1.עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח.
התובע, וטרינר במקצועו ובעלים של מרפאה וטרינרית בעיר חיפה, בוטח על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") בפוליסה לביטוח בית העסק (הכוללת, בין היתר, כיסוי לתכולת בית העסק ולציוד אלקטרוני; להלן: "הפוליסה"), לתקופה שמיום 01/01/2011 ועד 31/12/2011.
הפוליסה נרכשה באמצעות סוכן הביטוח, הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע" או "הסוכן").
2.ביום 11/08/2011, במהלך ביצוע בדיקה למטופל, התקלקל מכשיר אנדוסקופיה שבבעלות התובע (להלן: "האירוע"; להלן: "האנדוסקופ"). התובע פנה לנתבעת בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה, אולם דרישתו נדחתה בהתאם למכתב הנתבעת מיום 11/11/2011. מכאן התביעה שבפניי.
טענות התובע
3.התובע טוען, כי בשנת 2010 ביטח את עסקו באמצעות הנתבע בחברת הביטוח הכשרת הישוב בע"מ (להלן: "פוליסת הכשרה"). לגרסתו, הוא העביר לנתבע את רשימת הציוד האלקטרוני במרפאה ׁ(להלן: "רשימת הציוד"), בה צוינו ערכי כל פריט בשוויו כחדש, והנתבע הסביר לו כי במקרה של קלקול או אובדן של פריט כלשהו מהרשימה, הפיצוי יהיה לפי שווי של מכשיר חדש (להלן: "ערך כינון").
מוסיף התובע וטוען, כי לקראת סוף שנת 2010 המליץ לו הסוכן לעבור ולבטח את עסקו באמצעות הנתבעת (משיקולי עלות), תוך שהכיסוי הביטוחי יישאר זהה לכיסוי בפוליסת הכשרה. לדידו, רשימת הציוד הועברה לנתבעת באמצעות הסוכן.
4.לטענת התובע, הוא לא קיבל את הפוליסה ממי מהנתבעים עד לאחר קרות האירוע, והסוכן או הנתבעת לא הסבירו לו במסגרת המו"מ לכריתת חוזה הביטוח ועד לאחר קרות האירוע את עיקרי הכיסוי הביטוחי ואת החריגים והסייגים לו המופיעים בפוליסה.
בהקשר זה טוען התובע, כי רק לאחר קרות האירוע הגיע אליו הסוכן, הציג בפניו את הפוליסה ואת הסייגים והחריגים לכיסוי הביטוחי, וביניהם, כי הפוליסה מחריגה נזק לתכולה או לציוד אלקטרוני שאירע כתוצאה מבלאי, וכי בכל מקרה על פי פרק הביטוח לציוד אלקטרוני בפוליסה, הפיצוי למכשיר שגילו מעל שנתיים הינו בערך שיפוי ולא בערך כינון.
התובע טוען כי במצב דברים זה, יש לקבוע כי הנתבע, שהינו שלוח של הנתבעת, הפר את החובות המוטלות עליו בשלב המשא ומתן טרם כריתת חוזה הביטוח, בין היתר, חובות תום הלב והגילוי, וכן את חובת הזהירות המוטלת עליו והתרשל כלפי התובע. לדידו של התובע, הפרת חובות אלה מצד הסוכן, מחייבת אף את הנתבעת כשולחתו, ועל כן יש לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בפיצוי התובע בגין נזקיו.
5.התובע עתר לפיצוי בסך כולל של 148,945 ₪. לטענתו, עלות מכשיר אנדוסקופיה חדש, הפשוט ביותר שניתן להשיג כיום והדומה בתכונותיו לאנדוסקופ נשוא תיק זה, הינה 122,345 ₪ (כולל מע"מ).בנוסף טוען התובע, כי לאחר האירוע ומשסירבה הנתבעת להעביר לידיו את תגמולי הביטוח, נאלץ לשכור אנדוסקופ חלופי בעלות כוללת של 26,600 ₪.
