

התובע 2, בתצהירו, כלל אינו מתייחס לאירועים בהם הגיע האינסטלטור תומר קהתי, למרות שהדבר נזכר כבר בכתב ההגנה.

כל שנטען בתצהיר התובע 2 הוא כי "למעשה עם הגשם הראשון הוצף המרתף המצוי בדירה ממי הגשמים אשר חדרו לדירה ממעטפת הבית בה קיימים ליקויים" (סעיף 8 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית, אישר התובע 2 כי האינסטלטור מצא מגבונים בשתי הפעמים שהיה, כדלקמן:

"ש.היה אצלך אינסטלטור לפני 2 חוות הדעת?

ת.כן. מר תומר קהתי.

ש.מה קבע האינסטלטור?

ת.הוא לא קבע קביעה. הוא מצא שיש מגבונים בבור הניקוז, הוא אסף את המגבונים והלך.

ש.האם קראת לו שוב?

ת.קראתי לו שוב. ביקשתי שיבוא לבדוק פעם נוספת, בפעם השנייה הוא שם רשת סביב היניקה של המשאבה והלך.

ש.הוא ראה שוב מגבונים בפעם השנייה שהוא הגיע?

ת.כן, מגבון אחד" (עמ' 14 ש' 6 – 14 לפרוטוקול).

למרות זאת, ועל אף העובדה ששני אירועי הצפה אירעו, על פי האמור, כתוצאה מסתימה בשל מגבונים, התובע 2 הסתיר זאת הן בכתב תביעתו והן מהמומחים שהתבקשו לתת חוות דעת מטעמו.

יצוין כי לא נמצאה כל פנייה קודמת לנתבעים בעניין הצפת המרתף, וכן אין בתיק אינדיקציה לקיומו של אירוע נוסף מלבד שני האירועים המפורטים בעדותו של מר תומר קהתי.

התובע מציין בעדותו כי גם לאחר הסרת המגבונים המשיכו לצאת מים.

כך,

"ש.אבל בפועל קראת לאינסטלטור כי הייתה לך הצפה, וכשהוא הגיע הוא מצא שיש מגבונים באינסטלציה?

ת.היו מגבונים. ההצפה לא נוצרה בגלל המגבונים מאחר וגם אחרי שהוא הסיר את המגבונים המשיכו לצאת מים מהחריצים של הרצוף במרתף" (עמ' 14 ש' 21 -22 לפרוטוקול).

הדבר אינו מתיישב עם עדותו של מר תומר קהתי, לפיה הבעיה נפתרה, ולא נמצאה בראיות התובע כל אינדיקציה לאירועי הצפה נוספים.

למרות זאת, בחוות הדעת של איטום פז, בתיאור עובדות המקרה, צוין כדלקמן:

"מהפרטים שמסר לי המזמין, עולה כי מאז קיבל לידיו את המבנה בחודש 04/2019 כל עת בה יורדים ממטרים במקום, מצטברים מי הגשם בדירה וכך המרתף מוצף. המזמין מסר לי כי מוכר המבנה לא ציין בפניו, קודם המכירה, כי קיימת בעיה של חדירת מי גשם והצפה של המבנה".

מכאן, שעל פי המידע שמסר התובע למומחה מטעמו, כל עת בה יורדים גשמים – מוצף המרתף. אין בדברים כל התייחסות לסתימות שאירעו, כמפורט בעדותו של תומר קהתי וכפי שמאשר התובע 2, ואין אינדיקציה לחדירת מים למרתף שלא במהלך שני האירועים האמורים. בכך יש כדי לפגום בתשתית העובדתית שעמדה בפני עורך חוות הדעת בבואו לערוך את חוות הדעת.

יתרה מזו, ביום 31.01.20, עוד לפני חוות הדעת של איטום פז, התקבלה חוות דעת פלס – המומחה יועז ברגר, אשר ממנה נלמד כי סביר שמקור הנזילה הוא בשל כניסת מים דרך מערכת הביוב. מסקנה זו, מתיישבת עם תיאור האירועים והממצאים ביום 10.01.20 וכשבועיים לאחר מכן.

אמנם, הן מחוות דעת פלס והן מעדותו של המומחה יועז ברגר עולה כי הרטיבות יכולה לנבוע מבעיית איטום או מבעיית אינסטלציה (עמ' 17 ש' 31 – 33 לפרוטוקול). ואולם, כפי שעולה מחוות דעתו, הדרך לאבחן זאת היא באמצעות בדיקות, בדיקות שלא הוכח כי נעשו.

התובע בתצהירו מציין כי "... כשבוע ימים לאחר ביקור המומחה ולאחר שפעלתי בהתאם לחוות הדעת התגלו לי כמויות מטורפות של מים" (סעיף 11 לתצהיר). ואולם, התובעים אינם מצרפים כל אסמכתא לטענתם, אינם טוענים כי פנו למומחה בעקבות זאת ואף אינם מוכיחים כי ביצעו את המלצותיו. ההיפך הוא הנכון. המומחה בהמלצותיו המליץ על פירוק נקודתי של הריצוף. תחת זאת, בחרו התובעים לפרק את הריצוף כולו, וזאת ללא שהוכחה הצדקה לכך. הדבר נלמד מעדותו של התובע לפיה פירקו את כלל הריצוף והשומשום, כדלקמן: "סיימנו לעבוד על פי חוות הדעת של פלס, הגענו לנקודה שבה סיימנו את כל ההמלצות שלו כולל פירוק כלל הריצוף, פינוי השומשום ועדיין נכנסו מי גשמים לתוך היחידה ולכן נאלצנו להביא חוות דעת נוספת משלימה, כדי להבין מאיפה נכנסים המים" (עמ' 13 ש' 17 - 19 לפרוטוקול). טענת התובעים כי עדיין נכנסו מים ולכן נאלצו להביא מומחה נוסף כדי להבין מאיפה נכנסים המים, אינה נתמכת בכל אסמכתא. כמו כן, אין כל הסבר להתנהלות התובעים לפיה בחרו לפנות למומחה אחר ולא למומחה שכבר היה במקום והתייחס לגורמים אפשריים לבעיה.

