ת"א 44816-10-14 גורן ואח' נ' לוי ואח'

בעניין: "הודעה ובקשה מטעם נתבעת 2" (בקשה מס' 5)

1. כשם שבשלב דיוני מקדמי זה לא ראיתי לנכון להיעתר ל"הצעת" ב"כ התובעים בסעיף 3 להודעת העדכון שהגישו ביום 20.11.14 וליתן הוראות ביחס לזהות הנתבעים 3-4, איני רואה בשלב דיוני מקדמי זה לנכון להיעתר ל"הצעת" ב"כ נתבעת 2, המייצג אותה בלבד, ולמחוק בעלי דין אחרים - שאינו מייצגם - על מנת לייעל את ההליך.

2. אני דוחה, אפוא, את הבקשה, תוך שלנתבעת 2 שמורה הזכות לשוב ולהגישה בעתיד ככל שתסבור כי יש מקום כי תעשה כן. אני אף מורה למשיבים להימנע בשלב זה מהגשת תגובות או הודעות בקשר לבקשה זו.

3. לא אוכל למנוע מהצדדים לנהל התדיינות מלאה ופורמלית, ככל שיחפצו בכך. במידה ויעמדו על זכותם להתיש זה את זה בבקשות, תשובות ותגובות לתשובות, אאפשר להם לעשות כן (ולשלם אגב כך הוצאות איש לרעהו כל אימת שיהא הדבר רלבנטי). אולם טרם הגיעה העת לכך.

4.סבורני - עדיין, למרות שמשלוח ההודעה לצדדי ג' כנגד נתבעת 2 טרף לכאורה את הקלפים - כי התדיינות ארכנית ומלאה אינה מתאימה לנסיבות בתיק זה, נוכח עזיבת הדיירים את הדירה נשוא התביעה ונוכח והסעד הכספי המתוחם הנתבע. מטעם זה הארכתי בדברים בהחלטה מיום 20.11.14, מקום שניתן היה להסתפק בדחיית ה"הצעה" בלבד. לנוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעה נתבעת 2 בשעתו עם התובעים, אשר שיקף גישה עניינית ביותר ולטעמי אף נכונה, סברתי כי הדברים שם נאמרים על מנת לסבר את אוזנם של נתבעים 1,5. והנה, מוגשת עתה בקשה מעין זו דווקא מטעם נתבעת 2.

5.ספק בעיניי אם יש בהגשת הבקשה כדי לייעל את הדיון ולמנוע סרבולו. גם בהנחה שבקשה זו - לאחר הגשת תשובות תוך שנגרמת טרחה לצדדים - היתה מתקבלת, נשאלת השאלה מה היתה התועלת שבכך. גם אם יימחקו נתבעים וצדדי ג' מהתביע, עם תיקון כתבי טענות מכביד או בלעדיו, הרי בסופו של דבר תתברר זהות "הנפשות הפועלות" במסגרת "סיפור המחזה". שכן גם לאחר המחיקה, דבר לא היה מונע מהצדדים להוסיף ולהגיש בקשות, שבסופן היו התובעים מקבלים מהנתבעת 2 לכל הפחות פרטים מלאים של הנתבעים מס' 3, ואזי היו כתבי הטענות מתוקנים שוב. לאחר הפיכתם של הנתבעים 3 לבעלי דין מזוהים לכל דבר ועניין (קרוב לוודאי מיוצגים בידי ב"כ נתבעת 2...), דבר לא היה מונע מהצדדים להוסיף ולהגיש בקשות, שבסופן יכול והיו מקבלים התובעים מהנתבעים 3 פרטים מלאים של הנתבע 4 (והדברים נאמרים באופן לכאורי כמובן ובזהירות המתבקשת, שכן יכול ולא היו הדברים הנטענים מעולם וכי כלל לא קיים נתבע 4, לפחות לא בהקשר נשוא התביעה), ואזי היו כתבי הטענות עשויים להיות מתוקנים שוב. ומה הועילו חכמים בתקנתם?

ככל שהנתבעת 2 לוטשת עיניה לפסיקת הוצאות לטובתה כתוצאה מתיקון אפשרי של כתבי הטענות בעתיד, אומר כבר עתה כי מאחר שאין מחלוקת כי זהות הנתבעים 3 ידועה לה וטרם הועברה לתובעים, יכול ודווקא היא תהא זו אשר תחוייב בהוצאות במידה ויהא צורך לילך בדרך זו. מכל מקום, כאמור, ספק רב בעיניי אם הליכה בדרך שמציעה נתבעת 2 כיום תביא לייעול הדיון ולמניעת סרבולו.

6.כל האמור לעיל, נכון אף ביתר שאת כאשר לא זו בלבד שזהות הדיירים ידועה לנתבעת 2, אלא שהנתבעת 2 אף נוטלת אחריות לכל חבות "שתוטל על דיירי הבית" (סעיף 4 לבקשה). זאת, בדומה לגישתה העניינית בהסדר הדיוני אליו הגיעה עם התובעים, הסדר אשר לא יצא לפועל רק משנשלחה הודעת צד ג'.

7.אני מורה כי בשלב זה יוגשו כל כתבי הטענות כאשר הנתבעים 3-4 הינם כמתואר בכתב התביעה. זאת, בדומה להותרת שמו של עזבונו של מנוח כבעל דין (וישנן דוגמאות דיוניות נוספות). אין צריך לומר כי עזבון אינו ישות משפטית. ובכל זאת, קיימת פרקטיקה נוהגת של תחילת ניהול הליך, או המשך ניהול הליך, כנגד עזבון, ולאחר מכן, ככל שיש בכך צורך – העמדת זהות בעלי הדין הנכונה על מכונה.