" בכל הנוגע לתיקון מקור הרטיבות - לאחר ששמעתי את דברי הצדדים ושקלתי ומשקביעה ולפיה הנתבעות מיצו זכותן לביצוע תיקונים הינה קביעה אשר יש לה משמעות כספים נכבדת בעבור הנתבעות שהרי מן המפורסמות הוא שתיקון ע"י הנתבעות זול יותר מסעד כספי, ומששקלתי בנוסף את פרק הזמן הנכבד שהוקדש לביצוע תיקונים ועוגמת הנפש אשר נגרמת לתובעים בשל כך, הנני מוצאת להורות כי מומחה בית המשפט יעדכן את חוות דעתו, במסגרת עדכון חוות הדעת יתייחס לתיקונים אשר בוצעו ע"י הנתבעים, ליתרת הליקויים בבית ולשוויים הכספי ולירידת הערך ככל שהיא קיימת."
הדיון השביעי
19. ביום 21.6.17 התקיים הדיון השביעי, שוב לפני כבוד השופטת ביבי. לאחר חקירת המומחה מטעם בימ"ש, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה הנתבעים יבצעו במשך 12 יום התיקונים הנדרשים על פי הוראות המומחה.
הדיון השמיני
20. ביום 18.10.17 התקיים הדיון השמיני, הפעם לפני מותב זה. נקבע לוח זמנים להגשת ראיות. בימ"ש קבע כי ממתין לעדכון ממומחה בימ"ש לאחר שיבקר בדירה.
הגשת ראיות
21. התובעים הגישו ראיותיהם ביום 5.11.17 והנתבעים ביום 19.12.17.
הדיון התשיעי
22. ביום 20.12.17 התקיים הדיון התשיעי. הנתבעים טענו שעליהם לעזוב את האולם עקב דיון אחר ולכן נקבע מועד דיון נוסף.
הדיון העשירי
23. ביום 27.12.17 התקיים הדיון העשירי. נדחתה בקשת הנתבעים לדחות מועד שמיעת הראיות. נקבע מועד נוסף לשמיעת ראיות, סדר שמיעת הראיות ונקצבו זמני חקירה וכן נקבעה חובת הפקדת ערבון כתנאי לזימון המומחה מטעם בימ"ש לצורך הבטחת תשלום שכר עדותו.
הדיון האחד עשר
24. ביום 3.1.18 התקיים הדיון האחד עשר בו נחקרו המהנדס פיכמן מטעם התובעים, התובע, מר אלי סידאווי השמאי מטעם התובעים, התובעת, והחלה חקירת מר רוברט קוטונה, עד מטעם הנתבעים.
הדיון השנים עשר
25. ביום 12.3.18 התקיים הדיון השניים עשר. נמשכה חקירת מר קוטונה ולאחריו נחקרו יתר עדי הנתבעים, המהנדס והשמאי קרבצ'יק ומר ציבולסקי. בתום הדיון בימ"ש דחה הבקשה להורות למומחה להגיש חוו"ד משלימה ולזמנו לחקירה בנימוק שמדצמבר 2017, התובעים לא פעלו לצורך הכנת חוו"ד משלימה ולא שילמו הערבון הנדרש לצורך התייצבות המומחה. ניתן צו להגשת סיכומים.
סיכומי התובעים
26. התובעים חזרו בסיכומיהם על מרבית הטענות שעלו בכתב התביעה ובראיותיהם, אך זנחו הסעד לצו עשה. התובעים נימקו מדוע יש לדחות טענות הנתבעים להתיישנות וחזרו על טענתם לפיה ישנם תנאים מקפחים בחוזה המכר. התובעים טענו כי הנתבעים סרבו לבצע תיקונים זמניים ונימקו מדוע זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן, התייחסו לתיקונים אשר לא צלחו בבחינת הראיות לירידת הערך.
סיכומי הנתבעים
27. הנתבעים טענו כי התובענה התיישנה וכי בצעו תיקונים "לפנים משורת הדין". ליקויי הרטיבות תוקנו במלואם, אף שהתובעים ניסו למנוע ביצוע העבודות ולכן אין לפסוק פיצוי בגין ירידת ערך. עוד נטען כי התובעים וויתרו בחוזה המכר על פיצוי בגין עוגמת נפש.
הדיון השלושה עשר
28. ביום 17.10.18 התקיים הדיון השלושה עשר. הצדדים זומנו לדיון למתן מענה לשאלות במסגרתו בימ"ש נתן לתובעים הזדמנות נוספת לזמן המומחה מטעם בימ"ש להחקר בעניין הפיצוי בגין ירידת ערך בכפוף לחיוב בהוצאות עקב מחדלם לזמנו מלכתחילה. אולם, התובעים טענו שאין לחייבם בתשלום הוצאות, למעט "סימבוליים".
דיון והכרעה
29. לפניי תובענה לכאורה פשוטה לתיקון ופיצוי בגין ליקויי בניה. אולם, נכון ליום מתן פסק הדין, בחלוף 12 שנה מאז העלו התובעים לראשונה, לגרסתם, הטענה לליקויי רטיבות, לא ידוע, גם למומחה בימ"ש, מה היא הסיבה המדויקת לרטיבות שחזרה על עצמה מדי שנה לאחר הגשמים.
30. אולם, לאחר תיקונים חוזרים ונשנים, המומחה מטעם בימ"ש הגיע למסקנה שהליקוי הפך למזערי ולכן בחלוף חמש שנים מאז הוגשה התובענה ומרגע שהתובעים זנחו, ובצדק, הבקשה למתן צו עשה, יש לסכם הדיון בטענות השונות של התובעים לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי.
31. בימ"ש דחה טענת התובעים בתום שמיעת הראיות, כי יש לשוב ולבדוק המצב בדירה לאחר הגשמים, שכן בתיק זה חזר על עצמו מעגל שוטה של תיקונים, המתנה לגשמים ושוב תיקונים והמתנה לגשמים וחוזר חלילה. לא זו אף זו, התובעים מנעו ביצוע תיקונים בחורף 2016/7. מכיוון שהמומחה הגיע למסקנה שהליקוי הפך למזערי, והתובעים לא זימנו אותו לחקירה נגדית במועד שנקבע לכך, אין מקום להמשיך ולהמתין לגשמים של חורף 2018/9.