יתרה מזו, הפניה לקבלת חוות הדעת מאיטום פז נעשתה לאחר שכבר פורק הריצוף והתובעים החלו בשיפוץ (ר' עדות המומחה חכמון עמ' 37 ש' 14 -17 לפרוטוקול).

כאשר התובע נשאל על כך בעדותו השיב כדלקמן:

"ש.למה לא קראתם שוב לפלס אחרי שראיתם שעדיין יש חדירת מים?

ת.כל הסעיפים שהוא ביקש לעשות עשינו, הגענו לסיום הדו"ח שלו. יצרתי קשר שוב עם פלס וביקשתי ממנו השלמה לחוות הדעת, והוא אמר שאין דבר כזה השלמה אלא זו חוות דעת נוספת מבחינת עלויות" (עמ' 13 ש' 26 – 29 לפרוטוקול).

ואולם, גם לעורך חוות הדעת השנייה שולם שכר, ועל כן הטענה כי קבלת חוות דעת נוספת מפלס כרוכה בעלויות נוספות, אינה מהווה הסבר מספק לבחירת התובעים שלא לפנות לפלס לקבלת חוות דעת נוספת.

סיבה אפשרית לכך שהתובעים בחרו שלא להזמין שוב את פלס (יועז ברגר) לתת חוות דעת נוספת, נלמדת מהשתלשלות העניינים כפי שתוארה על ידי המומחה יועז ברגר, כדלקמן:

"ש.האם התובע פנה אליך לאחר שבוצעו הבדיקות וההמלצות שלך, הוא חזר אליך עם הממצאים, הוא עשה את הבדיקות ?

ת.התובע לא היה מרוצה מהמסקנות ומהממצאים שלי כבר בזמן הבדיקה, באותו יום היה לנו ויכוח לא קטן על הממצאים. הוא היה שם עם ידיד משדרות והוא לא אהב את הממצאים והמסקנות שלי. הייתה לנו אחר כך שיחת טלפון ונדמה לי שהוא אמר לי שהוא הרים את כל הריצוף המרתף, ואני אמרתי שלדעתי הוא לא היה צריך להרים את כל הריצוף, היה אפשר להסתפק בלהרים כמה אריחים, לפי המדרג.

ש.אמרת שהוא לא היה מרוצה מהממצאים, אתה יכול לחדד?

ת.היה איתו עוד משהו, שהוא קבלן משדרות והוא דיבר על תחושת בטן שלו שזה בא מבחוץ. אני הסברתי את הממצאים ואת הניתוח שלי לממצאים.

ש.אז אחרי שהוא אמר לך "הרמתי את כל המרצפות במרתף" הוא לא ביקש ממך להגיע פעם נוספת?

ת.הוא ביקש ממני, אם זכרוני אינו מטעה, הוא ביקש ממני לבוא פעם נוספת. השבתי שאבוא בשמחה אך זה כרוך בעלות. והוא סירב ואמר: "אז אני אתבע אותך בביהמ"ש" אז איחלתי לו בהצלחה" (עמ' 18 ש' 34 עד עמ' 19 ש' 13 לפרוטוקול).

מכאן, שככל הנראה, חוסר שביעות הרצון של התובעים ממסקנות המומחה יועז ברגר, היא שהובילה להחלטה לפנות למומחה אחר.

רק קרוב לחודש לאחר חוות הדעת הראשונה, התקבלה חוות הדעת של "איטום פז". ממקרא חוות הדעת, נלמד כי התובעים לא ציינו את השתלשלות העניינים האמיתית והנכונה בפני המומחה, ובפרט לא פירטו בפניו את העובדה שאירעו אירועי הצפה כתוצאה מסתימה במערכת הניקוז. בעובדה זו, יש כדי לפגוע בממצאי חוות הדעת ובאפשרות לקבלם.

כאשר נשאל המומחה בני מבורך חכמון בעדותו האם התובע סיפר לו על אירועי ההצפה במרתף, השיב שאינו זוכר.

"ש. הצפה ראשונה הייתה ב – 10.01.20 והצפה שניה הייתה שבועיים לאחר מכן. במהלך ינואר פעמיים הוצף המרתף כתוצאה מזריקת מגבונים, הגיע אינסטלטור ובמרתף הייתה הצפה של בערך 5 סנטימטר מעל פנלים של מים עומדים, על פי הצהרה של אחד העדים. האם התובע סיפר לך?

ת.אני לא זוכר". (עמ' 38 ש' 21 – 24 לפרוטוקול).

אמנם, לאחר מכן, ציין המומחה כי לא היה צריך את המידע כדלקמן:

"ש. האם מדובר במידע חיוני שאתה כמומחה צריך לדעת כשאתה בא לתת חוות דעת על מים בקירות?

ת. זה יכול לעזור לי ברקע. במקרה הזה לא הייתי צריך כי ראיתי חדירת מים מהקירות עצמם. לא מהריצפה. וגם שללנו חדירת מים דרך הצנרת.

ש. כלומר הניקוזים היו תקינים. ?

ת. בבדיקה. כן". (עמ' 38, ש' 25 – 30 לפרוטוקול).

יחד עם זאת, המומחה חכמון לא הבהיר מה בממצאיו היה שונה לו אכן ההצפה במרתף הייתה נגרמת כתוצאה מבעיה בניקוז. שהרי, ממצאים של רטיבות יכולים להתיישב הן עם חדירת מים כתוצאה מכשל באיטום, והן מהצפת המרתף עד לגובה שמעל הפאנלים, כפי שאירעה במקרה זה.

יתרה מזו, לפני המומחה חכמון לא הובא מידע כי הייתה סתימה בניקוז אשר טופלה, ועל כן הוא הסתפק בממצא של ניקוזים תקינים במועד בדיקתו, כדי לשלול הצפה כתוצאה מכשל בניקוז. ואולם, ממצא זה אינו מתיישב עם שני אירועי ההצפה שאירעו, ואשר נגרמו כתוצאה מסתימת הניקוז.