טענות הנתבעת
6.הנתבעת, שכאמור דחתה את התביעה לתשלום תגמולי הביטוח, טוענת, כי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמה, אינג' אשר סלוצקי (להלן: "מומחה הנתבעת"), הנזק לאנדוסקופ נגרם כתוצאה מבלאי של קבלים אלקטרוליטיים, והפוליסה מחריגה במפורש כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי.
כאן המקום לציין, כי לא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם התובע.
בנוסף טוענת הנתבעת, כי גם אם תתקבל גרסתו של התובע, כפי שזו קיבלה ביטוי במכתבים שצורפו על ידו (מכתבי חברת מאיר רוז ציוד רפואי ושירות בע"מ (להלן: "חברת מאיר רוז"), ממנה נרכש האנדוסקופ והועבר לבדיקתה לאחר האירוע), לפיה האנדוסקופ התקלקל כתוצאה מתנודות חריפות בזרם החשמל ("ספייקים"), הרי שעל פי סייגי הפוליסה, גם נזק מסוג זה מוחרג במפורש מהכיסוי הביטוחי.
7.הנתבעת אף דוחה על הסף את הטענה כי העתק הפוליסה לא נשלח לתובע, וטוענת, כי הפוליסה נמסרה לתובע על ידי הסוכן. לפי הנתבעת, טענה זו של התובע נולדה אך ורק בכתב התביעה המתוקן ובעקבות האמור בכתב ההגנה שלה.
לפי הנתבעת, גם אם ייקבע כי התובע לא קיבל את הפוליסה ממי מהנתבעים, הרי שמדובר בפוליסה סטנדרטית שנשלחה על ידה למפקח על הביטוח, ועל כן יש להחיל את הוראת סעיף 2 (ב) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), לפיה במידה והפוליסה לא נמסרה למבוטח, יש לראות כמוסכמים את התנאים הנהוגים באותו סוג של ביטוח אצל אותו מבטח כפי שהוגשו למפקח על הביטוח, ועל כן יש לדחות את טענות התובע בדבר היעדר תחולה לחריגים לכיסוי הביטוחי ולסייגים בדבר היקף השיפוי המופיעים בפוליסה.
8.מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי גם אם יתקבלו כל טענות התובע, הרי שיש להטיל את האחריות לפיצויו על הסוכן בלבד, שכן הוא הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו, חרג מהרשאתו, לא מסר את הפוליסה לתובע ויצר מצג שווא אצל התובע לעניין היקף הכיסוי והפיצוי הקיים בפוליסה.
בהקשר זה טוענת הנתבעת, כי יש לקבוע בנסיבות שהסוכן לא שימש כשלוח שלה לעניין המשא ומתן לכריתת הסכם הביטוח, שכן חרג מהרשאתו ולא פעל בהתאם להנחיות שולחתו.
9.לעניין גובה הפיצוי טוענת הנתבעת, כי בכל מקרה, אין לפצות את התובע מעבר לכיסוי המצוין בפוליסה, קרי- בערכי שיפוי. לגרסתה, שווי האנדוסקופ בערכי שיפוי נכון להיום הינו 36,800 ₪.
יחד עם זאת, הנתבעת טוענת כי התובע השיב את המצב לקדמותו על ידי רכישת מכשיר אנדוסקופיה חלופי בעלות של 26,600 ₪ (שכן לטענת הנתבעת, התובע רכש את המכשיר החלופי ולא שכר אותו כטענתו), ועל כן זהו הפיצוי המקסימאלי לו זכאי התובע במידה ויתקבלו טענותיו לעניין האחריות.
עוד מוסיפה הנתבעת, כי בכל מקרה מסכום הפיצוי יש לנכות עלות ההשתתפות העצמית הקבועה בפוליסה, בשיעור של 2.5% מהנזק ולא פחות מ- 3,000 ₪.
טענות הנתבע
10.הסוכן טוען, כי התובע כלל לא הוכיח כי אירע מקרה ביטוח המקים חבות על פי הפוליסה. לגרסתו, האנדוסקופ התקלקל כתוצאה מבלאי רגיל ולא כתוצאה מאירוע תאונתי ובלתי צפוי, ומטעם זה בלבד יש להורות על דחיית תביעתו.
