1. בפניי בקשה למינוי מומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורתופדי, לאחר שהתובע, יליד 1964, היה מעורב בתאונת דרכים ביום 3/1/09 (להלן: "התאונה").
2. בדיון שהתקיים בפניי ביום 11/9/2014 טען ב"כ התובע כי הוא שוקל, בין היתר, לחזור בו, מהבקשה למינוי אורתופד, אך טען שיודיע עמדתו סופית בתוך 30 יום. בשלב זה, צמצם את בקשתו למינוי מומחה בתחום השמיעה. אכן, ביום 19/9/2014, מונה מומחה בתחום ה- א.א.ג.
3. עתה, מונחת בפניי בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, הואיל וכתוצאה מהתאונה, התובע סובל מכאבים, רגישות והגבלה בברך שמאל. התובע עבר ביום 10/2/2015 בדיקת מיפוי עצמות לברך, אשר הדגימה קליטה מוגברת בברך. נטען כי במידה ובקשתו תדחה, ייגרם לו עוול רב ויבצר ממנו להוכיח את נכותו בתחום, כתוצאה מהתאונה.
4. ביום 24/3/2015 התקיים דיון בפניי, בו טען ב"כ הנתבעת כי אין כל קשר בין התלונות הנטענות על-ידי התובע בברך או ברגל לבין התאונה. התובע נפגע בתאונה מאוחרת ביום 2/5/14, בה הוא נפגע בברכיים, והיה בתקופת אי כושר משמעותית של 51 ימים וקיבל דמי פגיעה מהמל"ל. הוא נפגע בתאונה זו בברכיים ובשתי הרגליים. מה גם, שהמדובר בתאונה משנת 2009 והתובע לא עמד על מינוי מומחה בתחום האורתופדי וחלפו מאז 6 שנים, ורק בעקבות התאונה הנוספת צצה לה הבקשה נשוא דיוננו, וכי קיים ניתוק קשר סיבתי וריחוק זמן בין התלונות. לחילופין, במידה ובית-המשפט ימנה מומחה, יש להשית את שכרו על התובע. מנגד, ב"כ התובע עמד על בקשתו, וטען ששאלת הקשר הסיבתי היא שאלה שבמומחיות, הבקשה מתייחסת לברך שמאל ואילו התאונה משנת 2014 מתייחסת לפגיעה בברך ימין. כן, ביקש להשית את שכר טרחת המומחה על הנתבעת.
5. לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ובכלל זה עיינתי במסמכים המצויים בתיק, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום האורתופדי.
6. ביום התאונה פנה התובע לבית-החולים, ומתעודת חדר מיון (אשר בחלקה הכתב אינו ברור) עולה, כי התובע נחבל בין היתר בשוקיים. ביום 9/1/09 פנה שוב לבית-החולים, ושם נמצא סובל מרגישות מעל קדמת ברך שמאל, ללא נפיחות או תפליט. ביום 30/1/09 פנה פעם נוספת לבית-החולים והתלונן על כאבים בברך שמאל. ביום 12/2/09 פנה לקופת חולים, והתלונן בין היתר על כאבים בברך שמאל. ממצאי הבדיקה העלו, בין היתר, רגישות מעל ברך שמאל עם קליקים בכיפוף. ביום 27/2/09 פנה לבית-החולים ונמצא שהוא סובל מרגישות מעל ברך שמאל, תנועות מכאיבות. כן פנה ביום 20/3/09 לבית-חולים והתלונן עדיין על כאבים בברך שמאל, ונמצא שסובל מרגישות בקדמת הברך, קליקים בזמן כיפוף ללא תפליט. התובע עבר סדרת טיפולי פיזיותרפיה. ביום 4/3/09 פנה לד"ר ג'ריר, בין היתר, עקב כאב בברך שמאל. ממצאי הבדיקה העלו רגישות מעל ברך שמאל עם קליקים בכיפוף. תנועות כואבות (ראה אותן ממצאים בבדיקות מיום 17/3/09, 1/4/09, 5/6/09 ו-16/2/11). ביום 24/11/12, פנה לד"ר ג'ריר, כאשר בסעיף "תלונות/סיבת הפניה", נכתב: עדיין כאב ברכיים בעיקר אחרי מאמץ מינימלי. ממצאי הבדיקה העלו: רגישות קלה למישוש הברכיים, ללא תפליט. חריקות מתחת לפלטה. ביום 3/1/2015 הופנה התובע ע"י ד"ר ג'ריר למרפאת כאב. בפנייה זו צוינו תלונותיו מפניות קודמות שלו : 15/10/14 – עדיין כאב בברך שמאל, בעיקר אחרי מאמץ מנימלי וב-3/1/15 – נבדק במרפאה אורתופדית, הומלץ בין היתר על טיפול סימפטומטי לפי צורך, פיזיותרפיה ומעקב מרפאת ברך על-פי צורך קליני. ביום 5/2/15 עבר בדיקת מיפוי עצמות כל גופי ו-SPECT ברכיים, כאשר כפי שעולה מתעודה זו סיבת ההפניה למיפוי הינה בירור כאבי ברך שמאל. תוצאות הבדיקה, בין היתר, הינן: נצפתה קליטה מוגברת קלה פוקאלית בברך שמאל בפיקה, נצפתה קליטה מוגברת דיפוזית וסימטרית ברקמה רכה, מתחת לשכמות, דו-צדדית. בסיכום נכתב: שינוי ניווני קל בברך שמאל, אין עדות לקרע במיניסקוס לפי SPECT, חשד לשינויים ברקמה רכה באיזור השכמות וקיימת אפשרות לנקרוזיס.