32. התובעים ביקשו לדון בנזקים שנגרמו עקב ביצוע התיקונים, אולם לא תיקנו כתב התביעה ולכן אין מקום בחלוף 5 שנים מאז הגשת התובענה להדרש לטענות אלה במסגרת תובענה זו.
33. בימ"ש ידון בסוגיות השונות שעל הפרק.
האם התביעה התיישנה ?
34. הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי התביעה התיישנה, אך לא הגישו בקשה לסילוק על הסף וטוב שכך. עד הנתבעים, מר קוטונה, אישר בעת מתן עדותו בעמוד 135 בשורה 9 כי לא ניתן היה לראות את הרטיבות בעת מסירת הדירה ולא היה לו ידע, או ראיות להציג, לגבי המועד בו דיווחו התובעים לראשונה על הופעת מפגע הרטיבות, שלא לדבר על טיפול קודמיו בתפקיד במפגע. מכאן שלא נסתרה טענת התובעים כי לא חלפו שבע שנים ממועד הופעת המפגע לראשונה בשנת 2006 ועד מועד הגשת התובענה, אם כי עולה מגרסת התובעים עצמם כי נפל מחדל של שיהוי ניכר בהגשת התביעה.
35. גם אם בימ"ש יקבל גרסת התובעים, כי מפגע הרטיבות החל בסוף שנת 2006 (ראה סעיף 5 לסיכומיהם), וגם אם יקבל גרסתם כי הנתבעים כשלו פעם אחר פעם בתיקון הליקוי, לרבות בשנת 2011, בהעדר תיעוד נגדי שמצופה היה שהנתבעים יציגו, לא היה מקום להמתנה כמעט עד גבול תקופת ההתיישנות (שש שנים וחודשיים לגרסת התובעים – ראה סעיף 7 לסיכומיהם) לצורך הגשת התובענה ומחדל התובעים בעניין זה יילקח בחשבון בהמשך.
האם התובעים זכאים לפיצוי כספי בגין תיקון הליקויים ?
36. התובעים כללו מלכתחילה רכיב נמוך יחסית של פיצוי כספי בגין עלות תיקון הליקויים. מהראיות שהובאו לפניי, ובעיקר חוו"ד המשלימה של המומחה מטעם בימ"ש מיום 22.6.15 שסכמה העלות בסך של 24,200 ₪ כולל פיקוח הנדסי, עולה שעלות התיקונים שנדרשה לא הייתה גבוהה מלכתחילה, וממילא הנתבעים מימנו פעולות הבדיקה והאיטום השונות לפני ולאחר מינוי המומחה מטעם בימ"ש.
37. כאמור לעיל, התובעים לא זימנו המומחה לחקירה בעת שמיעת הראיות, למרות שהדיון והחובה להפקיד שכר עדותו, נקבעו בדיון בנוכחותם, זמן רב לפני הדיון. בשים לסכום הנמוך ממילא של עלות התיקונים, הן בכתב התביעה והן בחו"ד המשלימה, לא היה מקום לשעות לבקשת התובעים לקבוע ישיבה נוספת לחקירת המומחה מטעם בימ"ש במסגרת שמיעת הראיות שכן המומחה מטעם בימ"ש התייצב לדיון ביום 21.6.17 בו נחקר ע"י התובעים והתייחס באריכות לליקויי הרטיבות.
38. ראה דברי המומחה בעת מתן עדותו בישיבה שהתקיימה ביום 21.6.17 כדלקמן:
"אני לא זוכר שרשמתי תיקונים זמניים. מוניתי ע"י בית המשפט ב-2016 אם אני לא טועה, להיות מפקח על ביצוע תיקונים ולראות מאיפה הרטיבות. מדובר על בניין שהוא עם תפרים ומעל הדירה פנטהאוז ויש קושי גדול לאתר את מקור הרטיבות. דבר ראשון התחלנו לעשות המטרה על קיר היציאה מהמרפסת של משפחת יעקובי ולא מצאנו רטיבות. עשינו הצפה במרפסת הפנטהאוז 72 שעות ולא מצאנו רטיבות, התחלנו לעשות המטרות על מעקות המרפסת ולא מצאנו רטיבות, בסוף, על קיר המרפסת המערבית עשינו המטרה ונכנסה רטיבות חזקה למרפסת הכביסה. עשינו תיקונים, המטרות ולא נתגלתה רטיבות. חיכינו לגשם כי זה המבחן הכי חשוב. בגשמים הראשונים לא נתגלתה רטיבות. ביקשתי מיעקובי לתקן את התקרות, עשו שם תקרות גבס שמקבלות רטיבות הופכות להיות כתומות. חפרו בתקרה, בגבס כדי לראות מאיפה הרטיבות והשאירו פתוח שנתיים. כל פעם שהייתי מגיע הייתי אומר שיתקנו בסלון ובחדר שינה, זה תיקון עם טיח הידראולי כדי שלפחות מבחינת מראה זה ייראה בסדר. אני אמרתי לתובעים שיאפשרו את זה כדי שיראה לפחות כמו בית. קבענו תאריך ביקור ואז התובעים לא היו מוכנים. בטיח רגיל אם יש רטיבות רואים קצת ואז זה מתייבש ולא רואים כלום. אם היו עושים בכל התקרות של הבית שלהם טיח הידראולי זה לא היה מונע את הרטיבות אלא נשארה רטיבות ממש... לא טפטוף או כתם רק אם אני אכניס את המכשיר שלי לכתם היינו רואים רטיבות. אם היינו עושים את הטיח כמו שאמרתי גם אם היתה קיימת רטיבות היא לא הייתה נראית. בגשמים רגילים לא רואים את הרטיבות אלא רק לאחר שלושה ימים של גשם חזק רואים רק כתם על הגבס, על טיח לא היו רואים כלום. זה לא שאמרתי שלא אחפש לראות איך לפתור את הרטיבות. המקום היחידי שנשאר לבדוק רטיבות זה במרפסת כביסה ושם לא אפשרו לי לעשות הזרקות בגשם למרות שביקשתי. מפנה למכתב מיום 9.1 ששלחתי לבית המשפט בסעיף 4 ציינתי שהתובעים מערימים קשיים לביצוע כך גם במכתב מיום 14.2 סעיף 1.5. באתי עם מצלמה טרמית, בגלל שאת הרטיבות לא ניתן לגלות באמצעים קונבנציונליים של המטרות אלא רק עם גשם, באתי עם מצלמה טרמית וחיפשתי עוד נקודות תורפה והצבעתי על 6-7 מקומות שמשם יכול שחודרת רטיבות, הרטיבות היום הינה מזערית, רק אחרי גשם חזק. ידעתי לפי התחזית שעומדים לרדת גשמים חזקים, ביקשתי כבר בראשון הקרוב לבצע תיקונים והנתבעות התכוננו לכך והתובעים אמרו שאינם מוכנים לבצע את התיקונים.
