ו.צ. ואח' נ' מנדל ואח'

עם חזרתי משבתון, להלן החלטתי:

1. בפניי בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי (להלן - "הבקשה").

    

2. ענייננו בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). על פי הנטען, ביום 22.11.13 נפגעה המבקשת 1, ילידת 13.12.1939 (להלן: "המבקשת"), כהולכת רגל, על ידי רכב בו נהג הנתבע 1 אשר השאיר פתק עם פרטיו או הרכב אשר נסע מלפניו (להלן: "התאונה"). ממקום התאונה פונתה המבקשת לקבלת טיפול רפואי לבית החולים בלינסון. לאחר מכן ובשל מצבה המורכב הועברה לאישפוז בבית חולים סיעודי-שיקומי "שהם", עד לסוף חודש ינואר 2014.

3. נטען כי חייה וחיי הסובבים אותה, לרבות בתה ונכדה של המבקשת, המבקשים 2-3, עצרו מלכת. המבקשת נזקקה לעזרה מלאה ולהשגחה צמודה. בגין טיפול זה, טענו המבקשים 2-3, נגרמו להם הוצאות ונזקים. המשיבים הכחישו בכתב הגנתם את כל האמור לעיל.

    

4. נוכח פגיעת המבקשת, מינה בית המשפט מומחים בתחום האורתופדי ובתחום הפסיכיאטרי. בית המשפט קבע כי מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי יישקל לאחר קבלת חוות הדעת. המומחה בתחום האורתופדי, ד"ר אגר קבע כי למבקשת נכות צמיתה בשיעור 15%, בהתאם לס' 41(4)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"). בתחום הפסיכיאטרי קבעה המומחית ד"ר שגית משגב (להלן: "ד"ר משגב"), כי למבקשת ישנה נכות נפשית צמיתה בשיעור 20% לפי ס' 34 ב' 3 לתקנות. בנוסף, המליצה כי עקב הפגיעה הנוירו-קוגניטיבית, ימונה מומחה בתחום הנוירולוגי שיבחן את שיעור הנכות, אם בכלל, בתחום זה כתוצאה מהתאונה. מכאן הבקשה.