שביט ואח' נ' ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ ואח'

 נגד

צד ג'                    אינג' ד"ר באסם ש. חזן

                            ע"י עו"ד דוד הרצוג

פסק דין

1. התביעה שלפניי עוסקת בבית מגורים אשר לטענת התובעים יש להרסו ולבנותו מחדש בשל שברים וסדקים שנפערו בו המלמדים על פגם יסודי בתכנונו ועל רשלנות בבנייתו.

    

2. על פי כתב התביעה, התובעים הם בני זוג שחפצו לבנות את ביתם בקיבוץ גבת. התובעת, שהיא בעלת השפעה ברשתות החברתיות בנושאי עיצוב וסגנון חיים, נחשבת כמובילת דעה ובעלת פלטפורמות חזקות באינטרנט. לטענת התובעים, הבית עוצב על ידי התובעת במטרה לשמש כאתר צילומים לסדרה באינטרנט. התובעת השקיעה ממון רב ונעזרה במומחי בנייה ואומנים ייחודיים במטרה להציג בביתה לאורך זמן את המוצרים המועדפים עליה מבחינה עיצובית. עקב הרשלנות הקיצונית בביצוע הבנייה, היא אינה יכולה לממש את תכניותיה ולהגשים את חלומותיה ובכך נגרם לה הפסד ממוני. מדובר בבית הראשון אותו בנו התובעים אשר קודם לכן גרו בשכירות. התובע הוא בן הקיבוץ ובכוונת התובעים היה לבנות את הבית לצורך מגוריהם ולא כהשקעה.

    

3. התביעה הוגשה נגד 3 נתבעים.

    

   הנתבעת 1 ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ (להלן: "הנתבעת 1" או "דוראל") בניהולו של מר אלון קסל שהתובעים טענו כי פעלה בזמן הרלוונטי כיזמית בנייה וטיפלה בפרויקט ההרחבה בקיבוץ. טיפולה כלל שיווק מגרשים, מינוי קבלנים לביצוע עבודות, מינוי מהנדסים ואדריכלים, פיקוח על עבודות הבנייה ותיאום בין כל הגורמים, ליווי הפרויקט כולל קביעת עלויות להקמתו והכל כמפורט בחוזה תשתיות ציבוריות שנחתם ביום 28.12.2007 בינה לבין התובעים.

    

   הנתבע 2 המהנדס קדמאני תאיר חאלד (להלן: "הנתבע 2" או "קדמאני") אשר תכנן את בית התובעים.

    

   הנתבעת 3 מ.ג.ס הנדסה ובניין בע"מ (להלן : "הנתבעת 3" או "מגס") אשר שימשה כקבלנית ראשית שלקחה על עצמה את בניית הבית עד מסירת מפתח ומסירת טופס 4 תמורת תשלום סך של 533,237 ₪.

    

4. דוראל הגישה הודעת צד ג' נגד אינג' ד"ר באסם ש. חזן (להלן: "הצד השלישי" או "חזן"), ששימש כיועץ קרקע שערך דו"ח קרקע עבור הפרויקט.

    

5. לטענת התובעים, בהתאם לחוות דעת של מהנדס קונסטרוקטור בן עזרא, נפלו כשלים ברורים בתכנון הבית. בהתאם לחוות דעתו, קיימות שתי חלופות:

    

   האחת, ביצוע תיקונים בעלות של 466,537 ₪. במסגרת זו יש לקחת בחשבון כי מידי חצי שנה וללא הגבלת זמן, יצטרך מהנדס קונסטרוקטור לבדוק את הבניין. בהתחשב בכך שעלות הבדיקה עומדת על סך של 3,000 ₪, תבעו בגין עלות הבדיקות הצפויה סך כולל של 120,000 ₪.

    

   השנייה, הריסת הבית ובנייתו מחדש בעלות שהוערכה בסך של 1,077,862 ₪. מדובר בעלות בניית בית סטנדרטי לא כולל שדרוגים.

    

6. בנוסף, טענו כי השקיעו בבית מעבר לסטנדרט סכומים רבים וכי מגיע להם החזר כספי בגין הסכומים ששילמו בסך של 451,631 ₪. לדבריהם, לרוב ההוצאות אין תיעוד פורמלי, שכן לא ציפו באותה עת כי יזדקקו להוכחתן. לצרכי אגרה, העמידו ראש נזק זה על סך של 300,000 ₪. עוד תבעו פיצוי בגין דיור חלופי בסך של 60,000 ₪ (לפי 5,000 ₪ לחודש); פיצוי בגין עגמת נפש, צער וסבל בסך של 100,000 ₪; עלויות אחסון רהיטים, הובלה, שמירה בסך של 20,000 ₪; שכר טרחת המהנדס בן עזרא בסך של 4,720 ₪. סכום הנזק הכולל לפי אלטרנטיבה ב' עמד על סך של 1,562,582 ₪ אותו העמידו לצרכי אגרה על סך של 1,500,000 ₪.

    

7. בשל ריבוי בעלי הדין והטענות כלפיהם ועל מנת לא לחטוא בחזרה מיותרת על דברים, פירוט טענות התובעים ושולחת הודעת צד ג' כמו גם טענות ההגנה שהועלו על ידי הנתבעים השונים והצד השלישי, יפורטו בהרחבה בשלב הדיון והכרעה אשר יכלול התייחסות לכל בעל דין בנפרד.

    

8. יש לציין שנתבעת 3 הגישה גם היא הודעת צד ג' נגד הראל חברה לביטוח בע"מ, אשר לטענתה ביטחה את אחריותה כלפי התובעים ונגד מר דני שוסטר אשר אישר לה לבצע את היציקות של יסודות בית התובעים. ההודעה שהוגשה נגד הראל נדחתה לאחר שלא הופקד עירבון. יש לציין שבדיון שהתקיים ביום 1.11.2021 ביקשה הנתבעת 3 למחוק את הודעת צד ג' שהגישה וניתן פסק דין כמבוקש. פסק הדין התייחס שלא לצורך גם להראל שהתביעה נגדה נדחתה כאמור עוד קודם לכן.

    

9. לכתבי ההגנה צירפו בעלי הדין השונים חוות דעת של מומחים שונים. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 13.1.2019 נדונה האפשרות כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יבחן את הסוגיות המקצועיות, תוך שמירת חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים.

    

10. בהחלטתי מיום 7.2.2019 מיניתי את המהנדס מרדכי בס ז"ל כמומחה מטעם בית המשפט. בהחלטתי התבקש המומחה לחוות דעתו בסוגיות המקצועיות וכן לשום את העלויות הכרוכות בתיקונים וירידת הערך ככל שישנה. בנוסף, התבקש המומחה לקבוע, ככל שהדבר ניתן, את שיעור האחריות אותה יש לייחס לכל גורם מקצועי.

     

11. חוות דעת המומחה הוגשה ביום 2.10.2019. לאחר הגשתה, הוגשו על ידי בעלי דין שונים שאלות הבהרה והמומחה השיב עליהן (לכך תהיה התייחסות בהמשך).

     

12. הנתבע 2 עתר ביום 4.5.2020 בבקשה לתיקון כתב ההגנה ולמינוי מומחה לכתב יד. זאת, לאחר שלדבריו גילה שהחתימה המופיעה על הבקשה להיתר הבנייה, הנחזית להיות שלו, מזויפת. בבקשה טען כי חזה בזיוף הנטען רק ביום 6.4.2020 עת הוגשה בקשת התובעים להורות למומחה בית המשפט להשיב על שאלות ההבהרה אליה צורף המסמך עליו זויפה החתימה. בהחלטתי שניתנה ביום 30.6.2020 נעתרתי לבקשה וכתב הגנה מתוקן הוגש. אשר לבקשתו למינוי מומחה מטעם בית המשפט בסוגיה זו, דחיתי את הבקשה וקבעתי כי אין מקום למינוי כזה טרם שהוגשו ראיות הצדדים.

     

13. הצדדים הגישו תצהירים וחוות דעת מקצועיות שונות.

     

    מטעם התובעים הוגש תצהירה של התובעת. בנוסף, הוגשו חוות דעת של המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא בדבר הליקויים בביתם ושל השמאי זיו חגאי אשר נתן אומדן ירידת ערך בגין אותם ליקויים.

     

    הנתבעת 1 הגישה תצהיר של מנהלה מר אלון קסל וחוות דעת של אינג' חנא חורני בדבר הסדקים שנוצרו בבית התובעים.

     

    הנתבע 2 הגיש תצהיר שלו וכן חוות דעת של גב' מלי קדוש מומחית להשוואת כתב יד כדי להוכיח כי החתימה והחותמת המיוחסים לו על הבקשה למתן היתר בנייה מיום 6.1.2020 אינם אותנטיים וכי שניהם מזויפים.

     

    הנתבעת 3 הגישה תצהיר של מנהלה מר מנסור סלאמה וכן חוות דעת של ד"ר קורינה סגל בסוגית הסדקים והפתרון לתיקונם.

     

    הצד השלישי הגיש תצהיר של ד"ר בסאם חזן.

     

14. בדיונים שהתקיימו בימים 1.11.2021 ו- 16.12.2021 נחקר המומחה על חוות דעתו. זמן קצר לאחר מכן, למרבה הצער, הלך לבית עולמו.

     

15. בשלושה דיוני הוכחות נוספים שהתקיימו בימים 11.7.2022, 20.7.2022 ו- 14.9.2022 נחקרו המצהירים השונים מטעם הצדדים והמומחית להשוואת כתב יד גב' מלי קדוש. הצדדים הגישו סיכומים בכתב בתהליך שנמשך זמן רב והסתיים ביום 31.7.2023.

     

    דיון והכרעה

     

16. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה ולחלק את האחריות לנזקים שנגרמו בין הנתבעים השונים תוך ייחוס אשם תורם לתובעים. כן החלטתי לדחות את ההודעה שהוגשה נגד הצד השלישי .

     

    מעמדה המיוחד של חוות דעת מומחה בית המשפט

     

17. טרם אפרט את הדברים שנכתבו בחוות הדעת לרבות מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט, נחוץ להסביר מה משמעותה ומעמדה של חוות דעת המומחה. גם כאשר בעלי הדין השונים מבקשים לשמור על חוות הדעת מטעמם, נהנית חוות הדעת של מומחה בית המשפט ממעמד מיוחד. אף שמומחה מטעם מי מהצדדים אמור ליתן חוות דעת מקצועית נטולת פניות המבוססת על פרמטרים מקצועיים, המציאות מלמדת כי חוות הדעת המוגשת על ידי בעל דין מסוים תומכת לרוב בטענות של אותו בעל דין, כך שבין חוות דעת של בעלי דין קיימים פערים משמעותיים. בנסיבות אלה, נחוץ ביותר כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יסייע לו לבחון את חוות הדעת השונות שהוגשו מטעם בעלי הדין ויציג בפניו חוות דעת מאוזנת ואובייקטיבית.

     

18. כלל ידוע הוא כי בית המשפט ייטה שלא לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעמו בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות זאת והוא יעשה כן בזהירות מתחייבת וכאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך. כך נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ראו: ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן נ' מונטי רבי [פורסם בנבו, 31.12.88]).

     

19. יפים גם הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין סולל בונה כדלקמן: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים" (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (פורסם בנבו, 02.06.1996)‏.

     

    חוות דעת המומחה

     

20. בחוות דעת מיום 2.10.2019 פירט המומחה מרדכי בס ז"ל את פרטי מומחיותו והשכלתו המקצועית. מדובר במהנדס אזרחי בעל תואר שני מהטכניון עם התמחות בקריסה ויציבות של מבנים ובעל ניסיון של עשרות שנים בתחום ההנדסה האזרחית החל מ- 1982. בחוות הדעת צוין כי המומחה הכין חוות דעת הנדסיות לאלפי דירות מגורים ומבנים שונים וכי מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים רבים.

     

21. על פי חוות הדעת, המומחה ביקר בנכס בתאריך 24.7.2019. בביקור נכחו התובעים, המומחה מטעמם המהנדס בן -עזרא, נציג צד ג' מר דני שוסטר שנמחק מההליך ובא כוחו וכן נתבע 2. עוד עולה מחוות הדעת, כי המומחה עיין בכתבי הטענות שהוגשו בתיק ובחוות הדעת השונות מטעם הצדדים. במסגרת חוות הדעת הוא פירט את המועדים המהווים לדבריו "אבני דרך" שנלקחו מכתבי הטענות והנספחים שצורפו להם. המומחה פירט את הטענות נגד הנתבעים השונים כפי שפורטו בכתב התביעה ואת הסעדים שנתבקשו. כמו כן סקר את שתי חוות הדעת שניתנו על ידי המהנדס בן עזרא בעקבות ביקורו בנכס בימים 16.11.2014 ו-16.3.2016, את חוות הדעת של המומחה חנא חוראני מטעם הנתבעת 1 שערך ביקור בנכס ביום 13.3.2017 ואת טענות הנתבעים 2 ו-3 כמפורט בכתב הגנתם. כן סקר את חוות הדעת של ד"ר קורינה סגל מטעם הנתבעת 3.

     

22. את ממצאיו תיאר המומחה בחלק י"ב של חוות הדעת. הוא פירט את הסדקים כפי שהתגלו בחלקי הבית השונים (סעיף יב.1) ואת הרטיבות שאיתר ברחבי המבנה (סעיף יב.2), תוך שהפנה לצילומים שצורפו.

     

23. בהמשך בחלק י"ג של חוות הדעת הציג את מסקנותיו. להלן הדברים:

     

    "א. ריבוי הסדקים שבמבנה, כיוונם ומגמתם מעידה על שקיעה דיפרנציאלית מהותית של יסודות המבנה.

    ב. בהיעדר סט תוכניות קונסטרוקציה אשר ביקשתי מהצדדים להעביר אלי ואשר לא נתקבלו עד לכתיבת שורות אלו למעט תוכנית ביסוס אשר צורפה לחווה"ד של ד"ר קורינה סגל, אין באפשרותי לפרוס את מלוא הסיבות להופעת הסדקים במבנה ואני מתבסס בחוות דעתי רק על תוכנית ביסוס בלבד.

    ג. המסקנות שפורטו בחוות הדעת של המומחים מטעם התובעים, והנתבעים כולם נכונות ומעידות כי בניהול התכנון והביצוע, כמו גם בתכנון המבנה הנדון נעשו מספר שגיאות מהותיות אשר הובילו לתוצאה כפי שפורטה בחוות הדעת שלעיל, כמו לדוגמא:

    ב.1 היעדר בדיקות קרקע במגרש הנדון והתבססות על בדיקות קרקע ודו"ח ייעוץ קרקע שנעשו במגרשים אחרים.

    ב.2 טעויות תכנון קונסטרוקטיבי, בכל הנוגע לתוכנית כלונסאות/ביסוס, כמו:

    1. תכנון כלונסאות באורך של 8 מ' בלבד ובקוטר 40 ס"מ, (בכל הכלונסאות מלבד כלונסאות מס' 8,9,10,11 שאורכם נרשם 10מ'). וזאת בניגוד לדרישות תקן ישראלי, ת"י 940 סעיף ג', אשר מחייב אורך כלונס מינימאלי של:10.0מ'.

    2. ע"פ חישוב עומסים שנעשה, היו צריכים להיות כלונסאות הקצה באורך מינימאלי של 12 מ' וכלונסאות 8,9,10,11 היו צריכים להיות באורך מינימאלי של:14מ'. כשכל הכלונסאות צריכים היו להיות בקוטר של 50 ס"מ.

    3. הזיון בכלונסאות שהינן מתוכננות בחוזק בטון ב-30 מחייב לפי חישוב סטטי 7 ברזלים קוטר 14 מ"מ או 6 ברזלים בקוטר 16 מ"מ.

    4. ע"פ המלצתה של ד"ר קורינה סגל -מאחר וקיים קיר משותף עם השכנים והשפעות של תזוזות שיכולות להשפיע על המבנה עצמו, על אף שקיים הפרש גובה בין הדירות במגרש 54 ובמגרש 53, היא מציעה עקב כך להשתמש בכלונסאות 50 ס"מ ובאורך של 14 מ' בכלונסאות 15, 14, 13, 6.

    5. אין בתוכנית כלונסאות סימון לשרוולי PVC בחלקם העליון של הכלונסאות למניעת השפעות שינויי תכולת רטיבות על החלק העליון של הכלונסאות מהקרקע.

    ב.3 בנוסף, ניכר כי עבודות הביצוע נעשו, בניגוד לדרישות נספח ב', של תקן ישראלי, ת"י 940 ללא נוכחות של מפקח צמוד, ללא מינוי של אחראי על הביצוע וללא פיקוח עליון של מהנדס הגיאוטכני (יועץ קרקע) ,(שלא יהיה כזה בבניין הנדון) וללא פיקוח עליון של מתכנן השלד (הקונסטרוקטור)".

