ת"א 49482-08-15 רהב נ' גזית ואח'

לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש") למתן פסק דין כנגד הנתבעים (להלן: "המשיבים"), או לחילופין להורות להם בצו, להשיב על שאלונים ועל הדרישה לגילוי מסמכים בהתאם לסעיף 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענת המבקש, נשלחה ביום 24.1.16 דרישה למשיבים לגילוי מסמכים ומענה על שאלון, שלא נענתה עד למועד הגשת הבקשה.

משיבים 1 ו-3 מתנגדים למתן פסק דין נגדם או למחיקת כתבי ההגנה שהוגשו על ידם. לטענתם מדובר בעזות מצח של המבקש שמגיש בקשה זו בשלב זה של הדיון, שכן ביום 24.1.16 התקיים דיון קדם משפט ראשון ובמסגרתו נקבע כי הליכים מקדמיים יושלמו עד ליום 1.3.16. ביום 25.1.16 הוגשה בקשה לצירוף נתבעת. בקשה זו נדונה וביום 14.2.16 ולמבקש ניתנה אפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 21.2.16. בחודש אפריל 2016 ביקש המבקש ארכה להגשת כתב תביעה מתוקן ולבטל את דיון קדם המשפט שנקבע ליום 12.4.16 וכן לבטל את דיון ההוכחות שנקבע ליום 17.7.16.

לטענת משיבים 1 ו-3 לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן בשלישית, לא הועברה אליהם כל דרישה מטעם המבקש לגילוי מסמכים או שאלונים. עוד נטען שבמועד הגשת כתב התביעה המתוקן חלף המועד שקבע בית המשפט להשלמת ההליכים המקדמיים. למשיבה 3 לא נשלחה כל דרישה לגילוי מסמכים ומענה על שאלון.

משיב 2 מתנגד לבקשה שכן ביום 8.6.16 הוגש בתיק כתב הגנה אחרון ולכן לפי תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ניתן לבקש צו לגילוי מסמכים רק לאחר שהמבקש פנה לצד השני כ-30 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון . בנוסף נטען שהדרישה לגילוי מסמכים נשלחה למשיב 2 כחצי שנה לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.

המבקש בתשובתו טוען כי משיבים 1 ו-3 מעלים טענות סתמיות, שכן משיב 1 קיבל את מכתב הדרישה מסגרת הזמן שנקבע בהחלטה וכן כי לא חלה עליו חובה לפנות אליו פעם נוספת. המבקש טוען בתשובתו כי משיב 2 קיבל את הדרישה במועד אולם לא ענה לה ולכן השיהוי הוא שלו.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכי התיק שוכנעתי כי דין הבקשה למתן פסק דין כנגד המשיבים ולחילופין להוצאת צו לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון להידחות וזאת מהטעמים הבאים: ברע"א 2097/16 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' עובד רופל (פורסם בנבו, 01.01.2017) סוכמה פסיקת בית המשפט העליון בנוגע לסמכות בית המשפט בנוגע לקיום הליכי גילוי מסמכים:"לא בכדי ניתנו לבית המשפט סמכויות כה נרחבות במסגרת הליך קדם המשפט כאשר "הדגש בשלב זה הוא על הכנת התיק במטרה לייעל את הדיון" (רע"א 10538/08 המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל נ' כנעאן (12.4.2009) (להלן: עניין המכללה)). על אף זאת, אנו מוצאים בפסיקה כי גם מוסד קדם המשפט אינו תרופה לכל מכאוב, וכאשר הצדדים אינם עומדים במועדים לגילוי מסמכים, רשאי בית המשפט לומר "עד כאן" ולעבור לשלב שמיעת הראיות (רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (22.12.1997); החלטתי ברע"א 8113/14 ונטורה קינג נ' אופיר טורס בע"מ, פס' 6 והאסמכתאות שם (15.3.2015); וכן החלטתי ברע"א 4487/14 אברמוביץ' נ' קונדה, פס' 8 (11.9.2014)).

ברע"א (ירושלים) 6297/97 יוסף רכאח נ' אברהם נוימן (פורסם בנבו, 26.01.1998) נקבע כי הליך גילוי מסמכים ומענה על שאלון איננו מטרה בפני עצמה :

"במסגרת שיקול הדעת שיש לבית המשפט במתן צו לשאלונים ולגילוי מסמכים, רשאי הוא גם לשקול אם הגלוי והצגת השאלות לא תכביד על המשיב, תציק לו או שיהא בה משום לחץ בלתי הוגן עליו (ע"א 3576/94השיקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388). .7קדם המשפט נועד לקדם את הדיון בתובענה לגופה ולייעלו, על ידי צמצום שמיעת המשפט גופו (רע"א 2142/96פז נ' תחנת פז הקריה בע"מ, תקדין-עליון, כרך 96(2), תשנ"ו/תשנ"ז - 1996). אין הוא מטרה בפני עצמה ואין ליתן יד להפיכתו למכשול בפני בירורה של התביעה."

כנגד משיבה 3 לא ניתן כל צו ולכן לא היה כלל מקום להגשת הבקשה, למבקש אין כל הסבר מדוע רק כעת הנו פונה בבקשה בכלל ובפרט כאשר לא הפנה כל דרישה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון בפני נתבעת 3 בטרם פנה לבית המשפט. לפיכך זו נדחית.

לעניין משיב 1ו-2, הבקשה נדחית שכן במהלך כל השנה האחרונה הגיש המבקש בקשות שונות לבית המשפט מבלי להעלות כל טענה בנושא , נשוא הבקשה ( ראה בקשות 25.1.16, 5.4.16, 22.6.16, 14.7.16, 18.8.16, 21.9.16, 25.9.16, 13.10.16, 7.11.16, 13.11.16 ) בעיקר במהלך ישיבת בית המשפט מיום 25.9.16 במהלכה נקבע מועד דיון ההוכחות, מבלי שהועלתה כל טענה מטעם המבקש וכן לאחר תיקון כתב התביעה על ידו.

פניה בבקשה למתן פסק דין כנגד המשיבים ולחילופין למתן צו לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון בסמוך למועד דיון ההוכחות שקבוע ליום 11.1.17, כשנה לאחר הוצאת צו לגילוי מסמכים לבקשת הצדדים, ותיקון כתב התביעה, ללא כל הסבר מניח את הדעת באשר לנסיבות השיהוי בהגשתה לאור המפורט לעיל ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הן הבקשה למתן פסק דין והן הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים , נדחית.

לעניין הבקשה לזימון עובדת משיבה 3 לעדות , זו תידון במהלך דיון ההוכחות הקרוב לאחר בחינת שאלת רלוונטיות של עדותה , בכלל ולאור עדותו של מר איל פאר, מצהיר מטעם משיבה 3 ומי שבתצהירו מוזכר שמה של העדה. לפיכך הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 750 ₪ לכל אחד מהמשיבים.