עוד טוען הסוכן, כי במידה והיה מוכח אירוע ביטוחי, ובשים לב לכך שנסיבות האירוע עונות לכאורה על הגדרת מקרה ביטוח בהתאם לפוליסה, הן בפרק העוסק בתכולת בית העסק והן בפרק הציוד האלקטרוני, וכאשר החריגים והסייגים הרלוונטיים בשני הפרקים הינם זהים, ומשום שהפיצוי על פי פרק תכולת בית העסק הינו בערכי כינון, הרי שבכל הקשור לשיעור הפיצוי ממילא אין משמעות מבחינת התובע לעובדה כי גילו של האנדוסקופ היה מעל שנתיים בעת קרות האירוע ולאמירותיו של הסוכן בעניין זה בטרם כריתת חוזה הביטוח, שכן במידה והיה נקבע כי קיימת חבות על פי הפוליסה, התובע היה זכאי לפיצוי בערך כינון בהתאם לפרק תכולת בית העסק.
11.בנוסף, הסוכן טוען כי התובע קיבל ממנו את הפוליסה לאחר כריתת חוזה הביטוח, כמו גם את פוליסת הכשרה בשנה שלפני כן, הזהה כמעט לחלוטין לפוליסה דנן בכל הקשור לכיסויים, ההחרגות והסייגים.
12.לטענת הסוכן, בהתאם להוראות החוק והפסיקה, הוא שימש שלוח של הנתבעת בכל הקשור למסירת הפוליסה לתובע וניהול המשא ומתן עמו לכריתת חוזה הביטוח, ועל כן גם אם ייקבע כי התרשל או הפר החובות המוטלות עליו במסגרת המשא ומתן, עדיין עילת התביעה היחידה הקיימת לתובע היא כנגד המבטחת ולא כנגדו.
מוסיף וטוען הסוכן בעניין זה, כי במידה ויוחלט כי הוא לא מסר את הפוליסה לתובע וכי יצר מצג שווא כלפיו באשר להיקף הכיסוי הביטוחי והחריגים לפוליסה, הרי שבמעשים או במחדלים אלה גרם, הלכה למעשה, לכך שייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה והתובע זכאי לפיצוי בגין נזקיו הנטענים (כיסוי שלא קיים בפוליסה עצמה). מכאן שלא ניתן לקבוע כי גרם לתובע לנזק, אלא להיפך, כיוון שהוא זה אשר היטיב את מצבו.
לגרסת הסוכן, משלא הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגדו (בקשה למשלוח הודעת צד ג' נגד הסוכן, אשר הוגשה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק, נדחתה בהתאם להחלטתי מיום 06/10/15), הרי שהאחריות לפיצוי התובע, אם קיימת, מוטלת על הנתבעת בלבד.
13.הסוכן הצטרף לטענות הנתבעת לעניין גובה הפיצוי המגיע לתובע.
עדויות
14.במהלך שמיעת הראיות בתיק, העידו מטעם התובע; מוטי רוזליס, בעליה של חברת מאיר רוז (להלן: "מוטי"), שמואל אהרון, הנדסאי אלקטרוניקה בחברת מאיר רוז והתובע עצמו.
מטעם הנתבעת העידו; גלית כהן, עובדת במחלקת החיתום (להלן: "גלית"), השמאי איתן בוטנסקי ומומחה הנתבעת.
מטעם הסוכן נשמעה עדותו שלו בלבד.
דיון והכרעה
15.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים שהונחו בפניי על ידם, שוכנעתי לקבל את התביעה נגד הנתבעת באופן חלקי ולדחות את התביעה כנגד הנתבע, הכל בהתאם לממצאים והקביעות שיפורטו בהרחבה להלן.
תחולת הפוליסה
16.ייאמר מיד, כי על פניו הנזק שאירע לאנדוסקופ מוחרג מהכיסוי הביטוחי על פי תנאי הפוליסה.
