פלונית נ'

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת עקב טיפול קוסמטי.

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים

1. התובעת ילידת 1988, עברה בחודש אוגוסט 2015 טיפול קוסמטי לקילוף עור הפנים (פילינג) אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"). כעבור מספר ימים היא הבחינה כי קילוף העור אינו אחיד ופנתה שנית לנתבעת אשר חזרה על הטיפול במקומות שבהם העור לא התקלף. לאחר הטיפול , נותרו כתמים כהים בעור הפנים של התובעת.

    

2. לטענת התובעת, הנתבעת לא פעלה כקוסמטיקאית סבירה; הנתבעת הפרה את חובת הגילוי ופעלה ברשלנות; היא ביצעה טיפול שלא לצורך בחודשי הקיץ; המליצה על שימוש במשחות וחומרים מסוכנים; לא ביצעה בדיקת התאמה לטיפול; ולא הזהירה את התובעת מפני הסכנות הכרוכות בטיפול.

    

3. מנגד, נטען על ידי הנתבעת כי, היא נקטה בכל אמצעי הזהירות ונהגה בזהירות ובמיומנות המתבקשת מקוסמטיקאית סבירה; היא מסרה לתובעת את כל המידע הרלבנטי על הטיפול והסיכון הכרוך בביצוע הפעולה בתקופת הקיץ, והנחתה אותה לגבי שימוש בקרם הגנה, אי-חשיפה לשמש ואי-צביעת השיער לאחר הטיפול; התובעת הסכימה מדעת לביצוע הטיפול, לאחר שהוצגו בפניה כל הסיכונים, על מנת שתשקול בדעת מלאה אם לבצע את הטיפול; הטיפול בוצע אך ורק בעקבות התעקשותה של התובעת לבצעו לקראת טכס סיום הלימודים ולקראת החתונה של אחותה.

    

    

   דיון והכרעה

    

4. התובעת הגישה תצהיר שלה וחוות דעת מומחה מטעמה, של דר' יצחק טוכמן, מומחה לכירורגיה פלסטית.

   הנתבעות הגישו תצהיר של הנתבעת וחוות דעת של דר' ערן בר-יאיר, מומחה בכירורגיה פלסטית.

    

5. בחוות דעתו מציין דר' טוכמן כי, הנתבעת המליצה לתובעת על טיפול בעור הפנים; לא נמצא תיעוד המתייחס לטיפול, ולכן אין לדעת באיזה חומר השתמשה הנתבעת; הופעת כתמים כהים בפנים לאחר הליך של קילוף עור יכול להיגרם ממספר סיבות. ראשית, תגובה בעיקר של עור כהה להליך עצמו, לכן מומלץ בדרך כלל לפני תהליך הקילוף, להכין את הפנים על ידי שימוש במשחות שונות; לאחר הקילוף יש לטפל בעור במשחות מזינות על מנת למנוע תופעות של כתמים כהים. שנית, לא מומלץ לבצע קילוף עור הפנים בחודשי הקיץ, עקב החשיפה של עור הפנים לקרינה המייננת של השמש, שעשויה לגרום לפיגמנטציה. שלישית, השימוש במשחת סלברול נועד לטיפול בזיהומים בעור, בכוויות ובכאבים כרוניים; המשחה מכילה יוני כסף ולכן העור הפגוע יכול לספוג יוני הכסף שגורמים להופעת כתמים כהים בפנים, שלא ניתן להעלימם. רביעית, התבוננות בתמונה של פניה של התובעת לפני הטיפול נראה עור חלק, בהיר, ללא כתמים ולא ברור לשם מה בוצע תהליך הקילוף.

    

   ד"ר טוכמן מוסיף ומציין כי, כיום, שנתיים לאחר הטיפול, התובעת סובלת מכתמים כהים מרובים על עור פניה; אין לצפות לשינוי או שיפור כלשהו, ולכן ניתן להגדיר את מצבה כסופי ונכותה בשיעור 10% לצמיתות לפי סעיף מותאם 75(2) לתוספת לתקנות המוסד לבטוח הלאומי.

    

6. המומחה מטעם הנתבעות, דר' בן מאיר, ציין בחוות דעתו כי, התובעת עברה טיפול כימי בפנים; לאחר הטיפול הופיעו כוויות מדרגה שניה על כל הפנים; הכוויות לא היו אחידות ועירבו את מרבית אזור הפנים והמצח; תהליך ההחלמה הסתיים עם שינוי פיגמנטציה משמעותי על הפנים. לפיכך, ולנוכח העובדה שמדובר בצלקות שאינן רגישות למישוש ואינן גורמות כל הפרעה תפקודית, אלא רק גורמות לפיגמנטציה באזור הפנים וכיעור, העריך את נכותה של התובעת בשיעור 10% לפי סעיף 75(2) לתוספת לתקנות המוסד לבטוח הלאומי.

    

7. המומחים מטעם הצדדים לא נחקרו על חוות דעתם בחקירה נגדית.

    

8. התובעת מסרה בתצהירה ובחקירתה כי הנתבעת המליצה לה להשתמש במשחת סילברון, שכאמור, לפי חוות דעת המומחה, גורמת להגברת הפיגמנטציה; היא לא הזהירה אותה לגבי השפעות המשחה, או הטיפול; ולא הזהירה אותה מפני חשיפה לשמש, ועל הצורך להשתמש במקדמי הגנה.

    

9. הנתבעת טענה בתצהירה כי היא מנחה את הלקוחות שלא להיחשף לשמש, להקפיד על שימוש בקרם הגנה ולא לצבוע את השיעור.

    

   הנתבעת לא הציגה את הרישומים שביצעה בגין הטיפול של התובעת, למרות שמסרה בעדותה שלכל לקוחה יש תיק שכולל את כל הרישומים, לרבות ההסברים, מהלך הטיפול והאזהרות (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 6 – 15).