     

24. המומחה פירט את ההצעות שהועלו על ידי המומחים השונים לתיקון המצב ודחה אותן תוך שהסביר מדוע אין מקום לפעול בהתאם להן. בין היתר, דחה את ההצעות בשל כך שאלה לא יובילו לפתרון של הופעת סדקים נוספים בעתיד (כאמור בחוות דעת מטעם התובעים ונתבעת 1) או בשל כך שעלות ביצוען שווה להרס מוחלט של המבנה ויציקת מבנה חדש. עוד ציין שבהצעות אין התייחסות לירידת ערך. לסיכום, המומחה קבע, בהישען על כל ההצעות כפי שהובאו על ידי המומחים השונים, כי התוצאה הטובה ביותר היא להרוס את הבית ולבנות מבנה חדש במקומו.

     

25. אף שהמומחה הסביר בחוות הדעת כי מסמכים מסוימים שביקש לא סופקו לו, כך שאין באפשרותו לפרוס את מלוא הסיבות להופעת הסדקים במבנה, הרי שזו התמונה האובייקטיבית שהוצגה בפני בית המשפט. במקרה דנן, לאחר עיון מעמיק בחוות הדעת על מסקנותיה וההמלצות הכלולות בה; לאחר שעיינתי בתשובותיו לשאלות ההבהרה ושמעתי את עדותו במסגרת חקירתו הנגדית; לאור ריבוי חוות הדעת השונות וטענות בעלי הדין השונים אשר המומחה התייחס אליהן בפרוטרוט בחוות דעתו; לאור היותו של המומחה בעל ניסיון רב ואף הייתי אומר בהיותו בר סמכא בתחום מומחיותו; לאחר שלא מצאתי להעדיף את מי מחוות הדעת השונות שהוגשו על ידי מי מטעם בעלי הדין, אשר המומחה מטעם בית המשפט התחשב בהן במסגרת חוות דעתו וכן בהתחשב במעמד המיוחד שיש למומחה בית המשפט ולחוות דעתו, מצאתי לנכון לאמץ את חוות הדעת בכל הקשור לקביעותיו בדבר הפגמים שנפלו בתהליך הבנייה של בית התובעים והמלצתו להרוס את בית התובעים ולבנותו מחדש. אשר לגובה הנזק וחלוקת האחריות בין הגורמים השונים, על כך יורחב בהמשך.

     

    אחריות הגורמים השונים המעורבים בבניית הבית

     

26. במסגרת ההליכים בתיק כל בעל דין ניסה להרחיק עצמו מהאחריות לאירועים תוך שניסה לטעון כי האחריות מוטלת על בעלי הדין האחרים. אם בית המשפט היה מקבל את טענות בעלי הדין השונים בדבר חוסר אחריותם, הייתה מתקבלת תמונה לפיה מדובר בבית שנבנה מעצמו והאשמה מוטלת על ישות בלתי אנושית. לא כך הם פני הדברים. התרשמתי כי הן הנתבעים והן התובעים אחראים למצב שנוצר. כבר עתה יובהר כי הגרסאות השונות שהוצגו על ידי בעלי הדין השונים במטרה להרחיקם מהאחריות למצב שנוצר, יצר סתירות שונות, שלא תמיד יכולות לדור בכפיפה אחת. התנהלות זו מתיישבת בין היתר עם העובדה שבקשות המומחה כי יומצאו לו מסמכים מסוימים, לא סופקו לו אם משום שמסמכים כאלה לא היו בנמצא או כי הוסתרו (רשימת המסמכים שנתבקשו ולא הומצאו צורפה לחוות הדעת). כל אלה מלמדים על האופן הקלוקל בו התנהלו הדברים במסגרת הפרויקט בכלל ובבניית בית התובעים בפרט, המצדיק את חלוקת האחריות כאמור.

     

    אחריותה של הנתבעת 1

     

27. אשר לנתבעת 1, התובעים טענו כי במועד בו החלו בבניית הבית בנובמבר 2011 הם פעלו על פי המלצתו האישית של מר קסל מטעמה, אשר הודיע להם כי נתגלו כשלים בבנייה של הקבלן הקודם, זיעד שעאר אשר פעל בהמלצתה ומטעמה ובנה בבנייה המרוכזת בהרחבה. הוא אמר להם כי אין להם מה לדאוג, שכן נלמדו הבעיות שנתגלו בבנייה, ניתנה להם התייחסות ונמצאו פתרונות שאחד מהם הוא החלפת הקבלן הקודם בקבלן אחר. לדבריהם, פנייתם לקסל נעשתה במטרה לקבל ממנו ייעוץ. זאת, לאחר שהבינו כי במסגרת הבנייה בהרחבה התגלו סדקים בכמות נרחבת ועל מנת שהדבר לא יהיה גם בביתם הנבנה. מר קסל הרגיע אותם והסביר כי ביתם מצוי בשטח חפור לתוך הגבעה ולא על אדמת מילוי, כי הקבלן הוחלף עקב רשלנותו, כי כדאי להם לפנות לקבלן מגס (נתבעת 3) עליו הוא סומך ומכיר מעבודות בנייה שבוצעו בהרחבות אחרות באזור וכי הוא מעודכן לגבי הבעיות שהיו באזור. עוד אמר כי התכניות הקונסטרוקטיביות עברו שינויים והתאמות, כי האדריכל מודע לבעיות שיש בשכונה ושהקונסטרוקטור יודע לתכנן נוכח המצב. לאחר השיחה עם קסל, התובעים נרגעו והבינו כי ביתם ייבנה בסטנדרט עליו אפשר לסמוך וכי הטעויות שנעשו בבתים אחרים נלמדו וננקטו צעדים לשיפור ומניעת הישנות הכשלים. לטענתם, בכך הטעתה אותם הנתבעת 1 וגרמה להם לשים כספם על קרן הצבי.

     

28. עוד טענו התובעים כי בינם לבין הקיבוץ נחתם "הסכם קיבוץ משתכן" ובתוקף תפקידה ויוזמתה של הנתבעת 1 נערך דו"ח קרקע לצורך ההרחבה, אשר בוצע על סמך בדיקות מדגמיות במקומות אחרים ולא על סמך בדיקת המגרש שלהם. לטענתם, שימוש בדו"ח כללי מבלי שבוצעו בדיקות כלשהן במגרש הספציפי שיועד להם, מהווה הטעיה ולא יכול לשמש בסיס לתכנון קונסטרוקציות.

     

29. התובעים טענו כי גם על פי תקן 940 החל על ביסוס (שגם המומחה מטעם בית המשפט מתייחס אליו בחוות דעתו), ישנה דרישה לבצע קידוחי ניסיון בעומק הגדול מהעומק של הכלונסאות הצפויים במגרש בו נבנה הבניין ולא די להסתמך על קידוחי ניסיון במקומות אחרים. רק לאחר שבניית ביתם הסתיימה והם עברו לגור בו, נודע להם כי לאחר הופעת סדקים ושברים בבתי אחרים בהרחבה, שלחה הנתבעת 1 לתושבים השונים שבביתם התגלו כשלים קונסטרוקטיביים חמורים, תנאים קיצוניים להסכמתם לביצוע תיקונים על ידה. הנתבעת דרשה הפקעת זכויות משפטיות כתנאי לניסיון תיקונים, אשר אינו מהווה הבטחה לביטול השקיעות אלא בבחינת ניסוי בלבד. מדובר בדרישה שלא בתום לב שנועדה להטעות את הדיירים ואת שכניהם. באותה עת לא הופיעו סדקים בביתם של התובעים. התובעים טענו כי אם הנתבעת 1 הייתה משכילה למנות מהנדסים בעלי ניסיון וידע בביסוס מבנים והייתה מזמינה דו"ח קרקע לכל מגרש בנפרד כפי שצריך לעשות ולא דו"ח קרקע כללי ומרוכז, לו הייתה דואגת לפיקוח ראוי על הביצוע לפי כל דין ולו הייתה מסיקה את המסקנות הנכונות לאחר שהתגלו כשלי תכנון וביסס בבתים אחרים בהרחבה, היה ביתם ניצב היום לתפארת ללא סדקים וללא שברים והתביעה לא הייתה מוגשת.

     

    לטענת התובעים, הנתבעת 1 שביצעה את עבודות הפיתוח הייתה אחראית לספק לנתבע 2 ולתובעים תכניות מדויקות של נתוני קרקע. זאת, על מנת שנתבע 2 יוכל לתכנן ולכלכל צעדיו בדייקנות בנושא הביסוס.

     

    עוד טענו כי חתמו על סט מסמכים הכולל חוזה תשתיות ציבוריות הכולל בהמשכו חוזה הכשרת מגרש ושירותי המסלול הירוק וכן הסכם משתכן מאותו תאריך שנערך על ידי הנתבעת 1. התובעים טענו כי חתמו על סט המסמכים כמקשה אחת וכי מדובר בהתחייבות שנכפתה עליהם. לטענתם, האמור מעמיד את הנתבעת 1 כמוכר בית לכל דבר לפי חוק המכר (דירות). סט כזה נחתם על ידי כל אחת מהמשפחות (כ- 30 משפחות) שרכשו בית בשכונת ההרחבה.

     

    לדבריהם, הנתבעת 1 היא שהעסיקה את בעלי המקצוע כולל האדריכל, המהנדס וכולל צוות המתכננים ביניהם הנתבע 2. הנתבעת 1 ביצעה את כל עבודות הפיתוח באתר ועבודות הפיתוח הציבורי של ההרחבה והייתה כתובת לכל דבר ועניין בנושא הבנייה. תמורת שירותה גבתה הנתבעת 1 סך כולל של 110,000 ₪. סכום גבוה המבטא את מידת מעורבותה בפרויקט.

     

30. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי יש לדחות את התביעה נגדה מחמת העדר יריבות. לטענתה, לא שימשה יזם או קבלן ראשי או מפקח על בית התובעים ולא כמתכננת בפועל של המבנה. תכנון כאמור בוצע על ידי בעלי מקצוע עצמאיים ועל התובעים להפנות אליהם את טענותיהם. עוד טענה כי אין קשר סיבתי בין הדברים המיוחסים לה לבין הנזקים וכי התביעה הוגשה נגדה אך משיקולי כיס עמוק. בכל מקרה, מחדלי ומעשי התובעים או הנתבעים האחרים או בעלי מקצוע מטעמם ניתקו כל קשר סיבתי. לתובעים יש אשם תורם מלא או מכריע. כל דייר בפרויקט שכר לעצמו מפקח אולם התובעים בחרו שלא לעשות כן וביצעו את עבודות הפיקוח בעצמם למרות שלא היה להם הידע המקצועי לכך. הנתבעת 1 פעלה על פי חוזה בינה לבין הקיבוץ. היא הציעה למשתכנים בפרויקט שירותים בתחומים נוספים הניתנים באמצעות גורמים עצמאיים בתחומי התכנון השונים. כך למשל, תכנון טיפוסי בתים מתוכם יכול לבחור המשתכן את הטיפוס המתאים לו. השירותים הנוספים מוצעים כאופציה בלבד. לנתבעת 1 אין כל סמכות לחייב משתכן בפרויקט לרכוש שירותים כלשהם. החוזים בין בעלי המקצוע השונים לבין המשתכנים נעשים באופן ישיר ביניהם. הנתבעת 1 לא הייתה היזם של בית התובעים אלא מבצעת התשתיות הציבוריות בלבד. אשר לדו"ח הקרקע, זה נעשה על ידי יועץ קרקע שביצע קידוחים שונים באזורים שונים בפרויקט. הוצא דו"ח אחד לצרכי תכנון, כאשר למפקח הספציפי בכל בית יש אפשרות להזמין דו"ח לקרקע הספציפית כפי שנעשה בבתים אחרים בפרויקט. התובעים חתמו על חוזה לפיתוח התשתיות הציבוריות ובחרו לרכוש מנתבעת 1 שירותים לפיתוח ותכנון דגם מתוך הדגמים שהוצעו בפרויקט ולא מעבר לכך. כל משתכן הנו היזם של בניית ביתו וחופשי היה להחליט על זהות הקבלנים, המתכננים והמפקחים. כך גם עשו התובעים בפועל. התובעים עשו גם שינויים רבים בתכניות.

     

31. מתוך אותה מגמה של בריחה מאחריות, הנתבעת 1 ניסתה לצמצם עד כמה שניתן את מעורבותה בפרויקט ולהציג עצמה כמי שמבצעת את התשתיות הציבוריות בלבד כאשר לשיטתה כל האחריות מוטלת על בעלי המקצוע השונים. אני דוחה טענה זו של הנתבעת 1.

     

32. בעלי הדין השונים הפנו בסיכומיהם להליכים נוספים שנוהלו בגין פרויקט ההרחבה בקיבוץ גבת בבית משפט השלום בחיפה ובבית משפט המחוזי בחיפה אליו הוגש ערעור על פסק הדין. בפסק הדין בבית המשפט השלום בחיפה (ת"א 43522-11-12 אמיר ואח' נ' שעאר זיאד בע"מ) תואר התפקיד המרכזי שמילאה הנתבעת 1 במסגרת הפרויקט. באותו הליך, דיירים אחרים שרכשו בית בפרויקט ההרחבה הגישו תביעה נגד הקבלן הקודם שעאר, נגד הנתבעת 1 , נגד המהנדס קדמאני הוא הנתבע 2 כאן ונגד יועץ הקרקע הוא הצד השלישי בגין ליקויים דומים. באותו פסק דין תיאר בית המשפט (כב' השופט צ'יזיק) בהרחבה את התפקיד המרכזי אותו מילאה הנתבעת 1 בפרויקט (בתיק שם היא הנתבעת 2) ואת תפקודה הלקוי בגינם יש להטיל עליה אחריות (סעיפים 103-121). לפי חומר הראיות שם, הנתבעת 1 הייתה זו ששימשה כרוח החיה מאחורי הפרויקט. לאחר שתיאר את מעורבותה של הנתבעת 1 קבע כדלקמן: "לאור האמור לעיל הנני מוצא לנכון לקבוע כי הנתבעת 2 (הנתבעת 1 כאן), אשר שימשה בתור היזמית של פרויקט הבנייה וכמרכזת העל של פרויקט הבנייה הן בהיבט התכנוני והן בהיבט המעשי כמי ששכרה את שירותיהם המקצועיים של הנתבעים 3 ו - 8 (נתבע 2 קדמאני  והצד השלישי חזן בתיק כאן), אחראית למחדלים הרבים אשר נפלו בדרך התיאום הבעייתית שבין יתר הנתבעים 3 ו – 8 לבין הנתבעת 1 ולבין הנתבעים 5 – 7 ובכך שהמליצה בפני התובעים על שכירת שירותי הנתבעת 1, אשר אין וודאות כי הינה רשומה בפנקס הקבלנים כ"קבלן רשום", ולכן אינני מוצא לנכון לקבל את טענתה ולפיה הינה פטורה מאחריות לנזקי התובעים" (ראו סעיף 121).

     

33. קביעות אלה של בית המשפט השלום אף זכו לאישור בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את הערעור שהגישה הנתבעת 1 על פסק הדין במלואו (ע"א 66685-05-20. ראו סעיף 27). בפסק הדין פורטו הקביעות של בית המשפט השלום אשר הערעור עליהן נדחה. להלן הדברים: "דוראל שימשה בפועל כ"רוח החיה" אשר עמדה מאחורי פרוייקט הבניה בכללותו ובפרט אל מול הקבלן. נציג דוראל, מר קסל, הוא שמסר למערערים את כל החוזים עם כל הגורמים המעורבים והמערערים חתמו על כולם כמקשה אחת ; דוראל הציעה לקיבוץ 3 דגמי בתים, והרוכשים נדרשו לבחור אחד מהם; מתכנן השלד, האדריכל ויועץ הקרקע נשכרו על ידי דוראל כקבלני שירות חיצוניים; דוראל המליצה בפני המערערים על הקבלן, אשר בנה בפועל עשרות בתים במסגרת ההרחבה בקיבוץ; דוראל קיבלה מהמערערים את שכר המתכננים והיא ששילמה אותו למתכננים; דוראל טיפלה בכל ההליכים הבירוקרטיים לקבלת היתר הבניה; דוראל היתה הגוף המתאם בין כל הגורמים המעורבים בפרוייקט; דוראל טיפלה בשלב הראשוני לאחר שהתגלו בבתים ליקויי בניה ואף ביקשה להחתים את המערערים על כתב ויתור במסגרתו היתה אמורה לטפל בתיקון הליקויים.

    דוראל היתה מעורבת גם בהיבט המקצועי, כאשר היא שכרה את יועץ הקרקע ומתכנן השלד. בנוסף, בהסכם עם הקיבוץ התחייבה דוראל לתאם בין הקבלן לבין המתכנן והמפקחים.

    דוראל לא יכולה לפטור עצמה מאחריות לכך שקדמני, מתכנן השלד, לא נדרש על ידה לבצע בדיקות באתר במהלך שלב ביצוע היציקות, בכך שלא וידאה שמתכנן השלד מבוטח בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, כפי שהתחייבה לוודא כלפי הקיבוץ, וכאשר לא הציגה בפני בימ"ש קמא אסמכתא לכך שהקבלן היה "קבלן רשום" בהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969.