בנוסף, המומחה יועז ברגר המליץ בחוות דעתו על ביצוע בדיקת הצפה.

התובע 2 טוען כי עשו בדיקת הצפה כשפירקו את הריצוף (עמ' 13 ש' 24 – 25 לפרוטוקול). ואולם, אין כל אסמכתא לבדיקה זו, לא ברור מי ביצע אותה ומה היו ממצאיה. ממילא, ברור כי בדיקה כזו לא בוצעה על ידי המומחה חכמון, שכן הלה הגיע למקום רק לאחר שפורק הריצוף והחל השיפוץ (עמ' 37 ש' 14 – 17 לפרוטוקול).

למעשה, קיימות שתי חוות דעת שהוזמנו שתיהן על ידי התובעים. בחוות דעת פלס, שניתנה במועד קרוב יותר לאירועי ההצפה, עלה חשד כי מקור הנזילה וכניסת המים הוא ממערכת הביוב וניקוז מי גשמים. לא הוכח כי בוצעו הבדיקות עליהן המליץ המומחה. חוות דעת איטום פז, ניתנה כחודש לאחר מכן, ללא שבוצעה בדיקת הצפה עובר למתן חוות הדעת על ידי המומחה חכמון, מבלי שהמומחה חכמון מודע לאירועי ההצפה בשל סתימת מערכת הביוב והניקוז, ולאחר שהשיפוץ כבר החל.

על כן, אין להעדיף את מסקנות חוות דעת איטום פז על פני חוות דעת פלס, ודי בכך כדי לפגום במסקנות חוות הדעת של איטום פז באשר למקור הליקוי. על כן, אין בחוות הדעת של איטום פז לבדה כדי לעמוד בנטל המוטל על התובעים בעניין זה.

העובדה כי המומחה חכמון הגיע למקום לאחר שהחל השיפוץ והריצוף אף פורק, מלמדת על כך שעוד בטרם הוברר סופית מקור הבעיה, וכאשר הדברים אף עומדים בניגוד לחוות הדעת הראשונה של פלס, בחרו התובעים להתחיל בעבודות השיפוץ.

התנהלות זו של התובעים, אשר בחרו להסתיר את חוות הדעת הראשונה – חוות דעת פלס, בחרו שלא לפעול על פיה, ולמצער לא הוכיחו כי פעלו על פיה, ומסרו מידע שגוי למומחה מטעמם מר חכמון – מאיטום פז, פוגעת באמינותם ובגרסתם באשר לאירועים.

התובעים מסתמכים על תמליל שיחה שנערכה בין התובע, הנתבע ומר מיכאל גואטה. לטענתם, מתמליל השיחה נלמד כי בפועל לא בוצע איטום במעטפת הבית (סעיף 9 לתצהיר התובע 2). יצוין, כי מדובר בתמליל שיחה שעל פי האמור בה ומתיאור השתלשלות העניינים על ידי הצדדים, נערכה לפני חוות הדעת הראשונה – חוות דעת פלס.

ואולם, מתמליל השיחה ומהעדויות בתיק נלמד כי ההתייחסות בשיחה להעדר איטום נוגעת למקומות ספציפיים ונקודתיים, שלא היה בהם כדי לגרום להצפות הנטענות, ואין מדובר באי ביצוע איטום במעטפת הבית או במרתף כולו.

כך, בתמליל השיחה נאמר על ידי מיכאל גואטה כדלקמן:

"פה איטום לא עשיתי" (עמ' 344, ש' 22 לתמלול). כאשר נשאל על כך מיכאל גואטה בעדותו, העיד כי מדובר בשירותים ובשירותים, לא עושים איטום (עמ' 45, ש' 5 – 12 לפרוטוקול).

בעניין זה העיד התובע כי: "אמרתי למיכאל שאנחנו עם הרצף ביחד עושים שיפועים חדשים, מריחה של סיקא שזה חומר איטום, חומר מאוד חזק שעושים איתו איטום לבריכות שחייה" (עמ' 26 ש' 20 – 21 לפרוטוקול). הדבר נלמד גם מהאמור בשיחה עצמה (עמ' 343 ש' 25 עד 344 ש' 19 לתמליל).

וכן,

"משה דהן: בסדר, הכל טוב אבל אתה מסכים איתי שהייתה לך, הייתה לך חדירה מים מהאיטום?

זכריה גדיאן: פה היה לי,

מיכאל גווטה: כן.

זכריה גדיאן: בקטנה, חדירת מים לכאן,

מיכאל גווטה: מהמקלחת והחלפת, והחלפת ריצוף במקלחת.

זכריה גדיאן: החלפתי ריצוף,

משה דהן: אבל פה, עשית פה,

זכריה גדיאן: ופה הרמנו את הריצוף?

מיכאל גווטה: כן

זכריה גדיאן: עשינו סיכה,

מיכאל גווטה: הסיכה לא מספיק, כפרה עליך.

זכריה גדיאן: והאיטום, זאת אומרת הניקוז לא היה טוב, היה ניקוז לא תקין," (עמ' 347, ש' 5 – 17 לתמלול).

מיכאל גואטה העיד כי מדובר במקום נקודתי ובהיווצרות שלולית קטנה, ובוודאי שאין מדובר על פגם באיטום המרתף כולו.

כך,

"ש.האמת שאתה משקר. הנה בקולך אתה אומר לגדיאן לא עשיתי איטום בשירותים?

ת.כבוד השופטת אני יכול להגיד לך משהו, על מה שהוא מדבר כרגע, בגדול תבינו אותי על מה אנו מדברים ואיפה זה הגיע. מה שהוא מדבר כרגע הוא מדבר על שלולית מים שעמדה במקלחת בעקבות ריצוף שהשיפוע לא היה כל כך טוב על מה הוא מדבר, אני מדבר על כל ההצפה על כל המקום שם, והוא תפס אותי בקרנות המזבח" (עמ' 44 ש' 35 עד עמ' 45 ש' 4 לפרוטוקול).

מכאן, שמדובר בחדירת מים במידה מועטה בשירותים / מקלחת, שטופלה על ידי הנתבע 1. ממילא לא הוכח כי העדר איטום נקודתי זה הוביל להצפות הנרחבות במרתף כולו.

