ת"א 41854-08-14 טלית תקשורת בע"מ נ' VIASAT BROADCASTING UK LTD

לאחר מתן החלטה ע"י ערכאת הערעור כי המסירה בוצעה למר חכים, הובא התיק בפני לקבלת החלטה האם מר חכים עומד בתקנה 482 לתקס"ד והפסיקה כמורשה מטעם הנתבעת לקבלת כתבי בי דין. להלן התקנה:

482. .(א)היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט.

(ב)לענין תקנה זו, רואים קברניט של אניה כמורשהו של בעל האניה או של שוכרה.

בחנתי את הממצאים שהועלו ע"י נציג התובעת בצירוף אסמכתאות תומכות לקיום קשר אינטנסיבי בין מר רותם חכים והנתבעת:

1. הנציג מתאר בתצהיר את קשריו של מר רותם חכים עם חברת MTG אשר מהווה חברת אם לחברה הנתבעת. מעיון בתצהיר מציין הנציג כי מנהלי חברת האם הפנו אותו למר רותם חכים כמנהל פיתוח עסקי של הנתבעת בישראל.

2. הנציג מציין כי חותמתו של מר רותם חכים במייל מציג אותו כבעל תפקיד בכיר בנתבעת.

3. הנציג בתצהירו מציין כי מר רותם חכים מציג עצמו ברשת החברתית העסקית כבעל ניסיון רב בתחום תעשיית הטלויזיה וקושר את עצמו לחברה הנתבעת.

4. הנציג מזכיר כתבי עת מקצועיים בהם נראה לכאורה כי קיים קשר בין מר רותם חכים לנתבעת.

5. הנציג מציין כי משרדם של גורמים בכירים בחברת האם ומשרדו של מר רותם חכים נמצאים באותה כתובת בחו"ל.

6. הנציג מציין כי משרד עו"ד פישר, בכר, חן קיבלו הוראה מאת הנתבעת לבדוק האם נפתחה תביעה כנגד הנתבעת בלא להתייחס לגופה. פניית/בקשת משרד עו"ד פישר בכר בתיק הינה בסמוך לאחר מסירת התביעה לידי מר חכים, מה שמחזק הטענה כי הנתבעת מודעת להליכי התביעה נגדה בתיק דנן ,שכן בוצעה מסירה למר חכים בלבד ועל כן מקור המידע אודות התביעה לידי הנתבעת הינו באמצעות מר חכים. הדבר אף מקבל ביטוי במסגרת הליך הערעור נשוא הבקשה שבפניי.

מהאמור לעייל ניתן לראות כי קיים קשר אינטנסיבי דיו בין מר רותם חכים והנתבעת שעל בסיסו ניתן להניח כי מר חכים יביא לידיעת הנתבעת אודות התביעה בתיק זה ,ולא זאת בלבד אף מעיון בנספחים שצירף נציג התובעת לבקשתו ניתן ללמוד כי הנתבעת יודעת על ההליך המשפטי שנפתח כנגדה.

לאחר שמצאתי כי קיים קשר בין מקבל המסירה והנתבעת נוכחתי כי הקשר הנ"ל עומד גם בפסיקה הרלבנטית וכי המצאה לפי תקנה 482 יכולה להתקיים גם כאשר ההמצאה מבוצעת לגורם שאינו בהכרח צד להליך אלא על יסוד כך שכתבי בי דין יגיעו לידי בעל הדין.

כבוד השופט א. גרוניס ניתח את תקנה 482 בברע"א 8957/09 שמואל אוזן ואחי ני סידני קיובי

ואח' :

"הרציונל העומד בבסיס ההוראות הדנות בדרכים השונות להמצאה הוא, כי במקרים מסוימים ניתן להמציא כתב בי-דין לידי אדם או גורם שאינו בעל הדין על יסוד ההנחה שדבר ההגשה יגיע באמצעות אותו גורם לידי בעל הדין. היינו, הדגש הינו על כך שהנתבע יידע מן האחר/ כי הוגש נגדו הליך משפטי ועל תוכנו.... לגישתי, לצורך הדיון בשאלת ההמצאה די בכך שבישראל התנהלה פעילות עסקית מסוימת הנוגעת לנתבע וכי בישראל נמצא מורשה מטעמו אשר יש להניח בהסתברות גבוהה כי יביא לידיעתו את עובדת הגשת כתב התביעה ואת תוכנו. הדברים אמורים גס בהתחשב בעובדה, כי אף לאחר שהתיר בית המשפט את ביצוע ההמצאה לידי מורשה, רשאי הנתבע להעלות טענה כי ישראל אינה הפורום המתאים לדון בתביעה (ראו, עניין ג'נרל, בעמי 767 ). לסיכום נקודה ה נאמר, כי השאלה המרכזית לעניין תקנה 482 היא אינטנסיביות הקשר בין הגורם לו הומצא כתב בי-דין לבין הנתבע. האינטנסיביות צריכה להיות ברמה כזו שניתן להניח כי הגורם שנמצא בארץ יביא לידיעתו של הנתבע שבחו"ל את דבר הגשתה של התובענה ואת תוכנה. הדרישה הנוספת בעניין עסק בישראל הינה דרישה משנית, במיוחד לאור העובדה שאין היא קשורה ישירות לסוגיה של העברתו של המידע הרלוונטי לנתבע. הדרישה בעניין העסק וניהולו בישראל אינה מציבה רף גבוה ובוודאי

שאין חובה להראות שהניהול נעשה אך בישראל."