ש.איזה תיקונים ספציפיים הם סירבו להתיר לבצע?
ת.את כל התיקונים ממכתבי מיום 9.1
ש.תראה לי מכתב שאומר את זה?
ת.הם אמרו לי שאינם מוכנים והתקשרו לעו"ד התובעים, אליך, אמרת שאתן לך לדבר עם יוסי ואז חזרת אליי ואמרת שהוא לא מוכן שייכנסו לתיקון. היו כמה ימים של גשם ופספסנו. בסופו של דבר כשנגמר החורף הדבר היחיד שאפשר לעשות, אפשר לעשות את התיקונים אבל אפשר לבחון את זה רק בגשמים. אפשר קודם לעשות את התיקונים ולאחר מכן נראה אם הצלחנו או לא בפתרון.
ש.נכון שהכל הוא רק ב-2017?
ת.נכון.
ש.תאשר שכבר מ-2016 קיבלת מינוי כמפקח וכבר ב-2014 קיבלת מינוי כמומחה וקבעת איזה תיקונים צריך לבצע?
ת.נכון.
ש.והנתבעת סירבה ולא הסכימה לבצע עד סוף 2016?
ת.אני לא יודע אם סירבה או לא, אבל לא ביצעה תיקונים.
ש.המלצתך האחרונה ב-2017 כשלא מצאת את מקור הרטיבות והרמת ידיים, זה לעשות איטום שלילי?
ת.לא הרמתי ידיים. רטיבות צריך לחפש ולחפש ולשלול כל פעם עד שמוצאים את הרטיבות. פתרנו, עשינו תיקון של הקיר שנכנס מים בהמטרה וכמעט לא נכנס מים בהמטרות הבאות, כשלפני כן היה נכנס ממש שטפון, לאחר התיקונים הראשונים כבר הרטיבות הייתה רק בנקודות מסוימות וגם כבר לא בהמטרות אלא רק בגשמים חזקים. הזרקה זה לא איטום שלילי, היא מחפשת סדקים בביטון הקיימים וסותמת אותם מבפנים. איטום שלילי עושים מבפנים.
ש.האם נכון שאת ההזרקות אתם עושים מתוך הבית ולא מחוץ לבית?
ת.נכון. זה במרפסת בתקרה, רק שם יש הזרקות.
ש.בתוך הבית, באמצע הסלון כשניסיתם לסתום את הנזילה במרכז הסלון, לאחר העבודות שבוצעו בסוף 2016 בתקרת הסלון הגיעה גם רטיבות לחדר השינה?
ת.הרטיבות מחדר השינה הייתה מהיום הראשון שביקרתי בדירה.
ש.למה זה לא מצא ביטוי בחוות דעתך מ-2014?
ת.כשאני הגעתי לביקור בתחילת הפיקוח ב-2016 יש תמונות מתועדות שהייתה רטיבות גם בחדר השינה וגם בסלון וגם במרפסת כביסה. גם בחדר השינה הייתה רטיבות. אני לא זוכר שבביקורים האחרונים מצאתי רטיבות בחדר השינה ולכן גם המלצתי לעשות את התיקון בטיח.
ש.אני רואה מצב שבו מספר פעמים הורית על ביצוע הזרקות בתקרות הבית והתובעים אפשרו לחברה חיצונית לבצע הזרקות בתוך הבית האם נכון?
ת.בגשמים האחרונים שביקשתי לבצע הזרקות, לשאלת בית המשפט כמה פעמים לפני כן בוצעו הזרקות אני משיב שפעמיים. הזרקות אפשר לעשות רק כשיורד גשם ורק כשהרטיבות חודרת. הזרקה עוברת בסדק, לדעתי נעשו בשתי הזדמנויות בכל אחת יכול שמספר הזרקות. זה מקובל. נשאר עוד כתם קטן של רטיבות שחיכינו לגשם חזק שהגיע ושם לא נתנו להם להיכנס.
ש.לא נתנו להיכנס לבצע את התיקון אבל ראית את הנזילה בבית?
ת.ראיתי את הרטיבות, לא נזילה.
ש.מפנה לתמונות שהנתבעת ביצעה עוד לפני שקיבלת את המינוי שלך, מציג, ?
ת.אמרתי לתובעים שנחליף להם את האמבטיה על חשבון הנתבעת שהנתבעת הייתה מוכנה לעשות זאת רק כדי שיתנו להם להמשיך לעבוד ולא נתנו להם.
ש.את זה אתה אומר אחרי ששוב הרטיבות חזרה לאחר ההזרקות?