מקום נוסף בו לא בוצע איטום, כפי שנלמד מהאמור בתמליל ובעדויות, נוגע להגבהה שביצע הנתבע בחצרות האנגליות.

כך, נאמר בשיחה מפי מר מיכאל גואטה:

"רגע, רגע, רגע, גם פה אני לא עשיתי איטום ולדעתי יש עוד אחד חצר שמה" (עמ' 344, ש' 26 לתמלול).

כאשר נשאל על כך מיכאל גואטה בעדותו, העיד כדלקמן:

"איטום בחצרות האנגליים ובכגל הבית יש איטום חד משמעית. אחר כך כשעשו את ההגבהה פניי אליי זכריה בקשר לאיטומים ואמר לי שעשיתי ואעשה את זה לבד בכל חומר שאעשה כי יש איטום למטה. מה שאתה עכשיו מנסה לתפוס זה בכלום. כמות המים שהיו במרתף זה לא יכול להיות ממה שאתה מדבר. המרתף הזה היה בן שנתיים וחצי גרו שם אנשים והוא אמר לי שהייתה הצפה כתוצאה ממגבונים." (עמ' 45 ש' 34 עד עמ' 46 ש' 2 לפרוטוקול).

וכן,

"ש.אני מאמין שעשית עבודה מצוינת ועשית כל מה שגדיאן ביקש ממך לבצע. האם גדיאן ביקש ממך להחסיר ביצוע איטום בנקודות מסוימות במרתף בשל חסרון כיס?

ת.לא. לקראת סוף הפרויקט. אני את האיטום שלי עשיתי במרתף למטה. קודם דיברנו על החצר האנגלית ובבית הזה ספציפית זאת חצר מאוד קטנה שקרובה לחלון. ואז מה שקרה, גדיאן החליטו למלא את החלל ולעשות הגבהה. אמרתי לו שהוא יכול כי האיטום מבחינתי סגור. ושאם הוא רוצה לעשות איטום בחלק הזה, הוא יכול לעשות זאת בעצמו כי מדובר בחלק קטן וזה לא מסובך. זה לא חלק מהמרתף. זה חלק חיצוני. אמרתי לו שאני אתן לו כלים אם הוא רוצה" (עמ' 42 ש' 27 – 34 לפרוטוקול).

גם בהמשך התמליל, ההתייחסות היא להגבהה בחצרות האנגליות בלבד, ולא נוגעת לאיטום המרתף לגביו נאמר שבוצע "פיקס" (עמ' 346 ש' 7 – 16, עמ' 350 ש' 13 – 25, עמ' 351 ש' 14 – 17 לתמליל).

מיכאל גואטה התייחס בהמשך עדותו לגבי האמור בתמליל, כי הנתבע אמר ש"היה עם הלשון בחוץ" כדלקמן:

"ש.מפנה לעמ' 350 בתמלול ש' 7 ואילך. גדי אומר לך שהוא היה עם הלשון בחוץ ולא היה לו כסף לשלם אלא לא בוצעו יריעות איטום במרתף?

ת.אתה מערבב שתי דברים שונים לחלוטין כשאני באתי לעשות את האיטום במרתף לפי התוכניות שלו היה 60 מ' וכשאני הגעתי לבצע את העבודה היה 65-67 מ'. שטח גדול יותר. זה מופיע גם בחשבוניות. אמרתי לגדי שיש קטע נוסף ובו צריך לעשות איטום ונעשה אותו והוא אישר לי לעשות. ברצפה. אתה מערבב כמה דברים ביחד ואתה מחפש. יש איטום חד משמעית ברצפה.

ש.מפנה לעמ' 353 בתמלול ש' 14. מה יש לך לומר על מה שהוא אמר ושמעת ומה שהצהרת?

ת.יש איטום בכל הבית ועשיתי את הקטע של ה30 מ' ועשינו איטום. מה שאני מדבר בתמלול יש שם קופסת ביקורת שמנקזת את המים מבחוץ איפה שהמבואה ועוברת מתחת לדלת והיא מחוברת לביוב. הקופסא שאמורה לנקז את המים, זה כאפס וכאין לעומת מה שהתמונה הגדולה מראה. אתה מדבר על שלוש ארבע כוסות מים , לא מדובר על כמויות מים. אם היו פותחים ומתקנים במקום לא קורה כלום זה נזק של כמה שקלים אבל הם החליטו שלא. אתה מנסה בכוח. אם מדברים ומסתכלים על משהו מסוים מכוונים לשם אבל אתה מנסה ללכת סחור סחור. פה לא תמצא, אולי בתיק אחר." (עמ' 46 ש' 25 עד עמ' 47 ש' 3 לפרוטוקול).

ובהמשך עדותו, העיד כדלקמן:

"ש.מפנה לעמ' 366 משורה 13 ואילך. הצהרת פה היום כמה פעמים האם ביצעת עבודות במרתף ואישרת שכן. השמעתי לך הקלטה שלך אומר שפה לא ביצעת איטום. מה יש לך לומר?

ת.אתה חזור כל הזמן לאותה נקודה. המקום שאתה מדבר עליו כרגע זה החצר האנגלית. אתה מנסה לבסס את דבריך על שיחה שהייתה וללכת סחור סחור ולהגיע לאותה נקודה שיצא מזה שלא היה שם איטום. מדובר ארבע חמש פעמים על אותה נקודה בחצר האנגלית. היינו שלושה אנשים שדיברנו והעלינו עניינים ואתה חוזר לאותו מקום שאין איטום אבל זה אותה נקודה.

ש.אתה עומד על זה שעשית עבודות איטום יסודיות?

ת.אני יכול לשים יד על התנ"ך ולהישבע שהכל פיקס. גדיאן הקבלן לא חסך שקל." (עמ' 47 ש' 4 – 11 לפרוטוקול).

מהאמור נלמד כי ההתייחסות לאי ביצוע איטום בחלקים אלה של התמליל, היא להגבהה בחצרות האנגליות. ואולם, לא הוכח כי חוסר באיטום בהגבהה, הוא שהביא להצפות הנרחבות במרתף.