    

   אי-המצאת הרישומים של תיק התובעת, כנטען על ידי הנתבעת, פועל לרעתה של הנתבעת ומעביר את נטל ההוכחה אליה (ראו: ע"א 8842/08 עזבון המנוח גדעון לב ארי ז"ל נ' אריה, [פורסם בנבו] פס' 17 (20.1.2011); ע"א 3900/14 ל.ד. נגד המרכז הרפואי הלל יפה (2.12.2015)).

    

10. בנסיבות העניין, אני מאמץ את גרסתה של התובעת בעניין זה, שעודתה עשתה עלי רושם אמין ומהימן.

     

    זאת ועוד, הנתבעת אישרה במהלך חקירתה כי היא מסרה לתובעת להשתמש במשחת סילברון (ראו :עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 1 – 10). כאמור, על פי חוות דעת המומחה, דר' טוכמן, משחה זו עלולה לגרום לכתמים בפנים.

     

11. דומה, כי אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת נושאת בחובת זהירות כלפי התובעת. השוו בעניין זה ע"א 3889/00 לרנר נ' מדינת ישראל, פד"י נו(4), 304 (2002); ע"א (ת"א) 1239/07 דרמה לייזר השרון 1998 בע"מ נ' עבאדה (10.11.2008); ת"א (י-ם) 13318/06 מזרחי נ' ענתבי (5.6.2011).

     

    אשר לשאלת הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות): לדעתי, התשובה לכך חיובית, וזאת משגרסת התובעת התקבלה, שלפיה, הנתבעת לא הזהירה מפני חשיפה לשמש ועל הצורך להשתמש במקדמי הגנה; והמליצה לה להשתמש במשחת סילברון שגורמת לפיגמנטציה בפנים. התנהגות זו, על פי חוות דעת המומחה דר' טוכמן, מהווה התרשלות בביצוע הטיפול.

     

12. מעבר לכך, בנסיבות העניין, הנתבעת אף הפרת חובת הגילוי החלה עליה כלפי התובעת ובכך פגעה באוטונומיה שלה. על פי הפסיקה, חובת הגילוי חלה גם על נותני טיפול קוסמטי (ראו: ענין ענתבי, פסקה 15). חובה גילוי זו אף חלה ביתר שאת על מטפלים קוסמטיים משום שמדובר בטיפול אלקטיבי קוסמטי , לא הכרחי, שבמסגרתו ייבחנו הפעולות של המטפל ביתר דקדוק (ראו: ע"א 1303/09 קדוש נגד בי"ח ביקור חולים ואח', פסקה 40, (5.3.2012); עניין ענתבי, פסקה 15).

     

    שיעור הפיצויים

    גריעה מכושר השתכרות

13. כאמור, לתובעת נגרמה פיגמנטציה בעור הפנים עקב הטיפול. שני המומחים מטעם הצדדים העריכו את נכותה האסתטית של התובעת בשיעור 10% בגין כתמים בעור הפנים.

     

    התובעת ילידת 1988. בעת הטיפול היא הייתה סטודנטית למשפטים וכיום הינה עורכת דין שמשתכרת שכר ברוטו בסך כ- 14,000 ₪ בחודש.

     

    על פי הפסיקה, ככלל, לנכות בנקודה אסתטית אין השלכות תפקודית (ראו: ע"א 8639/04 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סולימן (18.5.2006)). עם זאת, ניתן לסטות מן הכלל כאשר הפגיעה האסתטית מופיעה במקום גלוי כגון הפנים, ועלולה להשפיע על סיכויי ההשתלבות של הנפגע בשוק העבודה.

     

    בענייננו, בשים לב לכך, שמצד אחד, מדובר בכתמים באזור הפנים, ומאידך, לעובדה שעד כה התובעת השתלבה בשוק העבודה בצורה מרשימה, סבורני כי סביר לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין גריעה מכושר ההשתכרות בסך 40,000 ₪.

     

    נזק לא-ממוני

14. התובעת מבקשת לפסוק לה נזק לא ממוני בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה ואובדן הנאות החיים, לכל מרכיב בנפרד.

     

    מהפסיקה עולה כי ככלל, אין מקום להפריד ולפוסק פיצויים נפרדים בגין מרכיבי הנזק הלא-ממוני (השוו: עא 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 23-24 (12.3.2018 ).

     

    בענייננו, אומנם מדובר בנכות פלסטית בפנים אך היא נמוכה יחסית, שנראה שעד כה לא השפיע בצורה מורגשת על אורח חייה של התובעת; התובעת התחתנה והשתלבה עד כה בצורה מרשימה בשוק העבודה; הנתבעת הציגה תמונות שמהן נראית התובעת משתזפת על חוף הים.

     

    בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא-ממוני בסך של 50,000 ₪.

     

    הוצאות

15. לטענת התובעת, היא עושה שימוש מוגבר בקרמים ומשחות להגנת העור. התובעת לא הציגה קבלות מסודרות בעניין זה. בנסיבות אלה, סבורני כי סביר לפסוק לה סכום גלובלי בגין מרכיב זה, בסך של 10,000 ש"ח.

     

    סוף דבר

    16. לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת. הנתבעות תשלמנה לתובעת את הסכומים כדלקמן:

    א. גריעה מכושר השתכרות 40,000 ₪

    ב. נזק לא ממוני50,000 ₪

    ג. הוצאות 10,000   ₪

    100,000 ₪

     

     

    לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ, והוצאות משפט שכוללות שכר המומחה והחזר אגרה. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

     

     

     

    ניתן היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, בהעדר הצדדים.