ת.ההזרקות אינן פותרות רטיבות במכה ראשונה. יש הרבה פעמים שעושים שוב ושוב הזרקות. לשאלת בית המשפט מתי אומרים שזה הסוף אני משיב שאחרי שניסיתי את כל האמצעים האפשריים, גם אם היו אומרים לי שהזרקות זה זמני ואולי אחרי 10 שנים יהיה שוב, קובעים ירידת ערך שכל 5 שנים צריך לעשות זוב הזרקות, לתמחר בכסף, אבל קודם צריך לתת לי את האפשרות לנסות ולתקן את כל המקורות. זה לחפש עוד ועוד מקור, גם בגג ראינו דברים שאולי נכנסו, הדיירים למעלה לא נותנים להיכנס לסלון. לשאלת בית המשפט כרגע לא צריכים את הדיירים למעלה לשום דבר.
ש.האם נכון שביקשתם מהדייר למעלה לפרק מספר בלטות על מנת לאתר את המקור הרטיבות?
ת.כשהתחלנו את הפעולה ביקשתי מהדיירים למעלה להוציא מרצפה אחת מהסלון כדי לראות אם יש שם רטיבות והם לא איפשרו. ליתר ביטחון פתחתי את כל שורת הריצוף של המרפסת ליד הויטרינה ועשיתי שם שוב חגורה עם איטום לשלול אפשרות של חדירת מים מהויטרינה לסלון, אז אני לא צריך אותם.
ש.נכון להיום, לאחר עונת הגשמים ובמהלכה חזינו כי עדיין ישנה רטיבות בתקרת הבית גם בסלון וגם בחדר השינה, נכון?
ת.נכון, לכן באנו שוב אחרי הרטיבות שזה משהו מזערי, עם מצלמה טרמית ועשינו סיור ב-9.1 הוצאתי מכתב מה צריך לתקן וביקשתי ששוב אם תהיה רטיבות בגשמים החזקים לבצע הזרקה ולא נתנו. לא נתנו לבצע שום דבר ממכתבי ב-9.1. אם כ"כ מפריע למה לא נותנים לתקן. כל תיאום זה סיוט.
ש.נכון שאמרת לי שאם לא יצלח התיקון הזה עם ההזרקה תמליץ שחברת איטום חיצונים תבצע איטום הבית?
ת.לא זוכר שאמרתי. אבל שוב, גם היום אפשר להזמין חברת איטום. זה לא פשוט לגלות מאיפה זה. יכול להיות שבמהלך זה שביקשתי שיתנו לנו לתקן בגשמים את הפעולות שאני מבקש לעשות, שיתנו לנתבעות לעבוד ולעשות את העבודות שהמלצתי, יכול שאמרתי שאם הם לא יצליחו לתקן לפי המלצות שלי נזמין חברת איטום חיצונית אבל ברור שקודם יש לתת להם אפשרות לתקן.
ש.מציג תמונות שקודם למינוי שלך שצורפו לבקשה 54 ובנוסף תמונות שהנתבעת עשתה עבודות בסלון הבית שצולמו לפני המינוי שלך, אני אומר שעבודות אלו בוצעו ע"י הנתבעת לפני המועד שמונית, האם לא די בכך בכדי למצות זכותם לתיקון?
ת.זו שאלה משפטית. הם ניסו לתקן אין על כך ספק. אמנם רואים שהם פתחו ריבוע וניסו לתקן.
ש.מציג תמונות, נכון שכך המצב בחדר הכביסה שהקיר נושק לקיר האמבטיה?
ת.נכון. זו תמונה שלא נתנו להם להיכנס לעשות עבודות. לשאלת בית המשפט האם אני יודע מתי התמונה צולמה אני משיב שלא. אם היו נותנים לתקן טיח וצבע במקום שבו פתחו בסלון, היו יכולים להמשיך לחיות מבחינה אסטטית כאילו לא הייתה רטיבות. איך שנכנסתי לפיקוח ביקשתי לתקן את הטיח בחדר הילדים, הורים ובסלון ולהשאיר את הנושא של הפתרון בחדר הכביסה לסוף, אז נאמר לי שהם לא מוכנים לעשות תיקון חלקי, אלא במכה אחת לתקן הכל.
ש.כל מה שאתה מספר זה מ-2017?
ת.כן.
ש.עד 2017 הם אפשרו לבצע את כל התיקונים בהתאם לבקשתך?
ת.כן.
ש.חווית דעתך בהתאם לחוות דעתך החלקית מיום 3.8.14 במסגרת חוו"ד זו קבעת בסעיף 5.1.3 שגם הדברים שחברת אשדר ביצעה, תיקון יסודי במרפסת הפנטהאוז, מצטט... כלומר אשדר כבר ביצעה פעמיים את ביצוע התיקון בתקרה למעלה ועדיין יש נזילות רטיבות בתקרה בסלון נכון?
ת.הרטיבות בכלל לא חדרה לדעתי מהיום הראשון מהמרפסת. עשיתי הצפה מהמרפסת ולא היתה רטיבות משם. כלומר מראש לא גילו את המקור הנכון."
39. מעדותו וחקירתו של המומחה מטעם בימ"ש עולה כי עקב פעולות המטרה שבוצעו בשנת 2017, מפגע הרטיבות הצטמצם למזערי, וכי התובעים סיכלו סיום העבודה, עקב ציפייה לפעולה אחת ומידית, שאינה מתאימה לחוו"ד המקצועית לפיה יש לבצע את ההמטרה מספר פעמים.
40. בהתאם לממצאי בדיקת המומחה אותם פרט במכתבו מיום 14.2.17, ראה סעיף 1.2 בו קובע כי "לא נותרה כמעט רטיבות בדירה", ועדותו ביום 21.6.17, עולה כי הליקויים תוקנו כמעט במלואם ולעניין בדיקות ותיקונים נוספים שהורה לבצע ביום 9.1.17, "התובעים סרבו לבצע התיקונים".
41. ביום 17.10.18 התובעים טענו בעמוד 172 בשורה 13 כי בעקבות הדיון ביום 21.6.17 אישרו כניסת עובדים לצורך ביצוע התיקונים "ולא הצליחו לתקן ועדיין יש נזילה ממספר מקורות". לתובעים לא היה מענה לעובדה שהמומחה התייחס בעת עדותו ביום 21.6.17 ל"רטיבות מזערית".