על פי האמור בחוות דעת מומחה הנתבעת, הנזק נגרם כתוצאה מבלאי של קבלים אלקטרוליטיים, וכאשר הפוליסה, הן בפרק תכולת בית העסק והן בפרק הציוד האלקטרוני, מחריגה במפורש כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי.
בשים לב לכך שלא הוגשה חוות דעת מומחה מטעם התובע, ולעדותו של מומחה הנתבעת בעניין זה, אשר היתה אמינה עליי, שוכנעתי לקבל את קביעותיו בעניין סיבת הנזק לאנדוסקופ.
מעבר לנדרש יצוין, כי גם אם הייתי מקבל את גרסתו של התובע בכתב התביעה, אשר נזנחה בסיכומיו, לפיה האנדוסקופ התקלקל כתוצאה מתנודות חריפות בזרם החשמל, הרי שגם נזק מסוג זה מוחרג במפורש מכיסוי על פי החריגים המנויים בפוליסה.
17.דא עקא, שוכנעתי לקבל את טענות התובע, לפיהן הפוליסה דנן לא נמסרה לידיו על ידי מי מהנתבעים עד לאחר קרות האירוע, וכי טרם כריתת חוזה הביטוח ועד לאחר קרות האירוע לא הוסברו לו הכיסויים העיקריים והחריגים לפוליסה, ולפיכך הנתבעת מנועה מלהסתמך על הסייגים והחריגים לכיסוי הביטוחי הקבועים בפוליסה.
18.על פי סעיף 2(א) לחוק, חובה על המבטח למסור העתק הפוליסה למבוטח. הנטל להוכיח המצאת הפוליסה למבוטח מוטל על המבטח (ראה: ת"א (חיפה) 742/87 יגאל סיטרוק נ' ג'י.בי. "ביצוע ותעשיות" ואח' דינים מחוזי כו(7) 545).
על פי עדותה של גלית, הסוכן שימש כשלוח של הנתבעת לצורך העברת הפוליסה לתובע (עמוד 47 לפרוטוקול ישיבת 15/03/15). בכגון דא, הסוכן בעדותו סיפק תשובות סותרות לגבי עצם מסירת הפוליסה לתובע. בתצהירו ובתחילת עדותו טען בתוקף כי העביר את הפוליסה לתובע, אך לאחר מכן טען כי אינו זוכר כיצד העביר את הפוליסה (כמו גם את פוליסת הכשרה) וכי אין לו שום אסמכתא המעידה על העברתה לתובע (עמודים 64-65 לפרוטוקול 14/07/15).
בנוסף, בתחילה טען הסוכן כי ראה את התובע קורא את הפוליסה בעת פגישה עימו (עמוד 68 לפרוטוקול), אך לאחר מכן חזר בו מתשובתו זו וטען שאינו זוכר אם ראה את התובע מחזיק בפוליסה (עמוד 69 לפרוטוקול).
בשים לב לנטל ההוכחה הנזכר, נוכח הסתירות בעדות הסוכן בעניין זה, ובהיעדר ראיות נוספות מטעם הנתבעים, שוכנעתי לקבל את טענת התובע ולקבוע כי הנתבעת לא העבירה את הפוליסה לידיו טרם קרות האירוע.
19.שוכנעתי אף לקבל את טענת התובע, לפיה, לא קיבל, מהסוכן או הנתבעת, הסבר על מהות הכיסויים והחריגים העיקריים לפוליסה בטרם כריתת חוזה הביטוח.
אמנם, בתחילת עדותו טען הסוכן כי שוחח עם התובע ארוכות טרם כריתת חוזה הביטוח והתובע "קיבל תשובות לסעיף סעיף" בפוליסה (עמוד 62 לפרוטוקול), אולם לאחר מכן חזר בו מתשובתו זו וטען כי לא שוחח עם התובע על הכיסויים והחריגים לפוליסה (כולל בפוליסת הכשרה), ולבסוף אף הודה כי טעה כשהבטיח לתובע כי הפוליסה כוללת כיסוי בערכי כינון בפרק הציוד האלקטרוני חרף העובדה שהוא עצמו כלל לא קרא פרק זה בפוליסה עד לאחר הגשת התביעה (עמודים 68-69 לפרוטוקול).