לאמור יש להוסיף כי חלק מהתמליל מתייחס לרטיבות באזור הסלון (בעקבות שיפוץ שערכו התובעים לרבות פתיחת חלון) כפי שנלמד מהתמליל (עמ' 356 ש' 16 -18 ועמ' 359 ש' 23).

יש קושי ללמוד מהתמליל, איזה חלק בו אינו מתייחס למרתף. כך למשל נראה כי התייחסות לפטריות אינה נוגעת למרתף דווקא אלא לחלקים אחרים של הבית (עמ' 357 ש' 8 - 9 לתמליל).

מאחר שהתובעים הבהירו במהלך ההליך, כי התביעה נוגעת רק לכשלי איטום במרתף, העובדה שבתמליל באו בערבוביה גם עניינים אחרים פוגמת באפשרות ללמוד ממנו את שמבקשים התובעים.

מדובר בהקלטה שהוקלטה על ידי התובע, ללא שהנתבע 1 ומיכאל גואטה ערים לה. מעדותו של מיכאל גואטה נלמד שההתייחסות להיעדר איטום נגעה למקומות ספציפיים – שירותים/מקלחת והגבהה בחצר האנגלית. מהתמלול לא ניתן ללמוד אחרת, שכן מאמירה לפיה "פה לא נעשה איטום" לא ניתן לקבוע לאיזה מקום מתייחסים הדברים, ובוודאי שלא ניתן ללמוד מכך שמדובר בהעדר איטום במרתף כולו.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף גם מעדות תובע 2 עצמו. כך, בעדותו, מאשר התובע 2 כי הטענה לחוסר איטום כפי שעולה מהתמליל, מתייחסת למקומות מסוימים, כדלקמן:

"ש.הטענה היא שלא נעשה איטום בבית?

ת.הטענה היא שהמוכר הסתיר ממני כניסת מים, ולראיה שכשנפגשתי איתו ועם איש האיטום במרתף, הוא בא ואמר בפירוש שהוא לא עשה איטום בחצרות האנגליים, והוא גם אמר שהייתה לו חדירת מים במלקחת, הוא קרא לזה: "הריצוף התנפח" ולכן הוא נאלץ להחליף את הריצוף במלקחת כתוצאה מחדירת מים שהוא לא יכול לטפל בה" (עמ' 15 ש' 26 – 30 לפרוטוקול).

עוד מציין התובע 2 בעדותו כי בעמ' 346 ש' 7 -8 לתמליל, המילה "פה" מתייחסת "לחצרות האנגליים" (עמ' 16 ש' 27 – 28 לפרוטוקול).

מכאן, שטענת התובע 2 בהתייחס לאיטום היא כי לא נעשה איטום בחצרות האנגליות וכי הנתבע ציין כי הייתה לו חדירת מים במקלחת. הא ותו לא.

על כן, כל שנלמד מתמליל השיחה הוא לכל היותר חוסר איטום בשירותים / מקלחת ובהגבהה בחצרות האנגליות. ואולם, לא ניתן ללמוד מכך שאירועי ההצפה הקיצוניים שתוארו על ידי התובעים, נובעים מליקויים נקודתיים אלה. הדבר גם לא עולה מחוות הדעת שהגישו התובעים.

יתרה מזו, אם היה פגם באיטום, סביר להניח שהדבר היה מתגלה עוד קודם לכן. אין חולק כי המרתף הושכר לשוכר אלירן לוי, וזאת בתקופה שכללה את חורף 2019-2018. השוכר אלירן, הצהיר לעניין זה כדלקמן:

"התגוררתי ביחידת הדיור שבמרתף מחודש נובמבר 2018 ועד תחילת פברואר 2019. באותה שנה היה חורף רווי גשמים ולא הייתה לי כל בעיה של הצפה או נזילות" (סעיף 4 לתצהיר).

בעדותו, העיד כי "...היה חורף לא פשוט לא סבלתי מהצפות או דליפות" (עמ' 24 ש' 1 -2 לפרוטוקול).

לאמור יש להוסיף כי התובעים קיבלו פיצוי מחברת הביטוח בגין אירוע ההצפה במרתף.

התובע 2 העיד לעניין זה כי:

"ש.פנית לחברת ביטוח שביטחה לך את הבית בעקבות ההצפה שנגרמה מהמגבונים?

ת.לא. כן פניתי לחברת הביטוח בנוגע להצפה אבל זה לא אומר שהיא נגרמה מהמגבונים" (עמ' 14 ש' 17 – 18 לפרוטוקול).

התובעים לא צירפו מסמכים הנוגעים לפיצוי שקיבלו. לעניין זה יצוין כי ניתן להניח שפיצוי ששילמה חברת ביטוח שולם בגין אירוע ביטוחי, ועל כן נראה כי לא מדובר באירוע שמקורו בפגם באיטום, אלא באירוע הצפה שמקורו בבעיית ניקוז.

הדבר מקבל חיזוק מדברי ב"כ התובעים לפיהם: "לגבי תשלומי הביטוח אין רלוונטיות היות וחברת הביטוח אינה מכסה נזקים של בעיות איטום במבנה אלא שיפתה את המבוטחים בעקבות אירוע ההצפה שנגרם מהמגבונים" (עמ' 2 ש' 26 – 27 לפרוטוקול).

למעשה, קיימת סתירה בין עדות התובע, לפיה אין מדובר באירוע הצפה שנגרמה ממגבונים, לבין דברי בא כוחו, כי מדובר באירוע הצפה שנגרם ממגבונים.

מדברי ב"כ התובעים נלמד כי ההצפה נגרמה בעטיים של המגבונים, ואין אסמכתא לאירוע הצפה אחר, שלא כתוצאה מכך, שאירע לאחר אירועי ההצפה המתוארים בעדותו של האינסטלטור תומר קהתי.