    לאור האמור, קבע בימ"ש קמא כי דוראל שימשה יזמית של הפרוייקט ו"כמרכזת על" של פרוייקט הבניה, הן בהיבט התכנוני והן בהיבט המעשי כמי ששכרה את שירותי מתכנן השלד ויועץ הקרקע, אחראית למחדלים שנפלו בתיאום בין המשיבים האחרים והקבלן, ובכך שהמליצה על הקבלן מבלי שווידאה כי הוא "קבלן רשום", כאמור לעיל" (ראו סעיף 19 ב). קביעות אלה אותן אישר למעשה בית המשפט המחוזי, נכונות בעיקרן גם במקרה דנן. קבלת טענתה בתיק כאן בדבר התפקיד המוגבל אותו נטלה על עצמה בפרויקט אינה מתיישבת עם המציאות, בלתי סבירה וניתן אף לומר שהנתבעת 1 מושתקת כיום מלהציג מצג אחר.

     

34. חרף האמור, בית המשפט כאן אינו פטור בלא כלום. גם מחומר הראיות והעדויות שנשמעו בתיק עולה התפקיד המרכזי שלקחו על עצמם הנתבעת 1 ומנהלה מר אלון קסל.

     

35. התובעת פירטה בהרחבה בתצהירה את תפקידה של הנתבעת 1, ההתקשרות עמה והתפקידים שנטלה על עצמה בפרויקט (ראו סעיפים 7-24). על פי עדותה, כל תהליך המכירה וההצטרפות לפרויקט בוצע על ידי הנתבעת 1 שמר קסל שימש כנציג מכירות שלה. הנתבעת 1 היא שהחתימה אותם על ההסכמים השונים. הנתבע 2 והאדריכל פעלו מטעמה של הנתבעת 1 שגם שילמה את שכרם. על פי עדותה, התמונה שהוצגה בפניהם הייתה שהתכנון הוא באחריות הנתבעת 1. לדבריה, הנתבעת 1 היא שהתקשרה מול הגופים האחראיים על תכנון ופיקוח הבית וניהלה את רוב השירותים. הנתבעת 1 הייתה גם זו שבחרה את יועץ הקרקע ושילמה לו את שכרו. גם ההתקשרות עם הנתבעת 3 אירעה לאחר שפרטיה הועברו אליהם על ידי מנהלה של הנתבעת 1 מר קסל שנתן להם המלצה חמה.

     

36. התובעת העידה בתצהירה על המצג שהוצג להם על ידי קסל, אשר לדבריה הרגיע אותם והבטיח שיינתן מענה לכל הבעיות במסגרת הטיפול שהנתבעת 1 מספקת לדיירי השכונה שניזוקו. הוא אמר להם כי הגורמים המעורבים בבנייה מודעים לבעיות והקונסטרוקטור אף ערך שינויים והתאמות בתכניות הקונסטרוקטיביות וכאמור אף המליץ על הנתבעת 3 לשמש כקבלן (ראו סעיפים 54 -62 לתצהיר התובעת).

     

37. גם הנתבע 2 קדמאני הסביר בעדותו על תפקידה המרכזי של הנתבעת 1. כך העיד שהועסק על ידי הנתבעת 1 שהתקשרה בהסכמים עם התובעים ושכל פעילותו נעשתה עבור הנתבעת 1 (סעיפים 4 ו-7 לתצהירו). מעדותו גם עלה שנתבקש על ידי הנתבעת 1 ליתן פתרונות הנדסיים קונסטרוקטוריאליים לתיקון הופעת הסדקים השונים במבנים שנבנו על ידי הקבלן הקודם (סעיף 44 לתצהיר). כשהעיד בחקירתו הנגדית על הבדיקות שנעשו בשטח יחד עם היזם, נשאל על ידי ב"כ התובעים מי זה היזם והשיב אלון קסל, דוראל (עמוד 186 שורות 9-15).

     

     

38. גם מתצהירו של מנסור סלמה מנהלה של הנתבעת 3 ניתן ללמוד על תפקידה המרכזי של הנתבעת 1. על פי עדותו, הסיכום המתייחס לבניית ביתם של התובעים נערך בין הנתבעת 3 לבין הנתבעת 1 והזמנת העבודה בוצעה על ידי האחרונה (סעיפים 1 ו-5 לתצהירו). בחקירתו הנגדית העיד כי אלון קסל היה זה שהכיר לו את התובעים וכי שלח לתובעים ואליו את חוזה ההתקשרות ביניהם (עמוד 244 שורות 16-26).

     

39. לעניין תפקידה של הנתבעת 1 ראו גם עדותו של קסל בתשובה לחקירה נגדית שבוצעה על ידי ב"כ הנתבעת 3 (עמודים 161- 162).

     

40. בחוות דעת המומחה פורטה התנהלות הנתבעת 1 כפי שהובאה בכתב התביעה. במסקנותיו כתב המומחה כי הסיבות לחלוקת האחריות בין הנתבעות השונות מפורטות בכתב התביעה כאשר לגבי נתבעת 1 מצא להוסיף על הנטען בכתב התביעה כי היה עליה: "1.לחייב את התובעים בפיקוח הנדסי צמוד (בעניין זה עוד יורחב בהמשך בדיון בסוגיית אחריות התובעים). 2. לבצע תיאום בין תוכניות הקונסטרוקציה לדו"ח קרקע, של היועץ של הפרוייקט 3.להודיע ליועץ קרקע של הפרוייקט על תחילת עבודות הביצוע במגרש התובעים ועל חובתו לבקר באתר מיד עם תחילת העבודות לצורך פיקוח ובקרה על קידוח הכלונסאות. 4.להודיע למהנדס מתכנן (קונסט'), על תחילת עבודות הביצוע במגרש התובעים ועל חובתו להמציא תוכניות עבודה לקבלן וכן לבקר באתר לצורך ביצוע פיקוח עליון, במסגרת חובתו כמתכנן" (ראו סעיף ט"ו לחוות הדעת).

     

41. לסיכום עד כאן, לאור התפקיד המרכזי שמילאה הנתבעת 1 ולאור המחדלים שתוארו לעיל, יש לראותה כאחראית לנזקים שנגרמו לתובעים ולכן היא חייבת לפצותם.

    אחריותו של נתבע 2

42. התובעים טענו כי נתבע 2 המהנדס קדמאני תכנן את ביתם תוך ביצוע שגיאות היורדות לשורשו של עניין בביסוס והפרת הוראות דו"ח הקרקע ותכנון בניגוד להוראות התקן החל. לדבריהם, רשלנותו ניכרת גם במבחן התוצאה. לטענתם, על הנתבע 2 היה להתנות את הוצאת תכניות הקונסטרוקציה בקבלת דו"ח קרקע המתייחס למגרש עליו נבנה ביתם. הם טענו כי הנתבע 2 היה האחראי על איכות התכנון והבנייה בתוקף היותו המתכנן הראשי של שלד הבניין ומתוקף היותו חתום על היתר הבנייה ומבצע הפיקוח העליון של הבנייה. לדבריהם, היה עליו לתכנן את השלד בהתאם לתקן החל, תקן 940, ובהתאם לדו"ח הקרקע של המהנדס חזן. לטענתם, הוא חרג מהוראות התקן ומהוראות דו"ח הקרקע. החישובים שערך ביחס לכלונסאות היו בלתי מקצועיים ושגויים, הוא לא חישב מצבים של אפשרות שליפת כלונסאות ולא קיים את הנחיות דו"ח הקרקע בנוגע לעומק הכלונסאות ובנושאים אחרים. טיפולו לא נתן מענה לסדיקת המבנה.

     

43. הנתבע 2 טען בכתב הגנתו כי יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו על הסף לאור העדר יריבות, מאחר שתכניות הקונסטרוקציה על פיהם נבנה הבית לא הוכנו על ידו. לדבריו, הועסק על ידי הנתבעת 1 אשר התקשרה בהסכמים עם התובעים. הוא עצמו אינו יודע מי ביצע את הבנייה, אינו מכיר את הקבלן עמו התקשרו התובעים ומעולם לא נפגש עמו במגרשם של התובעים. זאת, הגם שפעל בשטח הפרויקט משך מעל שנתיים. עוד טען, כי לא חתם על תכנית ההגשה וכי החתימה המופיעה על הבקשה למתן היתר בנייה המתיימרת להיות חתימתו, זויפה. כל פעילותו נעשתה עבור הנתבעת 1 ולא עבור התובעים או הקבלן הראשי. לדבריו, תכניות הקונסטרוקציה נעשו על ידי המהנדס מנסור סלאמה הבעלים של נתבעת 3 בהתאם להסכמים שבין התובעים לנתבעת 3. בהתאם להסכם עם התובעים, הנתבעת 3 התחייבה לבצע תכניות קונסטרוקציה, דו"ח בדיקות קרקע, בדיקות בטון ובדיקות אחרות. לנתבע 2 לא ידוע כלל אם מונה מפקח צמוד שיפקח על עבודת הקבלן הראשי וקיומו של מפקח כזה לא הוזכר בכתב התביעה. הוא טען כי לא ידוע לו אם התובעים קיבלו היתר בנייה. הוא עצמו לא הוזמן מעולם לבדוק או לאשר חפירה ויציקת כלונסאות, יציקת יסודות ואישור יציקות כלשהן. לדבריו, הוא לא מכיר כלל את התובעים ועד גמר הבנייה לא היה בביתם. הוא טען כי אין קשר סיבתי בין פעולתו לנזקים הנתבעים. לחלופין, טען כי מעשיו של הקבלן הראשי, התובעים וכלל הנתבעים האחרים ניתקו כל קשר סיבתי בגין מעשים ומחדלים שיוחסו לו. עוד טען כי יש להטיל על התובעים אשם תורם למלוא הנזק לאחר שבחרו לבצע את עבודת הפיקוח בעצמם. הוא טען כי נתבקש על ידי נתבעת 1 ליתן פתרונות הנדסיים קונסטרוקטאליים לתיקון הופעת סדקים במבנה אחר ולא בבית התובעים. פתרונות אלה הוכחו כנכונים לפתרון הבעיה. לטענתו, אף לא ידע על ליקויים בבנייה עד לסמוך להגשת התביעה. התובעים מתגוררים בבית עד היום מה שמלמד כי לא נגרם נזק טוטאלי למבנה. התובעים הפרו את חובתם להקטנת הנזק. לדבריו, הנתבעת 1 הייתה מוכנה לתקן את הנזקים מטעמיה ללא כל התייעצות עמו וניתן היה לתקן את הנזקים. תיקונים כאלה נעשו במבנים אחרים והוכחו כנכונים ומספקים. הוא הוסיף כי אם התובעים כבר ידעו על סדקים בבתים סמוכים, היה עליהם להימנע מבנייה על פי תכניות קונסטרוקציה שידעו שהן בעייתיות. התובעים גם ידעו כי עליהם לבצע בדיקת קרקע של המגרש ולא עשו זאת.

     

44. הנתבע 2 גם טען כי באתר היו 3 דגמים של בתים שלכל אחד מהם נערכה תכנית קונסטרוקציה לעיון בלבד שנמסרה לנתבעת 1 לצורך מכרז ועיון. הנתבע 2 מעולם לא מסר באופן ישיר או עקיף תכניות קונסטרוקציה לביצוע. תכניות הקונסטרוקציה שערך היו בהתאם לדו"ח הקרקע והנחיות יועץ הקרקע שניתנו בפגישה משותפת במשרדו של יועץ הקרקע עם היזם, הקבלן שאער זיאד, שהיה הקבלן הראשי באתר ההרחבה. הוא טען כי התובעים עצמם לא סמכו על דו"ח הקרקע ולכן בהסכם עם הנתבעת 3 הטילו את האחריות להכנתו על הנתבעת 3. עוד טען כי הבנייה של התובעים לא נעשתה על פי תכניותיו. הוא לא זומן כלל לביצוע הבדיקות ולמתן האישורים כנדרש על פי דין. לטענתו, אם היה מפקח מקצועי בשטח, הליקויים הנטענים לא היו מתרחשים. התובעים גם ביצעו שינויים רבים בתכניות ובדגם שבחרו וכל זאת מבלי ליידע אותו או את הנתבעת 1.

     

45. אני דוחה את טענותיו של הנתבע 2 אשר חפץ לקבל פטור מאחריות למצב שנוצר.

     

46. אתחיל מטענת הזיוף שהעלה הנתבע 2 ולפיה זויפה החתימה המופיעה על הבקשה למתן היתר בנייה כפי שהוגשה לוועדה המקומית המתיימרת להיות חתימתו בצירוף חותמתו. אני דוחה טענה זו.

     

47. בבקשה להיתר בנייה שהוגשה בפועל על ידי האדריכל עמיר אברהם ובה נכתב כי המבקשים הם התובעים (ראו ת/1), מופיעות החתימות והחותמת המזויפות של הנתבע 2 (טענה שכפי שיפורט בהמשך דינה להידחות). מעיון בבקשה שהופקדה במשרדי הועדה המקומית ביום 6.10.2020 ניתן ללמוד על המטרות לשמן נשכרו שירותיו של הנתבע 2. בבקשה נכתב כי הנתבע 2 משמש כמתכנן השלד וכאחראי לביקורת של הבית. להלן הדברים מתוך המסמך:

     

    "2. מינוי מתכנן השלד

    אני ממנה בזה את קדמאני תאיר בעל מס. זיהוי ... כתובת מג'דל שמס רמת הגולן טל. 04-6870667 פקס. 04-6870667 להיות אחראי/ת לתכנון השלד של הבנין שעליו מבוקש ההיתר להגיש לועדה המקומית/רשות הרישוי המקומית את החישובים הסטטיים לגבי הבניה שעליה מבוקש ההיתר ולקיים פיקוח עליון על הקמת השלד".

    ובהמשך:

    "5. מינוי אחראים לביקורת

    אני ממנה את הרשומים להלן להיות אחראים לביקורת ביצוע עבודות הבנייה כל אחד בתחום המצוין ליד שמו". בטבלה המופיעה לאחר מכן נרשם עמירם אברהם בתחום הפעולה "גמר" וקדמאני תאיר בתחום הפעולה "שלד".

     

    בהמשך מופיעות הצהרה של מי שנחזה להיות הנתבע 2 כשהיא חתומה על ידו בצירוף חותמתו:

    "2. הצהרת מתכנן שלד הבנין

    אני הח"מ קדמאני תאיר מס. זיהוי ... מהנדס רשוי מס. 119140 מצהיר בזאת כדלקמן:

    1) אני מסכים להיות מתכנן שלד הבנין נשוא בקשתי ולקיים פיקוח על הקמת השלד.

    2) אני מתחייב להגיש לפני מתן ההיתר נשוא בקשתי את החישובים הסטטיים בדבר הבניה נשוא ההיתר.

    3) ידוע לי שאם אחרי הגשת החישובים הסטטיים יתגלה צורך מהותי בהם אני מתחייב להגיש חישובים סטטיים מתוקנים מיד עם גילוי הצורך בכך.

    4) אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים לערוך בקשה זו וכי בדקתי את כל המסמכים הנוגעים לבקשה לרבות כל תכנית המתייחסת לבקשתי וידוע לי כי אם הצהרה זו אינה נכונה הרי היא תחשב כמסירת ידיעה שהיא כוזבת או מטעה בפרט חשוב כמשמעותה בסעיף 214 לחוק והנני צפוי לעונשים הקבועים לפי כל דין.

    5) ידוע לי כי עליי לשמור את תכניות הקונסטרוקציה לתקופה של לא פחות מ - 10 שנים לאחר גמר הבנייה".

    בהמשך, מופיעה גם הצהרה של האחראים לביקורת עליה מופיעה חתימה שנחזית להיות של הנתבע 2 בצירוף חותמתו.

     

48. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שמועלית טענת זיוף על ידי הנתבע 2 במסגרת פרויקט ההרחבה בקיבוץ גבת. כך, בהליך הנוסף שנוהל בבית משפט השלום בחיפה תיאר כב' השופט צ'יזיק את טענת הזיוף שהעלה שם הנתבע 2 ונדחתה בכל הקשור לחתימה על מסמכי הבקשה למתן היתר בנייה. להלן הדברים מתוך פסק הדין:

     

    "127. המסמך העיקרי אשר מכוחו ניתן ללמוד לצורך אלו מטרות נשכרו שירותיו של הנתבע 3 (הנתבע 2 כאן) הינם מסמכי הבקשה למתן היתר בנייה אשר הופקד במשרדי הוועדה המקומית בתאריך 21.6.2010. עיון במסמך זה מעלה כי לצד שמות התובעים כמגישי הבקשה מופיע שמו של הנתבע 4, אשר נמחק כבעל דין, כעורך הבקשה הראשי בעוד ששמו של הנתבע 3 מצוין כמתכנן השלד של הבתים.