20.כאמור, על פי סעיף 2(א) לחוק, מוטלת חובה על המבטח למסור את הפוליסה למבוטח. אחרת, אין הוא זכאי להסתמך על הסייגים הכלולים בה (ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה, פ"ד מט(2) 749, עמוד 764; י' אליאס, דיני ביטוח, תשס"ט – 2009, עמוד 678 ואילך (להלן: "אליאס")). בהקשר זה יצוין, כי על פי פסיקה רלוונטית, אין המבטח יוצא ידי חובתו באמצעות מסירת הפוליסה לסוכן הביטוח וכי במקרה זה הסיכון שהפוליסה לא תגיע לידי המבוטח מוטל במלואו על המבטח (ע"א (חיפה) 3733/06 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' חלבי (פורסם במאגרים המשפטיים)).
בנוסף, תנאי מרכזי לתחולתם של חריגים וסייגים לכיסוי הביטוחי, הוא קיום חובת הוידוא. משמע, על המבטח, החל מהשלב הטרום חוזי, חלה חובה אקטיבית להסב את תשומת ליבו של המבוטח לחריגים וסייגים הקבועים בפוליסה, ולוודא כי הוא מודע לכך שתוקפה מותנה בתנאים שונים העלולים להגביל את זכותו לפיצוי. במידה ולא עשה כן, אין הוא יכול להתנער מחבותו על סמך סייגים אלה (עניין ישר, עמוד 773; ע"א 300/97 יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 746).
בשים לב לקביעותיי לעיל, לעניין אי מסירת הפוליסה לתובע ואי קיום חובת הוידוא (קרי, אי מתן הסבר לתובע על מהות הכיסויים והחריגים העיקריים לפוליסה בטרם כריתת חוזה הביטוח), הרי שהנתבעת לא עמדה בחובות המוטלות עליה על פי החוק והפסיקה ועל כן אינה רשאית להסתמך על החריגים והסייגים בפוליסה.
21.ועוד, בנסיבות בהן הפרה הנתבעת את חובותיה הנזכרות לעיל (חובת מסירת הפוליסה וחובת הוידוא), אין בהוראת סעיף 2(ב) לחוק (לפיה כל עוד לא נמסרה הפוליסה למבוטח יחולו התנאים בפוליסה שהוגשה למפקח על הביטוח), כדי לסייע לנתבעת בענייננו, שכן חובות כגון; מסירת הפוליסה, הוידוא הטרום חוזי והבלטות של סייגים וחריגים לפוליסה, ירוקנו מכל תוכן אם המבטח יוכל להסתמך על תניות פטור בפוליסה שכלל לא נמסרה למבוטח (עניין ישר, עמוד 764).
22.בנוסף, חיזוק לקביעותיי לעיל ניתן למצוא בדוקטרינה לפיה פוליסת ביטוח יש לפרש בהתאם לציפיות הסבירות של המבוטח. גם על פי ההלכה בעניין זה, סייג לחבות המבטח אשר לא הובא לידיעת המבוטח טרם כריתת חוזה הביטוח, אינו מהווה חלק מהחוזה שנכרת בין הצדדים (ראה: אליאס, בעמוד 86 ואילך ובעמוד 650 והפסיקה המאוזכרת שם).
23.בשולי הדברים יצוין, כי שוכנעתי אף לדחות את טענת הסוכן בסיכומיו, לפיה התובע כלל לא הוכיח כי אירע מקרה ביטוח המקים חבות על פי הפוליסה מאחר והאנדוסקופ התקלקל כתוצאה מבלאי רגיל ולא כתוצאה מאירוע תאונתי ובלתי צפוי כהגדרת הפוליסה.