42. אין חולק שהמומחה לא הגיע שוב לדירה לאחר חקירתו ביום 21.6.17. מענה לשאלה מדוע לא הגיע, היה אמור לספק המומחה בעת שמיעת הראיות. אולם, כאמור לעיל, התובעים לא זימנו המומחה כנדרש כמפורט להלן : מותב זה קבע התיק לשמיעת ראיות ביום 27.12.17 בנוכחות הצדדים ומעמוד 42 בשורה 1 לפרוטוקול הדיון עולה כי הורה לתובעים להפקיד ערבון לצורך חקירת המומחה מטעם בימ"ש במסגרת הבאת הראיות בישיבה שנקבעה ליום 12.3.18. בימ"ש קבע כי אם לא יופקד ערבון תוך 14 יום ממועד הדיון, יראו התובעים כמי שזנחו הבקשה לחקור המומחה מטעם בימ"ש. בימ"ש הוסיף וקבע לעניין בקשת התובעים כי המומחה יגיש חוו"ד משלימה, כי לא מוצא לחייב המומחה להגיש חוו"ד משלימה.
43. ביום 12.3.18 בתום שמיעת הראיות, התובעים שבו על טענתם כי יש לחייב המומחה מטעם בימ"ש להגיש חוו"ד משלימה על אף שבקשה זו נדונה וניתנה בה החלטה ביום 27.12.17 בנוכחות הצדדים. התובעים טענו כי כתוצאה מעבודת הנתבעים נגרמו נזקים לדירה. גם אם בימ"ש יתעלם מאופן העלאת הבקשה שוב בעל פה במהלך הדיון, אין בה ממש שכן אם היה מקום לתקן את כתב התביעה עקב נזקים שנגרמו כנטען ע"י הנתבעים לאחר הגשת כתב התביעה, היה על התובעים לבקש לתקן כתב התביעה והם לא עשו כן.
44. מכיוון שהתובעים לא הפקידו הערבון להבטחת תשלום שכרו של המומחה הוא לא זומן לחקירה ורק במעמד הדיון, התובעים מצאו בעל פה לעתור לזימונו לחקירה. בתום הדיון ביום 12.3.18 בימ"ש קבע כלהלן:
"התיק נפתח על ידי הגשת כתב תביעה ביולי 2013, כאשר נטען שהליקויים אף החלו 4 שנים קודם לכן. התיק הגיע למותב זה לפני כשנה בערך, אולי יותר, ובית המשפט עשה כל מאמץ לסיים את שמיעתו. בשלב זה הסתיימה שמיעת עדי התובעים, עדי הנתבעת, וכל שנותר היה להורות על הגשת סיכומים. אלא שהתובעים לא מסכימים, הם מעוניינים להמשיך ולנהל את התיק.
שני טעמים הובאו בפניי על ידי התובעים. האחד, שלא הוגשה חוות דעת משלימה של המומחה. אכן, הייתה כוונה שתוגש חוות דעת משלימה על ידי המומחה, אולם לא הובא כל הסבר מדוע התובעים לא עשו דבר מאז סוף דצמבר לעניין הפקדת שכרו כדי להבטיח את התייצבותו היום, וחשוב מכך – מדוע לא פעלו כדי שהוא יגיע לצורך הכנת אותה חוות דעת משלימה. הדבר היחיד שנטען הוא שהתובעים התבלבלו וחשבו שהמחצית השנייה של האגרה היא הסכום שנועד להבטיח את התייצבותו של המומחה, אולם גם אם טעו לעניין זה, הכיצד חשבו שהוא יתייצב בלי שדאגו שהוא יתייצב, מעבר לנושא של הפקדת שכר עדותו.
חשוב מכך, מבחינה מהותית המומחה התייחס בעמוד 11 לחוות דעתו לאפשרות שהרטיבות עדיין קיימת, וקבע את הערכתו לעניין ירידת הערך גם אם התיקון לא יושלם. ולעניין זה, בין אם הייתה מוגשת חוות דעת משלימה ובין אם לא, בית המשפט יכול להיעזר בחוות הדעת גם לגבי האפשרות שהרטיבות לא הסתיימה.
ולכן, בנסיבות אלה, כאשר לא ברור מה מצבו הרפואי של המומחה, והאם כאשר ייטב לו האם בכלל יהיה טעם שהוא יגיע ויבצע את הבדיקה הנוספת, שכן ייתכן ועד אז הקירות יתייבשו, וייתכן שאם התובעים יעמדו על כך שתבוצע בדיקה משלימה, אזי המומחה יחווה דעתו שיש לבצע אותה אחרי החורף של שנת 2019, אין מקום שתיק זה ימשיך להיות תלוי ועומד כאשר בכל פעם יש טענה לחוות דעת משלימה כזו או אחרת נוספת.
העניין הנוסף שבעטיו התובעים מבקשים להמשיך ולקיים את הדיון הם אירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה. לא הוגשה בקשת תיקון כתב התביעה, ודאי שאין לתקן אותם עכשיו. ייתכן שהתובעים ימצאו מזור לטענות לנזקים שנגרמו כתוצאה מתיקונים שבוצעו אחרי הגשת התביעה באמצעות תביעה אחרת, בית משפט זה ודאי לא מוסמך לקבוע מראש אם הדבר אפשרי או לא, אבל גם זו אינה סיבה מצדיקה להמשיך לנהל את התיק הזה בלי סוף."
45. ממכלול הדברים עולה, שלא נותרו עבודות נדרשות בעניין תיקון ליקויי הרטיבות, וכל שנותרו, הם בהיקף זניח לנוכח הגדרת המומחה הרטיבות שנותרה כ"מזערית", ולתובעים עצמם יש אחריות לכך שהעבודות לא מוצו עד תומם, עקב התנהלותם בשנת 2017, כמתואר בעדות המומחה. בנסיבות אלה, מעבר לביצוע המטרות נוספות, ככל שיעלה צורך בחורף 2019, המזור העיקרי לעניין קיום הרטיבות המזערית הוא ע"י קביעת פיצוי לירידת ערך.