    128.בנוסף לכך, עולה כי במסמך זה מופיעה ההצהרה הבאה :

    "2. מינוי מתכנן השלד

    אני ממנה בזה את קדמאני תאיר בעל מס.זיהוי 033692948 כתובת מג'דל שמס רמת הגולן טל. 04-6870667 פקס. 04-6870667

    להיות אחראי לתכנון השלד של הבנין שעליו מבוקש ההיתר להגיש לועדה המקומית/רשות הרישוי המקומית את החישובים הסטטיים לגבי הבניה שעליה מבוקש ההיתר ולקיים פיקוח עליון על הקמת השלד".

     

    129. בנוסף לכך, למקרא מסמך זה עולה כי הנתבע 3 חתום בכתב ידו ובחותמת על גבי ההצהרה הבאה :

    2. הצהרת מתכנן שלד הבנין

    אני הח"מ קדמאני תאיר מס. זיהוי 3692948 מהנדס רשוי מס. 119140

    מצהיר בזאת כדלקמן :

    אני מסכים להיות מתכנן שלד הבנין נשוא בקשתי ולקיים פיקוח על הקמת השלד.

    אני מתחייב להגיש לפני מתן ההיתר נשוא הבקשה את החישובים הסטטיים בדבר תכנית נשוא ההיתר.

    ידוע לי שאם אחרי הגשת החישובים הסטטיים יתגלה צורך מהותי בהם אני מתחייב להגיש חישובים סטטיים מתוקנים וגילוי הצורך בכך.

    אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים לערוך בקשה זו וכי את כל המסמכים הנוגעים לבקשה לרבות כל תכנית המתייחסת וידוע לי כי אם הצהרה זו אינה נכונה הרי היא תחשב כמסירה שהיא כוזבת או מטעה בפרט חשוב כמשמעותה בסעיף 214 לחוק צפוי לעונשים הקבועים לפי כל דין.

    ידוע לי כי עליי לשמור את תכניות הקונסטרוקציות לתקופה של למעלה מ – 10 שנים לאחר גמר הבנייה".

    130. עם זאת, למרות שהנתבע 3 (הוא הנתבע 2 כאן) טוען כי חתימתו זויפה באמצעות שימוש בחותמת מזויפת ובחתימת יד של אדם אחר וכי הסיבה לכך שלא דיווח על כך למשטרת ישראל נובעת מטעמים תרבותיים גרידא כבן מיעוטים (ראה : סעיף 10 לתצהיר הנתבע 3 ; סעיף 52 לסיכומי הנתבע 3) בחר הנתבע 3 מטעמיו שלא להוכיח את טענת הזיוף בבית המשפט באמצעות הצגת חוות דעת גרפולוגית מתאימה מטעמו בכל הנוגע לזיוף חתימת ידו, ובאמצעות חוות דעת נוספת לעניין זיוף החותמת (לעניין הנטל הראייתי המכביד המוטל על בעל דין המעלה טענת זיוף או מרמה ראה: ע"א 7456/11 מוריס בר נוי ואח' נ' אמנון מלחי ואח' מיום 11.4.13).

     

    131. משכך, הנני מוצא לנכון לקבל את עמדת התובעים ולפיה בקשת ההיתר אכן משקפת את התחייבותו האישית של הנתבע 3 לשמש הן כמתכנן השלד והן כמפקח בנייה עליון על הקמתו בהתאם לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992 המחייבות את מתכנן שלד הבניין (או כל מומחה אחר) לקיים פיקוח עליון בנוגע לאותם חלקים של המבנה שתוכננו על ידו החל מתחילת ביצוע עבודות הבנייה ועד להשלמתן והוצאת תעודת גמר".

     

49. המסמך בתיק שהתנהל בבית המשפט בחיפה לגביו טען הנתבע 2 כי חתימתו זויפה, דומה מאוד (כפי שהציטוטים שהובאו לעיל מלמדים) למסמך עליו לכאורה מופיעה חתימתו של הנתבע 2 בתיק כאן. יש לציין כי פסק הדין של בית משפט השלום בחיפה ניתן ביום 22.4.2020 וכי הבקשה לתיקון כתב ההגנה במסגרתה התבקש גם מינוי מומחה גרפולוגי הוגשה על ידי הנתבע 2 כשבועיים לאחר מכן ביום 4.5.2020. בבקשת התיקון טען כי בעת הגשת כתב ההגנה לא היה מודע לקיומה של בקשה למתן היתר בנייה וכי חתימתו עליה זויפה. לדבריו, רק כאשר בית המשפט החליט ביום 10.4.2020 להורות למומחה מטעם בית המשפט להשיב על שאלות ההבהרה המתייחסות לאמור בבקשה להיתר בנייה ולאחר שלבקשת התובעים צורף צילום של הבקשה למתן היתר בנייה, התחוור לו לראשונה כי חתימתו זויפה. הוא טען כי מאחר שהתובעים מבססים את אחריותו על האמור בהצהרה המופיעה בבקשה למתן היתר בנייה, אזי אם יתברר כי אין זו חתימתו, הרי שכל הקונסטרוקציה המשפטית שבנו נופלת.

     

50. בהחלטתי מיום 30.6.2020 אפשרתי לנתבע 2 לתקן את כתב ההגנה, למרות התנגדותם של התובעים. בתגובתם מיום 11.5.2020 טענו התובעים כי כבר בדיון שהתקיים ביום 5.11.2017 אליו התייצב ב"כ הנתבע 2, הציגה ב"כ התובעים את הבקשה להיתר שבה נכתב כי מתכנן השלד הוא הנתבע 2 שהיה חתום לדבריה כאחראי שלד הבניין, כמתכנן שלד הבניין וכאחראי לביקורת. הם טענו בתשובה כי הטענה בדבר חתימתו של הנתבע 2 על אותם מסמכים הועלתה גם בכתב התביעה (סעיף 38). בתשובתו לתגובה שהוגשה ביום 27.5.202 ובתשובה חוזרת שהוגשה על ידו ביום 11.6.2020 חזר וטען הנתבע 2 כי לא היה מודע בעת שהגיש את כתב ההגנה לקיומה של הבקשה להיתר הבנייה הנושאת את חתימתו המזויפת וטען כי התנגדות התובעים לאפשר לו לתקן את כתב ההגנה היא זו שמצביעה על חוסר תום לב. כאמור, בסופו של יום, נעתרתי לבקשה לתיקון כתב ההגנה.

     

51. במקרה דנן, שלא כמו בבית המשפט השלום בחיפה, הנתבע 2 הגיש חוות דעת גרפולוגית של גב' מלי קדוש לפיה אין המדובר בחתימתו. בעניין זה אציין שחוות הדעת שניתנה התבססה על צילומים בלבד של מסמכים ולא על מסמכים מקוריים עליהם מופיעה החתימה והחותמת כפי שראוי היה. לעניין מגבלותיה של חוות הדעת אישרה המומחית כי הבדיקה המיטבית היא בדיקה על פי מסמך מקורי וכי לא עמד בפניה מסמך המחלוקת המקורי. לדבריה, בבדיקה על סמך צילומים היא אינה יכולה לבחון את לחץ הכתיבה, איכות הקו ודפוס הלחץ (ראו עדותה בעמוד 184). עם זאת, לצורך הדיון, אניח שהנתבע 2 לא היה זה שחתם על הבקשה אלא אחר. גם אז אין מקום לקבלת טענת הזיוף. התרשמתי כי לא היה כל זיוף וכי החתימה על המסמך הייתה בידיעתו ובאישורו של הנתבע 2. זאת, כנראה כחלק מהתנהלותו הכללית בפרויקט. בנסיבות אלה, אין הוא יכול לפטור עצמו מההתחייבויות שנטל על עצמו.

     

52. כאמור, הנתבע 2 טען לזיוף חתימתו גם בבית המשפט השלום בחיפה, כאשר בסמוך לאחר שבפסק הדין נדחתה טענתו, הוגשה על ידו בקשת התיקון תוך שחזר וטען במלוא הנחישות לזיוף חתימתו גם בתיק כאן. זיוף חתימה של מהנדס בבקשת היתר הוא אירוע משמעותי שלא ניתן לעבור בגינו לסדר היום. יש להניח כי זה אירוע משמעותי במיוחד עבור הנתבע 2 בשל כך שבעקבות זיוף חתימתו הוגשו נגדו תביעות כספיות בסכומים משמעותיים בטענה כי התרשל במילוי תפקידו.

     

53. והנה, בחקירתו הנגדית בתיק כאן, כאשר נשאל במפורש על ידי בא כוח התובעים האם יש עוד בית בפרויקט שבו טען שזייפו את חתימותיו השיב: "לא. לא זוכר". (ראו עמוד 191 שורות 1-2). בהמשך, נשאל האם טען במסגרת תיק אחר לגבי זיוף חתימותיו והשיב בשלילה (ראו עמוד 196 שורות 33-34). לאור טענת הזיוף שהועלתה על ידו בבית משפט השלום בחיפה כאמור בפסק הדין, תשובתו יותר ממפתיעה.

     

54. הנתבע 2 גם לא פנה בתלונה למשטרה כפי שמצופה היה שיעשה. אי הגשת תלונה במשטרה מפתיעה במיוחד כאשר לא מדובר באירוע בודד אלא באירוע חוזר. יש להניח כי מאחר שזהותם של הגורמים שטיפלו בהליך בניית ביתם של התובעים ידועה, חקירת משטרה לו נפתחה, הייתה מגלה האם אכן החתימה זויפה כנטען ומי אחראי לכך.

     

55. לא זאת אף זאת, הנתבע 2 גם לא הראה כי פנה אל הועדה המקומית בבקשה להסרת אחריות לאחר שגילה כי חתימתו זויפה כטענתו. עדותו בחקירה נגדית כי פנה לוועדה בעניין זה אינה משכנעת (ראו עדותו בעמוד 190 שורות 3-34).

     

56. גם התשובות שנתן בחקירתו הנגדית בדבר המטרות והכוונות האפשריות של מבצעי הזיוף וזהותם היו בלתי מספקות בלשון המעטה. כשנשאל למה יש אינטרס כלשהו לזייף את חתימתו, השיב כי הוא לא חושב שיש אינטרס. לדבריו, יכול להיות שהזיוף לא היה בכוונה וכי לא הייתה כוונה רעה (ראו עמוד 195 שורה 30 עד עמוד 196 שורה 6). בהחלט תשובות תמוהות. הרושם שנוצר כי תשובותיו נועדו להגן על הזייפן יותר מאשר רצון לגלות מי ביצע את המעשה. בנסיבות אלה, האפשרות שהניחה בא כוח התובעים בשאלתה לפיה אם יכול להיות שהשאיר במשרדי הנתבעת 1 חותמת שלו תוך מתן הרשאה לעשות בה שימוש ולחתום במקומו, נראית סבירה ביותר (עמוד 196 שורות 7-9).

     

57. גם מעדותו של מנהל הנתבעת 1 מר קסל עולה שהנתבע 2 הוא ששימש כמהנדס השלד של הבית ונטל על עצמו את התפקיד כאמור בהצהרתו בבקשת ההיתר. מעדותו של קסל עלה שנתבע 2 היה המהנדס הקונסטרוקטור היחידי עמו עבדו בפרויקט (עמוד 131 שורות 30-32). במהלך חקירתו הנגדית, עומת עם טענת הנתבע 2 בדבר זיוף חתימתו. להלן הדברים:

    "עו"ד רבינוביץ: או-קיי. כלומר אתם מסרת את התוכניות שסיפק קדמאני לפחות לפי הפרטים שיש שם אבל קדמאני אומר שהוא לא סיפק אותן והוא לא תכנן אותן, או-קיי? הוא בעצם מאשים בזיוף, בזיוף. איך ייתכן זיוף?

    העד, מר קסל:לא נשמע לי סביר אבל תשאלי אותו (לא ברור).

    עו"ד רבינוביץ': האם הוא הגיש תלונה במשטרה נגד זה, ידוע לכם?

    העד, מר קסל: את צריכה, עוד פעם, לשאול אותו. אני לא יודע על שום (לא ברור).

    עו"ד רבינוביץ': הבנתי. אם מישהו זייף אז מישהו שזייף (לא ברור) דוראל. אתה מבין את המשמעויות של לספק תוכניות קונסטרוקציה שבעצם נטען שהן מזויפות?

    העד, מר קסל: (לא ברור) זייף, אין לנו שום קונסטרוקטור אחר בחברה"

    (ראו עמ' 132 שורות 6-14).

     

58. לאמור לעיל יש להוסיף גם את עדותו של מנהל הנתבעת 3 ממנה עלה קיומה של שיטה לפיה נתבע 2 ידע כי גורם אחר חותם על מסמכים במקומו (ראו עמוד 273 שורה 7 עד עמוד 274 שורה 7). בתשובה לחקירה נגדית מטעם הנתבע 2 הוא חזר והעיד על קיומה של שיטה לפיה מסמכים היו נחתמים על ידי אחרים בידיעתו של נתבע 2 (ראו עמוד 303 שורה 16 עד עמוד 304 שורה 2).

     

59. לא זאת אף זאת, בהתכתבות שניהל הנתבע 2 עם התובעת לאחר שידור תכנית טלוויזיה בה הוצגו הליקויים בביתם, כתב לה כדלקמן: "אני כידוע לך מהנדס השלד של הבית (למרות שאנחנו לא מכירים אחד את השני), וזאת פעם ראשונה שאני שומע שיש לך בעיות של סדקים". מדובר בהודאה מפורשת של הנתבע 2 בכך ששימש מהנדס השלד של הבניין. הודאה זו מתיישבת לחלוטין עם תוכן הבקשה להיתר ועומדת בסתירה לטענת הזיוף שהעלה. תשובתו בחקירה נגדית כי אינו זוכר את מה שכתב או מאחר שהוא ידע טכנית שהוא מתכנן של כל השכונה ולכן לא בדק אחד אחד, כלשונו, אינה מהימנה עלי (עמוד 189 שורות 30-34. ראו גם סעיף 122 לתצהיר התובעת).

     

60. לאור האמור, איני מקבל את טענת הזיוף של הנתבע 2. מהאמור לעיל עולה כי החתימה נעשתה בהרשאתו כחלק משיטת העבודה בה פעל במסגרת הפרויקט. עם דחייתה של טענת הזיוף נשמט למעשה הבסיס שעומד בבסיס הגנתו.

     

61. יש לציין שגם בתיק כאן כמו בתיק בבית משפט השלום בחיפה טען הנתבע 2 כי התכניות שערך היו לעיון בלבד ולא לביצוע (ראו סעיף 125 לפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה). הרושם שנוצר אצל בית המשפט כי מדובר בהתנהלות מכוונת במסגרתה מנסה הנתבע 2 לחמוק מאחריות על ידי כך שבמקרים מסוימים בהם בהתאם להתחייבותו שימש כמהנדס השלד, הוא נמנע במכוון מלהכין תכניות שעליהן נרשם שהן לביצוע.

     

62. דברים אלה מתחזקים נוכח עדותו של מנהל נתבעת 3 כי העבודות שביצע היו בהתאם לתכניות שהוכנו על ידי נתבע 2 שצורפו לחוות הדעת של המומחית מטעמו ד"ר קורינה סגל (שהן תכניות לעיון). מעדותו עלה כי אופן העבודה עם הנתבעת 1 ומנהלה קסל וכן עם הנתבע 2 היו בהתאם לתכניות שנמסרו, היה במספר מקומות בעבר (ראו עמודים 243 -244 לפרוטוקול וראו גם עמוד 250 שורה 16). לדבריו, הוא דאג להזמין טלפונית את המהנדס, קרי נתבע 2, לפני כל יציקה אך זה נמנע לבוא משיקולים שונים (ראו עמוד 256 שורות 11-13, עמוד 257 שורות 4-13 ועמוד 262 שורות 3-23). מעדותו התברר קיומה של שיטת עבודה לפיה הנתבע 2 לא היה מגיע גם אם היו מזמינים אותו כי לא היה משתלם לו כספית להתייצב (עמוד 279 שורות 11-17). מעדותו אף עלה שעבד עם הנתבע 2 משך שנים רבות ולא פעם קיבל אישור על ביצוע יציקות בהן הנתבע 2 כלל לא נכח (ראו עמוד 294 שורה 24 עד עמוד 295 שורה 9).

     

63. לא זאת אף זאת, כאמור, הנתבע 2 טען להגנתו כי לא היה בביתם של התובעים, לא נפגש עמם ואינו מכיר אותם. טענה זו פועלת כנגדו ולחובתו ומעצימה עוד יותר את רשלנותו ואת האופן הלקוי בה פעל. מטענתו זו עולה כי התחייב למעשה לבצע פעולות משמעותיות כפי המפורט בבקשה להיתר מבלי שביקר ולו פעם אחת בבית התובעים אותם לטענתו כלל לא הכיר.