7. די באמור לעיל, כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום, הגם אם נראה, שבמהלך השנים לא היה רצף טיפולי ממושך. יחד עם זאת, אין מקום להתעלם מהאמור לעיל, ומהממצאים שנמצאו בבדיקות.
8. אומנם חלפו 6 שנים מהתאונה, אך התובע כבר בתחילת הדרך, במסגרת בקשתו למינוי מומחים, עתר למינוי מומחה בתחום האורתופדי. בדיון שהתקיים בפניי ביום 11/9/14 טען ב"כ התובע שהוא שוקל לחזור בו מהבקשה למינוי מומחה אורתופדי, אך הוא יודיע סופית את עמדתו בהמשך, ולאחר מכן הגיש את הבקשה נשוא דיוננו, כך שאין המדובר בבקשה שצצה לה בעקבות התאונה הנוספת, אלא היא "נולדה" עוד בראשית ההליך.
9. באשר לטענה הנוספת של הנתבעת, כי התובע נפגע בתאונה מאוחרת יותר ביום 2/5/14, וכי הוא נפגע בה בברכיים ובשתי הרגליים, עולה מעיון בדו"ח שחרור מחדר מיון מיום 2/5/14 עולה כי צוין בסעיף "בדיקה אורטופדית": שפשוף שטחי מעל צד לטראלי של ירך ושוק שמאל, ומעל קדמת ברך ימין, תנועות מלאות תקינות וכו', ואף בתעודה שעניינה הפנייה לרפואה יועצת, שנערכה ביום 5/5/14, על-ידי ד"ר ג'ריר, צוין תחת סעיף "תלונות/סיבת הפניה" מתאריך 2/5/14 : נדרס הבוקר ע"י רכב, נחבל בברכיו, מותן ועכוז שמאל, כף יד ימין וכתף ימין, נבדק במיון ושוחרר. ביום 5/5/14 עדיין כואב באזורים הנ"ל. יחד עם זאת, נראה, כי בעקבות התאונה המאוחרת, מיום 2/5/14, תלונות התובע הינן בעיקר לפגיעה בברך ימין ולא שמאל, שכן גם בתעודה לעיל מיום 5/5/14 צוין תחת ממצאי הבדיקה : נפיחות בברך ימין-פצע שפשוף. ביום 8/5/14 הופנה התובע לפיזיותרפיה, בין היתר, הואיל וממשיך לסבול מכאבי ברך ימין בעיקר (ראה בעניין זה גם תשובת האורתופד מיום 8/5/14). ממצאי הבדיקה של האורתופד ד"ר דיראוי מיום 20/5/14 העלו, בין היתר, שפשוף יבש מעל קידמת ברך ימין. ביום 6/6/14, התובע פנה לד"ר ג'ריר ושם צוין תחת "סיבת ההפניה", שסיים סדרת טיפול פיזיותראפי לברך, עדיין כאב, מבלי לציין על איזו ברך המדובר. בתעודה הרפואית שעניינה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי", מיום 6/6/14, צוין שתאריך התאונה הינו 2/5/14, כאשר שם תחת סעיף "הממצאים הקלינייים", נכתב: מצב כללי טוב, ללא סימני מצוקה, רגישות למישוש האזורים הנ"ל, נפיחות בברך ימין-פצע שפשוף. ביום 11/6/14 התובע פנה לד"ר עבדאלעזים, מומחה לכירורגיה אורתופדית, וממצאי הבדיקה הגופנית העלו, בין היתר, צלקת בקדמת ברך ימין מעל הגיד הפטלארי, תנועות הברך מלאות ללא סימני חוסר יציבות. בתעודה הרפואית מיום 15/7/14, בסעיף תלונות, צוין, בין היתר: חודשיים לאחר תאונת דרכים, סובל מכאבים בברך ימין. כאבים עזים מאוד, במיוחד לאחר ישיבה ממושכת. הומלץ לו על המשך בירור ע"י MRI ברך ימין. התובע אכן ביצע סריקה בתהודה מגנטית של ברך ימין, ותוצאותיה מפורטות בתעודה מיום 7/8/14.