46. מכיוון שהתובעים לא זימנו המומחה לחקירה נוספת, אין מידע לגבי העלות, שצפויה, אם בכלל, לצורך סילוק הרטיבות המזערית שנותרה, ולכן דוחה בקשת התובעים לחייב הנתבעים בפיצוי בגין עלות עבודת התיקונים.
47. בנוסף לפיצוי בגין תיקונים לעניין הרטיבות, התובענה כללה רכיבים נוספים.
48. לעניין תיקון החזיתות, כאשר נשאלו התובעים בדיון מיום 17.10.18 מדוע יש לפסוק פיצוי בעניין רכיב זה, אם הוא לא נזכר במכתביו השונים של המומחה בו סיכם מעת לעת התיקונים שעדיין נדרשים, נטען בעמוד 173 לפרוטוקול הדיון בשורה 18, כי אין ללמוד ממכתבים אלה שמה שלא נזכר בהם, לא תוקן. איני מקבל טענה זו, במיוחד כאשר התובעים לא זימנו המומחה לחקירה.
49. הדברים יפים גם לגבי ריצוף הטרקלין, שם חזרו התובעים על אותה טענה לפיה אין לראות בכך שהמומחה לא ציין במכתביו השונים רכיב זה, כראיה לכך שהתיקונים בוצעו. בנוסף, בעניין זה יצוין שמקובלת עלי עמדת הנתבעים (ראה בעמוד 173 בשורה 30) לפיה עולה ממכתבו של המומחה מיום 15.10.17 כי התיקונים המנויים במכתבו מיום 9.1.17 תוקנו ולכן גם התביעה בעניין רכיב זה כבר אינה תלויה ועומדת.
50. לנוכח המסקנה, לפיה ממכתבי המומחה, לאחר שהגיש חוו"ד הראשונה בשנת 2014, עולה כי פרט מעת לעת, התיקונים שעדיין נדרשים, דוחה גם הטענות לתיקונים שעדיין נדרשים לגישת התובעים שכונו בחוו"ד מטעמם "כלליים": פירוק ריצוף קיים בדירה, תיקון מערכת ניקוזים ואיטום מרפסת.
51. יצוין שממילא, רכיב הפיצוי בגין עלות תיקונים נדרשים הינו נמוך יחסית באופן ניכר ביחס לרכיבי הנזק בעניין ירידת ערך ועוגמת נפש.
52. כאמור לעיל, התובעים כללו בסיכומיהם דרישה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לטענתם עקב עבודות התיקונים. אולם, מכיוון שלא עתרו לתיקון כתב התביעה, ובהעדר ראיות לעניין היקף הנזק הנטען, דוחה הבקשה לפיצוי גם בגין רכיב זה. בנוסף, מהראיות שהובאו לפניי עלה כי בהנחיית המומחה מטעם בימ"ש, הנתבעים שיפצו את חדר האמבטיה (ראה עדות התובע בעמוד 69 בשורה 7), מעבר לדרוש לצורך תיקון ליקויי הרטיבות והחזרת המצב לקדמותו ולכן יתכן שככל שכתב התביעה היה מתוקן והיו מובאות ראיות, הסכומים היו מתקזזים.
53. אשר על כן, דוחה התביעה לעניין חיוב הנתבעים לשלם לתובעים בגין עלות תיקונים נדרשים.
האם התובעים זכאים לפיצוי בגין ירידת ערך ואם כן, מהו גובה הפיצוי ?
54. המומחה מטעם בימ"ש אישר תביעת התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך, אם כי העמיד אותה בחו"ד המשלימה מיום 22.6.15 על הסך של 75,000 ₪ בלבד.
55. התובעים נסמכו על חוו"ד של שמאי מטעמם, הקובעת פיצוי גבוה הרבה יותר. אין בידי להעדיף חוו"ד של השמאי מטעם התובעים על פני חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש לנוכח העובדה שהתובעים לא זימנו המומחה מטעם בימ"ש לחקירה. בנוסף, חוו"ד של המומחה מטעם התובעים הייתה לפני המומחה מטעם בימ"ש והוא אף התייחס אליה בחוו"ד עת קבע כי אם במהלך החורף של 2016/7 לא תתגלה יותר רטיבות, לא תוותר ירידת ערך לדירה.
56. מכאן שהמומחה של בימ"ש הביא בחשבון בשנת 2015 מראש כי יתכן שמפגע הרטיבות לא יסולק לחלוטין. בסופו של יום, הנתבעים שרכו רגליים בשנת 2016, אך התובעים, על פי גרסת המומחה מטעם בימ"ש, מנעו בשנת 2017 סילוק המפגע לחלוטין והמומחה טען כי עלה מהתנהלותם כי עשו זאת בכוונת מכוון כדי ליהנות מפיצוי בגין ירידת ערך.
57. המסקנה היא שלנוכח הפיכת המפגע למזערי, הפיצוי שקבע המומחה מטעם בימ"ש הינו על הרף הגבוה. אולם, מכיוון שגם הנתבעים לא מצאו לזמנו לחקירה נוספת, בימ"ש לא מוצא להתערב בסכום השומה. בנוסף, לנוכח התמשכות מפגע הרטיבות על פני כאחת עשרה שנה, יש ליתן משקל לרתיעת קונה מרכישת דירה שסבלה ממפגע רטיבות זמן כה רב, גם אם הרטיבות צומצמה כעת לממדים מזעריים.
58. התובעים דבקו בסיכומיהם בשומה הגבוהה של המומחה מטעמם. זאת, למרות שבחקירתו התברר כי לא מצא לעדכן חוו"ד משנת 2013 בסמוך לחקירתו בשנת 2018 לנוכח העובדה שחלק מהסכום שפסק מורכב מהתמשכות צפויה של מפגע הרטיבות.