     

64. לאור כל האמור לעיל, נחה דעתי כי בדומה לקביעת בית המשפט השלום בחיפה גם במקרה דנן הנתבע 2 נטל על עצמו את תפקיד המהנדס האחראי לתכנון הבנייה בהיותו המתכנן הראשי של הבית. על הנתבע 2 מוטלת אחריות בהתאם להצהרות והתחייבויות שנטל על עצמו בבקשת ההיתר ומכוח זה לקיים פיקוח עליון בכל מה שקשור לבניית השלד. הדברים שנקבעו בפסק הדין בחיפה בעניין החובות שהיה עליו למלא יפים גם במקרה דנן. להלן הדברים: "הפיקוח העליון כולל ביקורת לצורך הבטחת ביצוע הבנייה בהתאם למסמכי ההיתר על נספחיו, הדרכה ומתן הנחיות למי שאמון על ביצוע העבודות בתחום שעליו הופקד המפקח העליון וכן גם מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרות, ככל שהדבר נדרש, ואישור גמר חלקי או מלא של העבודות לצורך בקשה לחיבור לרשתות חשמל מים וטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר.

     

    פיקוח עליון על בניית שלד הבניין אמור לכלול בנוסף לפעולות הללו גם ביקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד, עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים בזמן ביצוע בניית השלד בהתאם לאמור בתקנות התכנון, מעקב אחר בדיקות חוזק החומרים.

     

    הפיקוח העליון אמור להתבצע באמצעות עריכת ביקורים באתר הבניה של המבנה או של חלקים ממנו, בידי מבצעי הפיקוח העליון או בידי עובד מטעמם כאשר על הביקורים להיערך במספר המועדים הנדרש. עם זאת, מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון. ההנחיות הנמסרות במסגרת הפיקוח העליון צריכות להיות מתועדות ביומן העבודה שמנהל הקבלן הראשי, וייחתמו בידי מבצע הפיקוח העליון או מיופה כוחו ולהישמר ביומן העבודה של מבצע הפיקוח העליון למשך תקופה בת עשר שנים (לכל הפחות). ככל שלא מנוהל יומן עבודה יש למסור את כל ההנחיות בכתב לקבלן הראשי עם העתק למהנדס הועדה המקומית ולשמור העתק מהן במשרדי מבצע הפיקוח העליון" (סעיפים 132-134 לפסק הדין).

     

65. מהאמור לעיל עולה כי יש לדחות את ניסיונו של הנתבע 2 להתנער מאחריות למצב שנוצר בביתם של התובעים. הנתבע 2 נטל על עצמו אחריות כבדת משקל בכך ששימש כמהנדס השלד של הבית ואין הוא יכול להתנער מהתחייבויותיו. לאור הקביעות של המומחה בחוות דעתו בדבר הליקויים שנפלו בבניית בית התובעים, ודאי שגם הנתבע 2 מתוקף התפקיד שמילא אחראי לפיצוי התובעים. עם זאת, טענות אחרות שהעלה להגנתו כגון שלא זומן אל בית התובעים במהלך הבנייה טרם בוצעו פעולות בנייה משמעותיות המחייבות את נוכחותו וכן טענות בדבר רשלנותם של בעלי דין אחרים לרבות התובעים, יש בהן כדי להפכו לשותף עם אחרים באחריות למצב שנוצר, אך כאמור לא לפטור אותו ממנה.

     

     

    אחריותה של נתבעת 3

     

66. אשר לנתבעת 3, התובעים טענו כי שימשה כקבלן הראשי ולקחה על עצמה את בניית הבית עד מפתח ומסירת טופס 4 תמורת סך של 533,237 ₪. לטענתם, הנתבעת 3 הייתה אחראית על הליקויים שנפלו בכלונסאות שהשפיעו על שלד הבניין וגרמו לסדקים ושברים. הנתבעת 3 גם לא קיימה את הוראות דו"ח הקרקע שהיה מצוי ברשותה. ככל שהיו סתירות בין דו"ח הקרקע לבין תכניות הקונסטרוקציה, היה עליה להודיע על כך ולהתרות ולא לבצע את הדברים באופן עיוור. לטענתם, מנהל הנתבעת 3 אמר להם כי הוא מכיר את הבעיות בהרחבה, כי הוא מתקן בתים בהזמנת הנתבעת 1 וכי הוא התרופה לבעיות הבנייה שהתגלו. מנהלה הסביר לתובעים כי הוא שם יותר בטון ויותר ברזל וכי הכלונסאות עמוקים יותר. זאת, על מנת שבביתם לא יופיעו הכשלים שהופיעו בדירות האחרות בהרחבה. הוא הצהיר כי הוא מיישם לקחים מהבנייה הרשלנית בבתים אחרים. לטענתם, אחריותה של הנתבעת 3 על הבנייה נובעת מעצם היותה קבלן ראשי בהתאם לסעיף 16.08 לתקנות התכנון והבנייה. על הנתבעת 3 היה להודיע על כל סתירה בין התקן לבין התכנית או בין התכניות לבין עצמן או בין התכניות לבין המסמכים הנלווים הכוללים דוחות קרקע ולא להמשיך בבנייה עד שלא תיושב הסתירה. הנתבעת 3 גם לא דרשה ממתכננים הבהרה בנוגע לעומק אדמת המילוי וכיצד עליה לנהוג.

     

67. הנתבעת 3 טענה גם היא בכתב הגנתה להיעדר יריבות בינה לבין התובעים אשר ביניהם לא נערך הסכם. לטענתה, הסיכום המתייחס לבניית בית התובעים נערך בינה לבין הנתבעת 1. מכל מקום, נזקים ככל שהיו, הם תוצאות מחדלים של התובעים או נתבעים אחרים ובמיוחד של נתבע 2 שתכנן את הבית והחליט על דרך ביצועו. לטענתה, היא ביצעה את בניית הבית בהתאמה מלאה לתכניות שנערכו על ידי הנתבעת מספר 1 או נתבע 2 או מי מטעמם ואשר נמסרו לה על ידי התובעים בעצמם. גם היא טענה להעדר קשר סיבתי בין המעשים או המחדלים המיוחסים לה לבין הנזקים הנתבעים וכי ככל שיוכח קשר סיבתי כלשהו, הוא נותק על ידי מעשי התובעים או הנתבעים האחרים או מי מטעמם. עוד טענה לכך שהתובעים הפרו את חובתם להקטין את הנזק כשסירבו לאשר לנתבעת 1 לבצע תיקונים בבית. הנתבעת 3 טענה כי ביצעה את עבודתה כקבלן מבצע בלבד בהתאם להזמנת העבודה שבוצעה ממנה על ידי הנתבעת 1. עוד טענה כי בכל מקרה, תכניות העבודה או תכניות הבית או החישובים או דרישות הבנייה על פיהם ביצעה את עבודות הבנייה, נמסרו לה על ידי התובעים בעצמם לאחר שהדגישו בפני מנהלה כי אלו התכניות על פיהם הם מבקשים כי ביתם ייבנה, וכך נעשה. לדבריה, כל שלב בביצוע עבודות הבנייה נעשה בהתאם להנחיותיו או תחת עינו הפקוחה של המפקח שנשכר על ידי התובעים עצמם וכי לא הייתה מסוגלת להחליט בעצמה על ביצוע עבודה כלשהי בבית התובעים ועבודות אלה בוצעו בהתאם לאישורים וההנחיות שנתן. על פי המידע שבידי הנתבעת 3, הקבלן הקודם זיאד שאער עזב את האתר בשל כך שנקלע לקשיים כלכליים ולא בשל גילוי בעיות בבנייה, שכן במועד עזיבתו טרם התגלו הבעיות בבנייה. הבעיות הראשונות בבנייה נתגלו זמן רב אחרי שהיא עצמה סיימה את עבודות הבנייה בבית התובעים. לדבריה, אם הייתה יודעת על קיומן של הבעיות בבתים אחרים בשל כשלים בבדיקת הקרקע או הכנת תכניות קונסטרוקציה או כל סיבה שהיא, לא הייתה מסכימה לבצע את העבודות בבית התובעים. בנוסף, טענה כי בהתאם לחוקי תכנון הבנייה, האחריות מוטלת על מתכנן השלד. לכן, העמידה בתקן 940 המתייחס לביסוס מבנים לרבות ביצוע בדיקת הקרקע או בדיקת תקינותן של בדיקות אלו, חלות עליו ואין לה כקבלן מבצע יד או רגל בנושא.

     

68. גם במקרה דנן אין מקום לפטור את הנתבעת 3 מאחריות להתרחשות הדברים.

     

69. איני מקבל את טענת הנתבעת 3 כי לא ידעה על בעיית הסדיקה ואת עדות מנהלה כי אם היה יודע על הבעיה, לא היה מקבל על עצמו לבנות את בית התובעים (עמוד 244 שורה 27 עד עמוד 245 שורה 28). דברים אלה אינם מתיישבים עם יתר העדויות והראיות בתיק.

     

70. התובעת העידה כי הנתבעת 3 ידעה על הבעיות בפרויקט ועל בעיית הסדקים במבנים שנבנו על ידי הקבלן שעאר. בתצהירה העידה כי קסל הבהיר שכל הגורמים המעורבים בבנייה מודעים לבעיות הקונסטרוקטיביות שיש באזור, כי האדריכל מודע לבעיות, כי הקונסטרקטור יודע כיצד לתכנן במצב הנוכחי ובעקבות זאת ערך שינויים והתאמות בתכניות הקונסטרוקטיביות. קסל היה האדם אשר המליץ על הנתבעת 3 ואמר כי מנהלה "מקצועי, מהימן והגון, ושבנוסף להיותו קבלן הוא גם משכיל ובעל ידע בהנדסה" (ראו סעיפים 54-62 לתצהיר התובעת).

     

71. כן העידה: "אני לא רק שאמרתי לו (למנהלה של הנתבעת 3) אני גם וידאתי שהוא יודע איך להתמודד עם הכשלים והוא מבין מה היה ומה הוא צריך לעשות עכשיו". בהמשך, העידה כי גם מנהל הנתבעת 1 אלון קסל וגם מנהלה של נתבעת 3 מנסור סלאמה אמרו שהנתבעת 3 ביצעה תיקונים במספר פרויקטים. בהמשך, כשעומתה עם טענתו של מנהל נתבעת 3 כי לא ידע על הבעייתיות באתר וכי הבית של התובעים היה הבית הראשון בו עבד, העידה כי "לפי המידע שהוא העביר לי שהוא היה בו ולמד את הבעיות. אני קיבלתי את הרושם שהבן אדם מלומד במצב אחרת לא הייתי מכניסה זרוע מקצועית שלא מכירה את הבעיות" (ראו עמודים 113-114 לפרוטוקול). התובעת אף העידה כי מנהל הנתבעת 3 הסביר שעל מנת למנוע את הכשלים, הוכנס על ידו שיפור כך ששמו יותר בטון וכלונסאות עמוק יותר (עמוד 118 שורות 1-8).

     

72. יש לציין שעדותו של מנהל הנתבעת 3 בתצהיר הייתה לא מדויקת בלשון המעטה ובמהלך חקירתו הנגדית, התגלו סתירות והבדלים בין מסמכים עליהם חתם ודברים עליהם העיד. כך למשל, העיד כי לא נחתם כל הסכם בין הנתבעת 3 לבין התובעים ולא סוכם עמם דבר בעניין בניית ביתם (ראו סעיף ב(1) לתצהירו). לאחר שהודה כי הנתבעת 3 חתמה על ההסכם עם התובעים (נספח ג/2 לתצהיר התובעת וראו עמוד 264 שורה 1) הוא עומת בחקירתו הנגדית עם טענה זו ותשובתו הייתה: "יכול להיות שהתבלבלתי" (ראו עמוד 292 שורה 19 עד עמוד 293 שורה 11 לרבות התייחסותו של בית המשפט לתשובתו).

     

73. עוד התברר כי בהסכם עליו חתם עם התובעים נטל על עצמו גם ענייני תכנון. כך נכתב בסעיף ג להסכם: "בתמורה להתחייבויות המשתכן לפי הסכם זה, מתחייב הקבלן, לתכנן, לבנות ולהקים על המגרש את בית המגורים עבור המשתכן וכן פיתוח המגרש לפי תכנית הפיתוח" (נספח ג2 לתצהיר התובעת). בעדותו בחקירה נגדית נשאל על כך והשיב כי הוא עצמו לא תכנן וכי אף שהינו מהנדס מעולם לא עסק בתכנון. לדבריו, הוא לא שם לב כשחתם על ההסכם כי כתוב שחלק מתפקידו זה גם לתכנן (ראו עדותו בעמוד 249 שורה 21 עד עמוד 50 שורה 32).

     

74. בסעיף ה להסכם שנחתם בין הנתבעת 3 לבין התובעים (נספח ג/2 לתצהיר התובעת) נכתב כי "הקבלן והמשתכן מתחייבים הדדית, כי כל עבודות בניית הבית יבוצעו על ידי הקבלן ובפיקוח ובאישור המפקח". מנהל הנתבעת 3 העיד בתצהירו כי אכן פעל בהתאם להנחיותיו של מפקח מטעם התובעים. להלן הדברים: "הריני להצהיר עוד, שכל שלב ושלב של ביצוע עבודות הבנייה על ידי מגס היה בהתאם להנחיותיו ו/או תחת עינו הפקוחה של המפקח שנשכר על ידי התובעים בעצמם, וכי אילולא האישורים וההנחיות שהוא נתן, מטעם של התובעים, בהתייחס לביצוע עבודות הבנייה על ידי מגס, אזי מגס לא הייתה מסוגלת להחליט בעצמה על ביצוע עבודה כלשהי בביתם של התובעים" (סעיף 7 לתצהיר). והנה התברר כי לא כך הם פני הדברים וכי בניגוד להתחייבות הנתבעת 3 בהסכם (הדדית עם התובעים), לא היה מפקח כזה, כך שבפועל הנתבעת 3 ביצעה את הבנייה ללא פיקוח. כך העיד בחקירתו הנגדית: "אני חשבתי שהיה פיקוח, אני זכור לי שהיה מפקח, כנראה היה בבית הצמוד. אני עכשיו אחרי זה אגב, אני נזכרתי עכשיו שהיה להם מפקחת לדיירים, אבל היא באה בשלבים בגמרים, היא לא קשורה. אבל כנראה אני התבלבלתי" (עמוד 253 שורות 19-28. לעניין היעדרו של מפקח ראו גם חקירתו הנגדית בעמוד 256 וראו גם עמוד 261 שורות 23-27).

     

    גם מחקירתו של מנהל נתבעת 3 על ידי ב"כ הנתבעת 1 עלה שבגין הבית השני הצמוד לבית התובעים לא היה מפקח (ראו עמודים 267-268)).

     

75. מעדותו של מנהל הנתבעת 3 התברר כי התכנית שבהתאם לה ביצע את עבודות הבנייה היא אותה תכנית שהנתבע 2 טען כי היא לעיון בלבד (ראו עמוד 243). מעדותו עלה כי זו הייתה הדרך הנהוגה במערכת היחסים שבין הנתבעים 1ו-2 לבינו (ראו עמוד 244 שורות 1-12). בחקירתו הנגדית אישר כי ככלל, בנייה מתבצעת רק בהתאם לתכניות לביצוע, אלא שהשיטה שהייתה נהוגה ביניהם הייתה לבנות גם על פי תכניות לעיון (ראו עמוד 271 שורה 23 עד עמוד 272 שורה 28).

     

76. בנוסף, העיד כי בזמן ביצוע היציקות, המהנדס הקונסטרוקטור הוא הנתבע 2, לא נכח כלל. לדבריו, הזמין אותו טלפונית, אך זה משיקולים שונים לא התייצב (בניגוד לטענת נתבע 2 שלא הוזמן לביצוע היציקות) ולכן ביצע את היציקה ללא נוכחות גורם מקצועי כלשהו (ראו עמוד 256 שורה 9 עד עמוד 257 שורה 13). למעשה, הנתבעת 3 שיתפה פעולה עם שיטה פסולה לפיה עבדה עם הנתבעים 1ו-2 בידיעה שלעבודות מהותיות הנתבע 2 לא יתייצב.

     

77. מנהל הנתבעת 3 גם העיד כי מעולם לא הוצג בפניו דו"ח קרקע (סעיף 15 לתצהירו). כך העיד גם בחקירתו הנגדית (עמוד 256 שורות 5-6 ועמוד 260 שורות 9-10). לעניין זה יצוין כי בהסכם בין התובעים לבין הנתבעת 3 נכתב כי "הקבלן מתחייב לבצע את כל העבודות והכל בהתאם לאמור בחוזה זה לרבות נספחים, המפרטים הכללים והתקנים הישראלים ולרבות ביצוע בדיקות קרקע ובדיקות בטון ואחרות כנדרש על פי התקנות/ תקן או לצורך קבלת טופס 4" (סעיף ג להסכם).

