ת"א 48843-05-15 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' קו מוצרי דלק בע"מ

1.לפני שלוש בקשות למתן צווים לגילוי ועיון במסמכים ולמענה על שאלונים, שהוגשו במסגרת תובענה כספית והצהרתית שעניינה בחמישה מיכלי דלק המכונים "מיכלי מעבר" במסוף פי גלילות אשדוד. בקשה מס' 7 בתיק הממוחשב הוגשה מטעם הנתבעת 1 כנגד התובעות ובקשות מס' 8 ו-9 הוגשו מטעם התובעות כנגד הנתבעות 1 ו-2, בהתאמה.

2.בפתח הדברים יובאו להלן רקע לתביעה ותמצית מתוך טענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות בהליך העיקרי. רקע זה נזכר בעיקרו בהחלטה שניתנה בדיון מיום 22.2.2016.

התובענה והצדדים – כללי

3.התובעת 1, באמצעות התובעת 2, היא הבעלים של מסוף לאחסון וניפוק תזקיקי נפט באזור התעשייה הצפוני באשדוד המכונה מסוף פי גלילות – אשדוד (להלן: "מסוף אשדוד"). למען הנוחות יכונו התובעות להלן גם: "דלק" בלשון יחיד ומבלי להידרש להבדל ביניהן.

מסוף אשדוד עבר לבעלותה ותפעולה של דלק במסגרת הליך של הפרטה, בסוף חודש יולי 2007.

4.הנתבעת 1 (להלן גם: "קמ"ד") היא חברת בת של החברה הממשלתית "תעשיות נפט ואנרגיה בע"מ" (להלן: "תש"ן"). על פי כתב התביעה, קמ"ד היא מונופול השולט על תחום הזרמת תזקיקי נפט למסופי דלקים ולמתקני קצה שונים באמצעות צנרת תת קרקעית הפרוסה ברחבי הארץ. הנתבעת 2, מדינת ישראל (באמצעות המשרד לתשתיות, אנרגיה ומים, על גלגוליו של שמו), היא הבעלים של תש"ן, והטענות המופנות כלפיה עוסקות בהתחייבויותיה מול דלק ובהתקנת צו פיקוח (באיחור) בהקשר למיכלי המעבר מושא התביעה.

5.מיכלי מעבר, להבדיל ממיכלי אחסון, משמשים לקליטת דלקים לפרקי זמן קצרים על מנת לאפשר ויסות של פעילות הזרמת דלקים, כאשר קיים פער בין כמויות הייצור (או הייבוא) לבין יכולת ההזרמה והקליטה של הצנרת ומסופי הקצה. בכתב התביעה טוענת ומדגישה דלק, כי אחסון לצרכים אחרים או מסיבות שונות, כגון: אחסון טרם ניפוק למיכליות או טרם הפצה לשוק, לצרכי חירום, עקב תקלות או תחזוקה שוטפת של מיכלים אחרים, לצרכי רענון המלאי או ויסות ההיצע בשוק – כל אלה אינם "אחסון במעבר" אלא מוגדרים כאחסון מסחרי או אחסון תפעולי, כהגדרתם בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תעריפי תשתית במשק הדלק), התשע"ד-2014 (להלן: "צו הפיקוח" או "צו התעריפים" או "הצו משנת 2014"). שירותים של אחסון מסחרי או תפעולי מסופקים על ידי דלק לכלל הגורמים במשק הדלק – בתשלום.

6.בכתב התביעה מתארת דלק את השתלשלות העניינים המשפטית והעובדתית מנקודת ראותה ובמסגרת זאת מפנה למסמך שהנפיק משרד התשתיות הלאומיות ביום 5.4.2005, אשר קבע תנאים והגבלות שימוש למיכלי המעבר, שיחולו על הגוף שירכוש את מסוף אשדוד במסגרת ההפרטה (להלן: "מסמך האינטרסים"). בין השאר נקבע במסמך האינטרסים, כי מיכלי המעבר יוחכרו לקמ"ד בכל תקופת פעולתו של מסוף אשדוד וכי במסגרת ועדות תעריפי תשתיות המתמנות במשרד התשתיות, ייקבע מנגנון חיוב עבור החכרת המיכלים.

7.בהתאם לאמור במסמך האינטרסים, מוחכרים מיכלי המעבר לקמ"ד, אך לטענת דלק, הופרה כלפיה לאורך שנים רבות ההתחייבות בעניין קביעת מנגנון החיוב, כאשר המנגנון האמור נקבע לבסוף רק בצו משנת 2014. לשיטת דלק, מנגנון החיוב שנקבע בצו הפיקוח בשנת 2014 אמור לחול על כל התקופה שמאז תחילת ההחכרה ומשכך היא זכאית לכספים רבים נוספים על אלה ששולמו לה.

8.לוּז המחלוקת הכספית בעניין זה הוא בכך שהתשלום שבוצע בעבר עבור ההחכרה, הושתת על היקף השימוש בפועל במיכלים בעוד דלק סברה שיש להשתיתו על מלוא נפח המיכלים. בצו הפיקוח משנת 2014 נקבע תעריף אשר מתייחס למלוא נפח המיכלים (וקובע במקביל דרך חיוב של לקוחות קמ"ד במרבית התשלום על פי חיוב זה).