59. בימ"ש הביא בחשבון שהמומחה מטעם בימ"ש לא נחקר בעניין ירידת הערך עת נחקר באריכות לגבי מפגע הרטיבות. לכן, לנוכח הסכום הגבוה שבמחלוקת, בימ"ש הסכים בדיון שהתקיים ביום 17.10.18, ליתן לתובעים, לפנים משורת הדין, הזדמנות נוספת. בימ"ש הציע לתובעים לזמן המומחה מטעם בימ"ש, תוך שהבהיר להם כי הזימון יהיה כרוך בפסיקת הוצאות נכבדות לטובת הנתבעים, עקב הצורך לקיים ישיבת שמיעת ראיות נוספת.
60. התובעים הודיעו בעמוד 176 בשורה 31 כי לא מוכנים לשאת בהוצאות בגין חקירה נוספת, אך הוסיפו שמוכנים "לשלם משהוא סימבולי".
61. מכיוון שהתובעים גרמו במחדלם לכך שהמומחה מטעם בימ"ש לא התייצב למועד שמיעת הראיות ביום 12.3.18, בימ"ש קבע בדיון שהתקיים ביום 17.10.18 בעמוד 177 משורה 14 כלהלן:
"לנוכח עמדת התובעים, כי היו מוכנים לשקול תשלום הוצאות סימבוליות, ברי שאין מקום לחייב את הנתבעות בנסיבות חריגות אלה להסכים לקיום דיון נוסף ללא חיוב בהוצאות נכבדות שישקפו את חומרת המחדל של התובעים ואת העובדה שבית המשפט היה מוכן ללכת לקראתם על אף המחדל הדיוני המשמעותי."
62. כאמור לעיל, גם הנתבעים התנגדו לחיוב על פי חוו"ד של המומחה מטעם בימ"ש וגם הם לא זימנו המומחה לחקירה. הנתבעים טענו כי יש להטיל אשם תורם על התובעים.
63. ספק אם יש להפחית מהשומה שקבע המומחה מטעם בימ"ש בשל אשם תורם, שכן מעדות המומחה מטעם בימ"ש עלה כי בשנת 2016 הנתבעים שרכו רגליים ואילו בשנת 2017, התובעים מנעו ביצוע עבודות. גם היה מקום לברר עניין זה לפרטי פרטים, היה על הנתבעים לזמן המומחה מטעם בימ"ש לחקירה נוספת בעת שמיעת הראיות. אולם, גם הנתבעים העדיפו, ושיקוליהם עמם, שלא לעשות כן.
האם התובעים מנועים מהגשת תביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ואם לא, האם זכאים לפיצוי ומהו גובה הפיצוי ?
64. הנתבעים עמדו בסיכומיהם על הטענה כי נשללה זכות התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש מכוח הסכמה חוזית לכך בסעיף 12 א להסכם המכר.
65. התובעים טענו כי תנאי זה הינו סעיף מקפח בחוזה אחיד.
66. הנתבעים טענו כי טענה זו הופרכה שכן בחקירת התובע התברר כי נחתמו שני נספחי שינויים נפרדים, כנראה עקב ייצוג ע"י עו"ד ועל בימ"ש לכבד את עקרון חופש החוזים.
67. אין בידי לקבל טענה זו. על פי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982, אחת החזקות לעניין קיום תנאי מקפח היא שלילת הזכות לתרופה משפטית. ראה סעיף 5(א) לחוק, שם נקבע כי: " תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל.".
68. בשים לב, למיהות הצדדים לחוזה, חברה קבלנית מצד אחד וקונה פרטי מצד שני, גם אם יתכן והיה מיוצג, אין מקום להסכים לקיום תניה ששוללת תרופה משפטית מהותית בהעדר ראיה כי ניתנה תמורה לקונה עבור הוויתור, כגון הנחה כספית משמעותית. ראה בעניין זה, דברי בימ"ש העליון ברע"א 5860/16 Facebook Inc נ' אוהד בן חמו (31.5.18) " נפסק כי לצורך ההכרעה בשאלה האם תנאי בחוזה אחיד הוא מקפח יש להתחשב ביחסי הכוחות בין הצדדים לאותו חוזה ובאינטרסים הטיפוסיים שלהם, וכי ניתן להבחין בהקשר זה בין סוגים שונים של ספקים ולקוחות. כך, למשל, ניתן להבחין בין לקוחות צרכניים הזקוקים להגנה מוגברת ובין לקוחות מסחריים אשר פערי הכוח בינם ובין הספק קטנים יותר. כמו כן ניתן להבחין בין ספקים מונופוליסטים אשר יש לפקח על פעילותם בצורה הדוקה יותר ובין ספקים שאינם מהווים מונופול (ראו: עניין מילגרום, בעמ' 165-164; עניין קסטנבאום, 527-526; עניין רדאל, 594-593; עניין קשת, בעמ' 371 ו- 374; וכן, לוסטהויז ושפניץ חוזים אחידים, בעמ' 78-69). לבסוף נפסק כי נוכח העובדה שתכליתו של חוק החוזים האחידים היא לאזן את חוסר השוויון שבין הספק והלקוח, תנאי בחוזה אחיד המגן על האינטרסים של הספק מעבר למה שנתפס כראוי בחברה הישראלית ייחשב למקפח (עניין קסטנבאום, בעמ' 526; עניין מילגרם, בעמ' 165-164; עניין גרין, בעמ' 418; ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, פ''ד סב(2) 573, 633 (2007))."
ובהמשך, בדברי המשנה לנשיאה, כב' השופט מלצר בקובעו :
" א)ביחס לפרשנות סעיף 5(א) לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן: חוק החוזים האחידים), הקורא כך:
"תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל"
(ההדגשות שלי – ח"מ).
לשיטתי, תנאי בחוזה אחיד מהסוג שבפנינו, המכביד באופן בלתי סביר על לקוח כדי כך שאיננו מאפשר לו לפנות לשום ערכאה משפטית בישראל (וזאת מכוח תניית שיפוט המפנה סכסוכים באופן בלעדי לבית משפט בקליפורניה) – יש לראותו כמגביל את זכות הלקוח במשמעות סעיף 5(א) הנ"ל. זאת אני למד הן מההקבלה לתנאי השולל לחלוטין את הזכות לפנות לערכאות משפטיות באשר הן, הנזכר בסעיף 5(א) הנ"ל, וגם ממה שניתן ללמוד מהחזקות הקבועות בסעיפים 4(9) ו-4(10) לחוק החוזים האחידים (הניתנות לסתירה).