     

78. המומחה מטעם בית המשפט שבחן את אחריותה של נתבעת 3 כתב כי בנוסף לרשום בכתב התביעה ביחס לנתבעת 3 היה עליה "1.לדאוג לקרוא למהנדס/יועץ הקרקע בעת קידוח הכלונסאות . 2.לדאוג למהנדס הקונסט' בכל שלב משלבי הביצוע" (סעיף ט"ו לחוות הדעת). מעדותו של מנהל נתבעת 3 עולה שהנתבעת 3 הפרה התחייבותה זו. מעדותו התברר כי לא התריע על כך ולא התנה את ביצוע העבודה בפיקוח מקצועי (עמוד 268 שורות 21-28). משכך הם פני הדברים והנתבעת 3 ביצעה את העבודות ללא כל פיקוח וללא נוכחות קונסטרוקטור, עליה לשאת בתוצאות מחדלה.

     

79. לכך יש להוסיף את טענת התובעים אשר הפנו לסעיף 16.08 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) תש"ל 1970 (שהייתה בתוקף במועדים הרלוונטיים) תחת הכותרת "שמירת אחריות קבלן" בו נקבע כדלקמן: "אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח ומלא ביקורת על הביצוע לפי כל דין".

     

80. לאור כל האמור, גם הנתבעת 3 בהיותה הקבלן שביצע את הבנייה אחראית לנזקים שנגרמו ולכן, עליה לפצות את התובעים.

     

    אחריות התובעים

81. מומחה בית המשפט מצא לנכון לייחס בחוות דעתו אחריות גם לתובעים (בשיעור 20%) בגין כך שנטלו אחריות בפיקוח על ביצוע המבנה. לדבריו, ככל שיוכח כי היה באתר מפקח מטעמם, האחריות תוסב אליו.

     

82. קביעה זו של המומחה בדבר צורך במינוי מפקח מטעם התובעים מתיישבת גם עם ההסכמים עליהם חתמו.

     

83. כך ב"הסכם קיבוץ – משתכן" שנחתם בין קיבוץ גבת לתובעים נכתב כדלקמן: "והואיל וידוע למשתכנים כי בניית הבית תיעשה על ידם באופן עצמאי באמצעות קבלן/קבלנים שייבחרו על ידי המשתכנים" ((נספח א-2 בעמוד 2). מכאן, שהתובעים נטלו על עצמם את האחריות לבנות את ביתם באמצעות קבלן על פי בחירתם.

     

    ובהסכם עם הקבלן (נתבעת 3) הוסכם כדלקמן: "הקבלן והמשתכן מתחייבים הדדית, כי כל עבודות בניית הבית יבוצעו על ידי הקבלן ובפיקוח ואישור המפקח" (נספח ג -2).

     

84. לעניין ההסכם עם הנתבעת 3, כפי שעלה מחקירתו של מנהלה מנסור, מפקח כזה מטעם התובעים לא היה. אשר למינויו של מפקח, העיד מנהלה כי מי שדואג למנות מפקח ולשכור את שירותיו אלה הם הדיירים, קרי התובעים. זאת, בעיקר משני טעמים: האחד, מינוי מפקח כרוך בעלות כספית אשר על התובעים לשאת בה. השני, כיוון שמטרת המינוי היא לפקח על עבודת הקבלן ולכן על מנת להימנע מניגוד עניינים, צריך שהמינוי יהא מטעם התובעים (ראו עדותו בעמוד 254 שורות 20-22, עמוד 255 שורות 7-12 עמוד 256 שורות 6-8, עמוד 259 שורות 15-16 ועמוד 261 שורות 26-27). אכן, כך הדעת נותנת.

     

85. גם הנתבעת 1 טענה כי על התובעים היה לדאוג למינוי מפקח מטעמם. ואכן, מעיון בהסכמים עליהם חתמו התובעים עם הנתבעת 1 עולה כי אין אזכור לקיומה של חובה כזו המוטלת על הנתבעת 1 (ראו נספח א 1). יש לציין כי בתחילה, המומחה המליץ בחוות דעתו להטיל אחריות על הנתבעת 1 (בשיעור של 40%), בין היתר, לאחר שלא דאגה לחייב את התובעים לדאוג לפיקוח הנדסי צמוד. זאת, בנוסף לליקויים ומחדלים אחרים שנפלו בהתנהלותה. קביעה זו ביסס על דרישות נספח ב של תקן ישראלי, ת"י 940 המחייב בין היתר נוכחות מפקח צמוד (סעיף י"ג). בעקבות כך, פנתה הנתבעת 1 בסדרת שאלות הבהרה לאור טענתה כי החובה למנות מפקח צמוד הייתה מוטלת על התובעים (שאלות 18-25). בתשובות לשאלות אלה הבהיר גם המומחה כי לא הוצג בפניו מסמך ממנו ניתן ללמוד כי הייתה חובה של נתבעת 1 לחייב את התובעים במינוי מפקח או כי היא עצמה הייתה אחראית למנות כזה. לדבריו, בנסיבות בהן האחראי לביצוע השלד הוא גם מתכנן השלד, אזי אחריותם של התובעים שלא מינו מפקח תעלה לכדי 40%.

     

86. כפי שטען הנתבע 2 בסיכומיו, אחריותם של התובעים בולטת במיוחד לאחר שידעו בעת התקשרותם עם הנתבעת 3, כי בפרויקט קיימת בעיה של סדיקה המצריכה התייחסות מיוחדת. בנסיבות אלה, היה על התובעים למנות מטעמם מפקח צמוד ולוודא כי הנתבעת 3 עומדת בהתחייבותה על פי ההסכם לעבוד תחת פיקוח וקבלת אישור של המפקח. הדבר לא נעשה.

     

87. התובעים טענו כי אין מקום להטיל עליהם אחריות למינוי המפקח. בעקבות האחריות שיוחסה להם בחוות דעת מומחה בית המשפט, הם פנו אליו בשאלות הבהרה. כך, שאלו האם נכון כי במקרה הנדון בו העומס האנכי מכניע את הכלונסאות שאינם עומדים בו בשילוב עם ליקויי תכנון רבים אחרים, אזי מפקח צמוד לא היה מבטל את עיקר הליקויים (שאלת הבהרה 3). בנוסף, ביקשו להבהיר האם מי שחתום כאחראי לביקורת הוא גם מפקח על הבנייה המכונה "מפקח צמוד" ומהם התפקידים של האחראי לביקורת לעומת אחראי לביצוע השלד החתומים על הבקשה להיתר בנייה (שאלת הבהרה 4). התובעים גם טענו כי הם אינם יזמים ולא נתבקשו לדאוג לפיקוח. הם שאלו האם קביעת המומחה בדבר אחריותם מבוססת על הנחה שלו לפיה עליהם לדאוג לפיקוח (שאלה 5).

     

88. בתשובתו לשאלה 3, דחה המומחה את טענת התובעים. לדבריו: "מפקח צמוד היה מבטל את הופעת הליקויים ויותר מזה, היה מונע את היווצרותם ודי בכך שהיה דואג ומקפיד: א. על הימצאותו של דו"ח קרקע שמתאים למגרש הנדון- בתיאום עם יועץ קרקע. ב. על תיאום תיכנון בין יועץ הקרקע לקונסט'. ג. זימון מהנדס הקונס' ומהנדס הקרקע לאתר בעת ביצוע הקידוחים ליסודות של הבניין הנדון. ד. הקפדה על התאמת הביצוע לדו"ח קרקע. ה. ניהול יומן אתר עם רישום פרטי הקידוחים, (עומק, קוטר) ובדיקת שיעור הזיון בכל כלונס. ו. ועוד בדיקות שמפקח מקצועי וצמוד אמון עליהם".

     

89. בהמשך, בתשובתו לשאלה 4 הבהיר המומחה כי תפקידי האחראים לביקורת על הביצוע והסמכויות של כל אחד מפורטים בהרחבה בחלק א: פרשנות של "תקנות התכנון והבניה", אשר צורפו למכתב של אדריכל סער המשמש מנהל אגף בכיר רישוי תקנות ומכונים במנהל התכנון. במכתב נושא תאריך 24.2.2019 נכתב, בין היתר, כדלקמן: "לא תבוצע בנייה או עבודה לפי היתר אלא לאחר שבעל ההיתר מינה אחראי לביקורת על הביצוע". למכתב צורפו תקנות הנוגעות למינוי אחראי לביקורת בדבר חובת ביצוע פיקוח עליון. מעיון בתקנות עולה כי "אחראי לביקורת על הביצוע הוא שמתקיימים לגביו כל אלה (1) מונה לאחראי לביקורת על הביצוע מטעם בעל ההיתר (2) אינו האחראי לביצוע שלד הבניין" .

     

    עוד הבהיר המומחה כי "מפקח צמוד" הינו אחראי לביקורת על הביצוע" כפי שמוגדר בדפים המצורפים (הכוונה למכתב אדריכל סער והתקנות – הח"מ) ואשר ממונה על-ידי בעלי ההיתר באופן כללי והיה אמור להיות ממונה על-ידי התובעים במקרה הנדון, אלא אם כן הם נוטלים סמכות ואחריות זו על כתפיהם".

     

    מהאמור עולה כי הנתבע 2 לא יכול היה לשמש "אחראי לביקורת על הביצוע", שכן שימש כאחראי לביצוע שלד הבניין ולכן על התובעים היה למנות מפקח אחר מטעמם.

     

90. בתשובה לשאלה 5, הבהיר המומחה מדוע יש לראות את התובעים כיזמים לבניית ביתם והפנה להסכמי ההתקשרות של התובעים עם קיבוץ גבת ועם הנתבעת 1. בין היתר, הפנה להסכם קיבוץ משתכן, קרי לחלק שהובא על ידי לעיל לפיו ידוע לתובעים כי בניית הבית תיעשה על ידם באופן עצמאי באמצעות קבלן שייבחר על ידם (עמוד 2 לנספח א-2). כן הפנה לסעיף 8.26 לאותו הסכם (עמוד 12), לפיו הובא לידיעת התובעים כי הם נדרשים למנות מפקח מטעמם. בנוסף, הפנה לסעיפים 9.12 ו-9.13 להסכם (עמוד-14) מהם עלה כי התובעים נדרשו לשלם למינהל את עלויות הבנייה, אגרות הבנייה וכל ההיטלים, מה שמלמד לדבריו כי הם היזמים. המומחה אף הפנה לנספח ב' להסכם קיבוץ משתכן שכלל הנחיות לבניית בית המגורים על פיו התחייבו התובעים לבצע את כל הפעולות הנדרשות לקבלת היתר בנייה.

     

91. תשובות אלה לא הניחו את דעתם של התובעים. בהודעה שהגישו לבית המשפט ביום 6.4.2020 אליה צירפו את תשובותיו של המומחה, טענו כי המומחה הסתמך בתשובתו על תקנות שלא היו קיימות במועדים הרלוונטיים לתובענה, שכן מדובר בתיקון משנת 2018. עוד טענו, כי המומחה שגה כאשר קבע שלא מונה אחראי לביקורת על הביצוע, שכן בהתאם לבקשת ההיתר, הנתבע 2 הוא ששימש כאחראי לביקורת על ביצוע השלד. לדבריהם, הנתבע 2 מונה למספר תפקידים: מתכנן השלד, אחראי לביצוע השלד ואחראי לביקורת על השלד. לאור כל זאת, טענו כי יש לראות את הנתבע 2 כמי שמונה אחראי לביקורת על הביצוע ולשיטת המומחה, כמפקח צמוד.

     

92. בעדותו בבית המשפט עומת המומחה עם טענות אלה. הוא העיד כי לאור אי בהירות שהייתה קיימת עד 2018 בוצע תיקון לתקנות אשר הגדיר את חלוקת האחריות בין היועצים השונים (עמוד 29). עם זאת וחרף אי הבהירות ולמרות שעל גבי הטפסים של הבקשה לקבלת היתר לא היה מקום לחתימה של מפקח צמוד האחראי על הביקורת, הרי שבפרקטיקה כך היה מקובל. להלן קטעים מדבריו: "נשאלת השאלה מה צורת ההתקשרות שהיתה פה. היתה התקשרות לפי אלטרנטיבה א' או ב' עד מפתח, שכל האחריות על הקבלן יזם. למה חילקתי 20 אחוז על התובעים, כי לפי דעתי לא משנה באיזשהי צורת התקשרות התקשרו המזמינים עם הקבלן. דבר אחד אני משוכנע ובטוח ממקצת המסמכים שקיבלתי, שהיתה פה הפרדה בין הזמנת שירות מהיועצים, שזה המתכננים, לבין הזמנת השירות של הבניה עצמה של השלד. בתיק הזה מדברים על סדיקה של שלד הבנין, ולכן אני לא נכנס לנושא של עבודת הגמר. בכל מקרה, בשתי האלטרנטיבות זה לא כתוב בהיתר ולא בספרים ולא בשום מקום, ועוד מעט אני אראה שלמרות שאני אומר שזה לא כתוב זה כן כתוב. זה כתוב בהסכם עם הקיבוץ. הקיבוץ הגדיר תפקידים שמוטלים על התובעים. הוא השתמש במושג כמו מפקח, שהם צריכים לדאוג למינוי מפקח. אם ביהמ"ש ישאל אותי מה זה מפקח כי בטופס של ההיתר בניה לא מצוין מפקח, וגם לא מצוין מנהל פרויקט, וגם לא מצוין מתאם. למרות שלא מצוין, כל התפקידים האלה חלים על התובעים, והם חייבים למנות את בעלי התפקידים, ובמידה והם לא ממנים את בעלי התפקידים האלה בשיטת הבניה הזו, אז האחריות נופלת על כתפיהם" (עמוד 30 שורות 10-21).

    ובהמשך : "יש פה עניין של טעות בהגדרות. בטופס 1 באותה תקופה היה אחראי על הביצוע. אני מסתכל בטופס 1, ושם כתוב אחראי לביצוע שלד הבנין, ויש אחראי לביקורת. האחראי לביקורת באותה תקופה זה על עבודות גמר. אני אומר זאת כי הייתי מהנדס באותה תקופה. היינו מחתימים את מהנדס האינסטלציה ומהנדס החשמל. לשיטתך, גם אם היה מפקח, היה יכול לחתום פה האחראי לביקורת. אני אומר זאת שזה היה אפשרי אז באותה תקופה שבה לא היתה למנהל הפרויקט או המפקח או המתאם מקום בטופס לצירוף חתימתם. נשאלת השאלה איפה הם כן הופיעו. אני עונה שהם היו צריכים להופיע בהסכם התקשרות בין המזמינים למבצעים. הם היו צריכים להטיל את האחריות על מישהו. משהם לא הטילו את זה על אף אחד, הרי שהאחריות נופלת לפתחם" (עמוד 33 שורות 3-11).

    "אני אומר מניסיוני, בכל פרויקט, לרבות בפרויקט הנדון, צריכה להיות דמות שמתאמת בין תכניות הקונסטרוקציה לבין לדוגמא יועץ הקרקע. במידה והיו שולחים את תכניות הביסוס של הקונסטרוקטור ליועץ הקרקע כמו שנדרש, אני משוכנע במאה אחוז שהוא לא היה מאשר את התכנית"(עמוד 34 שורות 26-29).

    וראו גם תשובותיו בחקירה נגדית של ב"כ הנתבעת 1 בעמוד 38 שורות 20-22 כי בפרקטיקה המקובלת ממנים מפקח צמוד על ידי היזם.

    ב"כ הנתבעת 1 גם הפנה לתקן ת"י 940 חלק 1 תחת הסעיף 3.5.6.2 שם מתייחס המומחה לצורך בפיקוח צמוד (עמוד 44 שורות 14-20).

    וכן ראה חקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבע 2 לפיה המומחה ידע על הצורך במפקח, בין היתר, לאור ההסכם בין התובעים לבין הנתבעת 3 (עמוד 47 שורות 15-19) וכן העיד שתפקידו של המפקח לשמור על האינטרסים של המזמין, קרי התובעים ולכן צריך להיות ממונה על ידם ולא על ידי החברה הקבלנית עמוד 49 שורות 14-18).

     

93. טענת התובעים כי לא ידעו על הצורך במינוי מפקח וסברו כי זה חלק ממעטפת בעלי המקצוע שהוזרמו אליה (ראו עדותה של התובעת בעמוד 75 שורות 31-34) עומדת בסתירה לראיות אחרות ולתשובותיה של התובעת בחקירה נגדית.

     

94. בתשובות לשאלון שהופנה אל התובעים, נשאלו האם שכרו מפקח שיפקח על בניית הבית ומהי זהותו (שאלות 2 ו-2.1). התובעת השיבה: "לא. מבחינתנו- יש מפקח והם הקונסטרוקטור ודוראל ולכן לא היה צריך לשכור מפקח". בהמשך לשאלה נוספת באותו עניין בו נתבקשו לפרט את זהות הגורם המפקח (שאלה 2.4), השיבה: "הפיקוח בוצע על ידי הקבלן (מנסור סלמה), הקונסטרוקטור (תאיר קדמאני) שחתם על כל שלב משלבי הבניה ודוראל. את הקונסטרטור בחרה דוראל, כחלק מעיסקת החבילה שכללה: אדריכל, קונסטרוקטור ושטח לבניה – אחרי פיתוח" (ראו נ1/1).