ראשית יצוין, כי על פי הפסיקה, בפוליסות ביטוח מסוג הפוליסה נשוא תיק זה, חזקה היא שנזק נגרם עקב אירוע תאונתי, והמבוטח יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק גרידא (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1), 311, עמוד 324).
שנית, ההלכה בעניין זה קובעת, כי כדי לפרש חוזה ביטוח ולקבוע מתי נושא מסוים ייחשב כחריג לפוליסה, על בית המשפט להיזקק למבחנים אובייקטיביים שאינם נתונים לחכמת המנסח (רע"א 143/98 מחמד דיב נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1) 450).
נושא ייחשב כחריג לפוליסה, כאשר פטור המבטח מחבותו על פיה מותנה בקיומו של תנאי מפורש (נזק כתוצאה מבלאי בענייננו), שקיומו או הפרתו משחררת את המבטח מאחריות (עניין דיב, עמוד 452).
בענייננו, נזק הנובע מבלאי מוגדר במפורש כחריג לחבות הנתבעת בפוליסה עצמה, בתתי הפרקים שהגדרתם "סייגים לחבות המבטח" (בפרק ביטוח התכולה) ו"חריגים לפרק משנה א'" (בפרק הציוד האלקטרוני). אשר על כן, הסעיפים הפוטרים את הנתבעת מחבות על פי הפוליסה במקרה של נזק למכשיר שנגרם כתוצאה מבלאי, אכן מהווים סייגים לחבותה של הנתבעת כלפי התובע (שהנתבעת מנועה מלהסתמך עליהם), כך שהטענות בעניין זה נדחות.
יחסי הגומלין בין הסוכן לנתבעת
24.סעיף 33 לחוק שכותרתו; שליחות לעניין החוזה, קובע כדלקמן:
"(א)לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.
(ב)לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח".
הגדרת הסוכן כשלוחה של הנתבעת לעניין המו"מ לכריתת חוזה הביטוח וחובת הגילוי, על פי סעיף 33 לחוק (ובענייננו גם לצורך מסירת הפוליסה לתובע), מכוננת יריבות ישירה בין התובע – המבוטח, לנתבעת – המבטחת, ומטילה על האחרונה את האחריות למצגיו ומחדליו של הסוכן עובר לכריתת חוזה הביטוח, אף אם הסוכן התרשל בביצוע פעולות שהינן במסגרת הרשאתו, שכן הנטל לפקח על פעולותיו של הסוכן ולוודא כי הוא פועל בהתאם להרשאה שניתנה לו, מוטל על הנתבעת ולא על המבוטח (ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811, עמוד 818; ע"א 793/89 בניני מ.י גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מו(3) 324, עמוד 329; אליאס, מעמוד 1043 ואילך).
25.יודגש, כי נטית הפסיקה היא לפרש בהרחבה את גבולות ההרשאה המוענקים לסוכן הביטוח על ידי המבטח וליתן פרשנות מצמצמת לחריגה מהרשאה (רע"א 2281/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עו"ד משה קפלנסקי, פורסם במאגרים המשפטיים).
לציין, כי אחריותה השילוחית של הנתבעת למעשיו של הסוכן נובעת גם מכח סע' 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (אליאס, עמוד 1048 והאסמכתאות המצוינות שם).
26.מן הצד האחר, על פי ההלכה הנוהגת, ככלל, פעולת הסוכן כשלוח של המבטח והטלת האחריות על המבטח (ראה לעיל), אינה משחררת את הסוכן מאחריות חוזית ונזיקית ישירה כלפי המבוטח (ע"א 8673/02 דניאל פורמן נ' רפאל גיל ואח', פ"ד נח(2) 375, עמוד 380).
לעניין זה נקבע, בין היתר, כי על הסוכן להציג בפני המבוטח מצג מדויק בנוגע להיקף הכיסוי הביטוחי, לוודא כי המבוטח ער לסייגים המנויים בפוליסה ולדאוג להמצאת הפוליסה למבוטח. אי קיום החובות הנזכרות מהווה הפרה של חובת הזהירות שהסוכן חב כלפי המבוטח (ע"א 3214/98 אמנון שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ, פ"ד נח(4) 445; רע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי ואח', פורסם במאגרים המשפטיים), כמו גם הפרה של חובת הגילוי המוטלת עליו מכח עקרון תום הלב (בעת קיום המו"מ לכריתת חוזה הביטוח ואף לאחר כריתת החוזה).
