ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
51006-08-15
17/11/2015
|
בפני השופט:
גד גדעון
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ישראל חרש
2. דבורה חרש
|
נתבעים:
יעקב יפרח
|
| החלטה |
הבהרת ב"כ התובעים, בעקבות החלטת ביהמ"ש מיום 4.11.15, שברקעה שאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה.
במסגרת התשובה מאשרים התובעים, כי זכויות התובעים ביחס לנכס רשומות בפנקסי רמ"י והחברה המשכנת בלבד. מכאן, כי מדובר בזכויות אובליגטוריות. שווי הזכויות, ע"פ הסכם המכר עמד במועיד חתימתו, על 460,000 ₪ - שווי הנמוך כמובן, מתקרת סמכותו של בית משפט השלום. לדעת ב"כ התובעים, היות שנתבע סעד של אכיפת הסכם מכר זכויות המתייחסות למקרקעין, מסורה הסמכות לדון בתביעה, לבימ"ש זה.
שאלת הסמכות העניינית לדון בתובענות שעניינן זכויות אובליגטריות ביחס למקרקעין, אשר שוויין נמוך מתקרת סמכותו של בית משפט השלום, טרם הוכרעה בהלכה הפסוקה, אם כי נראה, כי עמדת בית המשפט העליון הנכבד, בע"א 4796/95 איברהים חסין אלעוברה נ' איברהים עלי אלעוברה פ"ד נא (2) 669, תומכת במסקנה, לפיה במקרה כזה, מסורה הסמכות לדון בתביעה, לבית משפט השלום [וכן ר' רע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובלר ז"ל (ניתן ביום 11.3.97)].
פסיקת בתי המשפט המחוזיים נחלקה בשאלה זו - יש הסבורים כי הסמכות מסורה לבית משפט המחוזי, היות שמדובר בשאלה הנוגעת למקרקעין, וכאשר אין מדובר בעניין של חזקה, שימוש או חלוקת מקרקעין [ר' לעניין זה ה"פ (מח' חי') שוויצר נ' רפאל , וכן ת"א (מח' מרכז) 44936-06-11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פלד לירן ואח' (החלטה מיום 22.1.12)]. מצד שני, יש הסבורים כי הדגש הינו על טיב הזכויות, וכאשר מדובר בזכויות אובליגטוריות ששוויין נמוך מתקרת סמכותו של בית משפט השלום, מסורה הסמכות לבית משפט השלום [בין היתר – ת"א (מח' ב"ש) 74/88 תמר חן דמרי נ' רחל דניאלוביץ החלטה מיום 2.11.88 ת"א (מח' ב"ש) 7220-03 דמרי דוד ואח' נ' עזבון המנוח איליה אנדרי ז"ל ואח' (החלטה מיום 19.11.03) ת"א (מח' י-ם) 7441-05 הפטריארך היווני אורתודוקסי של י-ם ואח' נ' מדרשת קדמת ירושלים ואח' (פסק דין מיום 28.10.10) וכן, ת"א 33898-03-11 מץ פוגל (1988) בע"מ נ' דחאם הייב (החלטה מיום 31.5.11)].
דעתי במחלוקת האמורה כפי שהובעה בהחלטות בעבר [ור' בין היתר ת"א 6973-03-14 משעלי נ' משעלי (החלטה מיום 8.12.14)], הינה כדעת האחרונים, דהיינו, כי הסמכות העניינית מסורה במקרים מעין אלה לבית משפט השלום, היות שמדובר בזכויות במטלטלין, אשר הסמכות לדון בהן נקבעת על פי שווי הנושא.
לפיכך, ונוכח האמור בס' 5 לתשובה, מועברת בזה התביעה אל בית משפט השלום בקרית גת.