הנה כי כן שתי החלופות האמורות – אסורות הן ובטלות, שהרי בהתקיימן נפגעת זכות הגישה החוקתית לערכאות (עיינו: יורם רבין, "זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית" 212-213 (1998))."
69. בנסיבות אלה קובע כי שלילת זכותם של התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש על פי סעיף 12 א הינה תנאי מקפח ולכן, אינה שוללת זכותם של התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש.
70. הנתבעים טענו ובצדק שבמהלך חורף 2016/7 התובעים מנעו עבודות עליהן הורה המומחה מטעם בימ"ש, ללא שפנו לבימ"ש והשיגו על ההוראה. מכיוון שעל פי חוו"ד ועדות המומחה מטעם בימ"ש, רק בחורף ניתן לבצע המטרות, מיד לאחר גשמים חזקים, התובעים סיכלו במו ידיהם קידום התיקון במשך שנה שלמה.
71. אולם, לעומת מחדלי התובעים בשנת 2017, יש להביא בחשבון שהנתבעים, אכן כשלו בזיהוי מקור הבעיה ותיקונה עד כניסת המומחה מטעם בימ"ש לתמונה בשנת 2015. לעניין זה ראה גרסת נתבע 6 בכתב הגנתו שתאר שש ניסיונות לבצע תיקונים מדירתו, שכשלו. הנתבעים כשלו בתעוד הטיפול מטעמם כמצופה מחברת בנייה. העד מטעמם מר קוטונה, העיד כי אין תעוד של עבודת הנתבעים עובר לכניסתו לתפקידו, באמצע שנת 2016, לאחר כניסת המומחה מטעם בימ"ש לתפקידו. גם לעד הנוסף מטעם הנתבעים, לא הייתה ידיעה אישית לגבי התקופה שמשנת 2006 ועד תחילת עבודת המומחה מטעם בימ"ש.
72. הטענה של הנתבעים כי ליקויי הרטיבות התיישנו נדחתה, כאמור לעיל, ולכן אין מקום לקבל עמדת הנתבעים, לפיה בצעו התיקונים, "לפנים משורת הדין".
בע"א 5602/03 אבי ושרה סגל נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.2.05), נקבע ביחס לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש כדלקמן:
"מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ראו גם: א' נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) עמ' 421).
אני סבורה כי בסופו של יום, אין מנוס מלהתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה. אכן, לא אחת עלות תיקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת בהכרח את עגמת הנפש הנגרמת בשל ליקוי זה ולא קיים בהכרח מיתאם בין עלות תיקון הנזק לבין עגמת הנפש הנגרמת בעטיו של ליקוי זה (ע"א 611/89, שם, בעמ' 64-65). יחד עם זאת, אף על פי שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעת בית המשפט (ע"א 4445/90 "עמיגור" ניהול נכסים בע"מ נ' מאיוסט ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 17.4.94)) הרי שגם קביעה זו צריכה לעמוד במבחן של סבירות."
73. מכאן שיש לפסוק פיצוי בגין סבל ועוגמת נפש עקב מחדלם של הנתבעים לזהות מקור הבעיה עד מועד הגשת התביעה וגם לאחר מכן, כאשר לא הובאו כלל ראיות לגבי תיקונים אלה. בהעדר ראיות לגבי התיקונים שבוצעו, לא ניתן לברר בדיעבד מדוע כשלו, ומחדל זה נזקף לחובת הנתבעים.
74. כאמור לעיל, בשנת 2017, התובעים שהבינו כי סיום העבודות עלול לפגוע בפיצוי הגבוה על פי השומה של המומחה מטעמם, סיכלו עבודת המומחה מטעם בימ"ש, ובנוסף, לא הובא הסבר משכנע לשיהוי הרב בהגשת התביעה בשים לב לגרסת התובעים כי הסבל הנטען החל בשנת 2006.
75. אשר על כן, מעמיד הפיצוי בגין עוגמת נפש על הסך של 25,000 ₪ בלבד.
דיון בהוצאות
76. מצד אחד, הנתבעים, ביניהם חברת בנייה, כשלו בזיהוי בעיית הרטיבות בבניין שהם בנו. בהעדר תעוד מתאים, יש לקבל גרסת התובעים כי הבעיה החלה בסוף שנת 2006 וכי תיקונים שבצעו הנתבעים כשלו פעם אחר פעם. על פי גרסת נתבע 6, שהתביעה נגדו נמחקה, לאחר שישה ניסיונות כושלים, הוא דרש כי הנתבעים יפצו אותו בגין ביצוע העבודות בדירתו, אך הם סרבו ולכן לא הסכים להמשיך להעמיד דירתו לטובת התיקונים. מפגע הרטיבות צומצם באופן ניכר, רק לאחר כניסת מומחה מטעם בימ"ש לתמונה.
77. כמו כן, צורמת התבססות הנתבעים על שלילה חוזית של זכויות מהותיות לפיצויים בגין מחדלי הנתבעים, ללא כל תמורה לוויתורים אלה והתייחסות הנתבעים לחובתם לתקן ליקויים שהתגלו בבניין כפעולות "לפנים משורת הדין".
78. מנגד, לא הובא הסבר לשיהוי הרב בהגשת התובענה, ובימ"ש השתכנע כי בשנת 2017 התובעים סיכלו פעולת המומחה מטעם בימ"ש.
79. התוצאה היא כי בימ"ש מחייב הנתבעים לשלם לתובעים הסך של 15,000 ₪ שכ"ט ב"כ וסכום כולל בגין הוצאותיהם השונות בסך של 10,000 ₪.
סוף דבר
80. מחייב הנתבעים לשלם לתובעים הסך של 100,000 ₪ צמודים כדין מיום הגשת התובענה ועד התשלום בפועל וכן הסך של 25,000 ₪ ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.