27.עם זאת, בענייננו שוכנעתי לקבל את טענת הסוכן, לפיה, חרף הפרת חובותיו כלפי התובע (חובת מסירת הפוליסה וחובת הוידוא), הרי שבמעשיו או מחדליו אלה גרם הסוכן, הלכה למעשה, לכך שייקבע כי קיים כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה (כיסוי אשר מוחרג למעשה בפוליסה עצמה בהתאם לחריגים המנויים בה), וכפועל יוצא מכך שהתובע יהיה זכאי מהנתבעת (מתוקף אחריותה השילוחית) לפיצוי בגין נזקיו הנטענים, ומכאן שלא ניתן לקבוע כי הסוכן גרם לתובע עצמו לנזק (ראה: ענין שלוס, בעמוד 457; ע"א 855/86 יצחק מוריה נ' מיכאל איסחרוב, פ"ד מב(2) 201).
הנזק ממעשיו או מחדליו של הסוכן נגרם למעשה לנתבעת עצמה, אך משבסופו של יום לא הוגשה על ידי הנתבעת הודעת צד ג' כנגד הסוכן (כאמור, בקשה למשלוח הודעת צד ג', אשר הוגשה לאחר סיום שמיעת הראיות בתיק, נדחתה בהתאם להחלטתי מיום 06/10/15), יש לקבוע כי האחריות לפיצוי התובע מוטלת על הנתבעת בלבד (ראה: ע"א 2755/05 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' איילון חב' לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים המשפטיים; רע"א 2237/12 שירותי בריאות כללית נ' מוחמד טוויל ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים); אליאס, מעמוד 1051 ואילך והפסיקה המאוזכרת שם).
שיעור הנזק
28.כאמור, התובע עתר לפיצוי בסך כולל של 148,945 ₪. לטענתו, לא ניתן להשיג כיום מכשיר אנדוסקופיה זהה לאנדוסקופ נשוא התביעה, ועלות מכשיר אנדוסקופיה חדש, הפשוט ביותר שניתן להשיג כיום והדומה בתכונותיו לאנדוסקופ נשוא תיק זה, הינה 122,345 ₪ (כולל מע"מ).
בנוסף עתר התובע לפיצוי בשיעור של 26,600 ₪, בטענה כי לאחר האירוע ומשסירבה הנתבעת להעביר לידיו את תגמולי הביטוח, נאלץ להשכיר מכשיר אנדוסקופיה חלופי.
לציין, כי אין מחלוקת בדבר טענתו של התובע כי רכש את האנדוסקופ נשוא התביעה בסך של 40,000 ₪, מספר שנים לפני קרות האירוע, במצב משומש וכשגילו לפחות 5 שנים.
29.כעיקרון, הנטל להוכיח את שיעור הנזק מוטל על המבוטח (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, פ"ד מח(4) 70).
עם זאת, במקרה בו סכום הביטוח נקבע בהתאם לרשימה שצורפה לפוליסה (כבענייננו), הנטל הוא על המבטח להוכיח כי שוויו של הנכס נמוך מהשווי המצוין ברשימה (ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו(1) 756).
כאן המקום לציין, כי ברשימת הציוד אשר העביר התובע לנתבעת באמצעות הסוכן, נרשם כי שווי האנדוסקופ הינו 150,000 ₪.
30.שוכנעתי לקבל את טענות הנתבעים לעניין שיעור הנזק, ולקבוע, כי התובע לא הוכיח כנדרש את גובה הפיצוי לו הוא טוען ועל כן דין התביעה להתקבל בחלקה בלבד.