העובדה שהתובעים בחרו שלא לצרף את מסמכי חברת הביטוח בעניין זה, פועלת לחובתם. שהרי, לו מסמכי חברת הביטוח היו מראים כי הפיצוי שולם בעקבות בעיית ניקוז שנגרמה מסתימה על ידי מגבונים, הדבר היה פוגם בטענת התובעים כי ההצפה נגרמה בשל ליקוי באיטום.

זאת ועוד, התנהלות התובעים באופן הגשת התביעה, מעוררת אי נוחות ואף עולה כדי חוסר תום לב.

התובעים הגישו תביעתם כאשר חוות הדעת התומכת בה נוגעת לליקויי איטום שונים, אשר חלקם כלל אינם נוגעים למרתף.

גם התמליל של הקלטת השיחה מעלה כי הוא כולל התייחסות לליקויים בקומה העליונה, לרבות קיומם של "תלתלים" כתוצאה מרטיבות, אשר אין בינם לבין הטענה להעדר איטום במרתף מאום. הדבר נלמד גם מעדותו של התובע 2, המתייחס לאותם "תלתלים" בקשר לחוות הדעת של ברגר, מציין כי הם נמצאים בקומה העליונה שלא קשורה לחלוטין למרתף הבית (עמ' 11 ש' 11 - 12 ועמ' 12 ש' 5 – 7 לפרוטוקול).

התובעים לא צירפו את חוות הדעת הראשונה (חוות דעת פלס) שנערכה לבקשתם, לא התייחסו בכתב התביעה ובתצהיריהם להגעתו של האינסטלטור תומר קהתי ולאירועי הסתימות המתוארים על ידו, ולא המציאו מסמכים מחברת הביטוח לרבות הסיבה בשלה שולמו דמי הביטוח.

התנהלות זו פוגעת במהימנות התובעים.

אשר על כן, על אף חוות דעת איטום פז מטעם התובעים, אני סבורה כי השתלשלות העניינים והתנהלות התובעים, כמתואר לעיל, מקשה על קבלת מסקנותיה לקיומו של פגם באיטום המרתף כגורם להצפה.

ואולם, גם אם אקבל את טענת התובעים לקיומו של פגם באיטום שגרם להצפה, הרי שעל התובעים להוכיח שהנתבעים ידעו על הפגם.

סעיף 20 להסכם קובע כדלקמן:

"מוסכם בזה כי הצד אשר יחזור בו בביצוע ההסכם או יפר את תנאיו הפרה יסודית יהא חייב לשלם לצד המקיים הסכם זה סך בשקלים חדשים השווה ל- 300,000 ₪ (שלוש מאות אלף ₪) בלבד, כפיצוי קבוע, מוסכם ומוערך מראש".

התובעים טוענים, כאמור, כי הנתבעים הפרו את ההצהרה שבסעיף 5ב להסכם ולפיה "אין בבית כל מום הידוע למוכרים, הוא במצב טוב וראוי לשימוש וישאר כך עד למועד מסירת הבית לקונים".

בסיכומיהם תומכים התובעים את טענתם בדבר ידיעת הנתבעים על שניים. האחד – כי מעדות הנתבע עולה כי המרתף הוצף מספר פעמים וכי הוא לא סיפר על כך לתובעים שכן ההצפה נוצרה מכשל במשאבת המים במרתף ולא מכשל באיטום, וכן כי הנתבע אישר בעדותו שלא ביצע איטום בכל רחבי המרתף אלא הסתפק בעשיית איטום בעצמו באמצעות חומר "סיכה" בשירותים של המרתף. השני – כי מתמליל השיחה עולה כי לא בוצע איטום במספר מקומות במרתף כי הנתבע היה במצב של חסרון כיס.

אקדים ואומר כי לא מצאתי ממש בטענות התובעים באשר לידיעת הנתבעים.

ראשית ועיקר, אין חולק כי המרתף הושכר לשוכר אלירן לוי, וזאת בתקופה שכללה את חורף 2018 - 2019. השוכר אלירן לוי, הצהיר, כאמור, לעניין זה כדלקמן:

"התגוררתי ביחידת הדיור שבמרתף מחודש נובמבר 2018 ועד תחילת פברואר 2019. באותה שנה היה חורף רווי גשמים ולא הייתה לי כל בעיה של הצפה או נזילות" (סעיף 4 לתצהיר).

הטענה שנוגעת להצפה שאירעה כתוצאה מכשל במשאבת המים בעת שהשוכר אלירן לוי התגורר בדירה, אינה מובילה למסקנה על ידיעת התובעים בדבר קיומו של פגם. מדובר באירוע אשר נפתר עוד בעת מגורי השוכר אלירן לוי, כפי שעולה מעדותו כדלקמן:

"בזמן האירוע הזה אני הייתי בעבודה. התקשר אליי זכריה בעל הבית ואמר שיש לו בעיה במשאבה שלא עובדת וזה כנראה מהגשמים והוא ביקש ממני אישור להיכנס ליחידה ואני אישרתי לו להיכנס ליחידה. ואז הוא אמר שהיה קצר בחיבור חשמל בחוץ במשאבה. הוא לקח כבל מאריך וחיבר את המשאבה לחדר שלי, המשאבה חזרה לעבוד, אני חזרתי הביתה ולא ראיתי סימנים של הצפה שהיתה ומאז ועד שיצאתי משם, והיה חורף לא פשוט לא סבלתי מהצפות או דליפות" (עמ' 23 ש' 32 עד עמ' 24 ש' 2 לפרוטוקול).

ממילא לא מצופה ממוכרים לתאר כל תקלה או אירוע, אשר באו על תיקונם זה מכבר, ואין בהם כדי להוות מום או פגם מתמשכים.

יתרה מזו, הנתבע 1 הזהיר את התובעים באשר למשאבה, כפי שעולה מטענותיו, והתובעים לא הכחישו טענות אלה.

גם הדברים שנאמרו בתמליל אינם מלמדים על ידיעה של הנתבעים על קיומו של פגם באיטום.

אמנם, מהתמליל נלמד כי היו מקומות נקודתיים בהם לא נעשה איטום על ידי מיכאל גואטה. אולם, אין בכך כדי ללמד על פגם באיטום המרתף כולו שיש בו כדי לגרום להצפות כנטען.

