ת"א
בית משפט השלום קריית גת
|
42909-08-11
11/03/2015
|
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד
|
- נגד - |
תובעת :
עיריית קריית מלאכי עו"ד אייל שני
|
נתבע:
אורן שושן עו"ד מיכל בקובזה
|
פסק דין |
לפניי תביעה כספית בסך של 206,172 ₪, שהגישה התובעת לחיובו של הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים, בגין שימוש שעשה, על פי הנטען, במשרדים הממוקמים מעל לחנויות אותן הוא מפעיל בעיר קריית מלאכי, והמצויים בשד' בן גוריון 24, הידועים כגוש 2407, חלקה 93.
טענות וראיות הצדדים, בתמצית:
על פי הנטען, דבר הפלישה נודע לתובעת ממכתבה של חברת "שיכון ופיתוח לישראל בע"מ" (להלן: "חברת שופ") מיום 23/2/2005, בו נרשם כי הנתבע פרץ פתח ברוחב 1.5 מטר ובאורך של 3 מטרים בתקרת החנות המוחזקת על ידו, אשר מצויה בקומת הקרקע, והתקין מדרגות המובילות מהחנות שבאחזקתו אל המשרדים המצויים בקומה השנייה, שהינם בבעלותה של התובעת. על פי הנטען, הנתבע השתמש בקומה השנייה, שאיננה בבעלותו או באחזקתו, לצורך אחסנת סחורה ולצורכי הפעלת משרד.
התובעת הגישה כתב אישום כנגד הנתבע, בשל עבירות הבנייה, בתיק עמ"ק 10071/06 בבית המשפט השלום בקריית גת. לאחר שהתקיים דיון לגופו של עניין ונשמעו ראיות המאשימה, התובעת כאן, טען הנתבע כי "אין להשיב לאשמה" ובסופו של דבר, טענתו התקבלה והוא זוכה מהעבירות שבהן הואשם.
התובעת צירפה לראיות מטעמה שתי חוות דעת שונות, האחת משנת 2007 והשנייה משנת 2014, שנערכו על ידי השמאי, מר מסילתי חיים (להלן: "מר מסילתי"), ביחס לשווי השוק של הנכסים שבפלישה, לכאורה. שתי חוות הדעת נערכו בהסתמך על תכניות ותשריטים המצויים בידי העירייה, וכפי שיובהר בהמשך, ישנה סתירה בין שטחי המשרדים, כפי שבאו לידי ביטוי בכל אחת מחוות הדעת. כמו כן, זה המקום לציין, כי בחוות הדעת שנערכו על ידי מר מסילתי, נקבעו דמי שימוש בערכים נמוכים באופן משמעותי מדמי השכירות שנתבעו בכתב התביעה, בסך של 3,000 ₪.
התובעת טענה, כי על אף שנמסרה לנתבע הודעה ודרישה לפנות את הנכס שבפלישה כבר בשנת 2005, הרי שרק בשלהי חודש אוגוסט 2009 הוא פינה את הנכס שבפלישה ואטם את הפתח שנפרץ בתקרת החנות דלמטה.
התובעת צירפה לראיות מטעמה, בין היתר, תמונות שצולמו לטובת סקר ארנונה, מהן ניתן להתרשם, לטענתה, כי בחנותו של הנתבע, בקומה התחתונה, ישנו גרם מדרגות המוביל אל הקומה העליונה, ששימשה את הנתבע לאחסנת סחורה.
הנתבע טען, כי הוא מעולם לא פלש לנכס שמעל חנותו. זה המקום לציין, כי על אף שבכתב ההגנה שהגיש, כמו גם בתצהיר העדות הראשית שנערך מטעמו, לא ניתן הסבר כלשהו לתמונות שהוצגו על ידי התובעת, הרי שבחקירתו הוא אישר שחלקן של התמונות צולם בחנות שלו, והעיד כי בחנות שלו בקומת הקרקע ישנו "בוידעם", שככל הנראה המדרגות שנראות בתמונות הנן אותן מדרגות המובילות אל אותו ה"בוידעם".
הנתבע טען, כי בניגוד לטענת התובעת, מעולם לא התנהל כנגדו הליך לפינוי ומעולם לא ניתן כנגדו צו לפינוי הנכס, אף שניתן היה לצפות, שאילו סברה התובעת שהנתבע פולש לנכס בבעלותה, היא היתה פועלת לסילוקו ולציון דבר השימוש בכתב האישום שהוגש נגדו, ובוודאי לא שוקטת על שמריה במשך למעלה משש שנים.
עוד נטען על ידי הנתבע, כי השמאי בעצמו ציין בחוות דעתו כי הנכס אותו העריך, היה ריק משימוש עוד בשנת 2007.