יוזכר שוב, כי מחיר הרכישה של האנדוסקופ הינו 40,000 ₪ ועל כן לא ברור (והתובע אף לא סיפק הסבר בעניין זה) מדוע העריך את שוויו ברשימת הציוד ב 150,000 ₪, חרף העובדה כי סכום זה אינו משקף את שוויו האמיתי של האנדוסקופ.
חשוב מכך, התובע ביסס גרסתו לעניין שיעור הנזק, על בסיס הטענה כי מדובר באנדוסקופ מדגם ישן וכי לא ניתן היה לרכוש, לאחר קרות האירוע, וכיום, מכשיר אנדוסקופיה מדגם זהה לאנדוסקופ נשוא התביעה (וכפועל יוצא מכך, שבמידה והדבר היה ניתן, התובע היה רוכש אנדוסקופ מדגם זהה לאנדוסקופ שהתקלקל), וכי עלות המכשיר החלופי הזול ביותר (שגם הוא מכשיר "ישן בדגם שלו", כלשון התובע בסיכומיו) ובעל תכונות דומות הינה 122,345 ₪.
אלא מאי? טענה זו של התובע נסתרה בהתאם לאמור בחוות דעת מומחה הנתבעת, לפיה ניתן להשיג אנדוסקופ מדגם זהה בעלות של 7,500 דולר ברכישה מחו"ל (באתרי מכירות כגון EBAY), והאמור בעדות מומחה הנתבעת, בה קבע כי בניגוד לטענת התובע, בעת קניית מכשיר אנדוסקופיה מחו"ל לא נדרש ביצוע התאמות וכיולים למכשיר בעלות משמעותית נוספת, אלא המכשיר מגיע כאשר הוא מוכן לשימוש (עמוד 47 לפרוטוקול ישיבת 15/03/15).
ועוד, חרף טענתו של מוטי בתחילת עדותו, לפיה לא ניתן כיום לרכוש בארץ אנדוסקופ זהה, בהמשך עדותו הוברר כי חברת מאיר רוז (שהינה בבעלותו) מוכרת באתר האינטרנט שלה, גם ללקוחות ממדינת ישראל, מכשירי אנדוסקופיה מדגם זהה לאנדוסקופ נשוא כתב התביעה (עמוד 36 לפרוטוקול). מוטי לא הצליח לספק הסבר הגיוני שיש בו כדי לסבר את האוזן באשר לסתירות שהתגלו בעדותו בעניין זה.
31. בנוסף, טענתו של התובע, לפיה לאחר האירוע נאלץ לשכור מכשיר חלופי (אשר לא צוין מאיזה דגם או סוג הוא) התבררה כלא נכונה. בעדותו של התובע הוברר כי המכשיר החלופי למעשה נרכש על ידו מחברת מאיר רוז ולא הושכר, שכן התשלום (בסך כולל של 26,600 ₪) ניתן עבור תקופת "שכירות" שאינה מוגבלת בזמן (המכשיר עדיין בשימושו של התובע כיום, קרוב לחמש שנים מאז קרות האירוע; עמוד 28 ואילך לפרוטוקול ישיבת 11/02/15)), ועל כן ניתן לקבוע כי מדובר בעסקת רכישה לכל דבר ועניין.
משמעות קביעה זו היא, כי התובע השיב את המצב לקדמותו בעלות 26,600 ₪, ועל כן זהו שיעור הפיצוי לו זכאי התובע מהנתבעת על פי הפוליסה (סכום דומה לסכום הרכישה של מכשיר אנדוסקופיה מדגם זהה לאנדוסקופ נשוא כתב התביעה, בהתאם לאמור בחוות דעת מומחה הנתבעת).
מסכום הפיצוי שנקבע יש לנכות את סכום ההשתתפות העצמית הקבוע בפוליסה, בסך של 3,000 ₪.
סוף דבר
32.השורה התחתונה היא, שדין התביעה להתקבל בחלקה.
אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את הסך של 23,600 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.
סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית ללא צו להוצאות.
זכות ערעור כחוק.
המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים כמקובל.
ניתן היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
|
|
|
א. סלאמה, נשיא
|