     

    מתשובת התובעת לא ברור מי המפקח. האם הנתבעים 1 ו-2 כאמור בתשובה לשאלה 2.1 או הנתבעים 2 ו- 3 כאמור בתשובה לשאלה 2.4.

     

95. הנתבע 2 הכחיש בכל תוקף כי הוא זה ששימש כמפקח מטעם הצדדים. בתצהיר עדותו הראשית העיד כי התובעים בנו את ביתם ללא פיקוח מקצועי. זאת, לדבריו, בניגוד להסכם שהיה להם עם נתבעת 1 (סעיף 2 לתצהירו). בעניין זה אציין כי מעבר לנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, תמוהה טענת התובעים כי המפקח הוא הנתבע 2 אותו לא פגשו כלל במועדים הרלוונטיים.

     

96. עוד נשאלו התובעים במסגרת השאלון האם ידעו כי דיירים אחרים בפרויקט שכרו שירותי פיקוח (שאלה 3). התובעת השיבה כדלקמן: "בזמן שדיירים אחרים בפרוייקט בנו את ביתם, הם התאגדו ושכרו במשותף שירותי פיקוח. באותו זמן, אנחנו עוד לא התחלנו את תכנון הבית, כי רצינו ללמוד משגיאות הדיירים בשכונה ולבנות את ביתנו ללא שגיאות כאלה. שירותי הפיקוח הם דוגמא מצוינת לשגיאות כאלו: הדיירים שילמו הרבה כסף לשירותי הפיקוח אבל בפועל, המפקח הגיע מספר מועט של פעמים בחודש לכל בית. בדיעבד במבחן התוצאה, שירותי הפיקוח בהרחבה כשלו" (ראו נ1/1). בהמשך תשובותיה הסבירה כי כאשר הוצע להם להצטרף לדיירים נוספים ששכרו שירותי פיקוח, זה לא היה רלוונטי מבחינתם בשל לוח הזמנים של בניית ביתם שהייתה מאוחרת יותר. היא גם הסבירה כי הם לא סירבו לשכור שירותי פיקוח אלא "סברנו שאין בכך צורך, וכי אנשי המקצוע הקיימים, אם יעשו עבודתם נאמנה- לא צריך פיקוח על הפיקוח".

     

97. בעדותה בחקירה נגדית עומתה עם הדברים והופנתה לשאלון ולתשובותיה (ראו עמודים 77 ו-78). להלן דברים מעדותה: "אני לא רואה סיבה שאנשים יצטרכו פיקוח מקצועי אם הם בעלי מקצוע טובים, הם אמורים לפקח על עצמם, לא היה חוק שהנחה אותי לקחת, החוק לא שמר עליי מהבחינה הזו, אני לא ידעתי שזה משהו שאני חייבת לקחת, זה היה מבחינתי מותרות שאני אמורה לבחון את יעילותם ותרומתם להגיע לתוצאות רצויות לא ראיתי סיבה" (עמוד 78 שורות 25-29).

     

98. טענת התובעת בתשובותיה כי התובעים ניסו ללמוד מהשגיאות של הדיירים האחרים כדי להימנע מהן אינה מתיישבת עם אי שכירת שירותי מפקח מטעם התובעים. דווקא הכשלים שהתגלו בפרויקט ובעיית הסדיקה שהיו ידועים כבר לתובעים כמו גם טענת התובעת כי שירותי הפיקוח של הדיירים האחרים כשלו, חייבו לעשות מאמץ עליון לשכור שירותי פיקוח צמוד של בעל מקצוע אותו יבחרו התובעים ואשר יפעל מטעמם. זאת, על מנת שיוודא שהבית נבנה כהלכה, בהתאם לכל התקנים ובכך למנוע את כל אותם כשלים.

     

99. לאור כל האמור, נחה דעתי כי יש להטיל אשם תורם משמעותי על התובעים בהיותם אחראים גם כן למצב אליו נקלעו. התובעים שבנו את ביתם לאחר שנקשרו בהסכם נפרד לבנייתו עם הנתבעת 3, לא דאגו למינוי מפקח צמוד שילווה את תהליך הבנייה ויתאם בין בעלי המקצוע השונים. התובעים גם לא דאגו לשכור שירותי ייעוץ קרקע ביחס למגרש עליו בנו את ביתם והסתמכו על דו"ח הקרקע הכללי. יש להניח שמפקח מטעמם היה דואג גם לקבלת דו"ח כאמור.

    דחיית ההודעה נגד הצד השלישי

100. הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' נגד אינג' ד"ר באסם ש. חזן בע"מ (להלן: "חזן"). במסגרת ההודעה טענה כי אם ייקבע כי התובעים זכאים לקבלת פיצוי ממנה, אזי תהיה זכאית לשיפוי או פיצוי מהצד השלישי. היא טענה כי דו"ח הקרקע שהוזמן לפרויקט היה דו"ח אחד עבור כל המגרשים בשלב א' של הפרויקט, כפי שמקובל בכל פרויקט מסוג זה. הדו"ח נערך על ידי יועץ הקרקע לאחר שביצע קידוחים שונים באזורים שונים בפרויקט, אשר בסופם הוציא דו"ח אחד לצרכי תכנון. לבעלי המקצוע בכל בית ספציפי ישנה האפשרות להזמין את יועץ הקרקע על מנת לערוך דו"ח קרקע ספציפי לאותו בית. התובעים עשו שימוש בדו"ח הקרקע הכללי ובעקבות הסתמכותם, נגרמו להם הנזקים. לכן, אין להטיל עליה אחריות. עוד טענה כי הנזקים המוכחשים של התובע נגרמו בשל רשלנותו, הפרת חובות חקוקות או חוסר זהירות או עקב אשמתו של הצד השלישי. לטענתה, מעשיו מנתקים את הקשר הסיבתי בין מעשיה או מחדליה המוכחשים לבין הנזקים הנתבעים והמוכחשים.

      

101. הצד השלישי טען כי יש לדחות את התביעה נגדו מחמת העדר יריבות או חוסר עילה. בנוסף, טען כי התובעים לא טרחו להזמין ממנו דו"ח קרקע ספציפי למגרש עליו בנו את ביתם ומטעמי חיסכון הסתפקו בדו"ח הכללי ולא טרחו לפעול לפיו או לקרוא לצד השלישי לשם עריכת ביקורת. הצד השלישי הצביע על סתירה פנימית בטענות שולחת ההודעה אשר טענה כי נערך רק דו"ח כללי וכי הייתה אפשרות לכל משפחה להזמין דו"ח ספציפי וכך נרשם בדו"ח עצמו. היא אף טענה כי אשמת התובעים בכך שלא הזמינו דו"ח ספציפי. למרות זאת, שולחת ההודעה טענה ללא כל בסיס עובדתי או משפטי כי יש אחריות לצד השלישי. שני דברים אלה לא יכולים לדור בכפיפה אחת. לטענת הצד השלישי, שולחת ההודעה היא שהייתה אמונה על כל ניהול הפרויקט מתחילתו ועד סופו, ידעה כי דו"ח הקרקע כללי בלבד וכי אינו מיועד לבניית בית ספציפי. אילו שולחת ההודעה הייתה עושה מלאכתה נאמנה, הייתה צריכה להזמין דו"ח ספציפי, שכן הרכב הקרקע או המילוי יכול להיות שונה ממגרש למגרש והדבר מודגש בפתח הדו"ח.

      

102. אני סבור שבמקרה דנן הדין עם הצד השלישי וכי יש לדחות את ההודעה שהוגשה נגדו.

      

103. המומחה מטעם בית המשפט פירט את השגיאות שנעשו במקרה דנן. בין היתר, ציין את היעדר בדיקות הקרקע במגרש הספציפי וביצוע עבודות ללא פיקוח עליון של מהנדס יועץ קרקע (ראו סעיף יג לחוות הדעת). בהמשך, בחלק בו דן בחלוקת האחריות בין בעלי הדין השונים, כתב על הצורך להודיע ליועץ הקרקע על תחילת העבודות במגרש התובעים ועל חובתו לבקר באתר מיד עם תחילת העבודות לצורך פיקוח ובקרה על קידוח הכלונסאות. דברים אלה לא נעשו.

      

104. המומחה אף נשאל בחקירתו הנגדית על כך שלא ייחס שום רשלנות ואחריות ליועץ הקרקע, למרות שלשיטתו הקוטר של הכלונס היה מוטעה. תשובתו הייתה: "לא התייחסתי ליועץ קרקע כי לא היה דוח יועץ קרקע למגרש הזה. הדוח שאתה מראה לי מתייחס לכלל המגרשים באזור, משהו גנרי" (עמוד 52 שורות 23-25 וראו גם חקירתו על ידי ב"כ הנתבעת 2 בדבר נחיצות בדיקה של המגרש הספציפי ונוכחות יועץ הקרקע בעת ביצוע הקידוח בעמוד 69 שורה 1 עד עמוד 70 שורה 4).

      

105. התובעים לא תבעו את הצד השלישי, לא העלו כל טענה כלפיו ולא עתרו לקבל ממנו סעד כלשהו. התובעים גם לא התקשרו עם הצד השלישי בהסכם כלשהו. ההתקשרות עם הצד השלישי בוצעה על ידי הנתבעת 1. לפיכך, אין מקום לחייב את הצד השלישי בתשלום פיצוי לתובעים.

      

106. הצד השלישי צורף להליך על ידי שולחת ההודעה היא הנתבעת 1, אשר שכרה את שירותיו. חיובו בתשלום פיצוי לנתבעת 1 תלוי קודם לכן בחיובה של הנתבעת 1 בתשלום פיצוי לתובעים. רק לאחר מכן יש לבחון את ההתחייבויות של הצד השלישי כלפיה בהתאם להתקשרות ביניהם. ככל שיתברר שהצד השלישי פעל ברשלנות כלפיה והפר את ההתחייבויות שנטל כלפיה, יהיה חייב גם בפיצויה.

      

107. במסמך הצעת המחיר שעל בסיסה נערכה ההתקשרות בין הנתבעת 1 לבין הצד השלישי (נספח 1 לתצהיר חזן) סומנו השירותים (בריבוע שחור) אותם התחייב הצד השלישי לספק לנתבעת 1. תחת סעיף מספר 1 נכתב כדלקמן: "ייעוץ קרקע הכולל": הכנת חוות דעת גיאוטכנית המתייחסת ל: ביקור התרשמות כללית בשטח ולימוד התכנון; חוות דעת כללית לביסוס המבנים; עבודות פיתוח; ביקור במקום בתחילת ביצוע היסודות; ביקור במקום בעת ביצוע עבודות הפיתוח". בתחתית הסעיף נכתב: "שכ"ט עבור סעיף 1 הנו 20,000 ₪ בתוספת מע"מ". בהערות נכתב כי שכ"ט אינו כולל ביצוע קידוחי ניסיון ו/או בדיקות מעבדה וכי עבור כל ביקור נוסף שכר הטרחה יעמוד על סך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.

      

108. בדו"ח שהוצא על ידי הצד השלישי (נספח 2 לתצהיר חזן) נכתב בכותרת: "בדיקות קרקע וייעוץ לביסוס הרחבת יישוב – 54 יח"ד קיבוץ גבת". מתוכן העניינים עולה כי זה הקיף תחומים ונושאים שונים באופן המעיד על כך שמדובר בדו"ח כללי ולא ספציפי. תוכן העניינים כלל מבוא, תנאי הקרקע, ייעוץ לביסוס המבנים, ייעוץ לביסוס הכבישים, רצפות קורות קשר וקירות, ניקוז מים עיליים וביוב, המלצות מיוחדות ובטיחות וסיכום.

      

109. במבוא לדו"ח נכתב כדלקמן: "דו"ח זה מתייחס למתן המלצותינו לגבי שיטת הביסוס הכללית למבנים בהרחבה הבניה בקיבוץ המורכבת מ-54 מבנים חד משפחתיים. בשטח מתוכננות עבודות חפירה ו/או מילוי שבסופן יתקבלו פני המגרש הסופיים. נציין שעל מנת למנוע אי הבנות, יש לכלול חוות דעת זו על נספחיה בתוך חומר המכרז בעת פירסומו" (סעיף 1).

      

     בחלק העוסק בתנאי הקרקע נכתב כי "על סמך התוצאות שנתקבלו מביצוע 4 קידוחי נסיון לעומקים של 12.0 מ', ניתן לתאר את חתך הקרקע כזהה בכל הקידוחים. מה שמשתנה הוא עובי שכבת החרסית המכסה על גבי החוואר שמתחתה. עובי שכבת החרסית יכול להגיע עד ל-4.0 מ' מפני הקרקע הטבעית. צבע החוואר וחוזקו משתנים עם העומק" (סעיף 2א).

      

     בהמשך, בחלק העוסק בבדיקות המעבדה נכתב: "החרסית המרכיבה את המטרים העליונים מוגדרת כשמנה מאוד ובעל פוטנציאל תפיחה גבוה הנע בין 59% ל-73%. אינדקס הפלסטיות גבוה אף הוא ונע בין 34% ל-46%"(סעיף 2ב).

      

     בחלק הסיכום נכתב כדלקמן: "א. יש להעביר לעיוננו את תוכנית היסודות לפני תחילת ביצוע העבודה. ב. יש להזמינני לאתר בתחילת ביצוע היסודות. ג. יש להבטיח פיקוח מקצועי צמוד בעת ביצוע הקידוחים, למלא את דף המעקב המצורף לנספחים ולשלוח העתק למשרדנו"(סעיף 8).

      

110. מהצעת המחיר עולה כי הצד השלישי סיפק אך דו"ח כללי לגבי הפרויקט הכולל מידע וייעוץ. דו"ח כזה אינו מהווה תחליף לדו"ח ספציפי. רק לשם המחשה וכפי שצוטט לעיל, הדו"ח מפרט עובי של שכבת החרסית שיכול להגיע עד 4 מטרים וכן יש טווחים של פוטנציאל תפיחה ופלסטיות. בהחלט ייתכן שלמגרשים שונים תהיה שכבת חרסית, פוטנציאל תפיחה ופלסטיות שונים. מכאן, ברור כי היה צורך בקבלת חוות דעת המתייחסת למגרש הספציפי.

      

111. יתרה מכך, על פי הדו"ח, יש צורך להזמין את יועץ הקרקע לפני ביצוע העבודות כאשר הזמנה כזו כרוכה מטבע הדברים בתשלום נוסף. אין מחלוקת כי התובעים לא שכרו את שירותיו של יועץ הקרקע ולא ביקשו חוות דעת למגרש הספציפי. למעשה, אף אחד מבעלי הדין לא הזמין את יועץ הקרקע למגרש הספציפי.

      

112. מר חזן העיד על הדברים בתצהירו. כך העיד כי בהתאם לסיכום שהיה לו עם אלון קסל, ניתן על ידו דו"ח כללי לצורך צירופו למכרז וכי במידה ויהיה צורך בייעוץ למגרש ספציפי, הוא יוזמן למקום תמורת תשלום נפרד. לדבריו, הוא עצמו לא העלה על דעתו כי ייעשה שימוש כלשהו בדו"ח הכללי שערך, זולת צירופו למכרז (סעיפים 4-6 לתצהיר).

      

113. טענת הצד השלישי כי מדובר בדו"ח כללי וכי היה צורך בקבלת דו"ח ספציפי מתיישבת לחלוטין עם העובדה שכך נהגו בעלי מגרשים אחרים בפרויקט אשר שכרו את שירותי הצד השלישי וקיבלו ייעוץ ספציפי (ראו סעיפים 16-22 לתצהיר).

      

114. לאור כל האמור, לא מצאתי כי יש מקום להטיל אחריות על הצד השלישי ולחייבו בתשלום פיצוי כלשהו לשולחת ההודעה היא הנתבעת 1 ולפיכך ההודעה שהגישה נגד הצד השלישי נדחית.

     חלוקת האחריות

115. חלוקת אחריות היא עניין המצוי בשיקול דעת בית המשפט. אין מדובר במדע מדויק והדברים נקבעים על דרך ההערכה.

      

116. בפסק הדין בע"א 316/75 שור נ' מדינת ישראל פ"ד ל"א(1) 299, 355 קבע כב' השופט שמגר כדלקמן: "מהו המבחן שעל-פיו יש להכריע כאשר מבקשים לחלק את האחריות בין המזיק לבין הניזוק הנושא באשם-התורם. מקובל עלינו, כי יש להכריע בחלוקה זו על-פי המבחן של "מידת האשמה" (ע"א 267/58, לקריץ נ' שפיר, [3], בע' 1253; ע"א 23/61, סימון נ' מנשה, [4], בע' 473). הווה אומר, בית-המשפט מציב את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד בתהליך בדיקה זה מתגבשות מסקנותיו של בית-המשפט לגבי "מידת אחריותו של התובע לנזק", כלשון סעיף 68(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], על-פיה רשאי בית-המשפט לקבוע אותה מידת הפחתה בשיעור אחריותו של המזיק, כפי שהוא מוצא אותה לנכונה ולצודקת, כלשונו של סעיף 68(א) האמור...