כך, בעניין הרטיבות המקלחת ואיטום המקלחת העיד התובע כדלקמן:

"ש.אתה מספר שהייתה לך התנפחות בריצוף, ואז כבר קראת לגואטה איש האיטום. באיזו תקופה זה קרה?

ת.בפברואר 2018, כשנכנסנו לגור.

ש.למעשה בחודש פברואר, כבר הייתה לך רטיבות בשירותים במרתף?

ת.לא במרתף, אלא בריצוף של המקלחת של המרתף.

ש.מי היה גר שם?

ת.באותו שלב אף אחד

ש.מדוע לא סיפרת את זה במסגרת הסכם המכר שכבר הייתה לך בעיה של רטיבות?

ת.כשאני מכרתי את הבית למשה דהן, הוא קיבל בית תקין, מסודר ומטופל ללא נזילות וללא שום דבר. עובדה שהיה שם שוכר שעבר שם את שיא החורף, חורף קשה במיוחד. הוא היה שם ולא הייתה ש שום נפיחות או רטיבות, הכל תוקן בצורה הטובה ביותר.

ש.מי טיפל באותה נקודת זמן כשהייתה את הבעיה שסיפרת עכשיו, מי טיפל בה?

ת.טיפל בה איש מקצוע, שיפוצניק שעשה החלפת ריצוף. קראו לו דוד אמסלם משהו כזה מקרית גת.

ש.אמרת שקראת לאיש שיפוצים, האם לגואטה- איש האיטום קראת?

ת.דיברתי עם גואטה והוא אמר לי שצריך להרים את המרצפות ושהוא עשה איטום. הבנתי אותו והייתי צריך רצף אז הבאתי שיפוצניק שהוא גם רצף וגם עשה החלפה של מרצפות והכל הסתדר" (עמ' 25 ש' 29 עד עמ' 26 ש' 10 לפרוטוקול).

וכן,

"ש.אני משמיע לך את השיחה שהוקלטה איתך, עמ' 344 לתיק המוצגים, משורה 12. (ההקלטה מושמעת) תסביר בבקשה את האמרה של גואטה שהוא מצביע לך על אותו תא שירותים ואמר כי הוא לא עשה שם איטום (שורה 22). בתחילת השאלות בינינו, אמרת שעשית איטום בהכל?

ת.אמרתי למיכאל שאנחנו עם הרצף ביחד עושים שיפועים חדשים, מריחה של סיקא שזה חומר איטום, חומר מאוד חזק שעושים איתו איטום לבריכות שחייה.

ש.אז מי עשה את אותה סיקא שאתה מדבר עליה עכשיו?

ת. אותו רצף, דוד אמסלם.

ש.למה לא הבאתם אותו היום, כאשר יש טענה של העדר איטום?

ת.כל הטענה של התובע זה הצפה, כאן לא מדובר על הצפה בכלל. ההצפה נגמרה בגלל 2 מחדלים שלו. לא ראיתי צורך בזה כי זה לא שייך. הבית מטופל פיקס" (עמ' 26 ש' 16 – 26 לפרוטוקול).

מכאן, שהרטיבות אליה התייחס הנתבע 1 בנוגע למקלחת נוגעת לרטיבות מקומית במקלחת עצמה, ובוודאי שאין בה להסביר הצפה של המרתף כולו.

גם מיכאל גואטה העיד כי מדובר במקום נקודתי ובהיווצרות שלולית קטנה, ובוודאי שאין מדובר בידיעה על פגם באיטום המרתף כולו הגורם להצפה.

כך, "מה שהוא מדבר כרגע הוא מדבר על שלולית מים שעמדה במקלחת בעקבות ריצוף שהשיפוע לא היה כל כך טוב על מה הוא מדבר, אני מדבר על כל ההצפה על כל המקום שם, והוא תפס אותי בקרנות המזבח" (עמ' 45 ש' 2 - 4 לפרוטוקול).

יתירה מזו, בעיית הרטיבות במקלחת, טופלה על ידי הנתבע 1 עוד בשנת 2018 ונפתרה, ככל הידוע לו, ועל כן לא ניתן לקבוע כי הוא ידע על קיומו של מום. לעניין זה יצוין כי בתקופה שלאחר מכן התגורר השוכר מר אלירן לוי במרתף ולא הלין על הצפה.

לגבי החצרות האנגליות, גם אם היו ליקויי איטום, לא הוכח כי הנתבעים ידעו עליהם.

מיכאל גואטה העיד לעניין זה כי:

"ש.אני מאמין שעשית עבודה מצוינת ועשית כל מה שגדיאן ביקש ממך לבצע. האם גדיאן ביקש ממך להחסיר ביצוע איטום בנקודות מסוימות במרתף בשל חסרון כיס?

ת.לא. לקראת סוף הפרויקט. אני את האיטום שלי עשיתי במרתף למטה. קודם דיברנו על החצר האנגלית ובבית הזה ספציפית זאת חצר מאוד קטנה שקרובה לחלון. ואז מה שקרה, גדיאן החליטו למלא את החלל ולעשות הגבהה. אמרתי לו שהוא יכול כי האיטום מבחינתי סגור. ושאם הוא רוצה לעשות איטום בחלק הזה, הוא יכול לעשות זאת בעצמו כי מדובר בחלק קטן וזה לא מסובך. זה לא חלק מהמרתף. זה חלק חיצוני. אמרתי לו שאני אתן לו כלים אם הוא רוצה" (עמ' 42 ש' 27 – 34 לפרוטוקול).

מכאן, שלכל הפחות הנתבע סבר כי קיים איטום מספק ועל כן אין מניעה שיעשה הגבהה ואיטום בעצמו בחלק של ההגבהה.

יתרה מזו, מעדותו של מיכאל גואטה עולה כי הוא לא נדרש לבצע תיקונים בבית בשנים 2017 -2019 (עמ' 43 ש' 5 -6 לפרוטוקול).

מכאן, שבזמן מגורי התובעים והשוכר אלירן לוי בדירה, לא אירעו אירועים שהיה בהם כדי לעורר חשד לקיומו של כשל באיטום.

יודגש כי אין די בהוכחת קיומו של ליקוי כזה או אחר באיטום, במקום מסוים, שכן התובעים טוענים לכשל באיטום מעטפת הבית אשר הובילה להצפות במרתף. בענייננו, לא הוכח כי יש בליקויים הנקודתיים עליהם הצביע תמליל השיחה, כדי לבסס את טענת התובעים כי אלו הגורמים להצפת המרתף.

מכל האמור נקבע כי הנתבעים לא ידעו על מום באיטום המרתף שבעטיו נגרמו ההצפות הנטענות, וממילא לא הפרו את חובת הגילוי המוטלת עליהם ולא את חובת תום הלב.

בשים לב לאמור, גם לא מתקיימות הוראות סעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968. יצוין כי התובעים לא טענו לתחולת הוראות הסעיף האמור בענייננו. ממילא לאור האמור, התובעים לא הוכיחו כי קיימת אי התאמה (בענייננו פגם באיטום שהוביל להצפת המרתף) שנובעת מעובדות שהנתבעים ידעו או היה עליהם לדעת עליהן בעת החתימה על ההסכם.

למעלה מהדרוש יצוין כי גם אם נמצא פגם, והיה נקבע כי מדובר בפגם שהיה ידוע לנתבעים, הרי שנראה כי היה על התובעים לאפשר לנתבעים לתקן את הפגם. העובדה כי התובעים לא אפשרו למר מיכאל גואטה לתקן את האיטום, למרות שהוא ביצע את האיטום ואף ניתנה על ידו אחריות למשך 10 שנים לאיטום, פועלת לחובתם. לעניין זה, יצוין כי כאשר מיכאל גואטה הגיע למקום לאחר שהתובע חפר מסביב לבית בבקשה לראות ולתעד את העבודות, על מנת להוכיח שיש איטום, התובע לא הסכים, סילק אותו והורה למנהל העבודה שלא לאפשר לו גישה לאזור הבית, ובמיוחד לא לאפשר לו לצלם (סעיפים 16 - 17 לתצהירו של מיכאל גואטה).

התובעים טוענים כי פנו לנתבעים במספר הזדמנויות כדי לאפשר לנתבעים לתקן את הלקויים שהתגלו בדירה, לשווא וללא מענה ענייני מצד הנתבעים (סעיף 19 לכתב התביעה וסעיף 16 לתצהיר התובע 2). מדובר בטענה שנטענה בעלמא ללא אסמכתא. למעשה , מן הראיות בתיק נלמד כי דווקא ההיפך הוא הנכון והתובעים לא אפשרו לנתבעים לתקן את הליקויים. כך, במכתב מטעם התובעים מיום 8.03.20, כל שנאמר הוא כי התובעים מעמידים את הדירה לבדיקת אישר מקצוע מטעם הנתבעים וכי לאחר מכן, בכוונת התובעים לפעול לתיקון הנזקים. זאת, בעוד שבמועד זה כבר החלו התובעים בשיפוץ הבית, שהחל כאמור עוד לפני מתן חוות דעת איטום פז ביום 25.02.20.

גם התמליל שצירפו התובעים מלמד על נכונותו של מיכאל גואטה לתקן כל ליקוי שיתגלה.

כך,

"מיכאל גווטה: אתה תראה יבוא בחור יבדוק ייתן לנו מחר את האינדיקציה יגיד לך בדיוק מה צריך, הוא בחור מאוד נחמד. תבדוק את הכל מה שצריך ונתקדם קדימה מה שנחליט נפרק, נפרק, נוציא, נסדר, נתקן שיהיה לך שקט. בסדר אבויה? אין בעיה.

משה דהן: אני מקווה" (עמ' 367, ש' 23 – 27 לתמליל).

למרות זאת, בפועל, הנתבעים לא אפשרו לו לעשות כן (תצהיר מיכאל גואטה בסעיפים 10 ו- 15).

התובע 2 טוען לעניין זה כי הנתבע 1 ומיכאל גואטה ניתקו מגע (עמ' 16 ש' 3 – 5 לפרוטוקול). טענה זו נטענה בעלמא ללא כל אסמכתא ואינה מתיישבת עם האמור בתמליל שהוגש מטעם התובעים.

העובדה כי התובעים, בניגוד לטענתם, לא אפשרו למיכאל גואטה לפעול לתיקון הליקויים וכי החלו בביצוע השיפוץ לפני מכתבם לתובעים מיום 8.03.20 ואף לפני מתן חוות דעת איטום פז מיום 25.02.20, מובילה למסקנה כי גמלה בליבם החלטה לבצע שיפוץ ללא קשר לממצאים שיתגלו, וכך עשו.

יש בכך כדי להשליך על תום ליבם של התובעים וכנות טענותיהם.

הדבר עולה גם מעדותו של מיכאל גואטה, כדלקמן: "בשיחה שהייתה משה אמר לי שהוא קיבל חלק מהביטוח אבל הוא רוצה להחליף את כל הקרמיקה כי היא לא נראית טוב. הצבע שלה לא נראה טוב. אמרתי לו שזה לא מקום לקפוץ על העגלה ושאם יש תקלה קטנה, אז נסדר אותה" (עמ' 44 ש' 1 – 4 לפרוטוקול).

ויודגש, לא הוכח כל טעם המצדיק הימנעות ממתן אפשרות תיקון למיכאל גואטה בשים לב לאחריות שניתנה על ידו לעבודות האיטום. בכך יש משום הפרת חובת התובעים לנהוג בתום לב.

סוף דבר

מכל האמור עולה כי התובעים לא הוכיחו תביעתם, הן בהתייחס למקור הליקוי שגרם להצפת המרתף, ובעיקר לא הוכיחו כי הנתבעים ידעו על קיומו של ליקוי זה והפרו את חובת הגילוי.

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה.

משנדחתה התביעה, ישלמו התובעים לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

זכות ערעור כחוק

ניתן היום, י' כסלו תשפ"ד, 23 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.