      

      

     ובהמשך בע"מ 306: "בחינה כמתואר איננה בגדר מלאכה שיסודותיה במדע המדוייק, אלא היא מושתתת בהכרח על שקילתו של הנכון והצודק, לפי מיטב הערכתו ושיקולו של בית-המשפט, לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 23/61, [4], בע' 474, מול האות ג)".

      

117. אשר לחלוקת האחריות בין הגורמים המעורבים בבניית הבית, המליץ מומחה בית המשפט בתחילה להטיל על התובעים אחריות בשיעור 20%, על הנתבעת 1 - 40%, על נתבע 2 -20% ועל נתבעת 3- 20%.

      

118. כאמור לעיל, למומחה נשלחו שאלות הבהרה על ידי בעלי הדין השונים. לאחר ששוכנע כי הנתבעת 1 לא נטלה על עצמה התחייבות למנות מפקח ומאחר שלשיטתו יש לראות את התובעים שבנו את ביתם כיזמים, שינה את חלוקת האחריות. הוא המליץ להטיל על התובעים אחריות בשיעור 40%, על הנתבעת 1 - 20%, על נתבע 2 -20% ועל נתבעת 3- 20%. 

      

119. בפסק הדין של בית משפט השלום בחיפה שהוזכר לעיל (ת"א 43522-11-22) שדן גם הוא בתביעה דומה בגין פרויקט ההרחבה בקיבוץ גבת, הוטלה אחריות בשיעור של 60% על הקבלן שעאר ועל נתבעת 1 כאן ביחד ולחוד (נתבעים 1ו-2 בהליך שם) ואחריות בשיעור של 40% על נתבעים 5-7 שם ששימשו כמפקחים מטעם התובעים שם, אשר התחייבו לספק שירותי פיקוח הנדסי ומעקב אחרי עבודות הבנייה.

      

120. על פסק הדין הוגשו שלושה ערעורים לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 66685-05-20 ,47211-07-20 , 48259-07-20). הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מצא לנכון להתערב בחלוקת האחריות וקבע כי יש לחלקה כדלקמן: לקבלן ולדוראל ביחד ולחוד -40%, למפקחים -30%, למתכנן השלד-20% וליועץ הקרקע -10%.

      

121. נחוץ לציין כי בתיק שהתנהל בבית המשפט בחיפה מינו התובעים מפקחים מטעמם ולכן לא התעוררה שם סוגיה של אשם תורם מצד התובעים בשל אי מינוי מפקח, כפי המקרה כאן. עוד יש לציין כי בתיק שם יועץ הקרקע נתבע באופן ישיר על ידי התובעים שם, שלא כפי המקרה כאן בו צורף כצד שלישי ולכן אחריותו כאן נבחנה ביחס למערכת היחסים שבינו לבין הנתבעת 1.

      

122. כפי שניתן ללמוד גם מהפירוט לעיל, חלוקת אחריות אינה עניין מדויק והיא תלויה בסופו של דבר בשיקול הדעת של בית המשפט. זאת, לאחר בחינת טענות הצדדים, חומר הראיות, העדויות וחוות הדעות שהוצגו בפניו.

      

123. כפי שצוין לעיל, בתיק דנן כל בעל דין ניסה להרחיק עצמו מהאחריות לאירועים וטען כי זו מוטלת על בעלי הדין האחרים. כאמור, אם בית המשפט היה מקבל את טענות בעלי הדין השונים בדבר חוסר אחריותם, אזי הייתה מתקבלת תמונה לפיה מדובר בבית שנבנה מעצמו והאשמה במצב שנוצר מוטלת על ישות בלתי אנושית. בוודאי שלאור כל המתואר לעיל לא כך הם פני הדברים. במקרה דנן, מדובר ב- 4 גורמים כולל התובעים להם יש אשם תורם, אשר כל אחד מהם תרם את תרומתו למצב שנוצר. לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים, חומר הראיות, העדויות וחוות דעת, אני סבור כי אין להטיל על מי מהצדדים אחריות רבה יותר מזו שיש להטיל של חברו. לפיכך, חלוקה לפיה כל אחד מבעלי הדין אחראי בשיעור של 25% הינה סבירה וכך אני קובע. בנסיבות אלה, זכאים התובעים לקבל 75% מנזקיהם, כפי שיפורט להלן.

      

124. סעיף 11 לפקודת הנזיקין שכותרתו "מעוולים יחד" קובע "היה כל אחד משני בני –אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד".

      

125. בפסק הדין של כב' השופט מלצר בע"א 7436/12 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. ב.י.מ חברה לבניה בע"מ (פורסם בנבו, 6.7.2017) נקבעה הבחנה בין מצבים שונים של גרימת נזק כדלקמן: "מקובל לחלק אירועים מסוג זה לשלושה סוגים: מעוולים במשותף; מעוולים בנפרד שגרמו נזק אחד בלתי ניתן לחלוקה ומעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים. בשני המקרים הראשונים המעוולים מחויבים בפיצויים על מלוא הנזק ביחד ולחוד, ואילו המעוולים מהסוג השלישי מחויבים בנזק שגרם כל אחד מהם בנפרד ... לדידי, המקרה שלפנינו שייך לקבוצה השנייה שתוארה לעיל, בהינתן שאין אפשרות להפרדה פיזית של הנזק שנגרם על ידי מעשיהם של המעוולים השונים.

      

     אמנם, ככל שניתן לחלק את הנזק באופן סביר, או לחילופין, ככל שעולה בידם של המעוולים להרים את הנטל המוטל עליהם, ולהראות כי הנזק שנגרם ניתן לחלוקה מוחשית – ראוי לעשות כן ... ודוק: בשיטתנו מקובל כי בחינה האם הנזק ניתן לחלוקה נעשית בבחינה פיזית. במקרה דנן, הנזק שנגרם בשל הפרת חובות הזהירות על-ידי המעוולים הוא אחד, וכל אחד מהם נטל חלק באירועים שהובילו להתרחשות גלישת הקרקע, באופן שהוא אינו ניתן לחלוקה ולייחוס נפרד למי מהם... 

      

     דומה כי התנהלותם של כל המעוולים כאן היתה נגועה בהתרשלות ובאשם, וכן מכיוון שקשה להגדיר מי מהם מהווה מעוול שהינו משני באופן מובהק, שכן לפי קביעותיו של בית המשפט קמא הנכבד, כלל הגורמים תרמו להיווצרותו של הנזק בפעולותיהם השונות, אשר הניחו את התשתית לאירוע הגלישה. כך, למשל, המדינה אחראית ברשלנות בכך שלא ביצעה את החובה המוטלת עליה בהיותה "מפקח עליון" על הפרויקט כולו, והיא אף לא ביצעה פיקוח ותיאום בין כל הגורמים שפעלו באתר. אחריותה של המדינה מתבטאת גם בכך שהתרשלה מלהכין, או לדרוש שיוכן דו"ח גיאולוגי עוד לפני התחלת העבודות בשטח. בדומה, ערים תרמה להיוצרות הסיכון, בין היתר, בכך שביצעה את העבודות בשטחה ללא ניקוז מתאים, ואילו אחריותו של קלר מתבטאת בכך שלא עידכן את הגורמים השונים על הבעיות העלולות להתעורר מכך שלא נבחנה יציבותו של המדרון. לפיכך, בנסיבות, בהעדר טעמים מבוררים לכך, ובהעדר הנמקה ממשית המצדיקה חריגה מן הכלל – יש לחייב את כל המעוולים באחריות "ביחד ולחוד". האמור לעיל נכון ביתר שאת בהתחשב בעלותם הנמוכה ובפשטותם של אמצעי הזהירות שנדרשו מהמזיקים השונים, ומהגורמים שעליהם הוטלו חובות הפיקוח העליון בפרט (באשר לכללים הנוגעים לחיובה של המדינה בנזיקין, ולעלות מניעת הנזק – ראו: ענין חוות צברי, וההפניות שם)" (פסקאות 30-31 ו-34 לפסק הדין).

126. כך גם בעניינו. מאחר שמדובר בנזק אחד שכל הנתבעים היו שותפים ביצירתו, הרי שהם אחראים כלפי התובעים ביחד ולחוד. ייחוס שיעור אחריות של 25% לכל אחד מהם הינו רק ביחס למערכת היחסים ביניהם.

      

     סכום הפיצוי

      

127. אשר לעלות הריסת המבנה ובנייתו מחדש, כאמור, אני מאמץ את קביעת מומחה בית המשפט כי הפתרון הנכון הוא להרוס את הבית ולבנותו מחדש. התובעים העמידו ראש נזק זה על סך של 1,077,862 ₪. מומחה בית המשפט הסתמך על חוות הדעת של המהנדס חוראני לפיה מדובר על בית בשטח של 140 מ"ר. על פי הערכתו, בניית בית ברמת גימור כפי שמצא בעת ביקורו בנכס עומדת על סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ למ"ר. את חישוב עלות הבנייה ערך לפי 4,800 ₪ למ"ר. במסגרת שאלות ההבהרה ששלחו התובעים (שאלה 2), נשאל המומחה ותשובתו הייתה כדלקמן: "העלות של 4,800 ₪ למ"ר + מע"מ משקפת את עלות בניית הבית הנדון. לא ראיתי בבית הנדון רמת גימור חריגה מהסטנדרטי, (וראיתי מספר רב של בתים בחיי). בכל הנוגע לנגרות בניין כמו: דלתות, ארונות כולל ארונות מטבח וריהוט אחר הרי שהם ניתנים לפירוק, איכסון זמני והחזרה לקדמותם, כמו גם בכל הנוגע לכלים תברואתיים כמו אסלות, כיורים, ברזים וכדומה. ולכן העלות שנקבתי בה מאוד קרובה למחירי שוק מקובלים, למרות שבאיזור הצפון המחירים אפילו נמוכים יותר". לפיכך, חישוב עלות הבנייה תהיה לפי סך של 4,800 ₪ למ"ר בתוספת מע"מ ועבור 140 מ"ר סך כולל של 672,000 ₪ בתוספת מע"מ.

      

     לסכום האמור יש להוסיף עלות של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור הריסה ופינוי של הבית הקיים, כך שעלות הריסה ובניית מבנה חדש תעמוד על סך של 772,000 ₪ בתוספת מע"מ (בחוות הדעת של מומחה בית המשפט נפלה טעות חישוב ובטעות נרשם כי חיבור הסכומים לעיל מוביל לתוצאה של 672,000 ₪).

      

     לאמור לעיל יש להוסיף עלות של בדיקות פרופיל הקרקע, דו"ח יועץ קרקע, תכנון קונסטרוקציה, פיקוח הנדסי ותשלום לאדריכל עבור הכנת תכנית בקשה להיתר הריסה ובנייה חדשה סך כולל של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ (ראו גם עדותו של המומחה בעמוד 31 שורות 3-4 אשר אמר כי עלות זו כוללת פיקוח הנדסי בניגוד לאמור בהערות שיש להוסיף סכום זה).

      

     הסכום הכולל עומד על סך של 1,020,240 ₪. התובעים טוענים בסיכומיהם כי לאור עדותו של המומחה בחקירה נגדית, יש להוסיף לעלות שנקבעה שיעור של 20%. אני דוחה טענה זו. המומחה נשאל האם הייתה עליה בשיעור 20% ותשובתו הייתה כי זה נראה לו סביר (עמוד 38 שורות14-17). מדובר בתשובה שאינה מבוססת על מדידה מדויקת. מדד תשומות הבנייה הנו דבר מדיד ולכן ניתן לערוך את החישוב המדויק. לפיכך, אני קובע כי את הסך של 1,020,240 ₪ יש להצמיד למדד תשומות הבנייה ממועד חוות הדעת, 2.10.2019, ועד למועד פסק הדין.

      

128. אשר לעלות דיור חלופי, התובעים העמידו ראש נזק זה על סך של 60,000 ₪. על פי מומחה בית המשפט, מדובר בתקופה של 12 חודשים בה יזדקקו התובעים לדיור חלופי. התובעים טענו כי יש לפסוק לטובתם את הסכום האמור בהתחשב בכך ששכר דירה חודשי עומד על 5,000 ₪. התובעים הפנו לחוות דעת השמאי זיו חגאי (סעיף 8.4 עמוד 26) שבמסגרת תחשיבו העריך את דמי השכירות החודשיים על סך של 5,000 ₪. מדובר בסכום סביר ואני מאשרו.

129. אשר לעלות אחסון רהיטים, הובלה ושמירה, התובעים העמידו ראש נזק זה על סך של 20,000 ₪. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט העריך המומחה את עלות ההובלה בסך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ וביחד 8,775 ₪. התובעים טענו בסיכומיהם כי לעלות ההובלה יש להוסיף בהתאם לאומדנה של בית המשפט עלויות נוספות הכרוכות במגורים מחוץ לבית לרבות אחסון ושמירה על חפציהם כמו גם אובדן ימי עבודה לצורך התעסקות עם הבנייה. אני סבור שסכום כולל של 20,000 ₪ הנו סביר בנסיבות העניין ואני מאשר סכום זה.

      

130. אשר לעלויות שדרוגים בתוך הבית, התובעים טענו כי השקיעו בבית מעבר לסטנדרט סכומים רבים ולכן מגיע להם החזר כולל בסך של 451,631 ₪. לדבריהם, לרוב ההוצאות אין להם תיעוד פורמלי וחשבוניות, שכן לא ציפו בעת ביצוע העבודות כי יידרשו להוכחת עלותן. לצרכי אגרה, העמידו ראש נזק זה על סך של 300,000 ₪. מומחה בית המשפט ציין במפורש בחוות דעתו כי עלות הבנייה חושבה על ידו בהתאם לרמת גימור כפי שמצא בעת ביקורו בנכס. כאמור לעיל, למומחה אף נשלחה שאלת הבהרה בעניין זה והוא השיב במפורש כי העלות של 4,800 ₪ למ"ר בתוספת מע"מ משקפת את עלות בניית הבית הנדון, כי לא ראה בבית הנדון רמת גימור חריגה מהסטנדרטי וכי דברים רבים כמו עבודות נגרות וכלים תברואתיים ניתנים לפירוק, אחסנה והתקנה בבית החדש (ראו לעיל הדיון בסוגיית עלות הריסת המבנה ובנייתו מחדש). לאור העדר אסמכתאות כאמור ולאור חוות דעתו של המומחה שאותה אני מאמץ, אני דוחה רכיב תביעה זה.

      

131. אשר לעגמת נפש, התובעים העמידו ראש נזק זה על סך של 100,000 ₪. אכן, התובעים נאלצו לחוות עגמת נפש בעקבות מצב הנכס ובעיית הסדיקה אשר בסופו של דבר הובילו לקביעה כי יש להרוס את הבית ולבנותו מחדש. מדובר בהליך שכרוך באי נוחות רבה. יש לתת את הדעת לכך שמדובר בבית מגורים המהווה את מרכז חייהם המשפחתיים. סכום פיצוי בגין ראש נזק מצוי בשיקול דעת בית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה דנן, אני מעמיד את הפיצוי בגין ראש נזק זה על מחצית הסכום, קרי סך של 50,000 ₪.

      

132. אשר לשכר טרחת המהנדס בן עזרא, התובעים תבעו בכתב התביעה סך של 4,720 ₪ הכולל מע"מ. לתצהיר התובעת צורפה חשבונית מס - קבלה על סך של 4,000 ₪ מיום 14.12.2014 בסכום האמור (נספח י"ב). מדובר בסכום סביר ולפיכך אני מאשרו.

      

133. בגין כל ראשי הנזק שפורטו לעיל, יש לנכות את אשמם התורם של התובעים בשיעור 25%.

      

     סוף דבר

      

134. התביעה שהגישו התובעים מתקבלת. התובעים זכאים לקבל מהנתבעים ביחד ולחוד לאחר ניכוי אשמם התורם בשיעור 25% כדלקמן:

      

     בגין עלות הריסת המבנה ובנייתו מחדש סך של 765,180 ₪ כשהוא צמוד למדד תשומות הבנייה ממועד חוות הדעת, 2.10.2019, ועד למועד פסק הדין.

      

     בגין עלות אחסון רהיטים הובלה ושמירה סך של 15,000 ₪.

      

     פיצוי בגין דיור חלופי בסך של 45,000 ₪.

      

     פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 37,500 ₪.

      

     פיצוי בגין שכר מומחה בן עזרא בסך של 3,000 ₪.

      

135. אשר להוצאות משפט, התובעים זכאים לקבל הוצאות משפט בגין אגרת בית המשפט בהתאם לסכום זכייתם וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 60,000 ₪. לאור אשמם התורם, לא מצאתי לפסוק להם החזר בגין שכר טרחת מומחה בית המשפט והוצאות נוספות אחרות.

      

136. ההודעה שהוגשה נגד הצד השלישי נדחית. שולחת ההודעה תשלם לו הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

      

137. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים.

      

      

     המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

      

     ניתן היום, ט"ז חשוון תשפ"ד, 31 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.